אישיות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q271716
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:


קיים פולמוס פסיכולוגי ארוך שנים סביב השאלה האם האישיות קיימת כמבנה ארגוני יציב, או שמא תגובותיו של האדם הן מצביות או מורכבות בהרבה מכדי שניתן יהיה לארגנן במסגרות של הגדרת אישיות ספציפית. תאוריות פסיכולוגיות שתקפו את הפסיכולוגיה של האישיות הצביעו על כך שטווח השינוי של ההתנהגות האנושית הוא רחב כל כך, עד כי היכולת לדון במבנה מאפיין עקבי הופכת להיות בלתי תקפה לאורך החיים; בנוסף, כיוון שהפסיכולוגיה של האישיות משתמשת לעתים קרובות בממצאים אמפיריים להוכחת טענותיה במקום במבנים תאורטיים, התעוררה ביקורת כנגד המתודולוגיה המחקרית השכיחה בשיטה.
קיים פולמוס פסיכולוגי ארוך שנים סביב השאלה האם האישיות קיימת כמבנה ארגוני יציב, או שמא תגובותיו של האדם הן מצביות או מורכבות בהרבה מכדי שניתן יהיה לארגנן במסגרות של הגדרת אישיות ספציפית. תאוריות פסיכולוגיות שתקפו את הפסיכולוגיה של האישיות הצביעו על כך שטווח השינוי של ההתנהגות האנושית הוא רחב כל כך, עד כי היכולת לדון במבנה מאפיין עקבי הופכת להיות בלתי תקפה לאורך החיים; בנוסף, כיוון שהפסיכולוגיה של האישיות משתמשת לעתים קרובות בממצאים אמפיריים להוכחת טענותיה במקום במבנים תאורטיים, התעוררה ביקורת כנגד המתודולוגיה המחקרית השכיחה בשיטה.

==פיתוח האישיות==
{{ערך מורחב|יצירת ההפך מדחק (סטרס) ומחרדה}}
חוקרים מצאו שלאחר גיל 18-19 או עם סיום הלימודים הפורמליים התפתחות האישיות חסינה מאוד לשינויים{{הערה| Cook- Greuter, S.R. (1990). Maps for living: Ego development stages from symbiosis to consciousness universal embeddedness. In M.L. Commons, C. Armon, L. Kohlberg, F. A. Richards, T. A. Grotzer, & J. D. Sinott (Eds.), Adult development volume 2:Models and methods in the study of adolescent and adult thought. (pp. 79-104). New York:Praeger.}}, אפילו ללימודים באוניברסיטה. מחקר שערכו הָאוָ'ארְד צֵ'אנְדְּלֶר (Chandler Howard) ועמיתיו בדק את השפעת טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית שהסטודנטים, המרצים והעובדים ב-MUM מתרגלים, על התפתחות האישיות של סטודנטים ב[http://www.mum.edu אוניברסיטת מָאהָאארְשי למינהל] וכיום MUM, בהשוואה לסטודנטים בשלוש אוניברסיטאות אחרות שזווגו להם במין ובגיל{{הערה| Chandler, H. M., Alexander, C. N., & Heaton, D. P. (2005). Transcendental Meditation and postconventional self-development: A 10-year longitudinal study. Journal of Social Behavior and Personality, 17(1), 93–121.}}. הם השתמשו במדד מקובל –- WUSCT Washington University Sentence Completion Test של גֵ'יין לֵוִוינְגֶּר ובדקו את הנבדקים פעם בשנת הלימודים הראשונה, ושוב – כעבור 10 שנים.

בדרך כלל רק 1-3% מהאוכלוסייה מגיעים לשני השלבים העליונים במדד של לווינגר: שלב 7 – "אוטונומי" ושלב 8 – "שרוי באינטגרציה". לווינגר מקשרת שני שלבים עליונים אלה לתפיסה של מימוש עצמי של '''אֵבְּ'''רֵאהֵאם '''מֵזְ'''לוֹוְ' ([[אברהם מאסלו]]){{הערה| (1976). Ego development: conceptions and theories. San Francisco: Josey-Bass}}. זאת רמת האישיות של אנשים שמֵזְלוֹוְ' בחר בהם מבין גדולי עולם, האנשים המצליחים והמוצלחים ביותר שידעה האנושות, לפי הבנתו. הוא ניתח את אישיותם ובנה לפיהם פרופיל של אדם אידיאלי שהגדיר אותו כאדם שמימש את עצמו.

במבחן בשנת הלימודים הראשונה הגיעו 0-3% מן הסטודנטים בקבוצת הביקורת לשני השלבים העליונים במדד WUSCT, נתון אופייני לאוכלוסייה הכללית, לעומת 9% אצל הסטודנטים ב-MUM, אשר תרגלו את המדיטציה הטרנסנדנטלית עד אז בממוצע 4 שנים. כעבור עשר שנים עמד שיעור הסטודנטים בקבוצת הביקורת שהגיעו לרמה זאת על 0-3%, ואילו בקבוצת הסטודנטים מ- MUM עמד השיעור על 38%. בספרות המדעית אין עדויות לשיפור בהיקף זה. שיפורים בהיבטים שונים של האישיות בעקבות תרגול טכניקה זאת דוּוחו במחקרים שנערכו בקרב אוכלוסיות שונות. בולטים ביניהם [http://enlightenedsentencing.com/research.htm כמה עֶשרות מחקרים שנערכו בבתי כלא] – סביבה שאיננה תומכת בהתפתחות האישיות.

המדיטציה הטרנסנדנטלית היא טכניקה מחשבתית פשוטה ושיטתית שתרגולה איננו כרוך במאמץ. מתרגלים אותה פעמיים ביום במשך 15-20 דקות בישיבה נוחה ובעיניים עצומות. "מדיטציה" – משמעה חשיבה, ו"טרנסנדנטלית" – משמעה הליכה אל המֵעֶבר – המתרגל חווה את הרמה שמעבר לכל פעילות חשיבה של המוח/ההכרה (أَلذِّهْن mind), מעבר לכל רגש, מעבר לכל תפיסת עולם, מעבר לכל דת או לכל פילוסופיה. במצב זה של מנוחה עמוקה מאוד עושה המערכת לעצמה "טיפול שורש" על ידי פריקת דְּחָק (סְטְרֵס) עמוק שבדרך כלל איננו נפרק. בגלל העדויות הרבות על יעילותה, ובגלל פשטות וקלות תרגולה טכניקה זאת היא השיטה לפיתוח עצמי המתורגלת ביותר בעולם, ושנחקרה יותר מכל שיטה אחרת.

רוברט ו-ויקי הוגלאנד (Robert and Vicky Hoagland) דיווחו על התפתחות אישיותו של בנם הסטודנט ב[http://www.mum.edu אוניברסיטת מָאהָאארְשי למינהל], שבה הסטודנטים, המרצים והעובדים מתרגלים את המדיטציה הטרנסנדנטלית:

"ראיין (Ryan) בא הבייתה באפריל לחופשת האביב, וראיתי בחור יותר סבלני, בטוח בעצמו ומבוגר. הוא ידע מה הוא רוצה, לאן הוא הולך ואיך להגיע לשם. אשתי מוסיפה שראיין יותר מתחשב בזולת, זהיר, טוב לב ועוזר. הוא לא מאבד את שלוות נפשו כלפיה, כפי שקרה לו בתיכון."{{הערה| Maharishi University of Management, Comments from Parents, Maharishi University of Management Press, Iowa, p 4 }}

עדות נוספת להתפתחות האישיות ניתנה על ידי '''אָרְ'''ת'וּר '''אֶנְ'''דֶּרְסְן (Arthur Anderson) מארצות הברית, אשר עבד כמרצה למשפטים, כתובע, כצבָּע, כנֶהג אוטובוס, ככרטיסן ברכבת, כבנַאיְ, כמורה מוסמך למדיטציה הטרנסנדנטלית, כאחד מעוזריו של הנשיא לשעבר, ביל קְלִינְטְן, כבַּרְמֶן, וככומר:

:"נעשיתי מסוגל לתפּוס בקנה מידה קטן, אבל שורשי, את הקשר שביסוד כל הדברים כשלמוּת הוֹמוֹגֵנית <nowiki>[אחידה, ללא הבדלים]</nowiki> והרמונית.

:...שאלות שנראו בלתי חדירות, ואשר הרהרתי עליהן מנעוריי על טבע המציאות, נענו על ידי מאהאארשי, או פשוט נפתחו ונפתרו מעצמן. אבל דבר אחד הוא לקבל תשובות, ודבר אחר לגמרי הוא להבין אותן. זה מה שהיה מדהים - הבנתי את מה שמאהאארשי אמר, כי ההתנסות בתודעה הטרנסנדנטלית שימשה לי כנקודת התייחסות. ההתנסות הייתה המפתח לפענוח הצופן של מסתרי החיים. כעת ראיתי הכול, כולל את עצמי, כחלק מאותה שלמות דינמית ועם זאת נקייה משוני (undifferentiated). ברגע שהשינוי הזה תפס את מקומו, הוא התפשט לתוך כל דבר בתוכי וסביבי, ושוב לא יכולתי ללכת אחורנית ולראות את הדברים באור שראיתי קודם לכן.

:...אינני מסוגל להסתכל במשהו בלי להביא בחשבון את מסגרת ההתייחסות הרחבה יותר שבה הוא קיים. החתיכה החסרה סופקה לי, וסוף סוף הדברים נעשו הגיוניים. זאת הייתה מוּדעוּת מורחבת ומוֹעֲמֶקֶת של הזהות או האחדות הבסיסית של כל הדברים, והיא באה מן ההתנסות במדיטציה הטרנסנדנטלית בצירוף עם האזנה כל יום למאהאארשי הנותן לנו חזון של האפשרויות." {{הערה| Ellis, G. A., A Symphony of Silence: An Enlightened Vision, CreateSpace, North Charlestom, SC, 2012, pp. 125-127.}}
השפעות התרגול של המדיטציה הטרנסנדנטלית נחקרו ב[http://dl.globalgoodnews.com/pdf/CBE-research-new.pdf ביותר מ-600 מחקרים] שנערכו בעשרות השנים האחרונות על-ידי מדענים מ-250 [http://http://www.mum.edu/tm_research/universities.html אוניברסיטאות ומכוני מחקר עצמאיים] [http://www.globalgoodnews.com/research4.html ב-35 מדינות], ואשר פורסמו [http://www.tmeducation.org/popups/journals.html ב-160 כתבי עת מדעיים]. 350 מאותם מחקרים פורסמו בכתבי עת הנחשבים המהימנים ביותר, משום שהם נתונים לבקרת עמיתים-שופטים (peer-reviewed), שהם מדענים הנחשבים למומחים בתחומם, ופרסום מאמרים על מחקרים מותנה באישור מצדם{{הערה| Lyn Freeman, Mosby’s Complementary & Alternative Medicine: A Research-Based Approach, Mosby Elsevier, 2009, p. 163 Rosenthal, Norman (2011). Transcendence: Healing and Transformation through Transcendental Meditation. New York: Tarcher/Penguin. p. 14. ISBN 978-1-58542-873-1 "By my latest count, there have been 340 peer-reviewed articles published on TM, many of which have appeared in highly respected journals."}}. רבים מן המחקרים הקליניים הללו נוקשים מבחינה מתודולוגית וסטטיסטית - הם אקראיים ומבוקרים כאחד, עושים שימוש באמצעי המדידה המקובלים בקהילה המדעית, וכלולים בעל-ניתוחים.



== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* {{כלכליסט|קרן צוריאל הררי|מה שהילד שלכם באמת צריך זה אופי|3591992|3 בינואר 2013}}
* {{כלכליסט|קרן צוריאל הררי|מה שהילד שלכם באמת צריך זה אופי|3591992|3 בינואר 2013}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}


{{מיזמים|ויקיציטוט=אופי}}
{{מיזמים|ויקיציטוט=אופי}}

גרסה מ־04:29, 2 באוגוסט 2013

אישיותלטינית: Persona) או אופי הוא מכלול התכונות הנפשיות הנרכשות והמולדות המכתיבות את ההתנהגות, המחשבות והתחושות של הפרט במצבים בהם פרטים אחרים לא בהכרח יתנהגו, יחשבו ויחושו כמותו.

את האישיות ניתן להגדיר גם כקבוצה גמישה ומאורגנת של מאפיינים ייחודיים לאדם מסוים המשפיעים על הכרתו, דחפיו והתנהגותו במצבים שונים (Ryckman, 2004).

המילה "פרסונה" תיארה לראשונה "אישיות" בשפה הלטינית. מילה זו הושאלה מיוונית שבה היא תארה תחילה מסכת תיאטרון ומאוחר יותר גם את המסכה וגם את תכונות הנפש המוחצנות שעל השחקן להפגין כאשר הוא מרכיב אותה על פניו. הרומאים השתמשו במילה "פרסונה" כדי לתאר גם את תכונות האופי שהשחקן או אדם שאינו שחקן מפגין כאשר אינו מרכיב כל מסכה – דהיינו תדמית. מאוחר יותר תיארה המילה גם את תדמיתו החיצונית המופגנת של אדם וגם את תכונותיו האמיתיות המוכרות רק למעטים – המשמעות המקובלת כיום ל-"אישיות". לאחר פרסום תורתו של זיגמונד פרויד, החל שימוש במושג "אישיות" גם לתיאור מכלול המנגנונים הנפשיים המניעים כל פרט שהוא להתנהגות, מחשבות ורגשות כל שהם – המבנה הכללי של נפשו של כל אדם ובהשאלה גם המבנה הכללי של נפשו של כל פרט ממין כל שהוא.

פסיכולוגיה של האישיות

הפסיכולוגיה של האישיות היא ענף בפסיכולוגיה החוקר את אישיות האדם וההבדלים הבין-אישיים. דגש אחד בתחום הוא על הרכבת דיוקן ברור של אדם וההליכים הפסיכולוגיים העיקריים שלו. גישה אחרת מגדירה את האישיות כהבדלים בסיסיים בפרט ובאה לחקור הבדלים אלו. גישה שלישית בוחנת את האופי האנושי וכיצד בני האדם דומים אחד לשני. שלוש הגישות משתלבות יחדיו בחקר האישיות. לשם הערכת האישיות ומדידתה, נוהגים להשתמש במבחני אישיות שונים.

הפסיכולוג האמריקאי החלוץ גורדון אולפורט הגדיר כבר בשנות הארבעים של המאה העשרים שתי גישות עיקריות לחקר האישיות - הגישה האידיוגרפית והגישה הנומותטית. המחקר הנומותטי מחפש להגדיר חוקים כלליים אותם ניתן ליישם על ציבור רחב, כדוגמת עקרון המימוש העצמי או תכונת המוחצנות. המחקר האידיוגרפי מנסה להבין את ההיבטים הייחודיים של הפרט.

קיים פולמוס פסיכולוגי ארוך שנים סביב השאלה האם האישיות קיימת כמבנה ארגוני יציב, או שמא תגובותיו של האדם הן מצביות או מורכבות בהרבה מכדי שניתן יהיה לארגנן במסגרות של הגדרת אישיות ספציפית. תאוריות פסיכולוגיות שתקפו את הפסיכולוגיה של האישיות הצביעו על כך שטווח השינוי של ההתנהגות האנושית הוא רחב כל כך, עד כי היכולת לדון במבנה מאפיין עקבי הופכת להיות בלתי תקפה לאורך החיים; בנוסף, כיוון שהפסיכולוגיה של האישיות משתמשת לעתים קרובות בממצאים אמפיריים להוכחת טענותיה במקום במבנים תאורטיים, התעוררה ביקורת כנגד המתודולוגיה המחקרית השכיחה בשיטה.

פיתוח האישיות

חוקרים מצאו שלאחר גיל 18-19 או עם סיום הלימודים הפורמליים התפתחות האישיות חסינה מאוד לשינויים[1], אפילו ללימודים באוניברסיטה. מחקר שערכו הָאוָ'ארְד צֵ'אנְדְּלֶר (Chandler Howard) ועמיתיו בדק את השפעת טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית שהסטודנטים, המרצים והעובדים ב-MUM מתרגלים, על התפתחות האישיות של סטודנטים באוניברסיטת מָאהָאארְשי למינהל וכיום MUM, בהשוואה לסטודנטים בשלוש אוניברסיטאות אחרות שזווגו להם במין ובגיל[2]. הם השתמשו במדד מקובל –- WUSCT Washington University Sentence Completion Test של גֵ'יין לֵוִוינְגֶּר ובדקו את הנבדקים פעם בשנת הלימודים הראשונה, ושוב – כעבור 10 שנים.

בדרך כלל רק 1-3% מהאוכלוסייה מגיעים לשני השלבים העליונים במדד של לווינגר: שלב 7 – "אוטונומי" ושלב 8 – "שרוי באינטגרציה". לווינגר מקשרת שני שלבים עליונים אלה לתפיסה של מימוש עצמי של אֵבְּרֵאהֵאם מֵזְלוֹוְ' (אברהם מאסלו)[3]. זאת רמת האישיות של אנשים שמֵזְלוֹוְ' בחר בהם מבין גדולי עולם, האנשים המצליחים והמוצלחים ביותר שידעה האנושות, לפי הבנתו. הוא ניתח את אישיותם ובנה לפיהם פרופיל של אדם אידיאלי שהגדיר אותו כאדם שמימש את עצמו.

במבחן בשנת הלימודים הראשונה הגיעו 0-3% מן הסטודנטים בקבוצת הביקורת לשני השלבים העליונים במדד WUSCT, נתון אופייני לאוכלוסייה הכללית, לעומת 9% אצל הסטודנטים ב-MUM, אשר תרגלו את המדיטציה הטרנסנדנטלית עד אז בממוצע 4 שנים. כעבור עשר שנים עמד שיעור הסטודנטים בקבוצת הביקורת שהגיעו לרמה זאת על 0-3%, ואילו בקבוצת הסטודנטים מ- MUM עמד השיעור על 38%. בספרות המדעית אין עדויות לשיפור בהיקף זה. שיפורים בהיבטים שונים של האישיות בעקבות תרגול טכניקה זאת דוּוחו במחקרים שנערכו בקרב אוכלוסיות שונות. בולטים ביניהם כמה עֶשרות מחקרים שנערכו בבתי כלא – סביבה שאיננה תומכת בהתפתחות האישיות.

המדיטציה הטרנסנדנטלית היא טכניקה מחשבתית פשוטה ושיטתית שתרגולה איננו כרוך במאמץ. מתרגלים אותה פעמיים ביום במשך 15-20 דקות בישיבה נוחה ובעיניים עצומות. "מדיטציה" – משמעה חשיבה, ו"טרנסנדנטלית" – משמעה הליכה אל המֵעֶבר – המתרגל חווה את הרמה שמעבר לכל פעילות חשיבה של המוח/ההכרה (أَلذِّهْن mind), מעבר לכל רגש, מעבר לכל תפיסת עולם, מעבר לכל דת או לכל פילוסופיה. במצב זה של מנוחה עמוקה מאוד עושה המערכת לעצמה "טיפול שורש" על ידי פריקת דְּחָק (סְטְרֵס) עמוק שבדרך כלל איננו נפרק. בגלל העדויות הרבות על יעילותה, ובגלל פשטות וקלות תרגולה טכניקה זאת היא השיטה לפיתוח עצמי המתורגלת ביותר בעולם, ושנחקרה יותר מכל שיטה אחרת.

רוברט ו-ויקי הוגלאנד (Robert and Vicky Hoagland) דיווחו על התפתחות אישיותו של בנם הסטודנט באוניברסיטת מָאהָאארְשי למינהל, שבה הסטודנטים, המרצים והעובדים מתרגלים את המדיטציה הטרנסנדנטלית:

"ראיין (Ryan) בא הבייתה באפריל לחופשת האביב, וראיתי בחור יותר סבלני, בטוח בעצמו ומבוגר. הוא ידע מה הוא רוצה, לאן הוא הולך ואיך להגיע לשם. אשתי מוסיפה שראיין יותר מתחשב בזולת, זהיר, טוב לב ועוזר. הוא לא מאבד את שלוות נפשו כלפיה, כפי שקרה לו בתיכון."[4]

עדות נוספת להתפתחות האישיות ניתנה על ידי אָרְת'וּר אֶנְדֶּרְסְן (Arthur Anderson) מארצות הברית, אשר עבד כמרצה למשפטים, כתובע, כצבָּע, כנֶהג אוטובוס, ככרטיסן ברכבת, כבנַאיְ, כמורה מוסמך למדיטציה הטרנסנדנטלית, כאחד מעוזריו של הנשיא לשעבר, ביל קְלִינְטְן, כבַּרְמֶן, וככומר:

"נעשיתי מסוגל לתפּוס בקנה מידה קטן, אבל שורשי, את הקשר שביסוד כל הדברים כשלמוּת הוֹמוֹגֵנית [אחידה, ללא הבדלים] והרמונית.
...שאלות שנראו בלתי חדירות, ואשר הרהרתי עליהן מנעוריי על טבע המציאות, נענו על ידי מאהאארשי, או פשוט נפתחו ונפתרו מעצמן. אבל דבר אחד הוא לקבל תשובות, ודבר אחר לגמרי הוא להבין אותן. זה מה שהיה מדהים - הבנתי את מה שמאהאארשי אמר, כי ההתנסות בתודעה הטרנסנדנטלית שימשה לי כנקודת התייחסות. ההתנסות הייתה המפתח לפענוח הצופן של מסתרי החיים. כעת ראיתי הכול, כולל את עצמי, כחלק מאותה שלמות דינמית ועם זאת נקייה משוני (undifferentiated). ברגע שהשינוי הזה תפס את מקומו, הוא התפשט לתוך כל דבר בתוכי וסביבי, ושוב לא יכולתי ללכת אחורנית ולראות את הדברים באור שראיתי קודם לכן.
...אינני מסוגל להסתכל במשהו בלי להביא בחשבון את מסגרת ההתייחסות הרחבה יותר שבה הוא קיים. החתיכה החסרה סופקה לי, וסוף סוף הדברים נעשו הגיוניים. זאת הייתה מוּדעוּת מורחבת ומוֹעֲמֶקֶת של הזהות או האחדות הבסיסית של כל הדברים, והיא באה מן ההתנסות במדיטציה הטרנסנדנטלית בצירוף עם האזנה כל יום למאהאארשי הנותן לנו חזון של האפשרויות." [5]

השפעות התרגול של המדיטציה הטרנסנדנטלית נחקרו בביותר מ-600 מחקרים שנערכו בעשרות השנים האחרונות על-ידי מדענים מ-250 אוניברסיטאות ומכוני מחקר עצמאיים ב-35 מדינות, ואשר פורסמו ב-160 כתבי עת מדעיים. 350 מאותם מחקרים פורסמו בכתבי עת הנחשבים המהימנים ביותר, משום שהם נתונים לבקרת עמיתים-שופטים (peer-reviewed), שהם מדענים הנחשבים למומחים בתחומם, ופרסום מאמרים על מחקרים מותנה באישור מצדם[6]. רבים מן המחקרים הקליניים הללו נוקשים מבחינה מתודולוגית וסטטיסטית - הם אקראיים ומבוקרים כאחד, עושים שימוש באמצעי המדידה המקובלים בקהילה המדעית, וכלולים בעל-ניתוחים.


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Cook- Greuter, S.R. (1990). Maps for living: Ego development stages from symbiosis to consciousness universal embeddedness. In M.L. Commons, C. Armon, L. Kohlberg, F. A. Richards, T. A. Grotzer, & J. D. Sinott (Eds.), Adult development volume 2:Models and methods in the study of adolescent and adult thought. (pp. 79-104). New York:Praeger.
  2. ^ Chandler, H. M., Alexander, C. N., & Heaton, D. P. (2005). Transcendental Meditation and postconventional self-development: A 10-year longitudinal study. Journal of Social Behavior and Personality, 17(1), 93–121.
  3. ^ (1976). Ego development: conceptions and theories. San Francisco: Josey-Bass
  4. ^ Maharishi University of Management, Comments from Parents, Maharishi University of Management Press, Iowa, p 4
  5. ^ Ellis, G. A., A Symphony of Silence: An Enlightened Vision, CreateSpace, North Charlestom, SC, 2012, pp. 125-127.
  6. ^ Lyn Freeman, Mosby’s Complementary & Alternative Medicine: A Research-Based Approach, Mosby Elsevier, 2009, p. 163 Rosenthal, Norman (2011). Transcendence: Healing and Transformation through Transcendental Meditation. New York: Tarcher/Penguin. p. 14. ISBN 978-1-58542-873-1 "By my latest count, there have been 340 peer-reviewed articles published on TM, many of which have appeared in highly respected journals."


ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.