לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "דיונאה"

נוספו 855 בתים ,  לפני 7 שנים
אין תקציר עריכה
'''דיוניאה''' היא [[צמח טורף]] ממשפחת ה[[טלליתיים]] (Droseracea). היא צומחת באדמות דלות למיניהן ומכיוון שאיננה מסוגלת להשיג את ה[[מלח (כימיה)|מלחים]] והחומרים הדרושים לה מן האדמה הפכה במהלך ה[[אבולוציה]] לטורף. הדיוניאה משלימה את אספקת ה[[חנקן]] שלה על ידי [[עיכול]] [[חלבון|חלבוני]] הגוף של [[חרקים]] ו[[בעלי חיים]] קטנים.
 
הדיוניאה מצויה בביצות של [[צפון קרוליינה]], בחלקה המזרחי של [[ארצות הברית]]. טרפה הרגיל כולל [[עכביש|עכבישים]],חרקים ופרוקי [[נמליים|נמלים]]רגליים ו[[זבוב|זבובים]]אחרים, אם כי היא עשויה ללכוד גם יצורים גדולים יותראחרים, כמו [[חילזון|חלזונות]] או [[חשופית|חשופיות]].
 
קצות עליה שלעלי הדיוניאה מעוצבים בדמותכוללים שתי [[אונה|אונות]] בצורת [[כליה]] שציר העלה מחבר ביניהן. אונות אלה משמשות כמלכודת שמסוגלת להיסגר על בעלי חיים על ידי הצמדת האונות זו לזו. פני השטח הפנימים של האונותכל אונה מכוסים בשניבבלוטות סוגיםעיכול, שלשצבען [[בלוטה|בלוטות]]:לעיתים לאורךאדום השוליים- החיצונייםדבר הירוקיםהמקנה שללאונות המלכודתאת מפרישותצבען בלוטותהאדום. הפיתיון צוףלאורך מתוקהשוליים לשםהפנימיים משיכתהירוקים חרקים.של פנימההמלכודת מהן,ישנה לכיוןשורה של בלוטות הצירנוספות, מצויותשמפרישות בלוטותצוף העיכולרירי והספיגההמשמש המעניקותלשם לאונותמשיכת אתחרקים צבעןולאטימת האדוםהמלכודת לאחר סגירתה.
על שטחה הפנימי של כל אונה נמצאות שלוש שערות-חישה המשמשות להפעלת מנגנון הסגירה של המלכודת. כאשר נוגע חרק בשניים או בשלושה מהזיפים הללו בזה אחר זה, הם מחוללים [[פונציאל פעולה]] חשמלי חלש. האות החשמלי הזה עובר מהשערות לכל חלקי המלכודת וגורם לסגירה מהירה של המלכודת על בעל החיים שבתוכה. שולי כל אונה מצויידים בשיניים ארוכות המשתלבות זו בזו בעת סגירת המלכודת ועל ידי כך נמנעת בריחת הטרף. גרויים מכנים מפרפוריו של הטרף המנסה להימלט גורמים לתנועה נוספת של אונות המלכודת, שבסופה נצמדים בחוזקה שולי האונות זו לזו, בשטח שמכוסה בבלוטות השוליים. לתוך חלל המלכודת שבו כלוא הטרף בין האונות, מופרש מבלוטות העיכול מיץ עיכול חומצי שכולל [אנזים|אנזימים]] שונים שמפרקים את חלקיו הרכים של גוף החרק. תוצרי העיכול נספגים בבלוטות העיכול ומועברים האמצעות מערכת השיפה לשאר אברי הצמח. הפרשת מיץ העיכול מתחילה בעקבות קבלת גרויים כימיים מההפרשות הטרף.
 
המלכודת נפתחת כשהעיכול וספיגת תוצריו הסתיימו. עיכול טרף גדול, שמספק לצמח שפע של מזון, מביא להזדקנות המלכודת ומאפשר פיתוח מלכודות חדשות שיחליפו אותה. לאחר עיכול טרף קטן יכולה המלכודת להמשיך להיות פעילה וללכוד טרף נוסף.
על שטחה הפנימי של כל אונה נמצא משולש של שלושה זיפים קטנים המשמשים להפעלת המנגנון. כאשר נוגע חרק בשניים או בשלושה מהזיפים הללו בזה אחר זה, הם מחוללים [[זרם חשמלי]] חלש. הזרם גורם לשינוי ביכולת אחזקת ה[[מים]] של קרומי התאים המוטוריים שלאורך הציר. ה[[לחץ]] באותם תאים פוחת במהירות והם מתרופפים, כך שהלחץ בתאי ה[[אפידרמיס]] החיצוניים מושך את שתי האונות זו אל זו.
בתוך פחות מחצי [[שנייה]] נסגרת המלכודת במידה המונעת את היחלצותם של חרקים גדולים. פרפוריו של הטרף המנסה להימלט מגרים את המלכודת עוד יותר, עד שהיא נסגרת מהר וחזק יותר. [[חומצה|חומצות]] ו[[אנזים|אנזימים]] שהופקו מבלוטות העיכול מפרקים את חלקיו הרכים של גוף החרק, והם נספגים בדפנות הצמח.
 
אחרי שעוכלו ונספגו החלקים הרכים של גוף החרק, נפתחים העלים בשנית, משחררים את ה[[שלד]] שאינו מתעכל ונפתחים לקראת הטרף הבא.
 
==לקריאה נוספת==
* קארל זימר, '''פיתוי גורלי''', [[נשיונל ג'יאוגרפיק]], גיליון 142, מארס 2010
* ד. יואל, "טורפים בעולם הצמחים", באתר הספרייה הוירטאלית של מט"ח, מאמר מתוך "טבע הדברים", פברואר-מרץ 1994 , גיליון 2.
* Juniper, Robbins and Joel (1989) The Carnivorous Plants. Academic Press, London
 
==קישורים חיצוניים==
משתמש אלמוני