רייכסבנק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־06:00, 24 ביולי 2013

רייכסבנק (בגרמנית: Reichsbank) היה הסמכות המוניטרית העליונה והבנק המרכזי של הקיסרות הגרמנית, רפובליקת ויימאר וגרמניה הנאצית מ-1876 ועד 1945.

לפני איחוד גרמניה שימש הבנק, שהיה בבעלות פרטית ובפיקוח ממשלתי, כבנק המרכזי של פרוסיה והיה אחד מ-31 בנקי-שטרות מדינתיים (Notenbanken), שהנפיקו כל אחד הילך (מטבע) נפרד. גם לאחר העברת חוק הבנק והקמתו ב-1 בינואר 1876 המשיכו להתקיים מספר בנקים מדינתיים עצמאיים בבוואריה, באדן, וירטמברג וסקסוניה.

המטבע עד מלחמת העולם הראשונה היה הגולדמרק, שנשען על כלכלתה היציבה של הקיסרות. לאחר המלחמה, דרישות הפיצויים האדירות שהשיתו על גרמניה יריבותיה בחוזה ורסאי, התמוטטות כלכלתה וכיבוש חבל הרוהר על ידי צרפת ירד ערכו של המטבע דרמטית והוא לא גובה עוד בזהב ולפיכך הפך ל"פפירמרק" (כסף-נייר), האינפלציה בגרמניה של שנות העשרים הובילה לאנרכיה בתחום המוניטרי, שנבלמה בשלהי 1923 עם הצגת הרנטמרק, שמחק 12 אפסים מערך המרק הקודם וייצב את גיבוי המטבע על ערבויות של נדל"ן וסחורות באמצעות בנק ייעודי שנקרא רנטבנק.

תוכנית דוז מ-1924, שנועדה להסדר פריסת חובות הפיצויים של גרמניה, ניתקה את הבנק המרכזי משליטת הממשלה והפכה אותו לישות עצמאית. ב-30 באוגוסט 1924 החל הבנק להנפיק באופן סדיר את המטבע החדש, הרייכסמרק, שהחליף את הרנטמרק. לנשיא הבנק התמנה אחד מאדריכלי עצירת ההיפר-אינפלציה, היילמאר שאכט. שאכט התפטר מתפקידו ב-1930, לאחר שסירב לקחת חלק בהכרה בפיצויים שעל גרמניה לשלם. עם זאת, לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933, מינה אותו היטלר מחדש לנשיא הבנק, תפקיד בו כיהן עד 1939.

חוק מ-1937 שחוקקה ממשלת גרמניה הנאצית הביא את עצמאות הבנק לקיצה וחידש את השליטה הממשלתית בבנק. ב-1939 שונה שמו של הבנק ל-Deutsche Reichsbank והוא הועבר לשליטתו האישית של אדולף היטלר, כאשר כנשיא הבנק נבחר לכהן ולטר פונק, שהחליף את שאכט.

לאחר מלחמת העולם השנייה פורק הבנק, יחד עם יתר מוסדות השלטון הנאצי. בעלות הברית נטלו על עצמן את תפקיד הדפסת הכסף, לפי תוכנית מורגנטאו והגורם המנפיק שנרשם על השטרות היה Alliierte Militärbehörde (השלטון הצבאי של בעלות הברית). ב-1948 חולקה גרמניה, הבנק המרכזי של גרמניה המערבית היה Bank deutscher Länder (בנק המדינות הגרמניות) ומ-1957 הדויטשה בונדנסבנק (Deutsche Bundesbank), הבנק המרכזי של מזרח גרמניה היה Staatsbank der DDR (בנק המדינה של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית).

נשיאי הבנק

1890 - 1876: הרמן פון דשנד (Hermann von Dechend)
1908 - 1890: ריכרד קוך (Richard Koch)
1908 - 1923: רודולף הבנשטיין (Rudolf E. A. Havenstein)
1923 - 1930: היילמאר שאכט
1930 - 1933: האנס לותר
1933 - 1939: היילמאר שאכט
1939 - 1945: ולטר פונק

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רייכסבנק בוויקישיתוף
הרייכסבנק

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Reichsbankdirektion.jpg|130px|ממוזער|שמאל|חותמת דירקטוריון הבנק]]
 [[קובץ:M Reichsbank Berlin 1903.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מבנה מטה הבנק בברלין, 1903. הבניין נהרס במלחמת העולם השנייה]]
-'''רייכסבנק''' (ב[[גרמנית]]: '''Reichsbank''') היה [[בנק מרכזי|הבנק המרכזי]] של [[הקיסרות הגרמנית]], [[רפובליקת ויימאר]] ו[[גרמניה הנאצית]] מ-[[1876]] ועד [[1945]].
+'''רייכסבנק''' (ב[[גרמנית]]: '''Reichsbank''') היה [[מדיניות מוניטרית|הסמכות המוניטרית]] העליונה ו[[בנק מרכזי|הבנק המרכזי]] של [[הקיסרות הגרמנית]], [[רפובליקת ויימאר]] ו[[גרמניה הנאצית]] מ-[[1876]] ועד [[1945]].
 לפני [[איחוד גרמניה (המאה ה-19)|איחוד גרמניה]] שימש הבנק, שהיה בבעלות פרטית ובפיקוח ממשלתי, כבנק המרכזי של [[פרוסיה]] והיה אחד מ-31 בנקי-שטרות מדינתיים (Notenbanken), שהנפיקו כל אחד [[הילך חוקי|הילך (מטבע)]] נפרד. גם לאחר העברת חוק הבנק והקמתו ב-[[1 בינואר]] 1876 המשיכו להתקיים מספר בנקים מדינתיים עצמאיים ב[[בוואריה (מדינה היסטורית)|בוואריה]], [[באדן (מדינה)|באדן]], [[וירטמברג]] ו[[סקסוניה]].