פיצוחים (שעשועון) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 41: שורה 41:
== פרטי טריוויה ==
== פרטי טריוויה ==
התוכנית הייתה במקורה תוכנית [[ארצות הברית|אמריקאית]] שנקנתה על ידי [[הטלוויזיה החינוכית הישראלית|הטלוויזיה הלימודית]] ועובדה להפקה ב[[ישראל]] על אף שהיא הצליחה דווקא ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] שם היא רצה בזמן שהיא שודרה בישראל. אנקדוטה מעניינת מתהליך עיבוד התוכנית בישראל קשורה ליצירת הכוורת. ה[[במאי טלוויזיה|במאי]] הצעיר עליו הוטלה משימת בימוי התוכנית, משה ריימונד ארבל, צפה בעיון בגרסה הבריטית והגיע למסקנה כי הדרך היחידה לייצר כוורת כזו היא על ידי [[מחשב]]. באותם זמנים כמעט לא שימשו מחשבים להפקות טלוויזיה, אך הבמאי מצא [[מתכנת]] שלקח על עצמו את פיתוח ה[[תוכנה]]. לאחר שנים של שידור התוכנית הגיע ארבל לביקור באולפנים הבריטים וגילה כי הכוורת הבריטית היא [[תפאורה]] בנויה שפנסים מאירים אותה מאחור, ובזמן הצילומים עוזרי הפקה מחליפים ידנית את צבעי התאורה בכל תא. מאוחר יותר קנו הבריטים את התוכנה הישראלית.{{מקור}}
התוכנית הייתה במקורה תוכנית [[ארצות הברית|אמריקאית]] שנקנתה על ידי [[הטלוויזיה החינוכית הישראלית|הטלוויזיה הלימודית]] ועובדה להפקה ב[[ישראל]] על אף שהיא הצליחה דווקא ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] שם היא רצה בזמן שהיא שודרה בישראל. אנקדוטה מעניינת מתהליך עיבוד התוכנית בישראל קשורה ליצירת הכוורת. ה[[במאי טלוויזיה|במאי]] הצעיר עליו הוטלה משימת בימוי התוכנית, משה ריימונד ארבל, צפה בעיון בגרסה הבריטית והגיע למסקנה כי הדרך היחידה לייצר כוורת כזו היא על ידי [[מחשב]]. באותם זמנים כמעט לא שימשו מחשבים להפקות טלוויזיה, אך הבמאי מצא [[מתכנת]] שלקח על עצמו את פיתוח ה[[תוכנה]]. לאחר שנים של שידור התוכנית הגיע ארבל לביקור באולפנים הבריטים וגילה כי הכוורת הבריטית היא [[תפאורה]] בנויה שפנסים מאירים אותה מאחור, ובזמן הצילומים עוזרי הפקה מחליפים ידנית את צבעי התאורה בכל תא. מאוחר יותר קנו הבריטים את התוכנה הישראלית.{{מקור}}



אירוע בלתי נשכח מהתוכנית שהפך ל[[ניב (ביטוי)|מטבע לשון]], הוא קריאתה הנרגשת של [[שוש עטרי]] "ויש לנו פיצוח" בשילוב עם צלילי התוכנית הדרמטיים.
אירוע בלתי נשכח מהתוכנית שהפך ל[[ניב (ביטוי)|מטבע לשון]], הוא קריאתה הנרגשת של [[שוש עטרי]] "ויש לנו פיצוח" בשילוב עם צלילי התוכנית הדרמטיים.

גרסה מ־23:19, 4 ביולי 2013

תבנית:סדרת טלוויזיה

הכוורת של פיצוחים. ניצחון הושג על ידי יצירת רצף של משבצות באותו הצבע לאורך הלוח (עבור הצוות הלבן) או לרוחבו (עבור הצוות הכחול).

פיצוחים הוא שעשועון טלוויזיה בהפקת הטלוויזיה הלימודית ששודר בשנים 1985 - 1994. מנחי התוכנית היו שוש עטרי, אברי גלעד, איטו אבירם, ענת דולב, מנחם פרי, נחום עידו ובעונתה האחרונה אורלי וילנאי

התוכנית מבוססת על פורמט אמריקאי בשם "Blockbusters" ששודר בין השנים 1980 - 1982 וזכה להצלחה מעטה יחסית. פורמט השעשועון נמכר גם לערוץ ITV הבריטי, ששידר אותו בין השנים 1983 - 1993. לאחר מכן שידר את השעשועון ערוץ Sky, עד 1995. גרסאות של השעשועון שודרו גם באוסטרליה, בשבדיה ובגרמניה.

כללי המשחק

בתוכנית התמודדו שני צוותי מתחרים, בדרך כלל בני נוער. הצוותים סומנו בשני צבעים – כחול ולבן. לרוב התחרה צמד בכחול, מול מתמודד יחיד מכתה גבוהה יותר בלבן. התחרות עסקה בפתרון שאלות ידע כללי: בתחילת המשחק הוצג לוח המעוצב ככוורת, ובתוכו 20 משבצות המטרה (5 לרוחב, 4 לאורך). כל משבצת סומנה באות הראשונה של התשובה המתאימה. מרגע השמעת השאלה ניתנה זכות התשובה לצוות שלחץ ראשון על הזמזם. אם ענו אנשי הצוות נכונה, נצבעה המשבצת בצבע הקבוצה, אם לא, עברה השאלה לקבוצה היריבה. אם לאחר שלוש שאלות עבור אותה המשבצת לא הצליחו הצוותים להשיב נצבעה אותה משבצת בשחור. ניצחון הושג על ידי יצירת רצף של משבצות באותו הצבע ("פיצוח") לאורך הלוח (עבור הצוות הלבן) או לרוחבו (עבור הצוות הכחול).

מהלך התוכנית

בשלב הראשון שוחקו שלושה סיבובים. הזוכה בכל סיבוב הוא הצוות שהשיג "פיצוח", או במקרה ותם הזמן מי שניצח בנקודות, כאשר כל משבצת שנפתרה שוויה חמש נקודות. הצוות שזכה בשלב הראשון עלה לשלב השני, ובו נדרש בתוך דקה לפצח את הכוורת תוך פתירת ראשי תיבות של ביטויים עבריים. בתום כל סיבוב נתנו יועצים לשוניים הבהרות והסברים על הגדרות נבחרות. בין היועצים הלשוניים שהשתתפו היו שמוליק רוזן, יעקב גואטה, נתן נחמיאס, ניסן נצר ורות אלמגור-רמון. בסיום התוכנית ניתנה חידה לצופים בבית, שהתבקשו לשלוח גלויות עם הפתרון. פתרון החידה והזוכה הוכרזו בשבוע שלאחר מכן על ידי "קרייני הרצף", מאחר שהתוכניות הוקלטו מראש באולפני הטלוויזיה הלימודית ברמת אביב.

אלוף האלופים

מי שזכה בארבע תוכניות רצופות במהלך העונה, הוכרז "אלוף" והוזמן לתחרות "אלוף האלופים", שהתקיימה בסוף כל עונה ונמשכה שלוש תוכניות. בקיץ 1990 לרגל חגיגות חמש שנים לשידור התוכנית, התקיימה תחרות "אלוף אלופי האלופים". בתחרות זו השתתפו זוכי "אלוף האלופים" לאורך השנים. בתואר "אלוף אלופי האלופים" זכה חזקי אנגלנדר מבני ברק. כפרסים קיבל מילון אלקטרוני, מנוי לתיאטרון הקאמרי וכן את משחק הקופסה "פיצוחים" המבוסס על התוכנית.

תוכניות מיוחדות

לאחר שירדה התוכנית מהאקרנים בישראל, התוכנית הפכה לפינה בתוכנית [[זומביט] וכמו כן, שודרה במשך זמן מה גרסה שלה בערבית ב-1996 ושמה "מסאראת".


בתחילת שנות התשעים התקיימו במשך מספר שנים תוכניות פיצוחי תנ"ך, שבהן התמודדו זה מול זה משתתפים בשלבים המוקדמים של חידון התנ"ך העולמי לנוער, במשחק פיצוחים עם שאלות מהתנ"ך. במסגרת השידורים הרגילה הוקדשו תוכניות רבות לנושאים מיוחדים כגון חגי ישראל ומועדיו, איכות הסביבה, וחידושי האקדמיה ללשון העברית. כמו כן היו תוכניות מיוחדות בהשתתפות קרובי משפחה בהרכבים שונים או ידוענים.

פרטי טריוויה

התוכנית הייתה במקורה תוכנית אמריקאית שנקנתה על ידי הטלוויזיה הלימודית ועובדה להפקה בישראל על אף שהיא הצליחה דווקא בבריטניה שם היא רצה בזמן שהיא שודרה בישראל. אנקדוטה מעניינת מתהליך עיבוד התוכנית בישראל קשורה ליצירת הכוורת. הבמאי הצעיר עליו הוטלה משימת בימוי התוכנית, משה ריימונד ארבל, צפה בעיון בגרסה הבריטית והגיע למסקנה כי הדרך היחידה לייצר כוורת כזו היא על ידי מחשב. באותם זמנים כמעט לא שימשו מחשבים להפקות טלוויזיה, אך הבמאי מצא מתכנת שלקח על עצמו את פיתוח התוכנה. לאחר שנים של שידור התוכנית הגיע ארבל לביקור באולפנים הבריטים וגילה כי הכוורת הבריטית היא תפאורה בנויה שפנסים מאירים אותה מאחור, ובזמן הצילומים עוזרי הפקה מחליפים ידנית את צבעי התאורה בכל תא. מאוחר יותר קנו הבריטים את התוכנה הישראלית.[דרוש מקור]

אירוע בלתי נשכח מהתוכנית שהפך למטבע לשון, הוא קריאתה הנרגשת של שוש עטרי "ויש לנו פיצוח" בשילוב עם צלילי התוכנית הדרמטיים.

בשנת 1995 יצא לשווקים משחק מחשב ביתי המבוסס על התוכנית עם אותה כוורת שהייתה בתוכנית.

קישורים חיצוניים

תבנית:אין בינוויקי