בנק לסחר חוץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:04, 28 ביולי 2013

הבנק לסחר חוץ היה בנק שהוקם על ידי הבנק למסחר שוויץ-ישראל (Banque pour Le Commerce Suisse-Israelien), והחל לפעול בשנת 1956. הבנק היה שותף להקמת בנק ערבי ישראלי. בשנת 1972 התמזג לתוך הבנק הבינלאומי הראשון.

הבנק לסחר חוץ בע"מ קיבל את רשיונו מבנק ישראל באוקטובר 1955^[1], ופתח את שעריו בבית הבנק לסחר חוץ בשדרות רוטשילד 39, בנובמבר 1956^[2]. למרות שמו, הבנק היה פעיל בכל תחומי הבנקאות. בשנת 1958 הקים הבנק סניף בירושלים^[3] ובסוף 1960 כבר היו לו 11 סניפים^[4]. במרץ 1962 היו לבנק 17 סניפים בישראל וארבעה סניפים ברחבי העולם^[5]. בתחילת 1967 היו לבנק 29 סניפים בישראל^[6].

הבנק היה שותף בהקמת בנק ערבי ישראלי בסוף 1959 ובשנת 1960 מיזג אל תוכו את "אוצר המעמד הבינוני"^[7], ואת "בנק משכנתאות וחסכונות". כן רכש הבנק מספר אגודות הלואה וחסכון, בין השאר בראשון לציון^[8], רמלה^[9] ונתניה^[10]^[11].

בשנת 1965 מכרה ממשלת ישראל את חלקה בבנק למסחר שוויץ-ישראל לחברה המרכזית (לימים, כלל תעשיות), שכתוצאה מכך הפכה לשותפה מרכזית בבנק לסחר חוץ. בסוף שנות ה-60 רשם הבנק הפסדים כבדים^[12] וקיבל סיוע מהמדינה^[13]. הממשלה רכשה בחזרה את הבנק מהחברה המרכזית על מנת להקים את הבנק הבינלאומי הראשון^[14], ואילו החברה המרכזית רשמה הפסד בגין המכירה^[15].

הערות שוליים

^ בנק לסחר חוץ יוקם בתל אביב, חרות, 19 באוקטובר 1955
^ בנק לסחר חוץ נפתח בתל אביב, הצופה, 16 בנובמבר 1956

שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בנק לסחר חוץ בערבון מוגבל, דבר, 15 בנובמבר 1956
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ]
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 7 ] בנק לסחר חוץ בע"מ, מעריב, 9 בנובמבר 1958
^ ממאזן של 3 מליון ל"י ל-32 מליון ל"י, חרות, 28 בדצמבר 1960
^ הרחבה בעסקי בנק לסחר חוץ, דבר, 14 במרץ 1962
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ]
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 7 ] בנק לסחר חוץ בע"מ, מעריב, 27 בינואר 1967
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ]
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 7 ] אוצר המעמד הבינוני, מעריב, 1 באפריל 1960
^ ע. גרא, הבנק לסחר חוץ חנך בנינו המחודש בראשון לציון, מעריב, 30 באפריל 1961
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:חרות
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הלואה וחסכון רמלה, חרות, 19 באפריל 1961
^ שלמה יהושע, נחנך בנק לסחר חוץ בנתניה, חרות, 21 בדצמבר 1960
^ שלמה יהושע, בנק לסחר חוץ פתח שעריו בעיר היהלומים, חרות, 25 בדצמבר 1960
^ ערבות שניתנה לבנק לסחר חוץ, מעריב, 6 ביולי 1969
^ טרם נקבע הרכב בעלות הבנק הממוזג, דבר, 31 בדצמבר 1970
^ דוד ליפקין, הממשלה תרכוש מחצית ממניות בנק לסחר חוץ ב-16 מליון לירות, דבר, 30 ביוני 1971
ועדת השרים אישרה הפעלת הבנק להון חוזר, דבר, 2 באוקטובר 1972
^ החברה המרכזית תשקיע במפעליה 200 מליון לירות, דבר, 20 ביוני 1972
דוד ליפקין, כלל - ענק כלכלי חדש, דבר, 31 בדצמבר 1972

[1] בנק לסחר חוץ יוקם בתל אביב, חרות, 19 באוקטובר 1955

[2] בנק לסחר חוץ נפתח בתל אביב, הצופה, 16 בנובמבר 1956

שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בנק לסחר חוץ בערבון מוגבל, דבר, 15 בנובמבר 1956

[3] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ]
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 7 ] בנק לסחר חוץ בע"מ, מעריב, 9 בנובמבר 1958

[4] ממאזן של 3 מליון ל"י ל-32 מליון ל"י, חרות, 28 בדצמבר 1960

[5] הרחבה בעסקי בנק לסחר חוץ, דבר, 14 במרץ 1962

[6] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ]
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 7 ] בנק לסחר חוץ בע"מ, מעריב, 27 בינואר 1967

[7] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ]
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 7 ] אוצר המעמד הבינוני, מעריב, 1 באפריל 1960

[8] ע. גרא, הבנק לסחר חוץ חנך בנינו המחודש בראשון לציון, מעריב, 30 באפריל 1961

[9] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:חרות
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הלואה וחסכון רמלה, חרות, 19 באפריל 1961

[10] שלמה יהושע, נחנך בנק לסחר חוץ בנתניה, חרות, 21 בדצמבר 1960

[11] שלמה יהושע, בנק לסחר חוץ פתח שעריו בעיר היהלומים, חרות, 25 בדצמבר 1960

[12] ערבות שניתנה לבנק לסחר חוץ, מעריב, 6 ביולי 1969

[13] טרם נקבע הרכב בעלות הבנק הממוזג, דבר, 31 בדצמבר 1970

[14] דוד ליפקין, הממשלה תרכוש מחצית ממניות בנק לסחר חוץ ב-16 מליון לירות, דבר, 30 ביוני 1971
ועדת השרים אישרה הפעלת הבנק להון חוזר, דבר, 2 באוקטובר 1972

[15] החברה המרכזית תשקיע במפעליה 200 מליון לירות, דבר, 20 ביוני 1972
דוד ליפקין, כלל - ענק כלכלי חדש, דבר, 31 בדצמבר 1972

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''בנק לסחר חוץ''' היה [[בנק]] שהוקם על ידי בנק למסחר שוויץ ישראל והחל לפעול בשנת 1956. הבנק היה ממקימי [[בנק ערבי ישראלי]] ובשנת 1972 התמזג לתוך [[הבנק הבינלאומי הראשון]].
+'''הבנק לסחר חוץ''' היה [[בנק]] שהוקם על ידי הבנק למסחר שוויץ-ישראל (Banque pour Le Commerce Suisse-Israelien), והחל לפעול בשנת [[1956]]. הבנק היה שותף להקמת [[בנק ערבי ישראלי]]. בשנת [[1972]] התמזג לתוך [[הבנק הבינלאומי הראשון]].
-במק לסחר חוץ בע"מ הוקם על ידי בנק לסחר שוויץ ישראל וקיבל את רשיונו מ[[בנק ישראל]] באוקטובר 1955{{הערה|{{חרות||בנק לסחר חוץ יוקם בתל אביב|1955/10/19|00413}}}}. הבנק פתח את שעריו בבית הבנק לסחר חוץ ב[[שדרות רוטשילד]] 39, בנובמבר 1956{{הערה|{{הצופה||בנק לסחר חוץ נפתח בתל אביב|1956/11/16|00810}}{{ש}}{{דבר||בנק לסחר חוץ בערבון מוגבל|1956/11/15|00125|||Ad}}}}. למרות שמו, הבנק היה פעיל בכל תחומי הבנקאות. בשנת 1958 הקים הבנק סניף ב[[ירושלים]]{{הערה|{{מעריב||בנק לסחר חוץ בע"מ|1958/11/09|00802|||Ad}}}} ובסוף 1960 כבר היו לו 11 סניפים{{הערה|{{חרות||ממאזן של 3 מליון ל"י ל-32 מליון ל"י|1960/12/28|00303}}}}. במרץ 1962 היו לבנק 17 סניפים בישראל וארבעה סניפים ברחבי העולם{{הערה|{{דבר||הרחבה בעסקי בנק לסחר חוץ|1962/03/14|00502}}}}. בתחילת 1967 היו לבנק 29 סניפים בישראל{{הערה|{{מעריב||בנק לסחר חוץ בע"מ|1967/01/27|00810|||Ad}}}}.
+הבנק לסחר חוץ בע"מ קיבל את רשיונו מ[[בנק ישראל]] באוקטובר [[1955]]{{הערה|{{חרות||בנק לסחר חוץ יוקם בתל אביב|1955/10/19|00413}}}}, ופתח את שעריו בבית הבנק לסחר חוץ ב[[שדרות רוטשילד]] 39, בנובמבר 1956{{הערה|{{הצופה||בנק לסחר חוץ נפתח בתל אביב|1956/11/16|00810}}{{ש}}{{דבר||בנק לסחר חוץ בערבון מוגבל|1956/11/15|00125|||Ad}}}}. למרות שמו, הבנק היה פעיל בכל תחומי הבנקאות. בשנת 1958 הקים הבנק סניף ב[[ירושלים]]{{הערה|{{מעריב||בנק לסחר חוץ בע"מ|1958/11/09|00802|||Ad}}}} ובסוף 1960 כבר היו לו 11 סניפים{{הערה|{{חרות||ממאזן של 3 מליון ל"י ל-32 מליון ל"י|1960/12/28|00303}}}}. במרץ 1962 היו לבנק 17 סניפים בישראל וארבעה סניפים ברחבי העולם{{הערה|{{דבר||הרחבה בעסקי בנק לסחר חוץ|1962/03/14|00502}}}}. בתחילת 1967 היו לבנק 29 סניפים בישראל{{הערה|{{מעריב||בנק לסחר חוץ בע"מ|1967/01/27|00810|||Ad}}}}.
 הבנק היה שותף בהקמת [[בנק ערבי ישראלי]] בסוף 1959 ובשנת 1960 מיזג אל תוכו את "אוצר המעמד הבינוני"{{הערה|{{מעריב||אוצר המעמד הבינוני|1960/04/01|02018|||Ad}}}}, ואת "בנק משכנתאות וחסכונות". כן רכש הבנק מספר אגודות הלואה וחסכון, בין השאר ב[[ראשון לציון]]{{הערה|{{מעריב|ע. גרא|הבנק לסחר חוץ חנך בנינו המחודש בראשון לציון|1961/04/30|00813}}}}, [[רמלה]]{{הערה|{{חרות||הלואה וחסכון רמלה|1961/04/19|00714|||Ad}}}} ונתניה{{הערה|{{חרות|שלמה יהושע|נחנך בנק לסחר חוץ בנתניה|1960/12/21|00410}}}}{{הערה|{{חרות|שלמה יהושע|בנק לסחר חוץ פתח שעריו בעיר היהלומים|1960/12/25|00304}}}}.
-בשנת 1965 מכרה ממשלת ישראל את חלקה בבנק לסחר שוויץ ישראל לחברה המרכזית ([[כלל תעשיות]]), שהיתה בעקבות זאת לשותפה מרכזית בבנק לסחר חוץ. בסוף שנות ה-60 רשם הבנק הפסדים כבדים{{הערה|{{מעריב||ערבות שניתנה לבנק לסחר חוץ|1969/07/06|00823}}}} וקיבלה סיוע מהמדינה{{הערה|{{דבר||טרם נקבע הרכב בעלות הבנק הממוזג|1970/12/31|00601}}}}. הממשלה רכשה את הבנק חזרה מהחברה המרכזית על מנת להקים את [[הבנק הבינלאומי הראשון]]{{הערה|{{דבר|דוד ליפקין|הממשלה תרכוש מחצית ממניות בנק לסחר חוץ ב-16 מליון לירות|1971/06/30|00602}}{{ש}}{{דבר||ועדת השרים אישרה הפעלת הבנק להון חוזר|1972/10/02|00208}}}}, תוך שהחברה המרכזית רשמה הפסד על הבנק{{הערה|{{דבר||החברה המרכזית תשקיע במפעליה 200 מליון לירות|1972/06/20|00400}}{{ש}}{{דבר|דוד ליפקין|כלל - ענק כלכלי חדש|1972/12/31|00900}}}}.
+בשנת 1965 מכרה ממשלת ישראל את חלקה בבנק למסחר שוויץ-ישראל לחברה המרכזית (לימים, [[כלל תעשיות]]), שכתוצאה מכך הפכה לשותפה מרכזית בבנק לסחר חוץ. בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] רשם הבנק הפסדים כבדים{{הערה|{{מעריב||ערבות שניתנה לבנק לסחר חוץ|1969/07/06|00823}}}} וקיבל סיוע מהמדינה{{הערה|{{דבר||טרם נקבע הרכב בעלות הבנק הממוזג|1970/12/31|00601}}}}. הממשלה רכשה בחזרה את הבנק מהחברה המרכזית על מנת להקים את [[הבנק הבינלאומי הראשון]]{{הערה|{{דבר|דוד ליפקין|הממשלה תרכוש מחצית ממניות בנק לסחר חוץ ב-16 מליון לירות|1971/06/30|00602}}{{ש}}{{דבר||ועדת השרים אישרה הפעלת הבנק להון חוזר|1972/10/02|00208}}}}, ואילו החברה המרכזית רשמה הפסד בגין המכירה{{הערה|{{דבר||החברה המרכזית תשקיע במפעליה 200 מליון לירות|1972/06/20|00400}}{{ש}}{{דבר|דוד ליפקין|כלל - ענק כלכלי חדש|1972/12/31|00900}}}}.
 ==הערות שוליים==