הבדלים בין גרסאות בדף "משפט הקופים (מחזה)"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הורנבק עונה לו: "אני לא מדווח, קולונל. אני מבקר."
<ref>
'"''משפט הקופים"''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 52.
</ref>
 
הכומר וקהל המאמינים עולה לבמה. בהוראת הבמה המחזאים כותבים: "עצרת התפילה משמשת בעבור אנשי הקהילה קולנוע, רדיו וקירקס גם יחד. לדידם הכומר בראון הוא כוכב עליון."
<ref>
'"''משפט הקופים"''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 53.
</ref>
בראון אומר משפטים ברוח התנ"ך והקהל עונה לו במשפטים דומים המחזקים את דבריו. הוא מספר על כך שאלוהים ברא את העולם בשישה ימים. בראון מדבר על קייטס ומבקש מאלוהים: "תן לו ויחוש את אימת חרבך! תהיה נפשו הארורה מתהפכת ביסורים ועינויים לנצח נצחים -"
ורייצ'ל רצה לעבר הבמה אומרת שלא יתפלל שקייטס ימות. בראון אומר שאלוהים יקלל את מי שמבקש רחמים על קייט. בריידי שאינו חש בנוח עם דבריו של בראון אומר: "זכור את חכמת [[שלמה]] בספר [[משלי]] (ברוך) "עוכר ביתו ינחל רוח! ... התנ"ך גם אומר לנו שאלוהים סולח לילדיו. ואנחנו, ילדיו של אלוהים, מצווים לסלוח זה לזה."
<ref>
'"''משפט הקופים"''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 57-8.
</ref>
בתום התפילה, בריידי ניגש לדראמונד (שנמצא בקהל) ואומר לו: "פעם היינו חברים טובים... איך זה קרה... שכל כך התרחקת ממני." דראמונד עונה לו: "אולי זה אתה שהתרחקת – כי נשארת עומד במקום."
<ref>
'"''משפט הקופים"''', "אור עם", תשמ"ט 1989, עמ' 58.
</ref>
מילים שמשפיעות מאוד על בריידי.

תפריט ניווט

מרחבי שם

גרסאות שפה