אלול – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מנהגי החודש: המנהג הפשוט הוא לתקוע לפני תענו ותעתרו
שורה 43: שורה 43:
טעם אמירת מזמור זה הוא הרמז שכתב [[מדרש שוחר טוב]]{{הערה|על תהלים כ"ז}} על פסוקו הראשון של הפרק - "אורי" רומז ל[[ראש השנה]], "ישעי" ל[[יום הכיפורים]] ו"ממי אירא" ל[[הושענא רבה]], או לגירסה אחרת "כי יצפנני בסוכו" על חג הסוכות.
טעם אמירת מזמור זה הוא הרמז שכתב [[מדרש שוחר טוב]]{{הערה|על תהלים כ"ז}} על פסוקו הראשון של הפרק - "אורי" רומז ל[[ראש השנה]], "ישעי" ל[[יום הכיפורים]] ו"ממי אירא" ל[[הושענא רבה]], או לגירסה אחרת "כי יצפנני בסוכו" על חג הסוכות.
מנהג נוסף שמקורו בקהילות אשכנז הוא לתקוע ב[[שופר]] מראש חודש אלול ועד סמוך לערב ראש השנה. יש נוהגים לתקוע בסיום תפילת שחרית ויש המוסיפים גם בסיום תפילת ערבית. לפי מנהג אשכנז המזרחי נוהגים להפסיק לתקוע בערב ראש השנה<ref>. אין תוקעים בערב ראש השנה כדי להבדיל בין "תקיעות רשות" במהלך חודש אלול, לבין "תקיעות מצווה" בראש השנה</ref>, ולפי מנהג אשכנז המערבי שלושה ימים לפני ראש השנה<ref>דברי קהלות, עמ' 121 [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6822&st=&pgnum=122] .</ref>. יש הנוהגים לתקוע סדר תקיעות של '''תשר"ת''' ('''ת'''קיעה '''ש'''ברים ת'''ר'''ועה '''ת'''קיעה), ויש הנוהגים לתקוע סדר '''תשר"ת תש"ת תר"ת'''. אצל הספרדים התקבל המנהג רק במספר קהילות, בתקופה מאוחרת, ונוהגים לתקוע בעת אמירת [[י"ג מידות]] שבסליחות בלבד.
מנהג נוסף שמקורו בקהילות אשכנז הוא לתקוע ב[[שופר]] מראש חודש אלול ועד סמוך לערב ראש השנה. יש נוהגים לתקוע בסיום תפילת שחרית ויש המוסיפים גם בסיום תפילת ערבית. לפי מנהג אשכנז המזרחי נוהגים להפסיק לתקוע בערב ראש השנה<ref>. אין תוקעים בערב ראש השנה כדי להבדיל בין "תקיעות רשות" במהלך חודש אלול, לבין "תקיעות מצווה" בראש השנה</ref>, ולפי מנהג אשכנז המערבי שלושה ימים לפני ראש השנה<ref>דברי קהלות, עמ' 121 [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6822&st=&pgnum=122] .</ref>. יש הנוהגים לתקוע סדר תקיעות של '''תשר"ת''' ('''ת'''קיעה '''ש'''ברים ת'''ר'''ועה '''ת'''קיעה), ויש הנוהגים לתקוע סדר '''תשר"ת תש"ת תר"ת'''. אצל הספרדים התקבל המנהג רק במספר קהילות, בתקופה מאוחרת, ונוהגים לתקוע במהלך אמירת הסליחות בלבד, לפני אמירת המלים [[קדיש#קדיש תענו ותעתרו|"תענו ותעתרו"]] בקדיש שבסיום הסליחות<ref>אף ב[[תפילת מוסף]] של [[ראש השנה]] וב[[תפילת נעילה]] ב[[יום הכיפורים]] מתבצעות חלק מהתקיעות בנקודה זו</ref> ויש המוסיפים אף בעת אמירת [[י"ג מידות]].


נהגו להוסיף בחודש אלול בכל אגרת שלומים את האיחול "כתיבה וחתימה טובה".
נהגו להוסיף בחודש אלול בכל אגרת שלומים את האיחול "כתיבה וחתימה טובה".

גרסה מ־17:57, 15 באוגוסט 2013


שגיאות פרמטריות בתבנית:פירוש נוסף

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

►► אלול ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

אלול הוא החודש השנים-עשר בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והשישי במניין החודשים המתחיל בחודש ניסן. באלול 29 יום.

א' באלול חל בימים ראשון, שני, רביעי או שישי.

שם החודש

מקור שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, הוא מתקופת גלות בבל.

יש המקשרים אותו למילה "אולולו" שפירושה באכדית: "קציר". היות והוא חל בסיום תקופת הקציר. (באכדית:lulu).[3].

על פי פירוש אחר משמעות המילה אלול היא טיהור וכפרה.

בלוח גזר נקרא החודש "ירח קיץ", על שם אסיף הפירות (או קיצוץ התאנים) בתקופה זו.

מקור אפשרי נוסף לשם הוא "אלל" - בארמית חיפוש (ראו תרגום אונקלוס על הפסוק "מרגלים אתם", בראשית מב יד). הדבר מבטא את העובדה שחודש אלול הוא חודש התשובה והפשפוש במעשים.

השם 'אלול' מופיע לראשונה במקרא בספר נחמיה (ו' טו). בקרב עדת ביתא ישראל החודש נקרא לול.

סימליות

מזלו של החודש - מזל בתולה. יש המוצאים לכך אסמכתא במקורות הקושרת את הכינוי בתולה עם ערך התשובה: "שובי בתולת ישראל - שובי אל עריך אלה" (ירמיהו לא, כ). תחילת פרק זה בירמיהו גם משמש כהפטרה ביום ב' של ראש השנה.

הקדמונים נתנו סימן לחודש אלול בראשי תיבות של הפסוק  : אני לדודי ודודי לי (שיר השירים פרק ו, פסוק ג). לרמוז, כי בחדש אלול, האלוהים קרוב לעם ישראל, ונעשה כדוד להם. כמו כן, ארבע המילים נגמרות בי'. ארבע פעמים י' בגימטריה הן 40, מספר המסמל את ארבעים הימים שבהם שהה משה על הר סיני לצורך קבלת התורה, וכנגד ארבעים ימי הרצון שמראש חודש אלול עד יום הכיפורים.

נוסף לכך בפסוק: ומל ה' אלוהיך את לבבך ואת לבב זרעך (דברים פרק ל פסוק ו); להורות שהוא החודש האחרון בשנה, לתקן מה שפגם בשנה שעברה (של"ה דף רי"ג).

רמז נוסף רמזו בפסוק ממגילת אסתר איש לרעהו ומתנות לאביונים, לרמז על תיקון העניינים שבין אדם לחבירו בתקופה זו.

מנהגי החודש

חודש זה מכונה במסורת "חודש הרחמים והסליחות", מכיוון שהוא מקדים את ראש השנה ויום כיפור, ונוהגים בו להשכים ולהרבות בתפילות מיוחדות הנקראות "סליחות". הספרדים משכימים לאמירת סליחות מתחילת החודש לעומת האשכנזים הנוהגים באמירת סליחות רק מתחילת השבוע האחרון לפני ראש השנה.

בחסידות מקובל לומר שבניגוד לשאר השנה בה המלך (האל) נמצא בארמון, באלול: "המלך בשדה", כלומר קרוב ונגיש לעם. על פי חז"ל, לאחר שנשתברו הלוחות, משה עלה בפעם השנייה להר סיני בראש חודש אלול, על מנת לקבל את הלוחות השניים וירד לאחר ארבעים יום ביום כיפור.

משמעות מיוחדת נודעה לחודש אלול בקרב אנשי תנועת המוסר המרבים בו בלימוד מוסר ובעריכת חשבון נפש. חשיבותו של החודש בתנועה זו מתבטאת בכתביו של אבי התנועה, רבי ישראל סלנטר, בייחוד באותה איגרת העוסקת כולה בהתנהגות הראויה לחודש זה (איגרת יד בספרו "אור ישראל").

בחלק מקהילות אשכנז נהוג להוסיף בתפילה את מזמור כ"ז בתהלים, "לדוד ה' אורי וישעי" מראש חודש אלול ועד הושענא רבה פעמיים ביום, בבוקר בתפילת שחרית לאחר אמירת עלינו לשבח בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת שיר של יום[1]), ובערב בתפילת מנחה לנוסח ספרד[2], ולנוסח אשכנז המזרחי בתפילת ערבית[3]. המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה[4].

טעם אמירת מזמור זה הוא הרמז שכתב מדרש שוחר טוב[5] על פסוקו הראשון של הפרק - "אורי" רומז לראש השנה, "ישעי" ליום הכיפורים ו"ממי אירא" להושענא רבה, או לגירסה אחרת "כי יצפנני בסוכו" על חג הסוכות.

מנהג נוסף שמקורו בקהילות אשכנז הוא לתקוע בשופר מראש חודש אלול ועד סמוך לערב ראש השנה. יש נוהגים לתקוע בסיום תפילת שחרית ויש המוסיפים גם בסיום תפילת ערבית. לפי מנהג אשכנז המזרחי נוהגים להפסיק לתקוע בערב ראש השנה[6], ולפי מנהג אשכנז המערבי שלושה ימים לפני ראש השנה[7]. יש הנוהגים לתקוע סדר תקיעות של תשר"ת (תקיעה שברים תרועה תקיעה), ויש הנוהגים לתקוע סדר תשר"ת תש"ת תר"ת. אצל הספרדים התקבל המנהג רק במספר קהילות, בתקופה מאוחרת, ונוהגים לתקוע במהלך אמירת הסליחות בלבד, לפני אמירת המלים "תענו ותעתרו" בקדיש שבסיום הסליחות[8] ויש המוסיפים אף בעת אמירת י"ג מידות.

נהגו להוסיף בחודש אלול בכל אגרת שלומים את האיחול "כתיבה וחתימה טובה".

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ , מנהג ויז'ניץ לאמרו מיד לאחר חזרת הש"ץ לפני הקדיש.
  2. ^ . מנהג חסידות גור לאמרו לאחר תפילת ערבית
  3. ^ בנוסח אשכנז המערבי לא התקבל המנהג, וכן אצל הנוהגים במנהג הגר"א (מעשה רב אות נ"ג [1] )
  4. ^ ישנן קהילות ספרדיות הנוהגות לומר מזמור בימות החול לאורך כל השנה ולא רק בימי אלול, בסיום תפילת שחרית וכפתיחה לתפילת ערבית
  5. ^ על תהלים כ"ז
  6. ^ . אין תוקעים בערב ראש השנה כדי להבדיל בין "תקיעות רשות" במהלך חודש אלול, לבין "תקיעות מצווה" בראש השנה
  7. ^ דברי קהלות, עמ' 121 [2] .
  8. ^ אף בתפילת מוסף של ראש השנה ובתפילת נעילה ביום הכיפורים מתבצעות חלק מהתקיעות בנקודה זו