סקנדל עיתונאי – הבדלי גרסאות
שינוי ניסוח |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בדיה עיתונאית''' היא מקרה שבו העיתונאי |
'''בדיה עיתונאית''' היא מקרה שבו העיתונאי מדווח על אירוע שלא התרחש או מפרסם כתבה או ראיון על דמות בדויה. בדיה יכולה להתרחש אם העיתונאי נופל קורבן למעשה הונאה או התחזות, או כאשר העיתונאי עצמו בודה את הסיפור מלבו, לרוב מתוך רצון להתקדם בקריירה העיתונאית. |
||
מקרה מפורסם של בדיה עיתונאית הוא [[המיתוס של אנשי פאנפילוב]]. הוא פורסם לראשונה בעיתון הסובייטי "הכוכב האדום", ובו תיאור על סיפור גבורה של לוחמים סובייטיים שהתרחש כביכול במהלך [[קרב מוסקבה]] בנובמבר [[1941]]. החיילים שנטלו חלק בקרב זכו לעיטורי [[גיבור ברית המועצות]] לאחר מותם ולהנצחה בכל רחבי ברית המועצות. המיתוס שימש השראה לספר [[אנשי פאנפילוב]], שתורגם לעברית ושימש כהשראה ללוחמי ה[[פלמ"ח]]. |
מקרה מפורסם של בדיה עיתונאית הוא [[המיתוס של אנשי פאנפילוב]]. הוא פורסם לראשונה בעיתון הסובייטי "הכוכב האדום", ובו תיאור על סיפור גבורה של לוחמים סובייטיים שהתרחש כביכול במהלך [[קרב מוסקבה]] בנובמבר [[1941]]. החיילים שנטלו חלק בקרב זכו לעיטורי [[גיבור ברית המועצות]] לאחר מותם ולהנצחה בכל רחבי ברית המועצות. המיתוס שימש השראה לספר [[אנשי פאנפילוב]], שתורגם לעברית ושימש כהשראה ללוחמי ה[[פלמ"ח]]. |
||
גרסה מ־10:05, 9 ביולי 2013
בדיה עיתונאית היא מקרה שבו העיתונאי מדווח על אירוע שלא התרחש או מפרסם כתבה או ראיון על דמות בדויה. בדיה יכולה להתרחש אם העיתונאי נופל קורבן למעשה הונאה או התחזות, או כאשר העיתונאי עצמו בודה את הסיפור מלבו, לרוב מתוך רצון להתקדם בקריירה העיתונאית.
מקרה מפורסם של בדיה עיתונאית הוא המיתוס של אנשי פאנפילוב. הוא פורסם לראשונה בעיתון הסובייטי "הכוכב האדום", ובו תיאור על סיפור גבורה של לוחמים סובייטיים שהתרחש כביכול במהלך קרב מוסקבה בנובמבר 1941. החיילים שנטלו חלק בקרב זכו לעיטורי גיבור ברית המועצות לאחר מותם ולהנצחה בכל רחבי ברית המועצות. המיתוס שימש השראה לספר אנשי פאנפילוב, שתורגם לעברית ושימש כהשראה ללוחמי הפלמ"ח.
בארצות הברית
העיתונאי סטיבן גלאס פרסם ב"ניו רפובליק" סיפורי בדיה בכמה מכתבותיו. בשנת 2003 יצא הסרט "החשיפה" שסיפר את סיפורו של גלאס, שאותו מגלם היידן כריסטנסן.
בספטמבר 1980 פרסמה ג'נט קוק כתבה ב"וושינגטון פוסט" שכותרתה "עולמו של ג'ימי", ובה סיפרה על קורותיו של ילד בן 8 המכור לסמים קשים, שאליהם התדרדר על ידי חבר של אמו, בשכונת עוני בלב עיר הבירה וושינגטון[1]. באפריל 1981 זכתה קוק בפרס פוליצר על הכתבה. מיד לאחר מכן הודתה קוק כי בדתה את הסיפור. יומיים לאחר הזכייה בפרס כינס המו"ל והבעלים של העיתון, דונלד גרהאם, מסיבת עיתונאים ובה חשף את ההונאה. קוק פוטרה מהעיתון והחזירה את הפרס. בריאיון בטלוויזיה טענה כי לחצים בעבודה הביאו לשיפוט לקוי בשיקול דעתה. לימים מכרה קוק את זכויות הסיפור ב-1.6 מיליון דולר לחברת סרטים, אך עד היום טרם יצא הסרט לאקרנים.
בישראל
בשנת 2000 הקדיש העיתון ידיעות אחרונות כתבת שער במוסף "7 ימים" לסיפורו של זמר מזרחי אלמוני שהציג עצמו כ"השרוף", לאחר שנכווה בכל חלקי גופו כתוצאה מפיצוץ של בלון גז בביתו. מספר ימים לאחר מכן התראיין חיים צינוביץ בתוכניתו של יאיר לפיד וחשף את ההתחזות בשידור חי.
במאי 2012 שידרה סיון כהן כתבה בחדשות ערוץ 10 על ניסיון חטיפה של ילדה בפארק דיסניוורלד בחופשת הפסח. לאחר השידור התברר כי מדובר באגדה אורבנית שנשמעה כבר עשור. בעקבות השידור הושעתה כהן מעבודתה, ולאחר מכן יצאה לחופשה ללא תשלום[2].
בפברואר 2013 פרסמה הדס שטייף בדף הפייסבוק שלה ובגלי צה"ל מקרה אונס של ילדה בת חמש ממודיעין עילית[3][4]. כעבור זמן התברר שהמקרה לא אירע, אך שטייף סירבה להתנצל על הפרסום[5].
ביולי 2013 פרסם ידיעות אחרונות כתבה נרחבת במוסף "7 ימים" על "פאטמה וורדי, הסטנדאפיסטית הבדואית הראשונה". אולם לאחר מכן התברר שמדובר בבדרנית גילה צימרמן מרמת גן[6].
קישורים חיצוניים
- אורן מאיירס, פאטמה מורגנה, העין השביעית