לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "אלול"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
משמעות מיוחדת נודעה לחודש אלול בקרב אנשי [[תנועת המוסר]] המרבים בו בלימוד מוסר ובעריכת חשבון נפש. חשיבותו של החודש בתנועה זו מתבטאת בכתביו של אבי התנועה, רבי [[ישראל סלנטר]], בייחוד באותה איגרת העוסקת כולה בהתנהגות הראויה לחודש זה (איגרת יד בספרו "אור ישראל").
 
בחלק מקהילות אשכנז נהוג להוסיף בתפילה את מזמור כ"ז ב[[תהלים]], "לדוד ה' אורי וישעי" מ[[ראש חודש]] אלול ועד [[הושענא רבה]] פעמיים ביום, בבוקר ב[[תפילת שחרית]] לאחר אמירת [[עלינו לשבח]] בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת [[שיר של יום]]<ref>, מנהג [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] לאמרו מיד לאחר [[חזרת הש"ץ]] לפני ה[[קדיש]].</ref>), ובערב ב[[תפילת מנחה]] ל[[נוסח ספרד]]<ref>. מנהג [[חסידות גור]] לאמרו לאחר [[תפילת ערבית]]</ref>, ול[[נוסח אשכנז]] המזרחי ב[[תפילת ערבית]]<ref>בנוסח אשכנז המערבי לא התקבל המנהג [, וכן אצל הנוהגים במנהג הגר"א (מעשה רב אות נ"ג [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30753&pgnum=18] )</ref>. המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה<ref>ישנן קהילות ספרדיות הנוהגות לומר מזמור בימות החול לאורך כל השנה ולא רק בימי אלול, בסיום תפילת שחרית וכפתיחה לתפילת ערבית</ref>.
 
טעם אמירת מזמור זה הוא הרמז שכתב [[מדרש שוחר טוב]]{{הערה|על תהלים כ"ז}} על פסוקו הראשון של הפרק - "אורי" רומז ל[[ראש השנה]], "ישעי" ל[[יום הכיפורים]] ו"ממי אירא" ל[[הושענא רבה]], או לגירסה אחרת "כי יצפנני בסוכו" על חג הסוכות.