תכנון (פעולה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏השפעות על יכולת התכנון: קישורים פנימיים
מ קישורים פנימיים
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=פעולה אנושית קוגניטיבית|ראו=[[תכנון]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=פעולה אנושית קוגניטיבית|ראו=[[תכנון]]}}


'''תכנון''' הוא פעולה [[הכרה|קוגניטיבית]] [[מודעות|מודעת]] שהאדם מבצע בכדי להתכונן לקראת אירועים עתידיים או לצורך השגת [[מטרה (תכלית)|מטרה]].
'''תכנון''' הוא פעולה [[הכרה|קוגניטיבית]] [[מודעות|מודעת]] שהאדם מבצע בכדי להתכונן לקראת אירועים עתידיים או לצורך השגת [[מטרה (תכלית)|מטרה]]. תכנון יעיל יכול לסייע לאדם להימנע מ[[שגיאה|שגיאות]], או לצמצם את הסבירות להן.


תהליך התכנון מערב [[קבלת החלטות]] בין אפשרויות הפעולה העומדות לרשות האדם ו[[ארגון (פעולה)|ארגון]] של סדר הפעולות הנבחר.
תהליך התכנון מערב [[קבלת החלטות]] בין אפשרויות הפעולה העומדות לרשות האדם ו[[ארגון (פעולה)|ארגון]] של סדר הפעולות הנבחר.

גרסה מ־09:37, 2 באוגוסט 2013

תכנון הוא פעולה קוגניטיבית מודעת שהאדם מבצע בכדי להתכונן לקראת אירועים עתידיים או לצורך השגת מטרה. תכנון יעיל יכול לסייע לאדם להימנע משגיאות, או לצמצם את הסבירות להן.

תהליך התכנון מערב קבלת החלטות בין אפשרויות הפעולה העומדות לרשות האדם וארגון של סדר הפעולות הנבחר. התוצר של פעולת התכנון הוא גיבוש של תוכנית, אשר תנחה את ההתנהגות של האדם ואת האופן שבו הוא פועל בסביבה.

השפעות על יכולת התכנון

להבדיל מפעולה אימפולסיבית על פי דחפים, תהליך התכנון מצריך הפעלת מחשבה ושליטה עצמית. בהתאם לכך, ישנם גורמים וכישורים שונים אשר יכולים לשפר את יכולת התכנון של האדם. לדוגמה: תפקודים ניהוליים, דיבור פנימי, מיומנויות חשיבה, יכולת פתרון בעיות, הפעלה של מטא-קוגניציה ועוד.

יכולת התכנון יכולה להיות מושפעת מהטיה קוגניטיבית או דפוס חשיבה מסויים, לחץ חברתי ועוד.

פגיעה ביכולת התכנון היא אחד המאפיינים של הפרעת קשב[1].

מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים

המוח האנושי מסוגל לתמוך בשאיפותיו של האדם להגשים מטרות שונות[2]. אחד מתפקידיה של האונה המצחית הוא תכנון[3].

דופמין הוא מוליך עצבי המעורב בתהליכים של תכנון[2].

המידע המרחבי המתקבל מהחושים מעובד על ידי המוח, אשר מגבש את התפיסה המרחבית המשמשת את המערכת המוטורית לצורך תכנון של פעולות עתידיות[4]. האזור המוטורי המשלים (SMA) הוא חלק מקליפת המוח המעורב בהיבטים מגוונים של תכנון תנועה[5].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Johnston, C., Mash, E. J., Miller, N., & Ninowski, J. E. (2012). Parenting in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD). Clinical Psychology Review, 32, 215–228.
  2. ^ 1 2 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
  3. ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  4. ^ V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.
  5. ^ Makoshi, Z., Kroliczak, G., & van Donkelaar, P. (2011). Human supplementary motor area contribution to predictive motor planning. Journal Of Motor Behavior, 43(4), 303-309.