ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

לפני העלאת שאלה אנא בדקו אם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

הוספת שאלה חדשה

(שימו לב: שאלות חדשות נמצאות בסוף דף זה, ולא בתחילתו)

דפים שימושיים

דף לבקשת ערכים דף בקשת תמונות ואיורים דף להצגת ערך לביקורת עמיתים לחיפוש משתמשים בעלי עניין בנושא מסוים

ארכיונים

דפי ארכיון של הכה את המומחה - שאלות במדעים מדויקים ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20

הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים הוא המקום לפנות אליו עם שאלות ותרגילים הקשורים למדעים המדויקים – מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב וכו'. בכל נושא אחר יש לפנות להכה את המומחה.

כמה הנחיות ועצות לשאילת שאלה בצורה טובה ויעילה:

• בצעו חיפוש בוויקיפדיה העברית, ויקיפדיה האנגלית וגוגל. בהרבה מקרים התשובה לשאלה שלך נמצאת בערכים הרלוונטים.
• תנו כותרת משמעותית לפסקה בה נשאלת השאלה, שממנה יבינו מה נושא השאלה (כותרות כמו "שאלה" או "צריך עזרה" הן לא כותרות טובות).
• ויקיפדיה ו"הכה את המומחה" תומכים בממשק LaTeX המאפשר הקלדת נוסחאות מתמטיות. לעזרה וכללי תחביר המלמדים כיצד לכתוב נוסחאות בקוד LaTeX, ראו עזרה:נוסחאות.

בוויקיפדיה ישנם מדורי יעץ נוספים, המתאימים לנושאים מסוימים:

• אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה, יש לשאול שאלה זו בהכה את המומחה.
• אם שאלתך קשורה למידע חסר או חלקי בערך מסוים, יש לשאול שאלה זו בדף השיחה של אותו הערך.
• פתרון בעיות טכניות ושאלות הנוגעות לעריכת דפי ויקיפדיה – מקומן בדלפק הייעוץ.
• שאלות לשוניות על עברית ועל שפות אחרות ניתן להפנות לדף ייעוץ לשוני.
• שאלות כלליות יותר לגבי מדיניות ויקיפדיה, נהלים, כיוונים וכדומה – מקומן במזנון.

המשיבים מתבקשים להשיב לעניין ומתוך ידיעה, ואם אפשר, להפנות לערכים רלוונטיים או למקורות נוספים.

למה פמינוקוק מוגדר כסטרפטוקוקוס בעוד שלמעשה הוא דיפלקוקי?

חידקי פנאומוקוק

קראתי בערך העברי Streptococcus pneumoniae שהפנאומוקוק הוא מסוג סטרפטוקוקוס, ואני לא מצליח להבין איך זה הגיוני. לפי מה שאני למדתי משפחת הקוקוס מאפיין תא פרוקריוטי כדורי. נקד. כלומר, חיידק מסוג קוקוס הוא תמיד כדורי. עם זאת, יש לו שלוש צורות הופעה: דיפלוקוקי שזה זוג תאים כדוריים (קוקוס), סטרפטוקוקוס שזה שרשרת של תאים כדוריים (קוקוס), וסטפילוקוקוס שזה צבר/אשכול של תאים כדוריים. לפי כל ההקדמה הזאת, אנו מבינים שהחיידק פנאמוקוק המסווג כאן (וכן בערך באנגלית) כחיידק מסוג סטרפטוקוקוס אמור להיות שרשרת של תאים כדוריים, ואילו בערך יש תמונה של החיידק שלכל היותר אנו מוצאים בו שני תאים מחוברים, וא"כ זה צריך להיות דיפלוקוקי ולא סטרפטוקוקוס! מי מוכן להסביר לי את פשר הדברים? 176.13.111.43 23:43, 12 ביוני 2013 (IDT)

במחשבה שניה, ייתכן שהתמונה שצולמה בויקיפדיה היא בעצם תמונה של מושבה (צבר חיידקים) ולא של הפריטים הבודדים. מה דעתכם? 176.13.111.43 01:18, 13 ביוני 2013 (IDT)

זאת אינה שאלה במדעים המדוייקים אלא בטקסונומיה, שהיא תת ענף לא מדוייק של הביולוגיה. עִדּוֹ - שיחה 18:35, 18 ביוני 2013 (IDT)

זו שאלה לעניין על ערך מדעי מדויק בויקיפדיה, מדוע הגדירו חידק מסוג 1 כחידק מסוג 2. (חידק מסוג דיפלוקוקי הגדירו כחידק מסוג סטפילוקוקוס). כדי לראות מה התשובה אעביר אותו להכה את המומחה עם השאלות הכלליות.176.13.229.215 03:01, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

נוסחת קוד לגאלקסי

כמה אפשרויות יש ליצירת קוד במסך הנעילה של גאלקסי 06:24, 13 ביוני 2013 (IDT)

אם אני מבין נכון את האופן שבו המנגנון הזה עובד, אתה יכול להתחיל מכל אחת מ-9 הנקודות ולעבור ממנה לכל נקודה אחרת. אי לכך, מספר אפשרויות הבחירה הוא 9! (תשע עצרת) שהן 362880. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 10:12, 13 ביוני 2013 (IDT)

בעצם, יש יותר. אתה לא חייב לבחור את כל הנקודות, אני צריך לחשוב על הנוסחה המדוייקת, אבל ל-9! צריך להוסיף את מספר אפשרויות הבחירה של 8 מתוך 9 ואז של 7 מתוך 9 וכו'. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 11:33, 13 ביוני 2013 (IDT)

זה גם לא מדוייק כי מכל אחת מ-4 הפינות לא ניתן להמשיך ישר ליתר הפינות. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 12:25, 13 ביוני 2013 (IDT)

ניתן רק צריך להזהר לא לעבור באמצע. הנוסחה לדעתי היא: $\sum _{i=4}^{9}\left({\dbinom {9}{i}}\cdot \left(i\right)!\right)$

והתוצאה היא 985824 [1]. בברכה, Nurick - שיחה 12:55, 13 ביוני 2013 (IDT)

במחשבה שניה הבנתי את כוונתך, צריך לשקלל זאת בנוסחה. לא ניתן כלל לדלג מעל נקודות (גם מלמעלה למטה או משמאל לימין), בברכה, Nurick - שיחה 12:56, 13 ביוני 2013 (IDT)

חיפוש קצר בגוגל החזיר את התשובה 389112 - לאחר פסילת כל הקומבינציות האסורות, בברכה, Nurick - שיחה 15:10, 13 ביוני 2013 (IDT)

תודה רבה17:32, 13 ביוני 2013 (IDT)

ואללה, מסתבר שאי אפשר לדלג על נקודות. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:04, 13 ביוני 2013 (IDT)

חומצה זרחתית והידרוקסיאפטאט

שאלתי כבר בוק:הכה, אך לא הייתי בטוח שמקום השאלה שם.

מהי הנוסחה הכימית לתגובת האיכול של הידרוקסיאפטאט בנוכחות חומצה זרחתית?

תודה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ה' בתמוז ה'תשע"ג • 16:34, 13 ביוני 2013 (IDT).

חישוב קל בקומבי

כמה אפשרויות ל3 מספרים טבעים(כולל אפס) יש כך ש$n+m+l=3$? ידנית אני מגיע ל10, אבל אם זה לא היה 3 אלא 53 אז לא הייתי מצליח לחשב. 79.179.172.117 21:43, 13 ביוני 2013 (IDT)

אפשר לחשוב על זה באופן הבא: במקום n נכתוב סדרה של n אחדות, לאחריו נכתוב סימן + יחיד וסדרה של m אחדות, שוב סימן "+", ו-l אחדות. באופן הזה אנחנו מתאימים כל פתרון למשוואה שכתבת לרצף של הסימנים "1" ו-"+" כאשר הדרישה על הרצף היא שיש בו בדיוק 3 פעמים את הסימן "1" ופעמיים את הסימן "+". כל פתרון מתאים לרצף (יחיד) שמקיים את הדרישות האלו וגם להיפך - כל רצף שמקיים את הדרישות מגדיר פתרון בצורה יחידה. למשל הרצף +11+1 יתאים לפתרון n=2,m=1,l=0.

לכן מספר האפשרויות הוא המקדם הבינומי ${\tbinom {3+2}{3}}$. יאיר ח. - שיחה 10:55, 14 ביוני 2013 (IDT)

אסטרו פיזיקה

השאלה +התשובה: http://imgur.com/qixIY5x

אתם יכולים להסביר לי איך מצאו את המרחק? כלומר איך ממעלות מגיעים למה שהם חישבו? 79.179.172.117 15:58, 15 ביוני 2013 (IDT)

מד"ר עם פונקציות וקטוריות

שלום,

איך ניגשים למד"ר מהצורה:

dy/dt = f(y,t)

בה הפונקציה y אינה פונקציה סקלרית אלא פונקציה שמקבלת סקלר ומחזירה וקטור (vector valued function)? תודה, 94.159.232.11 17:31, 16 ביוני 2013 (IDT)

אם y זה וקטור אז גם f חייבת להיות וקטור והמשוואה צריכה להיות נכונה לכל רכיב בניפרד. לכן יש לך בעצם כמה מד"ר, לפי כמה רכיבים יש בוקטור (אולי 3?). בנוסף כמו שכתבת את זה המשוואות מצומדות, כלומר תלויות אחת בשניה. כדי לפתור את זה אני מכיר שתי דרכים: 1. לדעת את הפיתרון 2. לנסות ב Mathematica. ירון ק. - שיחה 08:36, 22 ביוני 2013 (IDT)

קווי שדה מגנטי

למה קווי שדה מגנטי סופיים הם תמיד סגורים? יש לזה סיבה מתמטית? התשובה שראיתי היא "כי אין מונופול מגנטי", אבל למה זה גורר?--85.65.26.40 09:10, 17 ביוני 2013 (IDT)

"סיבה מתימטית" אינה סיבה מבחינה פיזיקלית, אלא תיאור של החוק או העקרון הנדון. אם אין מונופול מגנטי, בדומה למונופול חשמלי (מטענים חשמליים), הרי שקווי השדה היוצאים מקוטב אחד של דיפול מגנטי (או דו-קוטב מגנטי) חייבים להיסגר על קוטבו השני, המצוי עליו עצמו. בנצי - שיחה 00:05, 18 ביוני 2013 (IDT)

למה הם חייבים להיסגר על הקוטב השני? (ב"סיבה מתמטית" קיוויתי להוכחה אינפית בהתבסס על התיאור המתמטי.)--85.65.26.40 08:39, 18 ביוני 2013 (IDT)

מה זה "מונופול מגנטי"? המקום שממנו יוצאים או אליו נכנסים קווי השדה המגנטי. אם אין מונופולים מגנטים, אז קווי השדה לא מתחילים בשום מקום ולא נגמרים בשום מקום לכן, אם הם קיימים בכלל אז הם חייבים להיות סגורים. לדעתי, תיאור מתמטי לא יהיה מלמד יותר, אבל אם ביקשת: אחת ממשוואות מקסוול אומרת שהדיוורגנץ של השדה המגנטי הוא אפס. חוק זה נקרא לפעמים "חוק גאוס לשדה המגנטי" או בפי העם "אין מונופולים מגנטיים". הצורה האינטגרלית של חוק זה אומרת שהשטף המגנטי דרך כל משטח סגור הוא אפס, לכן מספר קווי השדה הנכנסים אליו שווה ליוצאים ממנו, ולכן קווי השדה לא יכולים להתחיל בשום מקום או להסתיים בשום מקום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ממתיק מלאכותי

ראיתי שממתיק מלאכותי כלשהו מכיל 97% דקסטרוז, שהוא גלוקוז, ו-3% סכרין. מה ההגיון להשתמש בו אם הערך הקלורי והמטבוליזם של דקטרוז לא שונה משמעותית משל סוכרוז? 94.159.232.11 19:18, 18 ביוני 2013 (IDT)

אולי לא מדובר בממתיק דיאטטי אלא בגלוקוז סינטטי?. עִדּוֹ - שיחה 23:18, 21 ביוני 2013 (IDT)

עכ"פ, זה משווק בשם שמרמז על היותו ממתיק דיאטטי. האם יש הגיון בצריכת ממתיק כזה במקום סוכר רגיל? מה המטרה של 3% הסכרין? 109.160.187.63 21:00, 22 ביוני 2013 (IDT)

סטטיסטיקה ומבצע ביסלי

תמונה זאת טוענת טענה בסטטיסטיקה ולפי החישוב שלי, היא דווקא שגויה. האומנם? ‏cheshin61‏ • שיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ג • 00:55, 19 ביוני 2013 (IDT)

בוא ננתח דוגמא: יש לך שני כרטיסים מתוך ארבעה בשתי הגרלות:

• אם שניהם באותה הגרלה תקבל בטוח פרס אחד
• אם כל אחד בהגרלה אחרת:
  • 25% לזכות בכלום
  • 50% לזכות באחד
  • 25% לזכות בשניים

כלומר בממוצע פרס אחד

בברכה, Nurick - שיחה 01:01, 19 ביוני 2013 (IDT)

שכחתי את הפואנטה, בממוצע הסיכוי תמיד זהה אבל תחת הזנחת המקרה של זכויות מרובות, כלומר הסיכוי לזכות במשהו, גדול יותר כשכל הכרטיסים באותה הגרלה, בברכה, Nurick - שיחה 01:07, 19 ביוני 2013 (IDT)

הדוגמא שלך לא כל כך נכונה, אם, לדוגמא, 5 אנשים שמים את הקוד כל שעתיים, ולך יש 5 קודים לשים. אם אתה שם אותם בהגרלה אחת הסיכוי לזכות הוא 0.5, ואם אתה שם את זה ב5 הגרלות הסיכוי הוא 0.598 בגלל ש- $1-(5/6)^{5}=0.598$ לזכות לפחות פעם אחת (יכול להיות גם יותר). ‏cheshin61‏ • שיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ג • 01:12, 19 ביוני 2013 (IDT)

לא הבנתי את הדוגמא שלך; הכונה היא שיש חמש הגרלות עם חמישה מתמודדים של 10 פתקים (2 בכל הגרלה) ואותך עם 5 פתקים? Nurick - שיחה 01:18, 19 ביוני 2013 (IDT)

כל הגרלה יש 5 אנשים בלי קשר אלי (מאורעות בלתי תלויים), אם אני שם הכל ביחד אז זה הגרלה של 10 קודים שמתוכם 5 שלי, אם אני מפצל זה ל-5 הגרלות - בכל הגרלה הסיכוי הוא שישית (החמש שלהם ועוד אחד שלי). ‏cheshin61‏ • שיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ג • 01:27, 19 ביוני 2013 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הייתה עוד הנחה סמוייה למעלה, כתבתי אותה אבל מחקתי וחבל. ההנחה היא שמספר המשתתפים בכל הגרלה לא תלוי בך - הרי הוא אקראי ולכן הכל תלוי באיזו הגרלה אתה משתתף - לכן יותר נוח להניח שהוא קבוע ואז תקבל את אותה תשובה שיצאה למעלה, בברכה, Nurick - שיחה 01:33, 19 ביוני 2013 (IDT)

אני הנחתי שהמספר קבוע, 5, אבל זה לא כולל אותך, אתה מחליט כמה לשים בכל הגרלה, זה המצב בהגרלה הזאת, אם אתה שם יותר כרטיסים זה לא גרם לאחרים לשים פחות. ‏cheshin61‏ • שיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ג • 01:36, 19 ביוני 2013 (IDT)

אבל בפועל המספר קבוע כולל אותך, אין לך שום השפעה על כמה שמים אחרים בפועל לכן ההנחה חייבת להיות שמספר הפתקים הכולל קבוע. השינוי שגורמים הפתקים שלך (בהנחה שיש לך מספר סביר) קטן מהשגיאה בכמות הפתקים שישימו המתמודדים האחרים, כלומר הוא לא חלק מהחישוב. אחרת צריך להכניס גם את הסיכוי שתיפול על הגרלה טובה מהממוצע או גרועה מהממוצע. צריך להניח שכולם פועלים כמוך כלומר עוד אנשים שמים את כל הפתקים שלהם במכה ובממוצע אין לך השפעה. כמובן שתחת ההנחה שלך שמספר המשתתפים *חוץ ממך* בכל הגרלה קבוע תקבל שהסיכויים הם לטובת פיזור - דוגמא מתאימה היא שיש לך כמות נכבדת מהפתקים או השפעה על כמות גדולה של מתמודדים, בברכה, Nurick - שיחה 01:48, 19 ביוני 2013 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני עדיין חושב שאני צודק, וכמובן שהמספר משתנה בכל הגרלה אבל גם אם תציב x זה עדיין התוצאה, המספרים הם רק לחישוב. נחכה ונראה מה יגידו פה עוד אנשים, אולי אפילו נזכה להתייחסות מאיזה פרופסור למתמטיקה. ‏cheshin61‏ • שיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ג •  01:57, 19 ביוני 2013 (IDT)

ההבדל בין התוצאות נעוץ בשאלה האם מספר המשתתפים בכל הגרלה תלוי בך או לא, מכאן זה הכל עניין של הנחות - המתמטיקה ברורה:

אם תלוי - עדיף לפזר

אם לא תלוי - עדיף במכה אחת (יותר סיכוי לזכות במשהו)

בברכה, Nurick - שיחה 02:02, 19 ביוני 2013 (IDT)

אולי עוד מישהו יחווה את דעתו? ‏cheshin61‏ • שיחה • י"ג בתמוז ה'תשע"ג • 17:09, 21 ביוני 2013 (IDT)

I Think that cheshin61 is write. Ofcouse the answer depend on the model as Nurick said. However, I think that the reasonable model is that there is no correlation (infact no dependence) between your action and the action of the other players. Under this model, as you both agree, the correct strategy is to distribute.

However, if you want a relay reliable answer you need not only a mathematician, but also a lower in order to reed the regulation of the game: [2]. Preferably you also need an inside information in order to know whether or not Bisly will actually follow it :-).

רמי (Aizenr) - שיחה - בואו ליבא תמונות - 08:28, 24 ביוני 2013 (IDT)

הפרטים תלויים כמובן במודל, אבל צריך להתחשב גם בפונקציית המטרה: האם המשימה היא למקסם את מספר הזכיות (כפי שראוי לחשב אם מדובר בפרסים כספיים), או למקסם את הסיכוי לזכות בפרס אחד לפחות (כפי שנעשה אם הזכיה היא השתתפות באירוע, למשל).

אם רוצים למקסם את תוחלת מספר הזכיות, יש נימוק פשוט לכך שכדאי לפזר את הכרטיסים בין הגרלות שונות: תוחלת מספר הזכיות בכל הגרלה היא ההפכי של מספר הכרטיסים המשתתפים, ולכן לכרטיס יש ערך רב יותר ככל שיש לו פחות מתחרים. הכנסת הכרטיס השני להגרלה של הראשון, מורידה את הערך של שניהם (כביכול אתה מתחרה בעצמך). עוזי ו. - שיחה 00:41, 25 ביוני 2013 (IDT)

תודה רבה. כוונתי הייתה למקסם את הסיכוי לזכות בחופשה אחת (לפחות), ולא לנסות לזכות בכמה. אז הבנתי שעדיף לפצל כמו שאמרתי להם. תודה רבה לכל העוזרים. ‏cheshin61‏ • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ג • 11:49, 1 ביולי 2013 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

האם גם כאשר רוצים למקסם את הסיכוי לזכות בפרס אחד לפחות, עדיף לפזר את הכרטיסים בין הגרלות שונות? 87.68.167.52 07:07, 4 ביולי 2013 (IDT)

חוק אמפר

איך משתמשים בחוק אמפר? דוגמה הכי פשוטה: נגד גלילי ברדיוס a, התנגדות R ואורך L ואני רוצה לחשב את השדה המגנטי סביבו.

הזרם מחוץ לתיל הוא אפס. אני מציב I=0 לתוך$\oint {\vec {B}}\cdot {\overrightarrow {dl}}={\frac {4\pi }{c}}I={\frac {4\pi }{c}}\iint {\vec {J}}\cdot {\overrightarrow {dA}}$ ומקבל שB שווה לאפס. לא טוב. אז איך כן?

ובתוך הגליל גם לא מבין איך עושים. אני מציב$\nabla \times B={\frac {4\pi }{c}}{\vec {J}}={\frac {4\pi }{c}}{\frac {I}{\pi {{a}^{2}}}}{\hat {z}}$ ולא מבין איך ממשיכים. אני רוצה למצוא B שמקיים את המשוואה הזאת. הצורה האינטגרלית לא עוזרת. 79.183.220.154 12:01, 21 ביוני 2013 (IDT)

הזרם שמופיע בחוק אמפר הוא לא על הלולאה, אלא דרך הלולאה. כלומר אם הלולאה שלך מקיפה את הנגד (מבחוץ) הזרם הוא כל הזרם בנגד ולא אפס. ירון ק. - שיחה 08:39, 22 ביוני 2013 (IDT)

מטריצות פאולי

למישהו יש רעיון אלגנטי איך להוכיח ש$\sigma _{i}\sigma _{j}=2i\epsilon _{ijk}\sigma _{k}$ ? לא כוח גס, אלא משהו קצר יחסית. 79.183.220.154 15:36, 21 ביוני 2013 (IDT)

היחס הנכון הוא $[\sigma _{i},\sigma _{j}]=2i\epsilon _{ijk}\sigma _{k}$. עוזי ו. - שיחה 16:28, 21 ביוני 2013 (IDT)

מטריצות פאולי הן מטריצות 2 על 2 מאוד פשוטות. גם חישוב בכוח גס אמור להיות פשוט. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 16:34, 21 ביוני 2013 (IDT)

עוזי צודק, זו טעות הקלדה.

MathKnight, זה פשוט, ארוך ומייגע ומשעמם ברמות (כחצי שעה של חישובים חסרי טעם). אני מחפש שיטה אלגנטית יותר. 79.183.220.154 16:54, 21 ביוני 2013 (IDT)

במקרה היה לי את זה משיעורי בית ישנים... זה ממש לא חישוב נורא בברוט פורס:

$\left[\sigma _{x},\sigma _{y}\right]={\begin{pmatrix}0&1\\1&0\end{pmatrix}}{\begin{pmatrix}0&-i\\i&0\end{pmatrix}}-{\begin{pmatrix}0&-i\\i&0\end{pmatrix}}{\begin{pmatrix}0&1\\1&0\end{pmatrix}}={\begin{pmatrix}i&0\\0&-i\end{pmatrix}}-{\begin{pmatrix}-i&0\\0&i\end{pmatrix}}=2{\begin{pmatrix}i&0\\0&-i\end{pmatrix}}=2i\sigma _{z}$
$\left[\sigma _{y},\sigma _{z}\right]={\begin{pmatrix}0&-i\\i&0\end{pmatrix}}{\begin{pmatrix}1&0\\0&-1\end{pmatrix}}-{\begin{pmatrix}1&0\\0&-1\end{pmatrix}}{\begin{pmatrix}0&-i\\i&0\end{pmatrix}}={\begin{pmatrix}0&i\\i&0\end{pmatrix}}-{\begin{pmatrix}0&-i\\-i&0\end{pmatrix}}=2{\begin{pmatrix}0&i\\i&0\end{pmatrix}}=2i\sigma _{x}$
$\left[\sigma _{z},\sigma _{x}\right]={\begin{pmatrix}1&0\\0&-1\end{pmatrix}}{\begin{pmatrix}0&1\\1&0\end{pmatrix}}-{\begin{pmatrix}0&1\\1&0\end{pmatrix}}{\begin{pmatrix}1&0\\0&-1\end{pmatrix}}={\begin{pmatrix}0&1\\-1&0\end{pmatrix}}-{\begin{pmatrix}0&-1\\1&0\end{pmatrix}}=2{\begin{pmatrix}0&1\\-1&0\end{pmatrix}}=2i\sigma _{y}$
$\left[\sigma _{x},\sigma _{x}\right]={\begin{pmatrix}0&1\\1&0\end{pmatrix}}{\begin{pmatrix}0&1\\1&0\end{pmatrix}}-{\begin{pmatrix}0&1\\1&0\end{pmatrix}}{\begin{pmatrix}0&1\\1&0\end{pmatrix}}={\begin{pmatrix}1&0\\0&1\end{pmatrix}}-{\begin{pmatrix}1&0\\0&1\end{pmatrix}}=0$
$\left[\sigma _{y},\sigma _{y}\right]={\begin{pmatrix}0&-i\\i&0\end{pmatrix}}{\begin{pmatrix}0&-i\\i&0\end{pmatrix}}-{\begin{pmatrix}0&-i\\i&0\end{pmatrix}}{\begin{pmatrix}0&-i\\i&0\end{pmatrix}}={\begin{pmatrix}1&0\\0&1\end{pmatrix}}-{\begin{pmatrix}1&0\\0&1\end{pmatrix}}=0$
$\left[\sigma _{z},\sigma _{z}\right]={\begin{pmatrix}1&0\\0&-1\end{pmatrix}}{\begin{pmatrix}1&0\\0&-1\end{pmatrix}}-{\begin{pmatrix}1&0\\0&-1\end{pmatrix}}{\begin{pmatrix}1&0\\0&-1\end{pmatrix}}={\begin{pmatrix}1&0\\0&1\end{pmatrix}}-{\begin{pmatrix}1&0\\0&1\end{pmatrix}}=0$
$\Rightarrow \left[\sigma _{i},\sigma _{j}\right]=2i\varepsilon _{ijk}\sigma _{k}$

בהצלחה, Nurick - שיחה 18:07, 21 ביוני 2013 (IDT)

220.154 - הרתיעה שלך מחישובים מיותרים היא דבר מבורך. אפשר לקצר את ההליכים אם משתמשים ביחסים הבסיסיים $\ \sigma _{1}^{2}=\sigma _{2}^{2}=1,\ \sigma _{3}=-i\sigma _{1}\sigma _{2}=i\sigma _{2}\sigma _{1}$. עוזי ו. - שיחה 19:00, 21 ביוני 2013 (IDT)

תודה רבה. 79.183.220.154 11:50, 22 ביוני 2013 (IDT)

שטרן גרלך-שאלה

לא מצליח למצוא את זה בשום מקום ול לחשב לבד.

אני צריך להוכיח את הנוסחה ${\frac {I_{out}}{I_{in}}}={\frac {1+{\hat {n}}\cdot {\hat {n}}'}{2}}$, כלומר היחס בין הזרם הנכנס למקטב ש"ג לזה היוצא ממנו עם ערך עצמי $\mu _{0}$ בכיוון ${\hat {n}}'$.

האשר n הוא הכיוון המרחבי בו מקוטבים הספינים הנכנסים (כלומר הם ווקטורים עצמיים עם ערך עצמי $\gamma {\frac {\hbar }{2}}=\mu _{0}$ של האופרטור ${\hat {n}}\cdot {\hat {\mu }}$) ו${\hat {n}}'$ הוא הכיוון המרחבי של המקטב.

בהדרכה אומרים לי שניתן לכתוב את הספינים הנכנסים למקטב כ$|\psi >=\alpha |+>_{u}+\beta |->_{u}$ וזרם הספינים היוצאים בכיוון הצרוי הוא הזרם הנכנס כפול הסתברות למדוד את הספינים העוברים בכיוונו כלומר $P(\mu _{0})={\frac {I_{out}}{I_{in}}}=|\alpha |^{2}$

וזה לא מה שאני רוצה. 79.183.220.154 11:48, 22 ביוני 2013 (IDT)

רדיואקטיביות

האם זה נכון לומר שהתפרקות אלפא היא תגובת ביקוע? גרעין התוצר קל מגרעין המגיב. 79.182.9.192 12:01, 22 ביוני 2013 (IDT)

זה לא מקובל. קרינת אלפא היא קרינה של חלקיקים כבדים טעונים (גרעיני הליום) שיוצאים אל מחוץ לחומר הרדיואקטיבי וניתנים למדידה על ידי גלאי קרינה (לדוגמה מונה גייגר או מונים אחרים כמו גלאי פוטודיודה). לאומתם תוצרי ביקוע גרעני (נקראים "גרעני בת") נבלעים בדרך כלל בתוך החומר המתבקע ולא יוצאים כשטף של קרינה. וכן, כמו שאמרת המשקל של כל אחת מהבנות הוא קטן יותר מזה של גרעין האב כמובן, גם בביקוע וגם בקרינת אלפה.

בנוסף לכך (לא שאלת, אבל אגיד בכל זאת) גרעני הבת שנוצרים בביקוע גרעיני נוצרים במצב מעורר אנרגטית. והם נפטרים מהאנרגיה ה"מיותרת" על ידי קרינת גאמה. גם תופעה זו משותפת לקרינת אלפה ולביקוע. Corvus,(שיחה) 13:06, 22 ביוני 2013 (IDT)

אין זה "גם תופעה זו משותפת", משום שלא מדובר בתופעה נוספת, אלא בגורם או עקרון יסודי העומד בבסיס שתי התופעות הנזכרות - כל מערכת בטבע שואפת להתייצב, או במילים אחרות, להגיע למצב אנרגטי הנמוך ביותר בסביבתה. בנצי - שיחה 08:50, 23 ביוני 2013 (IDT)

התופעה המיוחדת המשותפת לביקוע ולקרינת אלפא היא שהתוצרים יוצאים במצב מעורר, זה לא עיקרון טבע יסודי. ‏Setreset • שיחה 11:33, 23 ביוני 2013 (IDT)

אתה סותר את דבריי, מבלי שדבריך יהיו ברורים וגם לא מנומקים. בפרט, לא הקשרו של המשפט האחרון. בנצי - שיחה 19:38, 23 ביוני 2013 (IDT)

אתה טוען שיש איזה עיקרון טבע יסודי שגרעין הבת יהיה מעורר כתוצאה מפליטת אלפה או מביקוע. למה אתה חושב כך? העיקרון היחיד שאפשר לקרוא לו יסודי פה זה השאיפה להגיע ממצב מעורר למצב יציב, וקרינת הגמא הנפלטת היא רק הדרך הנפוצה לעשות את זה (כלומר גם פליטת גמה היא לא עיקרון יסודי). שיטה נוספת היא Internal conversion כלומר פליטת אלקטרון. התופעה המשותפת עליה דיברתי היא פליטת גאמה כתוצאה מתהליך הביקוע או כתוצאה מפליטת אלפה. Corvus,(שיחה) 22:31, 23 ביוני 2013 (IDT)

אני ממש לא מבין מה קורה פה: איפה בדיוק כתבתי ש"יש איזה עיקרון טבע יסודי שגרעין הבת יהיה מעורר כתוצאה מפליטת אלפה או מביקוע." ? אני גם לא רואה איפה דבריי שונים מההבהרות שלך כאן, או להיפך. בנצי - שיחה 22:39, 23 ביוני 2013 (IDT)

אבל זה קורה גם אחרי התפרקות בטא. [3]. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך אומרים "לדרג" באנגלית?

בהקשר של דירוג מטריצות- הם יש מונח מקביל למונח "לדרג" באנגלית (במילה אחת)? Corvus,(שיחה) 21:15, 22 ביוני 2013 (IDT)

אין מונח חד משמעי. אפשר למשל to transform into an upper triangular matrix או to bring to a normal form. עוזי ו. - שיחה 01:41, 23 ביוני 2013 (IDT)

א. המונח האנגלי המקביל הוא row elimination או Gaussian elimination. כמה הערות על המינוח תוכל למצוא בערך האנגלי כאן.

ב. המונח העברי אינו תרגום מילולי של המונח האנגלי, ואיני יודע את מקורו, אם כי, כמובן, המונחים בשתי השפות מדברים על אותו דבר. מעניין להתחקות אחרי השפה שהשפיעה, כנראה, על המונח העברי. בנצי - שיחה 08:45, 23 ביוני 2013 (IDT)

מסתבר שהמונח העברי מוצלח בהרבה. פשוט שם פועל שמראה בדיוק מה הפעולה. Corvus,(שיחה) 22:20, 23 ביוני 2013 (IDT)

המונח האנגלי מראה את הפעולה. העברי מראה את התוצאה. בנצי - שיחה 00:47, 24 ביוני 2013 (IDT)

בוולפראם Row Reduce תופס. אביעד‏ • שיחה 17:23, 6 ביולי 2013 (IDT)

האם קולה משמינה?

― הועבר מהדף שיחת משתמש:Cheshin61
נגדיר:

• קלוריה מוגדרת ככמות החום שיש להשקיע כדי להעלות גרם אחד של מים במעלה אחת.
• טמפרטורת הגוף 35 מעלות.
• בפחית של 300 גרם קולה יש 120 קלוריות.

שותים פחית קולה של 300 גרם שהטמפרטורה שלה 15 מעלות. כדי שהגוף לא יתקרר עליו להעלות את טמפרטורת הקולה ב-20 מעלות ל-35 מעלות. לכן על מנת לחמם 300 גרם קולה כפול 20 מעלות הגוף משקיע 6,000 קלוריות. פי 43 (בקירוב) יותר מכמות הקלוריות ב-300 גרם קולה. מכאן עולה השאלה, האם קולה משמינה או דווקא מרזה?? ניתן להבין את השאלה ממבט נוסף, כששותים מים קרים, הגוף צריך להשקיע קלוריות כדי לחמם אותם ולחזור להומאוסטזיס (טמפ' הגוף הקבועה). האם באמת שתיית מים קרים מרזה? 212.150.245.250 19:07, 24 ביוני 2013 (IDT)

א. מסיבות היסטוריות, הקלוריות שעליהם מדברים במזון הן לא קלוריות אלא קילו-קלוריות! כלומר בקולה יש 120 קילו-קלוריות שהן 120,000 קלוריות. לעומת זאת 6000 הקלוריות של החימום הן זניחות.

ב. אי אפשר לעשות את מאזן האנרגיה הזה כך. הגוף כל הזמן צריך לפנות את החום שהוא יוצר בכל מיני תהליכים. עצם פינוי החום דורש אנרגיה. לכן בקיץ כשתשתה משהו קר, אולי דווקא "תחסוך" לגוף אנרגיה, ולא תגרום לו להשקיע אותה. לעומת זאת לשתות משהו קר בחורף עשוי באמת לעודד ייצור אנרגיה, ולהוריד במשקל. לפחות באופן תיאורטי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ישנם תרחישים בהם שתייה ממותקת בתזמון נכון עשויה לסייע באופן עקיף להורדת המשקל בצורה משמעותית, אך לא מהנימוק שהזכרת אלא מנימוקים אחרים לגמריי. אך ככלל צריכת שתייה ממותקת אכן גורמת בדרך כלל להשמנה ולבעיות נוספות. קולה היא דוגמא מאד בולטת לשתייה מאד ממותקת אשר אף לעיתים רבות מעודדת צריכה נוספת של המשקה ובכלל זה התמכרות. וכידוע כל דבר שאינו במידה הוא מזיק.מי-נהר - שיחה 01:24, 25 ביוני 2013 (IDT)

תודה לכולם בשמו. ‏cheshin61‏ • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ג • 11:42, 1 ביולי 2013 (IDT)

נוסחה ליחס בין צריכת דלק לבין הוספת משקל לרכב

שלום האם ניתן לציין נוסחה המתארת את היחס המשוער בין צריכת הדלק של רכב לבין הוספת המשקל עליו (בתוך הבגז ללא השפעה על האווירודנימיקה...)

מטרת השאלה אינה מתמטית טהורה אלא שימושית על מנת שנהג רכב פרטי, יוכל לתכנן את כדאיות העברת סחורה מיעד אחד ליעד אחר. כל הסבר ומשפט הנותן כיוון כלשהוא יתקבל בברכה. תודה. מי-נהר - שיחה 01:11, 25 ביוני 2013 (IDT)

חיפוש בגוגל העלה את זה למשל [4]. ‏Setreset • שיחה 10:09, 25 ביוני 2013 (IDT)

בתוך המאמר הזה יש קישור לפה, סיכום במשפט אחד, כל 100 פאונד (45 ק"ג) של הפחתת המשקל חוסכת עד 2% בהוצאה של מייל לשעה. ‏cheshin61‏ • שיחה • י"ז בתמוז ה'תשע"ג • 13:44, 25 ביוני 2013 (IDT)

רב תודות מי-נהר - שיחה 23:11, 25 ביוני 2013 (IDT)

הכפלת ממשיים

איך מגדירים הכפלת ממשיים שמוגדרים באמצעות חתכי דדקינד? (מצאתי דרך די מכוערת, מעניין אותי אם יש פשוטה יותר). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם נגדיר $A\cdot B=\{ab\mid a\in A,b\in B\}$ אז המכפלה של $A|B$ ב-$C|D$ היא $AC|BD$. דניאל • תרמו ערך 21:48, 26 ביוני 2013 (IDT)

צריך להתחשב בסימן של החתך. החתך A|B חיובי אם 0 שייך למרכיב השמאלי. מכפלה של חתכים חיוביים מוגדרת לפי $(A|B)\cdot (A'|B')=((BB')^{c}|BB')$ כאשר המכפלה של קבוצות מוגדרת כמו בתשובה של דניאל; אם אחד החתכים אינו חיובי צריך להגדיר לפי $\alpha \beta =-((-\alpha )\beta )$ וכדומה, לאחר שהגדרנו את הנגדי לחיבור (וגם זו הגדרה לא פשוטה). עוזי ו. - שיחה 23:23, 26 ביוני 2013 (IDT)

אפשר מראש להגדיר רק ממשיים חיוביים (על ידי חתכים ברציונליים האי-שליליים) ואז להשלים את כל הנגדיים כמו שעושים מהטבעיים לשלמים. זו כמובן לא הגישה המקובלת, אבל אז הגדרת הכפל שלי (יחד עם הכלל $(-a)b=-(ab)$) עובדת ופשוטה. דניאל • תרמו ערך 17:07, 27 ביוני 2013 (IDT)

אקסיומות

נתקלתי הרבה פעמים במונח "אקסיומות החבורה" (או החוג/שדה וכו') זה מוזר לי, כי אני הייתי בטוח שמה שאנחנו עושים זה להגיד לגבי מבנה כלשהו (שכולל אברים ופעולה), שאם אנחנו יודעים שהוא מקיים אסוציטיביות וכו', אז אנחנו יכולים לקרוא לו "חבורה" ולהשתמש עליו במשפטי לגראנז' וסילו וכל השאר. במובן שהוגדר עכשיו, בוודאי אי אפשר לקרוא לזה אקסיומה. אז למה הכוונה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בניגוד למה שנהוג לחשוב "אקסיומה" זו לא מילה גסה. זה לא אומר משהו שמניחים בלי הסבר. זה אומר משהו שבוחרים להניח כי זה מה שמעניין אותנו במשחק. מבחינת חוקר תורת החבורות לא משנה לו מיצורים בעולם שאינם חבורות ולכן מוצדק מבחינתו לקרוא לתנאי החבורה "אקסיומות". לעומתו גאומטריקן שמבחין בחבורה במסגרת עבודתו לא ידבר על אקסיומות החבורה. הוא יוכיח שמדובר בחבורה בהסתמך על אקסיומות הגאומטריה. דניאל • תרמו ערך 21:53, 26 ביוני 2013 (IDT)

מתמטיקה ומד"א

לפי הוראת ארגון מד"א באחד מספריו יש לבצע החייאה בקצב של 100 עיסויים בדקה. באותו ספר כתוב את הדברים הבאים המועתקים מילה במילה: "יש לבצע 5 מחזורים של 80 עיסויים ו-2 הנשמות במשך כשתי דקות". מישהו יכול להסביר לי איך שתי ההוראות מסתדרים מבחינה מתמטית? (איך שנפרש את זה לכאורה יהיה קשה. אם נפרש שהכוונה ל80 עיסויים בשתי דקות זה יוצא קצב של 50 עיסויים בדקה. ואם נפרש 5 מחזורים של 80 (400 עיסויים) בשתי דקות, אז זה יוצא קצב מטורף של 200 עיסויים בדקה) 109.253.154.128 20:32, 26 ביוני 2013 (IDT)

נראה שזאת טעות בספר. כשהייתי בקורס של מד"א ההוראה הייתה 30 עיסויים על כל שתי הנשמות. זה גם מתיישב עם מה שלמדתי גם בקורס עזרה ראשונה בבית הספר, עם מה שכתוב פה פה פה וגם עם מה שכתוב בחלק השני של הספר שלך: אתה עושה חמישה מחזורים- 150 עיסויים בשתי דקות. כלומר 75 עיסויים בדקה. הזמן ה"ספייר" מיועד להנשמות. בלנק - שיחה 23:04, 26 ביוני 2013 (IDT)

"בקצב של 100 עיסויים בדקה", לא מדובר בכמות העיסויים. בענייני רפואה ההקשר חשוב מהכותרת, גם בשאלה (באותו ספר לא אומר בהכרח באותן הנסיבות), ובטח בתשובה: הוספת קישורים מאתר טיפים (ממש לא סמכות רפואית) ולהחייאת ילדים (סיפור שונה לחלוטין), קורס עזרה ראשונה בבית הספר זה נחמד מאוד, אבל בתחום רגיש כמו זה לא הייתי קופץ לתת את עצותי.
לשאלתך, אולי יש טעות בספר (שוב, אולי מדובר מקרים שונים, שלב שונה בטיפול, בעת נוכחות/אי־נוכחות אדם נוסף, הוראות לבעלי הכשרה רפואית שונה וכו').
ההוראות משתנות מעת לעת ומאירגון לאירגון, ובשטח (מניסיוני) לרוב לא תוכל לתזמן הכל האופן מושלם כך שהמתמטיקה המדויקת, איך לומר, לא בדיוק חשובה. כן חשוב מאוד להעיק את מד"א (101 ולפעול ע"פ הוראותיה!), לנטר את המצב כל הזמן, לשמור על קצב, יחס הנשמות:עיסויים, לשמור כוחות (זה יכול להיות ארוך) ולעשות הכל נכון (הרבה אנשים "מבזבזים" זמן יקר על טעויות). אם ברצונך לשאול יותר (וכדאי) המקום הנכון זה כאן או במקום מוסמך אחר.
בהצלחה,-- riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 04:17, 27 ביוני 2013 (IDT)

_{הוספתי בין השורות} רק לפרוטוקול, עיקר המידע שלי התבסס, כמו שאמרתי בהתחלה, על קורס 60 שעברתי במד"א. (לאחר הקורס גם התנדבתי כשנה וחצי במד"א, וביצעתי החייאה מספר פעמים) את שאר הדוגמאות הבאתי רק כדי לבסס את הטענה. כמו שאמרתי, אם אתה מעסה בקצב של 100 עיסויים בדקה, ועושה רק 75 בדקה על פי המחזורים, נשאר לך קצת זמן ספייר כדי להנשים. שאר הדברים שאמרת נכונים, אבל לא קשורים כל כך לשאלה של השואל, שניסה ליישב בין שני פרטים שונים בספר שלו. בלנק - שיחה 18:10, 27 ביוני 2013 (IDT)

יש לציין בנוסף שהמתודה השתנתה די הרבה בשנים האחרונות, ב-10 השנים האחרונות עברתי 7-8 קורסי/השתלמויות עזרה ראשונה גם בצבא גם מחוץ לצבא וגם בחו"ל והמתודה השתנתה מספר פעמים. חשוב לא לקחת את הדברים שאומרים לך יועצים לא מוסמכים בערבון מוגבל ואכן לפנות לגורמים מוסמכים בנושא. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 09:17, 27 ביוני 2013 (IDT)

בקורס חובשים בצבא לימדו אותי שכשעובדים לבד צריך שתי הנשמות על כל 15 עיסויים וכשעובדים בזוג צריך 2 הנשמות על כל 10 עיסויים. מתישהו בהמשך, אחרי שכבר הייתי קצין ולא תפקדתי כחובש פעיל התו"ל השתנה (לא זוכר לכמה). שאלתי את המדריך הראשי של בה"ד 10 למה כזה דבר משתנה והוא ענה שלאיגוד הקרדיולוגים העולמי יש המלצה אחת מרכזית להחייאת מבוגרים: "עסה מהר, עסה חזק". אני לא מתפקד כחובש כבר הרבה מאוד שנים, נא לא לראות את הדברים כהמלצה רפואית תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 14:42, 27 ביוני 2013 (IDT)

בהיעדר תשובה מוסמכת בנושא לשאלתו של השואל (ובפרט לאור גישות ישנות מאוד ולא רלוונטיות שהוצגו במספר תגובות) אני רואה חובה לכתוב תשובה כזאת לשאלתו של השואל (אני מדריך פעיל עם התמחות בהדרכת החייאה - CPR) הקצב המומלץ על ידי איגוד הקרדיולוגים האמריקני הוא אכן קצב של כ-100 בדקה, אך מדובר על הקצב בלבד ולא על כמות העיסויים. לגבי הכמות יש לבצע סבב של 30 עיסויים ושתי הנשמות. הנאמר בספר החדש של מד"א שאותו אני מחזיק הוא לא כפי שכתבת! אתה החלפת את המספר 30 במספר 80 ומכאן נבעה הטעות שלך. כעת לאחר טעות הקריאה, בוא נבין יחדיו: צריך לעשות 30 עיסויים בקצב של 100 בדקה, מה שבחישוב פשוט מראה לנו ש-30 עיסויים נעשים בזמן של 18 שניות! נוסיף 6 שניות לביצוע שתי הנשמות, וקיבלנו 24 שניות לסבב של 30 עיסויים ושתי הנשמות, כעת נכפיל 5 סבבים כאלה, ונקבל 120 שניות, והרי לך שתי דקות בהן תוכל לבצע חמש סבבים של 30 עיסויים ושתי הנשמות. המידע המופיע כאן הוא המעודכן ביותר לרגע זה ועל פיו הגישה הנוכחית הרווחת בכל גופי ההצלה. 176.13.174.229 16:07, 28 ביוני 2013 (IDT)

ושוב רק לפרוטוקול- זה בדיוק מה שאני כתבתי. בלנק - שיחה 20:14, 28 ביוני 2013 (IDT)

יישר כוחו של מדריך ההחייאה. הסבר פשוט ומובן. 80.230.15.91 03:19, 1 ביולי 2013 (IDT)

אני רק רוצה להסביר מהו 'החישוב הפשוט' שעליו דיבר המדריך כי לי זה לקח קצת זמן להבין... " צריך לעשות 30 עיסויים בקצב של 100 בדקה, מה שבחישוב פשוט מראה לנו ש-30 עיסויים נעשים בזמן של 18 שניות!", החישוב הפשוט הוא ערך משולש. 95.35.203.2 20:56, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

קוד מכני לדלת

המכיל 10 ספרות + 3 אותיות סך הכל 13 לחיצים, ומתוכם הקוד הנו 5 ספרות/אותיות, כמה אפשרויות הוא מכיל? ―רבנן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נניח שהקוד הוא VWXYZ. יש לך 13 אפשרויות לבחור את הערך עבור V, ללא תלות בערך V יש לך 13 אפשרויות לבחור את הערך עבור W וכך הלאה עבור כל האותיות. כלומר $13\cdot 13\cdot 13\cdot 13\cdot 13=13^{5}$. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 14:38, 27 ביוני 2013 (IDT)

לכן כתבתי בכותרת קוד מכני כלומר שאחרי שלחצתי על Y אין עוד אפשרות ללחוץ על זה. (הקוד אינו יכול להכיל ספרות חוזרות על עצמן) רבנן - שיחה 19:57, 8 ביולי 2013 (IDT)

א. האם משמעות התואר מכני היא שהקוד אינו חוזר על תווים?

ב. מספר האפשרויות לבחירת סדרה בת 5 תווים מתוך קבוצה של 13 תווים, ללא חזרות, הוא $13\cdot 12\cdot 11\cdot 10\cdot 9=154440$. 87.68.167.52 03:24, 9 ביולי 2013 (IDT)

זה תחת ההנחה שיש משמעות לסדר. יכול להיות שמכני אומר שגם אין משמעות לסדר, ואז צריך לחלק את התוצאה ב5 עצרת, כלומר, ב-120, והתשובה תהיה 1287. 89.139.3.23 22:39, 31 באוגוסט 2013 (IDT)

על תא ערפל וסדרי גודל

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

היי,
קראתי קצת על תא ערפל ויש לי חוסר הבנה בחלק אחד מאופן הפעולה של הגלאי.
הערפל שנוצר הוא בסדר גודל מאקרו-סקופי. כלומר אפשר לראות אותו בעין בלתי מזוינת.
אם גרעין אטום מספיק בשביל לגרום לענן בגודל של סנטימטרים ספורים, למה הוא לא מספיק על מנת שכל התא יתמלא בערפל?
בכלל, איך הגינוי שגרעין כל כך קטן, גורם לכל המולקולות מסביב פשוט לקרוס לערפל?
דבר נוסף, בקרינה רדיואקטיבית משתחררים חלקיקים בסדר גודל עצום (בהנחה שמדובר בכמות חומר שניתן לראות בעין בלתי מזוינת).
שוב פעם, הייתי מצפה שכל החדר יתמלא בערפל.
תהיתי האם הסיבה שנוצר כל כך ערפל בנקודה מסוימת ובאחרת לא, נובעת מהתקבצויות של חלקיקים באותה נקודה, אך אין אני מבין למה שחלקיקים אלו יתקבצו ביחד, שכן לרוב יש להם מטענים זהים, וכן לא ידועה לי שום סיבה פיזיקלית להתקבצות המשונה הזאת. על כן הנחתי שהערפול מתבצע בגלל חלקיקים בודדים. Exx8 - שיחה 18:19, 27 ביוני 2013 (IDT)

אני יוצא מנקודת הנחה שקראת את תא ערפל. נכון יותר היה לקרוא לו תא התעבות או תא התעננות - מונחים אלה מדוייקים יותר, וכך גם הוא נקרא באנגלית - cloud chamber. נראה לי שאתה צריך להבין איך מתרחש תהליך התעבות, והקשר של תהליך כזה לגרעיני או למרכזי התעבות. כל מה שאתה מעלה תלוי בהבנה זו. תוכל לחזור ולהעלות שאלות ספציפיות לאחר שתמצה הבנה זו. בנצי - שיחה 19:15, 27 ביוני 2013 (IDT)

אנא ממך, קרא את השאלות הרלוונטיות שלי, ואל תפנה אותי לערכים לשווא. כי אין מענה שם. כבר חפשתי. Exx8 - שיחה 04:05, 28 ביוני 2013 (IDT)

מה שרואים בתא הערפל זה עקבות של חלקיק יחיד כל פעם. וכפי שכתוב בערך, זה קורה כי הוא מיינן אטומים ומולקולות לאורך המסלול שלו, ומסביב ליונים האלה מתחילה התעבות.

השאלה שלי היא למה זה קורה בסדר גודל שאפשר לראות בעין בלתי מזוינת, שכן את החלקיק קטן מדי. בנוסף, אם גרעין ההתעבות מספיק בשביל ליצור ענן בגודל של סנטימטרים ספורים, מדוע הוא לא מספיק בשביל ליצור ענן בגודל של כל החדר?Exx8 - שיחה

צריך להפריד בין האינטראקציה של החלקיק עם התא, לבין מה שקורה בתא אחרי זה.

כאמור כל האינטראקציה של החלקיק עם התא היא ביינון של אטומים לאורך מסלולו. זו תופעה שהיא כמובן לא ניתנת לראייה - ולא משנה כמה אנרגיה תהיה לחלקיק. ככל שלחלקיק יש יותר אנרגיה הוא יוכל לינן יותר אטומים לאורך מסלולו לפני שהוא נעצר (או שהוא יצא מהתא יותר מהר).

התהליכים שגורמים למעבר ממסלול של אטומים מיוננים שבלתי ניתנים לצפיה, למשהו שבגלל ההתעבות כן ניתן לצפיה תלוי בתנאים בתא. איזה גז יש, מה צפיפותו, הלחץ, וכו. בתנאים מסוימים לא היית יכול לצפות בכלל, ובתנאים אחרים אולי זה באמת היה גורם למשהו גדול מדי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אינני משיב לשאלות מבלי לקרוא אותן, ואינני מפנה לשווא. אינך מכיר את המשיבים במידה במספקת, והנימוס וקוצר הרוח שלך מוציאים את החשק להתייחס. גם לא נראה לי שבאמת קראת ופעלת, ותשובות מוכנות ומעוכלות' זה לא כאן. כל טוב לך. בנצי - שיחה 18:59, 28 ביוני 2013 (IDT)

אתה כן, לא נתת שום התייחסות לשאלות שלי והפנית אותי למקומות שאין בהם תשובה. אני שואל לא כי אני יודע אלא כי אני רוצה לדעת. קצת צניעות ודרך ארץ בהתחשב שגם אתה לא נולדת עם הידע הזה. מוטב היה, אם לא היית מתייחס לשאלה כאן ועוזב אותי במנוחה. Exx8 - שיחה 21:05, 28 ביוני 2013 (IDT)

אינני עובד אצלך, והמקום אינו רכושך הפרטי. אתה זורק הצהרות מקוממות ומחוצפות, שלא לדבר על מופרכות ושקריות, רק משום שתשובת ההנחייה שנתתי אינה מוצאת חן בעיניך. יתרה מזאת - אתה רחוק מלהיות במקום בו אתה יכול להטיף על צניעות ודרך-ארץ - איפה בדיוק התבטאו אלה בדבריי ? - בסס את דבריך לפני שאתה מטיח האשמות. לך למילון, ולמד מה אלה, לפני שאתה שואל על תופעות טבע. אינני חייב לך דבר, מלבד, באופן וולונטארי לגמרי, להשיב ולהנחות לפי הבנתי, ולפי הבנתי בלבד. ובאותה הזדמנות שתהיה במילון, בדוק גם את הגדרת כפיות טובה. אם לא תתנצל על מילותיך, ביחוד המשפטים האחרונים בתגובתך, הנושא יטופל אצל מי שמלאכתו בכך. מאוד מאוד לא נעים עם שואלים הסבורים שחייבים להם משהו, ועליך לדעת זאת. בנצי - שיחה 22:54, 28 ביוני 2013 (IDT)

בנצי, קח חופשה. אם מרגיזים אותך אתה יכול לא לענות, במקום להשתתף בהטחת האשמות. ‏Setreset • שיחה 18:40, 29 ביוני 2013 (IDT)

תודה על הפירגון. אני מבין מדבריך שצורת הדיבור והבוטות של השואל הם סטנדרט לגיטימי, ומשום כך עליי "לצאת לחופשה". קריטריון מאוד מעניין ל'יציאה לחופשה' או להמלצה לכזו. מעניין עד מאוד. בנצי - שיחה 19:30, 29 ביוני 2013 (IDT)

לך, אתה מטריד פה את כולם. אם לא מויקיפדיה כולה, אז לפחות מהדיון הזה.אני לא יודע מי אתה או מה אתה חושב שאתה, אני רק יודע שאתה מטריד אותי בצורה לא מכובדת יחסית לגילך. ובכן לנושא, שכן לטרול הזה אני לא נותן במה, האם יש איזושהי משוואה המתארת בגודל הענן הממוצע כפונקציה של תנאי תא הערפל?Exx8 - שיחה

Exx8, הגזמת. עוזי ו. - שיחה 23:04, 29 ביוני 2013 (IDT)

Exx8, סגנונך אינו מקובל כאן, ואם תמשיך בו תיחסם לאלתר. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 23:27, 29 ביוני 2013 (IDT)

מר אריאל ועוזי היקרים, אין לי בעיה שתבקרו אותי, אם כי לא ידוע לי על מינוייכם בויקיפדיה, כל עוד תבקרו במידה שווה את חברכם-בנצי. למען הסר ספק, אשמח לדעת מהו תפקדיכם בויקיפדיה כדי שנהיה בני שווים.Exx8 - שיחה 21:35, 30 ביוני 2013 (IDT)

אמרתי את אשר אמרתי, ואני מקווה שלא תחזור על הסגנון הבלתי מקובל. מעבר לכך אתה מוזמן לערוך, לשאול, להשיב, ולעשות כל שעושה ויקיפד מן השורה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 21:38, 30 ביוני 2013 (IDT)

איימת אשר איימת* אני לא איימת עליך, ובכן מדוע אתה בוחר לאיים עליי?ולנשוא, אני דורש שתעיר גם למר בנצי, שכן הוא חרג מכללי השפה לא פחות מאשר אני הצנוע.Exx8 - שיחה 00:52, 1 ביולי 2013 (IDT)

סט שלם של אופרטורים מתחלפים

איך מוכיחים שזוג מטריצות מהוות סט שלם של אופרטורים מתחלפים (קיים בסיס משתוף בו המטריצות אלכסוניות אם אני לא טועה)? 79.182.211.198 22:34, 27 ביוני 2013 (IDT)

שימוש פרקטי בכאוס

האם ישנו שימוש מעשי (ולא רק ניסויי מעבדה ומחקר תיאורי) בכאוס? 79.182.211.198 11:44, 28 ביוני 2013 (IDT)

על פי הערך בויקיפדיה האנגלית, שגם מצטט מקורות, יש לתורת הכאוס שימוש נרחב בתחומים רבים, כמו גאולוגיה, מיקרוביולוגיה, ועוד. ראה שם. באופן ספציפי יותר, משהו שידוע לי- הכאוס הקוונטי מסייע לאינטגריציה בין מכניקת הקוונטים למכניקה קלאסית, וזה שימוש מעשי מאוד. בלנק - שיחה 15:33, 28 ביוני 2013 (IDT)

מה המטרה של ההנשמה הפומית בהחייאה?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה#מה המטרה של ההנשמה הפומית בהחייאה?

Gravitational binding energy

איך קוראים למונח הזה בעברית? בבקשה לא להמציא. רק אם אתם יודעים. תודה. אביעד‏ • שיחה 09:37, 29 ביוני 2013 (IDT)

"אנרגיית קשר כבידתית". מקור. Corvus,(שיחה) 10:28, 29 ביוני 2013 (IDT)

נכון, גם בספרי לימוד. בנצי - שיחה 10:58, 29 ביוני 2013 (IDT)

אחלה, תודה. אביעד‏ • שיחה 12:22, 29 ביוני 2013 (IDT)

לייזרים

האם לייזר יכול להיות בי-כרומטי? התשובה המתבקשת מייד היא: לא. לייזר הוא מונוכרומטי. אבל שמעתי על תופעה שאיני זוכר את שמה שיתכן פוטון שנפלט עם אורך גל כפול (או חצי) מהאורך גל האליו בנוי הלייזר. אתם מכירים את התופעה ויכולים לעזור למצוא את שמה או מידע אליה? 79.182.211.198 19:52, 29 ביוני 2013 (IDT)

יש לייזרים שביציאה שלהם מותקן גביש מכפיל . מבעד לגביש עוברים שני אורכי-הגל. ניתן לשלוט במינון של כל אחד בדרכים שונות. יש גם OPO , שהוא מעין לייזר, שפולט שני אורכי גל שונים בשתי יציאות שונות. חוקרים בנו גם לייזר בי-כרומטי "אמיתי" - two photon laser, אך לא ידוע לי על לייזר מסחרי שמבוסס על עיקרון זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גבישים מכפילי תדר לא ממירים את כל האור שעובר דרכם, לכן האור שנפלט מהם כולל את התדר הבסיסי ואת ההרמוניה המוכפלת שלו. הרבה לייזרים (לדוגמה פויינטרים ירוקים ב-532nm) מכילים שאריות בתחום הלא נראה (לדוגמה 1064nm ב-IR).Amirber - שיחה 11:48, 6 ביולי 2013 (IDT)

Reduced row echelon form

האם קיים באלגברה לינארית משפט האומר שכל מטריצה ניתן להביא ל-Reduced row echelon form? תודה, 94.159.247.24 11:15, 1 ביולי 2013 (IDT)

כן - כל מטריצה אפשר להביא לצורה מדורגת (עם 1 מוביל בכל שורה) על-ידי פעולות אלמנטריות על השורות. (וזה נכון לא רק מעל שדה, אלא מעל כל חוג עם חילוק). עוזי ו. - שיחה 21:46, 2 ביולי 2013 (IDT)

תודה, איך נקרא המשפט הזה? 94.159.247.24 00:10, 3 ביולי 2013 (IDT)

"האלימינציה של גאוס", למשל. עוזי ו. - שיחה 23:56, 10 ביולי 2013 (IDT)

בכל מקום שראיתי (וגם בוויקיפדיה) "האלימינציה של גאוס" מתייחס לאלגוריתם עצמו, ולא להוכחה שהוא נותן את Reduced row echelon form עבור כל מטריצה. 94.159.240.38 09:23, 11 ביולי 2013 (IDT)

הסבר של כמה תיאוריות בפיזיקה

אשמח אם מישהו שמבין בנושא יוכל להסביר לי (במילים פשוטות ומובנות) מספר תיאוריות שקיימות בפיזיקה ושאינני מבינה (גם לא לאחר קריאת הערכים בויקיפדיה) אני מבקשת הסבר כללי ביותר ומקדים שיתן לי הבנה בסיסית של התיאוריות (בערכים עצמם זה פשוט קשה מד. אני מודה)

תורת היחסות הכללית

תורת היחסות הפרטית (איך הנוסחה E=mc^2 קשורה לתורה הזאת?)

תיאורית המפץ הגדול (ואיך זה קשור לזמן, מהירות ומרחק)

תיאורית המיתרים

תורת הגלים

והאחרון, והכי פחות מובן (לא מובן בכלל) מכניקת הקוונטים.

גם הייתי שמחה לשאול- איך פיתחו את האינטרנט? איך זה אפשרי? איך פיתחו את התוכנות הראשונות בכלל? איך פיתחו את המקום שבו כתבו את התוכנות?

כמו שאתם רואים, אני בורה במיחשוב ובחישובים:)

מקווה שלא העמסתי, תודה רבה, דפנה

דפנה, תשובה מלאה לכל אחת מהשאלות שלך יכולה למלא ספר. במקום תשובה, כמה הערות קצרות על השאלות עצמן: (1) בניגוד לתורת היחסות הפרטית והכללית, מכניקת הקוונטים ותאורית המפץ הגדול (שכולן תאוריות מדעיות מוכחות ברמה גבוהה של ודאות), "תורת המיתרים" היא מצע תאורטי שאין לו ביסוס ניסויי; ו"תורת הגלים" נוגעת בתאור מגוון רחב של תופעות, ואינה בדיוק תאוריה נפרדת. (2) במחשוב, הסדר הוא הפוך: קודם פיתחו את התוכנות הראשונות, אחר-כך מודלים תאורטיים למחשבים ומחשבים "אוניברסליים", ורק אחר-כך אינטרנט.

למשיבים הפוטנציאליים: לא כאן; בערכים. עוזי ו. - שיחה 21:57, 2 ביולי 2013 (IDT)

כמו שאמרו לפני, כל אחד מהנושאים נפרס על מספר רב ספרים, ככה שאי אפשר לסכם את כולו בהודעה אחת בפורום. התשובה לכל השאלות שלך ביחד דורש בערך תואר ראשון בפיזיקה... את יכולה למקד יותר? תתחילי מאחד הנושאים ותנסי להבין אותו במקום לנסות להבין הכל ביחד. תתחילי לדעתי בתורת היחסות (נלמד בסמסטר ראשון בפיזיקה ככה שכנראה לא קשה מדי להבנה). יש הסבר יפה כאן. אם זה לא יהיה ברור תחזרי ותשאלי באיזה קטע את לא מבינה(זה כמובן דורש יכולת מתמטית בסיסית, ידע בגיאומטירה והבנה ברמה סבירה של עקרונות של מכניקה). Corvus,(שיחה) 22:08, 2 ביולי 2013 (IDT)

תלות לינארית של וקטורים

שלום,

א. התבקשתי לבדוק מימד של מרחב וקטורי. היו נתונים לי כמה בסיסים. השאלה שלי היא איך אני מגדיר את המטריצה - כאשר הווקטורים בעמודות או בשורות? ראיתי את שתי הגרסאות, ולא הבנתי מתי כל צורה.

ב. האם יש דרך לדרג מטריצת 5X5 באמצעות כמה דרוגים של מטריצות 3X3?

132.66.137.75 11:25, 3 ביולי 2013 (IDT)

א. זה לא משנה -- דרגת השורות ודרגת העמודות של מטריצה (מעל שדה (אבל לא מעל חוג עם חילוק! (מה איכפת לי, אני סטודנט שנה א' (צודק, תתעלם מהסוגריים)))) שוות זו לזו.

ב. אפשר בעזרת דרוגים של מטריצות 2x5 כי כל פעולה אלמנטרית מערבת רק שתי שורות. עוזי ו. - שיחה 11:33, 3 ביולי 2013 (IDT)

87.68.167.52 20:59, 3 ביולי 2013 (IDT)

מה זה בטא בביוכימיה?

יש לי רקע בסיסי מאוד בביוכימיה ויוצא לי להיתקל רבות במונח בטא בתהליכים פיזיולוגיים, לכל מיני חלבונים קוראים בטא (כמו לדוגמה beta HCG) וכן לכל מיני קולטנים במערכת הקרישה. מה פשר המונח "בטא" בביוכימיה, האם זה משהו כמו גירסה 'נסיונית' בתוכנות מחשב? 95.35.203.12 19:42, 5 ביולי 2013

יכול להיות שאתה מדבר על משטח בטא?אם כי זה יכול להיות גם אנומר או איזומר. כנראה מדובר במקרה הזה על

Protein subunit Exx8 - שיחה

תנודה או תהודה

שאלה בסיסית, עקרונית ומילולית: מה ההבדל ומתי יהיה נכון להשתמש במינוחים תנודה ותהודה? הראשון מתייחס למודים עצמיים והשני לרזוננס, אבל השניים קשורים זה בזה. אז מי אמר למי ומתי? Amirber - שיחה 11:43, 6 ביולי 2013 (IDT)

תנודה זה מונח שיכול להתייחס לכל תופעה מחזורית בערך. כמו תנודה של מטוטלת, תדונה של גל אלקטרומגנטי, תדונה של זרם חשמלי, תנודות של אטומים בגביש. כמו שאמרת זה "מוד", כלומר אופן תנועה מחזירת. תהודה לעומת זאת זו תופעת טבע שבה האמפליטודה הולכת וגדלה. גם היא קשורה למחזוריות, אבל יש הבדל חשוב: צריך להיות שילוב של שני גורמים מחזוריים: תדר עצמי של מערכת (לדוגמה $\omega ={\sqrt {\frac {g}{l}}}$ במטוטלת) ותדר חיצוני (לדוגמה ילד שמנדנד את מטוטלת) שקרוי "מאלץ". אם התדר של המתנד (מטוטלת) שווה לתדר של המאלץ (הילד) אז המטוטלת תגיע לרזוננס. Corvus,(שיחה) 12:14, 6 ביולי 2013 (IDT)

תודה! Amirber - שיחה 12:47, 9 ביולי 2013 (IDT)

טנזורים ברגע האחרון

קובץ:טנזור 2.png

יש לי בחינה מחר שכוללת שאלה אחת כנראה עם טנזורים. אני חלש בנושא, ואני צריך טיפי בזק: דף נוסחאות יש - מקווה למצא את העניין, לעת עתה, בהבנה טכנית בסיסית. אביעד‏ • שיחה 17:28, 6 ביולי 2013 (IDT)

את צטרך למועד ב', קיים ספר של שאום אלגברה וקטורית וטנזורית. Amirber - שיחה 12:48, 9 ביולי 2013 (IDT)

אפקט קומפטון - מגבלת הדיוק ואי וודאות

האם אפקט קומפטון היה מהדוגמאות הראשונות למגבלת המדידות והאם היה מהמניעים לניסוחה? (ניתן להגיב גם בדף השיחה בפסקה 'אי הוודאות'. תודה מראש B.G.H - שיחה 19:22, 7 ביולי 2013 (IDT)

הגדרה פורמלית למטריצה

היי קיימת הגדרה פורמלית למטריצה? במרבית המקומות כולל פה בוויקיפדיה המטריצה מוגדרת כמערך דו מימדי, זאת ההגדרה הכי טובה שיש? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

(אם מטריצה היא מערך דו-ממדי, איך מוגדר מערך?)

אפשר להגדיר מטריצה כפונקציה מן המכפלה הקרטזית $\{1,\dots ,n\}\times \{1,\dots ,m\}$. עוזי ו. - שיחה 23:01, 8 ביולי 2013 (IDT)

האם טורפים מרגישים מתוק?

האם כלבים וחתולים מרגישים טעם מתוק (יש להם "חיישן" מתוק בפה)? האם מערכת העיכול שהלם יודעת לנצל סוכר? האם הם מעדיפים אוכל מתוק על פני לא מתוק? 109.64.130.214 12:22, 9 ביולי 2013 (IDT)

לא יודע לגבי הטעם אבל בוודאי שמערכת העיכול שלהם יודעת לנצל סוכר. לא זאת בלבד, סוכר (גלוקוז) הוא גם המלוקלה המרכזית בייצור אנרגיה בכל התאים החיים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 12:43, 9 ביולי 2013 (IDT)

האם טורפים אוכלים מזון מן הצומח?

אני לא מתכוון ל"אוכלי כל", כמו דוב ואדם. אלא ל"טורפים אמתיים". האם במקרה של מחסור באיזשהו מינרל או ויטמין הם יכולים לאכול צמחים במקום מזון חי? האם גופם מסוגל לאכל מזון מן הצומח? 109.64.130.214 12:30, 9 ביולי 2013 (IDT)

בעיקרון לא. נתחיל מכל שהשיניים שלהם לא מותאמות לאכול עלים או פירות וגם הקיבה שלהם לא בנויה לפרק צמחים. השאלה היא האם יש דבר כזה טורף אמיתי או שכל טורף הוא גם קצת אוכל צמחים (ולהיפך, האם בעל חיים צמחוני לא יכול לפרק חלבונים מן החי). -יונה בנדלאק - שיחה 12:38, 9 ביולי 2013 (IDT)

אני יודע שיש טורפים רבים שאוכלים עלים וצמחים ירוקים כדי לעזור להם בעיכול (בדומה לסיבים תזונתיים). אני גם יודע שיש כלבים שאוכלים אוכל מהצומח בהנאה רבה. (הכרתי אפילו כלב שאהב לאכול סלט). בלנק - שיחה 13:01, 9 ביולי 2013 (IDT)

להפתעתי מצאתי שכלבים מוגדרים כאוכלי כל במקומות רבים. על כל פנים חתולים הם בפירוש טורפים - וחתולים נהנים ללעוס עשב (מסייע בעיכול ע"י תוספת סיבים, וגם מנקה את השיניים), לא מעט בעלי חתולים - ואני בכללם - ידעו לספר על איזשהו מזון צמחי שחתולם אוהב שלא ניתן לתרץ בקלות כזו. שלי אוהב חומוס - גרגרים שלמים. יונקים הם בעלי מוח מפותח, ובהתאם לכך התנהגותם מורכבת. Zarnivop - שיחה 07:15, 18 ביולי 2013 (IDT)

תקרא בפסקה "תזונה" בערך נמר השלג. - ‏Manedwolf‏ • שיחה 14:43, 18 ביולי 2013 (IDT)

למה בתאריך 4-7-2013 היו יותר מ-1000 צפיות בערך "נמר השלג"? 77.125.234.88 20:58, 24 ביולי 2013 (IDT)

כנראה כי בתאריך זה הוא היה ערך נבחר בעמוד הראשי, --שרעטל - שיחה 22:36, 6 באוגוסט 2013 (IDT)

חוק אמפר, שאלת חישוב

יש לי פה שאלה מתירגול בתורה א"מ. אני לא מבין איך מצאו את השדה החשמלי והמגנטי. איך טכנית מוצאים את B בפנים ובחוץ? 109.64.130.214 16:45, 9 ביולי 2013 (IDT)

לא רואים את השאלה בקישור שלך. אביעד‏ • שיחה 20:19, 9 ביולי 2013 (IDT)

זאת כל השאלה. הם שכחו לכתוב רק שעובר זרם I דרך הנגד. אני שואל רק איך מוצאים את השדה החשמלי והמגנטי. 109.64.130.214 20:29, 9 ביולי 2013 (IDT)

מכפלה ווקטורית בגליליות וכדוריות

אני מחפש קשרים של מכפלה וקטורית בין קאורדינטות בכדוריות, גליליות וקרטזיות. בסגנון ${\hat {r}}\times {\hat {\theta }}={\hat {\phi }}$. אני צריך את הקשרים האלא לנוסחאון באלקטרומגנטיות (עשיתי חדו"א 2 כבר מזמן, לא צריך לחנך אותי לפתור לבד. אני צריך את זה כרשימה מסודרת בשביל לחסוך לעצמי זמן במבחן). 109.65.123.57 19:36, 10 ביולי 2013 (IDT)

אתה מתכוון לכזה: דל במערכות צירים שונות? בברכה, Nurick - שיחה 20:00, 10 ביולי 2013 (IDT)

תודה! יש שם הרבה מאוד דברים שימושיים, אבל לא את מה שאני מחפש כרגע. אני מחפש מחפש זה איך לכפול ווקטורית במערכת קואורדינטות לא קרטזית (אני זוכר שעושים דטרמיננטה שהשורה הראשונה שלה זה ווקטורי יחידה. אבל אני לא זוכר את הסדר ומעדיף לא לבזבז זמן מיותר במבחן). 109.65.123.57 20:22, 10 ביולי 2013 (IDT)

לגרום לכל חומר ליצור שדה מגנטי משמעותי

היי,
תאורטית שדה מגנטי נוצר הרי כתוצאה מסידור חלקיקי החומר בכיוון אחד כך שיווצרו קטבים.
אם כך, הייתי מצפה שניתן יהיה להפוך כל חומר ליוצר שדה מגנטי, בתנאים מסוימים.
למה זה לא נכון?Exx8 - שיחה 19:38, 10 ביולי 2013 (IDT)

לא לכל מולקולת חומר יש מומנט דיפול מגנטי. זה תלוי בעיקר בסידורי הספין של האלקטרונים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני ממש לא בטוח, אבל נדמה לי שאכן אפשר להפוך כל חומר למגנטי. כך למשל גרמו לצפרדע לרחף בתוך שדה מגנטי חזק במיוחד (חפשו ביוטיוב). ‏Setreset • שיחה 22:32, 20 ביולי 2013 (IDT)

אתה מדבר על דיאמגנטיות. השואל דיבר על פרומגנטיות או למצער פאראמגנטיות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אלקטרוסטטיקה.

יש איזה חוקי אצבע בסיסיים לגבי שדה ופוטנציאל של קליפות טעונות. אתה יכולים להזכיר לי?

אני זוכר שאם יש מעטן בתוך קליפה כדורית מוליכה אז עבור צופה מבחוץ הוא רואה כאילו שכל הקליפה היא מטען נקודתי אחד במרכז. אבל אם המטען הנקודתי הוא מחוץ לקליפה? איך אז?

יש איזה רשימה של כללים בסגנון "משדה על פני המוליך מתאפס", "הפוטנציאל קבוע על המוליך" וכדו'. 79.176.113.191 17:00, 11 ביולי 2013 (IDT)

אין מטען נקודתי. יש מטען על הקליפה, וכאמור אם הוא מפוזר באופן אחיד, זה מבטיח (מחוק גאוס) שהשדה מחוץ לקליפה (ולכן גם הפוטנציאל שם) יהיה כמו השדה שהיה יוצר באותו מקום מטען נקודתי באותו גודל שהיה במרכז.

לעומת זאת בתוך הקליפה השדה הוא אפס (לפי חוק גאוס), ולכן הפוטנציאל קבוע (כי השדה הוא נגזרת של הפוטנציאל, ואם הוא מתאפס סימן שהפוטנציאל קבוע).

בתוך מוליך השדה חייב להתאפס (כי אם היה שדה, הוא היה מזיז מטענים שחופשיים לנוע, כי זה הרי מוליך). ושוב, זה מבטיח שהפוטנציאל קבוע.

בצד החיצוני של שפת המוליך כבר יש שדה. אבל גם הוא חייב להיות מאונך לשפה (אחרת הוא היה מזיז מטענים).

יש ריבוי בלי גודל?

לפי וויקיפדיה האנגלית על גודל: Quantity is a property that can exist as a magnitude or multitude אז מהו ריבוי בלי גודל למשל?

איך שאני הבנתי את זה-הכוונה ש"קוונטטי" יכולה להיות כמות של עצמים נפרדים (למשל- על העץ יש 7 תפוזים) ויכולה להיות גודל של משהו (למשל- על העץ פועל כוח של 7 ניוטון). בלנק - שיחה 23:41, 11 ביולי 2013 (IDT)

תודה האמת טעיתי בהבנה לא שמתי לב מספיק

משוואת מקסוול בCGS

האם ביחידות CGS צריך לכתוב את מיו0? במקום אפסילון0 רושמים 1 חלקי 4פאי. ומה קורה ל מיו0? 79.176.113.191 22:48, 12 ביולי 2013 (IDT)

אתה יכול להסתכל במשוואות מקסוול#משוואות מקסוול ביחידות cgs ירון ק. - שיחה 17:29, 14 ביולי 2013 (IDT)

שים לב גם ש-$\epsilon _{0}\mu _{0}={\frac {1}{c^{2}}}$ כאשר c היא מהירות האור בריק. בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 11:37, 18 ביולי 2013 (IDT)

RSA קריפטולוגיה

שלום, ניתקלתי בשאלה: מצא את כל ההודעות הבלתי מוסתרות עבור k=7 אשר מתחלקות ב 10. כאשר הבסיס לצופן RSA הוא 2881. חישבתי את כמות ההודעות הבלתי מוסתרות ע"י הנוסחא וזה יוצא 49 (7 עבור q-1, ו 7 עבור p-1), האם הדרך היחידה לפתרון היא בעבודה שחורה, חישוב ידני של כל אחת מ 49 ההודעות ואז לבדוק האם הערך מתחלק ב 10.. או שיש כאן טריק שלא עליתי עליו?

מי זה k? עוזי ו. - שיחה 00:27, 14 ביולי 2013 (IDT)

k זה המפתח שאני מציב בנוסחה: (((gcd(k-1,p-1)+1) * (1+gcd(k-1,q-1)) , כאשר p*q הם מכפלה של 2881. הנוסחא הזאת נותנת לי 49 שזה מספר ההודעות הבלתי מוסתרות.

בשלב הזה תצטרך לשכנע אותי שאתה מבין את השאלה. איך אתה מצפין, ואיך אתה מפענח? עוזי ו. - שיחה 00:47, 14 ביולי 2013 (IDT)

היי, אני מבין את השאלה.. אין כאן קשר לצורת ההצפנה והפענוח... אני בהחלט גם יודע לפתור את השאלה ולמצוא את כל 49 ההודעות... (לחשב, יוצר של p ו q) עבור כל אחד מהם למצוא את המספרים שיש להעלות אותם בחזקת היוצר כדי לקבל את צמד המספרים שהצבתו בנוסחא המתקבלת ממשפט השאריות הסיני תתן לי את ההודעה הבלתי תלויה. אני לא מבקש מכם שתפתרו לי את התרגיל... אני שואל, האם יש דרך להתחמק מהעבודה השחורה של לעשות את כל מה שתאירתי כאן (שלצורך זה בכלל לא רלוונטי אם ההודעה מתחלקת ב 10, כי רק אחרי שאני מוצא את כל ההודעות אני אבדוק מי מהן מתחלקת ב10)... השאלה שלי היא אם קיים טריק כלשהו שלפיו אני אוכל לנצל את המידע הנוסף שניתן לי לגבי השאלה (החלוקה ב10) כבר בהתחלה ובכך להמנע מלעשות את כל העבודה השחורה עבור כל ההודעות ולמצוא מראש רק את ההודעות שאני מחפש. אחרי הכל, אם המטרה היא עבודה שחורה, אז בעצם אין שום הבדל בין השאלה "מצא את כל ההודעות הבלתי מוסתרות", לבין "מצא את כל ההודעות הבלתי מוסתרות המתחלקות ב 10".

בינתיים לא הסברת מהו (ה"מפתח") k. נניח שההודעה הגלויה היא x. מהי ההודעה המוצפנת? עוזי ו. - שיחה 01:04, 14 ביולי 2013 (IDT)

זה כרגיל כמו בכל צופן RSA. נוסחאת ההצפנה היא: x בחזקת k מודלו 2881...פענות עושים עם k אחר שהוא פרטי, 7 זר ל 2881 אין כאן בעיה עם הגדרת הצופן.

להבא, אל תניח שקוראי הדף הזה ישבו אתך בהרצאה (בספרות, ובערך בוויקיפדיה, מעריך ההצפנה נקרא e ולא k; והמונח "בלתי מוסתרות", שמחקת בינתיים את הגדרתו, אינו סטנדרטי כלל). המפתח בהצפנת RSA אינו המעריך הזה, אלא הפירוק של n=pq לגורמים.

ולשאלתך, המספר אינו באמת "מתחלק ב-10", כי הוא הרי מוגדר היטב רק מודולו n (ו-n זר ל-10). לכן, עד כמה שאני רואה, אין דרך לזהות את המספרים האלה מראש, וצריך לחשב את כל האפשרויות. ההבדל הוא שהבדיקה תהיה קצרה יותר.

(אגב, 6 הוא מספר מסדר 6 בחבורת אוילר של 43, ו-30 הוא מספר כזה בחבורת אוילר של 67). עוזי ו. - שיחה 01:38, 14 ביולי 2013 (IDT)

MathJax בויקיפדיה

למעוניינים,
ניתן לצפות בדפי ויקי, כך שהנוסחאות מוצגות על-ידי MathJax, ולא באמצעות תמונה סטאטית.
למי שלא מכיר, MathJax היא ספריית Javascript שרצה בצד הלקוח ומציגה (מרנדרת) נוסחאות Tex ודומיו ללא אובדן חדות.
לאנשי הכרום, התוסף זמין כאן.
לאנשי פיירפוקס, מדובר בתוסף גריז-מונקי, הניתן להורדה כאן.
דוד הירושלמי - שיחה 14:57, 14 ביולי 2013 (IDT)

או בצורה יעילה יותר וללא שום התקנה: העדפות > מראה > נוסחאות מתמטיות (למטה) > MathJax (האפשרויות האחרות הן: PNG ו-TEX) שמוליק - שיחה 19:35, 16 ביולי 2013 (IDT)

תודה :)

הסבר לגבי טבלת שכיחות

― הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה
איך המספרים מתחברים ליותר מ-100?
"Wild Cats of the World", עמוד 183, הטבלה השנייה (frequency of occurrence...). אם הדף חסום, תפתחו בדפדפן אחר (משום מה גוגל משנה כל הזמן את הדפים הניתנים לצפייה). – ‏Manedwolf‏ • שיחה 18:49, 5 ביולי 2013 (IDT)

― סוף העברה

אצלי במחשב אי אפשר לראות את עמוד 183, משום דפדפן. כותבים לי "אין תצוגה מקדימה לעמוד זה. קנה ספר זה". בלנק - שיחה 00:06, 16 ביולי 2013 (IDT)

זה בעיקרון נראה ככה: הכותרת היא

"Frequency of occurrence of prey items in the diets of Iberian lynx (percentage of samples)

מדובר על הרכב התזונה של השונר הספרדי על פי מחקר שנעשה במקום מסוים בהתבסס על דגימות מ-1,537 גללים

Prey item	scats (n = 1,537)
ארנבון מצוי	88.3
ארנבת מצויה	0.3
ארנבאים לא מזוהים	0.3
נמנמן אלונים (Eliomys quercinus)‏	0.8
חולדה מצויה	0.4
מינים מהסוגים עכבר ויערון	1.2
יונקים קטנים בלתי מזוהים	0.9
אייל אציל	1.2
יחמור	3.1
פרסתנים בלתי מזוהים	1
מיני ברווזיים	17.7
עופות אחרים	5
זוחלים	0.1
מינימום מספר הפרטים שנאכלו	1,855

– ‏Manedwolf‏ • שיחה 00:29, 16 ביולי 2013 (IDT)

מספר הפריטים שנאכלו גדול ממספר הדגימות שנאספו לכן חובה שיהיו דגימות עם שני פריטים שונים וכך סך האחוזים (אחוזים של פריטים שנמצאו ביחס למס' הדגימות הכולל) גדול ממאה, בברכה, Nurick - שיחה 00:45, 16 ביולי 2013 (IDT)

הצורה הגאומטרית של פונקציית קוסינוס איקס

שלום, עד עכשיו הייתי בטוח שהצורה הגיאומטרית של פונקציית קוסינוס איקס היא קשתות אליפסות מוצמדות זו לזו.

לדוגמה, עבור התחום בין מינוס חצי פאי לפלוס חצי פאי, ובחלק החיובי של ציר y, זה נראה לי כמו קשת של אליפסה קנונית (a= pi/2 , b=1).

על פי חקירה שעשיתי הסתבר שזה לא מתאים.. עבור עבור התחום בין מינוס חצי פאי לפלוס חצי פאי אין זהות בין קוסינוס איקס למשוואת האליפסה הקנונית.

השאלות שלי הן: מדוע זו לא אליפסה? ומהי הצורה המדוייקת? תודה מתן – שיחה – 00:33, 16 ביולי 2013 (IDT)

א. למה שזו תהיה אליפסה?

ב. הצורה של הפונקציה הזו היא צורה של קוסינוס! (או סינוס, שזו אותה צורה רק מוזזת).

אני מניח שהסיבה שבכלל חשבת שזה יהיה מורכב מאליפסות זה שאת האליפסה אתה מכיר ממקודם. וכי הדרך לצייר אותה ניתנת לתיאור גיאומטרי ממש טכני. לעומת זאת אין דרך לתאר את הצורה של הסינוס או הקוסינוס שלא על ידי הפונקציה (בעזרת מעגל היחידה) ―Eman (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה שלקוסינוס תהיה צורת אליפסה באמת? הצורה הגיאומטרית של פונקציה $f(x)=cos(x)$ היא "סינוסואידה". אולי מה שאתה מתכוון שאפשר לעשות פרמטריזציה לאליפסה על ידי פונקציות סינוס וקוסינוס? אפשר להגדיר אליפסה על ידי $x=a\cos(t);y=b\sin(t)$ כאשר t זה משתנה רץ. Corvus,(שיחה) 09:11, 16 ביולי 2013 (IDT)

אפשר לקרב את הגרף של $\cos(x)$ באמצעות אליפסות, אבל זו לא חוכמה: כל דבר אפשר לקרב באמצעות כל דבר, אם הקירוב גרוע מספיק. ההבדל בין שתי הצורות מהותי - פונקציית האליפסה מקיימת משוואה ריבועית, ואילו פונקציית הקוסינוס אינה אלגברית. עוזי ו. - שיחה 15:31, 16 ביולי 2013 (IDT)

הייתי מאמין שיש קשר לנק' הפיתול, אבל אני לא מספיק מתוחכם כדי להגיד את זה בפה מלא

אפשר לקרב פונקציות על-ידי הדבקה של פונקציות פולינומיות באופן חלק (כלומר, כך שהנגזרות הראשונות של הפונקציות המודבקות מסכימות זו עם זו) -- ראה ספליין . זה לא משנה את העובדה שאף קשת בגרף של סינוס או קוסינוס אינה קשת של אליפסה. עוזי ו. - שיחה 15:16, 22 ביולי 2013 (IDT)

פריץ הבר ו-לוחמת גז במלחמת העולם הראשונה

נראה לי שרצוי ששני ערכים אלה יפנו אחד אל השני בתוך הערך. סליחה שאני לא עושה את זה בעצמי, אם מישהו מעוניין ליטול יוזמה, כל הכבוד. ‏cheshin61‏ • שיחה • י"ב באב ה'תשע"ג • 21:26, 18 ביולי 2013 (IDT)

בוצע, אבל זה לא המקום המתאים לבקשה כזו. להבא: וק:לוח או משהו כזה. בלנק - שיחה 22:46, 18 ביולי 2013 (IDT)

החלטתי לרשום זאת פה בגלל שזה בנושא מדעי. אבל באמת עדיף בלוח מודעות. ‏cheshin61‏ • שיחה • י"ד באב ה'תשע"ג • 11:56, 21 ביולי 2013 (IDT)

מהירות קריטית לבריחה

אם מסובבים פלנטה מספיק מהר, אז כל המדינות על הקו המשווה יעופו לחלל, נכון? אז מה הגבול הקריטי של מהירות הסיבוב (בהינתן רדיוס הפלנטה, מסתה וכד') בשביל לקבוע שמתחת למהירות זו שום דבר לא יעוף לחלל החיצון? (בבקשה אל תענו שזה לא יתכן וכדו'. השאלה הזאת מופשטת לגמרי- רק לראות מהי המהירות הקריטית לסיבוב של מסה ספרית). 109.67.122.155 22:04, 20 ביולי 2013 (IDT)

שווה למהירות של תנועה מעגלית בנפילה חופשית (לווין) סביב הפלנטה. בכדור הארץ - 8 ק"מ לשנייה. ‏Setreset • שיחה 22:27, 20 ביולי 2013 (IDT)

תורת היחסות הפרטית

― הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה

אני חושב שאני די מבין את העקרונות הבסיסיים של "התארכות הזמן" ו"התכווצות האורך", אבל אני לא מצליח להבין את עקרון ה"בו-זמניות" וכן מה לעזאזל הכוונה כשכותבים "X נע במהירות יחסותית ימינה" ו"Y נע במהירות יחסותית שמאלה". או במילים אחרות "ראובן טס לחלל במהירות קרובת-אור או "חזר מהחלל במהירות קרובת-אור". Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 03:29, 21 ביולי 2013 (IDT)

אני חושב שרצו לומר שראובן ושמעון טסו בכיוונים מנוגדים בתוך ריק, ללא השפעות כבידה או חיכוך.
דוד הירושלמי - שיחה 10:14, 21 ביולי 2013 (IDT)

― סוף העברה

מה ההבדל לאיזה כיוון נוסעים? מדוע זה שמתרחק מכדור הארץ במהירות יחסותית זמנו יואט, לעומת זה שמתקרב באותה מהירות שזמנו יקוצר? Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 20:17, 21 ביולי 2013 (IDT)

קודם כל, ביחסות פרטית תמיד הכל בתוך ריק ללא השפעת כבידה וחיכוך. שנית, מה גרם לך לחשוב שזמנו של מי שמתקרב אליך יתקצר? אם מישהו מתרחק ממך אז אתה רואה את השעון שלו מפגר (כלומר לפי המבט שלך כעוברת שניה אחת בכדור הארץ אז בחללית עוברת 1.0001 שניות לדוגמה). ראה ערך פרדוקס התאומים. Corvus,(שיחה) 14:38, 24 ביולי 2013 (IDT)

אנ יודע את ההבדל בין הפרטית לכללית, למה זה נוגע לשאלותיי?

לגבי השאלה השניה: אני הבנתי שמי שנע במהירות גבוהה יחווה שינוי ממשי בקצב זרימת הזמן (שבעצם, אין כזה דבר זרימת הזמן. הרי זרימת הזמן הוא אשליה לפי תורת היחסות). כלומר כשאצלי, הנח, יעברו שנתיים, אצל הנע במהירות של, נגיד, 100 קילו קמ"ש בשנייה, יעברו רק יומיים. זה מובן ופשוט. מה שאני לא מבין הוא למה במספר מאמרים המסבירים את התורה, מופיעים שינויים מקצה לקצה בין הנע במהירות יחסותית בכיוון התרחקות מכדור הארץ לבין הנע באותה מהירות בכיוון ההפוך (התקרבות). למשל כאן בפרק ב' מופיעה תמונה 3 (ייתכן שצריך להוריד את הקובץ pdf בפועל כדי לראות את התמונות) בה יש את ראובן הנח בעוד שמעון ולוי נעים בכיוונים מנוגדים. המאמר מציין ששמעון נע ימינה ולוי שמאלה ואם ניקח נקודת מבט אחת מתוך ציר הזמן שמעון יראה 25 שנות ראובן קדימה בעוד לוי יראה 25 שנות ראובן אחורה (לפי שמעון, ראובן נמצא בבית אבות בעוד לדעת לוי ראובן עדיין בפעוטון) ופה אני לא מבין: מדוע הם רואים נקודות מנוגדות בחייו של ראובן אם שניהם נעים במהירותיות קרובות-אור. תשובת המאמר היא כי שמעון נע ימינה ולויו שמאלה. ואני ברוב בורותי לא מצליח להבין מה זה משנה לאיזה כיוון הם נעים??? מהירות תנועתם היא הפרמטר הקובע. היא ורק היא, לפי הבנתי. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 23:45, 25 ביולי 2013 (IDT)

קוונטים, ספריות הרמוניות

כאן יש מעבר שאותו אני מתקשה להבין. השאלה המדוברת מתארת חלקיק הנע על פני ספירה ברדיוס נתון(R). איך עשו את המעבר לספריות הרמוניות? 109.67.122.155 20:46, 21 ביולי 2013 (IDT)

האם מספרים זוגיים ואי זוגיים זה רק בטבעיים, או גם בשלמים?

תודה
164.138.124.234 21:57, 21 ביולי 2013 (IDT)

גם בשלמים. מספר שלם $n\in \mathbb {Z}$ הוא זוגי אם ורק אם $|n|$ (ערך מוחלט שלו) הוא זוגי. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 22:11, 21 ביולי 2013 (IDT)

קוונטים, בור פוטנציאל אינסופי

יש פה מעבר לא ברור. הבעיה מתארת פונקציית גל בבור פוטנציאל אינסופי ומבקשים לנרמל אותה (למצוא N). איך הגיעו לפקטור של שורש 10? 109.67.122.155 14:10, 22 ביולי 2013 (IDT)

החלק האחרון בנספח שצירפת לא ברור: סימן השוויון האחרון אינו נכון, מאחר והביטוי האחרון אמור להתקבל מהנרמול ולא מסתם פיתוח. גם נראה שחסר שם משהו. אשמח אם תבהיר עניין זה. בנצי - שיחה 20:56, 14 באוגוסט 2013 (IDT)

תנ"ז במערכת השמש

האם הפלנטות מסתובבות סביב עצמם וסביב השמש באותה המגמה? האם יתכן שפלנטה מסתובבת סביב עצמה בכיוון אחד וסביב השמש בכיוון אחר ("שמש"=כוכב כלשהו, "פלנטה"= אקזופלנטה). 79.183.110.86 20:03, 24 ביולי 2013 (IDT)

תנ"ז אינה מלה בעברית. אתה כותב באתר ציבורי - מוטב שתכבד את הקוראים ולא תשתמש בקודים פרטיים. עוזי ו. - שיחה 21:07, 24 ביולי 2013 (IDT)

אני דיי בטוח שהכוונה שלו היא 'תנע זוויתי', בברכה, Nurick - שיחה 21:10, 24 ביולי 2013 (IDT)

גם אני. זה לא סותר את מה שכתבתי. עוזי ו. - שיחה 21:23, 24 ביולי 2013 (IDT)

אורנוס ונוגה הם היחידים שאינם סבים סביב צירם באותו הכיוון כמו כל שאר כוכבי הלכת. ההנחה היא כי בעת היווצרות מערכת השמש מערפילית, אכן נוצרה מגמה של כיוון מסוים. כמו כן, הוא מסתובב סביב צירו בכ-90 מע' ממישור המילקה. הסיבה לא ידועה בדיוק. אביעד‏ • שיחה 21:20, 24 ביולי 2013 (IDT)

אני יכול לעזור במעט. כשחושבים על כך שפלנטה אינה גוף מוצק, אלא נוזל עם ליבה כבדה, מעט ניסויים ימחישו שסיחרורו אינו יציב. ניסיון עם ביצה לא מבושלת ידגים זאת היטב. הליבה נוטה לצד זה או אחר, והסחרור של המעטפת, הקלה הרבה יותר, משתנה בהתאם על מנת לקיים שימור תנע זוויתי. תהליך זה יקרה פעמים רבות - זו מערכת כאוטית ואין מצב יציב. לנו יש מזל - יש לנו ירח גדול מאד, והוא ממש מייצב את סחרור כדור הארץ, קצת כמו סחרורו של אדם שמחזיק בידו חבל עם משקולת בקצהו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:41, 4 באוגוסט 2013 (IDT)

מה יקרה אם נקטין את הירח? האם המרחק בין נקודה על פני כדור הארץ ובין מרכז כדור הארץ יגדל ויקטן לסירוגין? האם בקטבים כמעט לא נרגיש בשינוי? האם עוצמת כוח המשיכה וצפיפות האטמוספירה ישתנו לסירוגין? האם יהיה שינוי בעונות השנה ובחלקי היממה? 80.230.18.149 16:11, 5 באוגוסט 2013 (IDT)

מרכז הוא מונח גאומטרי, כך שהתשובה לשאלה הראשונה היא *לא*. אם התכוונת ל"מרכז הכובד" אז התשובה תהייה *כן*. בקטבים השינוי יורגש גם כן, שכן הקטבים יזוזו - ציר הסיבוב ישתנה. כוח המשיכה הכללי ישאר ללא שינוי, שכן מאסת הארץ נשארת *כמעט* בדיוק אותו דבר, אבל עוצמת המשיכה במקומות שונים על פני הארץ תשתנה, במידה שקל יהיה למדוד אותה (אינני יודע לגבי "לחוש אותה"). שינוי בעונות השנה וארכי היממה גם הוא יתרחש. Zarnivop - שיחה 20:25, 5 באוגוסט 2013 (IDT)

למה מאסת הארץ נשארת *כמעט* בדיוק אותו דבר? מה גורם לשינוי המאסה? 80.230.18.149 18:07, 6 באוגוסט 2013 (IDT)

אטומים ומולקולות מהירים בורחים כל הזמן מהשכבות העליונות של האטמוספיה למרחבי החלל, ומימן (פרוטונים) והליום מגיעים מהשמש ברוח השמש. גם מטאורים נופלים. מכל אלה יוצא שמאסת כדור הארץ אינה קבועה לגמרי. על כל פנים למעט פיינשמקרים מדובר במאסה קבועה, שכן השינויים, אפילו לאורך מיליארד שנה, קטנים ביותר מעשרה סדרי גודל ממסת הארץ. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:24, 6 באוגוסט 2013 (IDT)

אור עוצר

מה הכוונה שעצרו קרן אור? המודעה התפרסמה פה ולא ברור איך בדיוק האור נעצר למשך דקה ( מה זה בדיוק אור נעצר?). יש לי קצת ידע בפיזיקה, ככה שאפשר להשתמש במונחים של יחסות וקוונטים. 109.65.138.36 12:13, 26 ביולי 2013 (IDT)

לא קראתי הכל, לפי מה שהבנתי, מהירות האור הקבועה היא מהירות האור בריק, אבל לא בריק מהירות האור תלוייה בחומר האוויר, אז הצליחו בעזרת שדה מגנטי להאט את האור. לא כתוב לאיזה מהירות האור הגיע בדקה זו, אבל לפני כמה חודשים הצליחו להאט אותו למהירות של 17 מטר לשניה למשך 16 שניות. ‏cheshin61‏ • שיחה • י"ט באב ה'תשע"ג • 17:33, 26 ביולי 2013 (IDT)

לפני כמעט עשור, לא חודשים. פה במודעה לא מדברים על האטה, אלא על עצירה של ממש. זה הקטע הלא ברור. 109.65.138.36 18:39, 26 ביולי 2013 (IDT)

האם קיימת נקודה (פילוסופיה)?

האם בפיזיקה קיימת ישות "נקודה", או שנקודה היא מונח מתמטי-רעיוני טהור ואין ישות בטבע שאפשר לדבר עליה כל נקודתית? 109.65.138.36 15:47, 28 ביולי 2013 (IDT)

"נקודה" זה מושג קל. מה זה "קיימת"? עוזי ו. - שיחה 16:30, 28 ביולי 2013 (IDT)

מה אתה מתפלסף? (-; ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המושג "קיים" מוגדר כאן. 80.230.18.149 04:48, 29 ביולי 2013 (IDT)

ראה אורך פלנק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אורך פלנק אינו עונה על הגדרתה של נקודה - שהרי זהו אורך, קצר ככל שיהיה. המושג נקודה הוא אכן מושג מתימטי-רעיוני טהור, וכל ממשות מתייחסת אליו בדרך של קירוב. הישות הפיזיקלית היחידה הקרובה או מתלכדת עם מושג זה, היא הנקודה הסינגולרית שבה היה ממוקם היקום כולו, לפני המפץ הגדול ("קרובה או מתלכדת", משום שעדיין לא יודעים אל נכון את החוקים הפיזיקליים התקפים בתנאים הקיצוניים השוררים ב'נקודה' כזו). בנצי - שיחה 01:59, 29 ביולי 2013 (IDT)

מסכים עם התוכן. הדוגמא, לענ"ד, איננה נכונה. בהקשר של המפץ הגדול, "הנקודה הסינגולרית" היא בעלת מימד אינסופי, ולא 0. היא נקראת סינגולרית משום שמתמטית מדובר שם על סינגולריות. גורם הסקאלה אכן מתאפס, ו"מרחק" לא מוגדר היטב, אבל המימד הוא אינסופי. הביטוי "נקודה" אולי קצת מטעה בהקשר הזה. משה פרידמן - שיחה 23:29, 29 ביולי 2013 (IDT)

א. הכוונה היתה להציג דוגמא נכונה יותר - לכן כתבתי ". . . היחידה הקרובה או מתלכדת". מלבד זאת, אני מסכים לגמרי עם דבריך - לא התכוונתי לומר שמדובר באפס, ונוסח דבריי היה צריך להיות ממוקד יותר מבחינה זו (לכן הוספתי גרשים).

ב. אין זה נכון לדבר על "מימד אינסופי", משתי סיבות: 1. אם כבר "אינסופי" אז "מימד קטן באופן אינסופי", 2. מה שנאמר לעיל. בנצי - שיחה 20:31, 30 ביולי 2013 (IDT)

הוכחת משפט לגבי התפלגות בינומית

אני מנסה להוכיח עובדה מסוימת לגבי התפלגות בינומית (כדי להשתמש בה בהוכחה גדולה יותר), שנראית לי טריוויאלית, אבל משום מה אני לא מצליח להוכיח את זה כמו שצריך. ה"עובדה" היא:

נתונים שני משתנים בינומיים $A',B'$ בעלי אותו מספר חזרות (נגיד $t(n)$), שניסויי ברנולי שלהם הם $A,B$ בהתאמה. ידוע כי $Pr[A=1]\leq \epsilon (n)$ וכן $Pr[B=1]=\epsilon (n)$. אזי מתקיים כי: $\forall a\in \mathbb {R} ^{+}:Pr[A'>a]\leq Pr[B'>a]$.

מישהו יודע כיצד להוכיח את המשפט הזה? האם הוא אכן נכון? אודה לתשובה מהירה. תומר - שיחה 15:25, 29 ביולי 2013 (IDT)

נניח ש-$X\sim B(n,p)$. אתה רוצה לדעת שלכל a ממשי, הסיכוי $P(X>a)$ עולה עם p. הטריק להשוואה בין שני משתנים כאלו הוא לאחד את מרחבי ההסתברות שלהם: בכל ניסוי ברנולי, או ששניהם מצליחים, או שהניסוי שהפרמטר שלו גבוה יותר מצליח והשני נכשל, או ששניהם נכשלים. באופן הזה הגדרנו זוג משתנים שההתפלגות של כל אחד מהם היא בינומית, אבל בנוסף הם מקיימים X>=Y וממילא ברור שההסתברויות מסתדרות. עוזי ו. - שיחה 21:50, 29 ביולי 2013 (IDT)

תודה. תומר - שיחה 13:46, 31 ביולי 2013 (IDT)

הדטרמיננטה של מטריצה ריקה

מה הדטרמיננטה של מטריצה ריקה? ההגיון אומר לי שאפס, כי הדטרמיננטה של סקלר* [] אמור להיות גם אפס, אבל בגוגל ראיתי שאומרים שזה 0, 1, או לא מוגדר. יש לזה תשובה? 79.177.5.93 20:08, 1 באוגוסט 2013 (IDT)

מחשבה שהגעתי אליה: מצד אחד המטריצה הריקה זהה למטריצת האפס מסדר 0, כך שהדטרמיננטה שלה היא אפס. מצד שני המטריצה הריקה זהה למטריצת היחידה מסדר 0, כך שהדטרמיננטה שלה היא אחד. אז או שזה לא מוגדר או שזה סופרפוזיציה של תשובות 79.177.5.93 21:05, 1 באוגוסט 2013 (IDT)

תמיד אפשר לדרוס הגדרה מוצלחת ולקבוע שהערך "אינו מוגדר", אבל לשם מה. למטריצה הריקה יש אלכסון אחד - האלכסון הריק, שהמכפלה של הרכיבים לאורכו היא המכפלה הריקה, כלומר 1. לכן זו הדטרמיננטה. שים לב שאם תכפיל את המטריצה הריקה בסקלר a, תקבל בחזרה את המטריצה הריקה, כלומר הדטרמיננטה הוכפלה ב-a בחזקת המימד, היינו ב-1. בנוסף לזה, הזכר ש-$\ \det(A\oplus B)=\det(A)\det(B)$ כאשר הסכום הישר הוא הדבקת בלוקים באלכסון של המטריצה החדשה. אם תקח את B להיות המטריצה הריקה, תקבל כמובן $\ A\oplus \emptyset =A$ וכדי לשמור על היחס תצטרך $\ \det(A)=\det(A\oplus \emptyset )=\det(A)\det(\emptyset )$, כלומר, שוב, $\ \det(\emptyset )=1$. עוזי ו. - שיחה 04:18, 2 באוגוסט 2013 (IDT)

איזו פלנטה יהיה "קל" יותר להאריץ?

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

מאדים או ונוס? תודה רבה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:42, 4 באוגוסט 2013 (IDT)

נכון להיום הארצה היא מדע בדיוני בלבד, אבל אפשר כבר לחזות שנוגה תהיה קשה יותר מכיוון שהאטמוספרה שלה מאוד דחוסה וחמה (לחץ של 9 מגה פסקל וטמפרטורה של 500 מעלות ביום חם). האטמוספרה השלה מורכבת כמעט כולה (מעל 96 אחוז) מפחמן דו חמצני שאותו צריך לסלק. ושלא נדבר על ענני חומצה גופרתית ועל כך שקרני שמש לא מגעים כמעט עד לקרקע. אם תשאל אותי- פלנטה חשוכה זו לא שווה את המאמץ.

מאדים לאומת זאת ידידותי טיפה יותר. ישנם עדויות עקיפות לכך שבזמנו היו מים נוזליים במאדים ונכון להיום יש קרח בקטבים. גם האטמוספרה של מאדים מורכבת כמעט כולה מפחמן דו חמצני, אבל היא דקה ודלילה בהרבה מזאת של נוגה. אבל אני לא אגיד שזה יתרון גדול- אם נמצא מקור מים חיצוני אז הם לא יחזקו לנו הרבה זמן: רוח סולרית תעיף אותם לחלל כי למאדים אין שדה מגנטי כמו לכדור הארץ. הטמפרטורה במאדים ידידותית קצת יותר, ונעה סביב ה-140 עד -5 מעלות צלזיוס(שים לב למינוס). בעיה נוספת שיש במאדים זה העדר שכבת אוזון שאנו כל כך רגלים אליה, ככה שכל חי הנמצא בה יחטוף מנת מוות של קרינת שמש די מהר. אבל כל זה לדעתי בעיות קטנות יותר מדילול וניקוי של אטמוספרת נוגה הלוהטת. במקרה של מאדים אנו יכולים להתחיל מ"חממות" סגורות הרמטית שיסננו את הקרינה הנכנסת וימנעו ממנה לצאת. במקרה של נוגה אין יותר מדי מקום להתחיל. Corvus,(שיחה) 17:43, 4 באוגוסט 2013 (IDT)

רק כדי לסבר את האוזן, ורק מנקודת מבט של לחץ, הלחץ השורר על כדור הארץ בגובה פני הים הוא כ-10⁵ פסקל, כלומר על נוגה פועל לחץ של כ-100 אטמוספרות, שזה בקירוב הלחץ בעומק של 1 ק"מ במעמקיו של ים או אוקיינוס. בנצי - שיחה 18:21, 4 באוגוסט 2013 (IDT)

בטכנולוגיה של היום ניתן להאריץ את מאדים- אלא שזה יקח עשרים או שלושים אלף שנה... נגה הוא משימה קשה הרבה יותר, מפני שכמעט ואינו חג סביב עצמו, ושניה לבעיה עצומה זו בעיית האטמוספירה המיותרת. הרבה אטמוספירה מיותרת. נראה שאם אי פעם נוכל להאריץ את נגה, נוכל באותו שוונג לבנות כמה פלנטות חדשות לטעמינו P-: הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:35, 4 באוגוסט 2013 (IDT)

למתעניינים בנושא זה, אני ממליץ על ההרצאה בהצלחה, ותזהרו מהדובים- על קרל סייגן, והארצת מאדים ונוגה של הפודקאסט עושים היסטוריה. הנאה מובטחת. ‏cheshin61‏ • שיחה • ל' באב ה'תשע"ג • 04:23, 6 באוגוסט 2013 (IDT)

התנגשות פלסטית לחלוטין

אני עומד במערכת מעבדה שכוללת רצפה וקיר וזורק פלסטלינה על הקיר. היא נדבקת ובכך נעצרת.

איפה נעלם התנע שנתתי לפלסטלינה? התשובה "הלך על שינוי הצורה" לא מספקת אותי. שינוי צורה הוא לא תנע, אלא סידור מחדש של חלקיקי החומר. איפה התנע? לכל חלקיק בפלסטלינה היה בממוצע תנע MV כאשר M מסת החלקיק וV מהירות הזריקה ועכשיו לכולם יש בממוצע תנע 0. 79.181.131.42 11:50, 5 באוגוסט 2013 (IDT)

התנע עבר לכדור הארץ (המחובר לקיר). כמו שאמרת נכון שינוי הצורה לא רלבנטי לתנא, לפעמים הו רלבנטי לאנרגיה.- רמי (Aizenr) - שיחה - בואו ליבא תמונות - 11:57, 5 באוגוסט 2013 (IDT)

מה שכתב רמי מעלי לגמרי נכון, אני רק אדגיש טיפ טיפה יותר:

התשובה "הלך על שינוי הצורה" היא לחלוטין לא נכונה לתנע. היא יכולה להיות נכונה רק לאנרגיה (וסביר להניח שזה + חום התשובה הנכונה פה לגבי לאן הלכה האנרגיה). אבל התנע תמיד נשמר. תעשה את התרגיל באופן כללי עם שני גופים. אחד עם מסה m ומהירות v, והשני עם מסה M שנמצא במנוחה, ותראה מה המהירות המשותפת שלהם אחרי התנגשות פלסטית. ועכשיו תראה מה קורה כש M>>m. 109.64.130.125 12:36, 5 באוגוסט 2013 (IDT)

לא רוצה להזניח את מסת הפלסטלינה. היא רלוונטית לצורך הניסוי. לא אמרתי שמעבדה נמצאת על כדור הארץ. נניח היא מרחפת בחלל החיצון ומסה של המעבדה מסדר גודל של גוש הפלסטלינה. ברור שבשיטה של לזרוק את הפלסטלינה על הקיר אני לא יכול להאיץ: מערכת חיצונית תראה את הפלטפורמה נעה לאחור בתחילת הזריקה וחוזרת לאותו המקום בזמן הפגיעה. אבל אני רוצה להסתכל במערכת המעבדה- אני רואה את גוש הפלסטלינה נע בMV ואז נעצר. איך מסבירים את התופעה? 79.181.131.42 13:05, 5 באוגוסט 2013 (IDT)

במצב שתיארת אי אפשר לדבר על "מערכת המעבדה", כי המעבדה עצמה משנה את מהירותה.

כשמדברים על מערכת ייחוס (בהקשר הזה) מדברים על מערכת ששומרת על מהירות קבועה.

אתה יכול לדבר על מערכת שנמצאת במנוחה יחסית למעבדה לפני ההתנגשות, ואז מבחינתה אחרי ההתנגשות המעבדה והפלסטלינה נעים בכיוון המהירות המקורית של הפלסטלינה.

או שאתה יכול לדבר על מערכת ייחוס שזזה עם מרכז המסה המשותף (פלסטלינה + מעבדה), ואז מנקודת המבט הזו, לפני ההתנגשות הפלסטלינה והמעבדה נעים בכיוונים מנוגדים, ואחרי ההתנגשות הם נעצרו במקום. 109.64.130.125 13:40, 5 באוגוסט 2013 (IDT)

קרינת גוף שחור

קראת את הערך קרינת גוף שחור ולא הבנתי את הדבר המרכזי והחשוב ביותר: מה גורם לפליטת הקרינה? מה המנגנון (אפילו ברמה קוונטית) שגורם לפליטת ספקטרום רציף ומה קובע את שיא הפליטה בתדר מסוים? 79.181.131.42 13:30, 5 באוגוסט 2013 (IDT)

זהו, שזה לא הדבר החשוב ביותר, ואולי אפילו לא חשוב כלל. בזמנו הם חשבו על קרינה שנפלטת מאלקטרונים שמואצים במוליך. אבל כל השיקולים הם שיקולים תרמודינמיים (או יותר נכון של מכניקה סטטיסטית): איך ליצור מצב שהטמפרטורה של החומר והטמפרטורה של שדה הקרינה (כפי שהן מוגדרות במכניקה סטטיסטית) ישתוו. 109.64.130.125 13:46, 5 באוגוסט 2013 (IDT)

למה אתה אומר שזה לא חשוב? הפיזיקה היא לא פונקציית החלוקה. פיזיקה זה הסבר לתופעה שלא רואים פה (אז התפלגות היא התפלגות בולצמן. איך זה מסביר את התופעה?). 79.181.131.42 14:36, 5 באוגוסט 2013 (IDT)

למיטב ידיעתי ההסבר המכאניסטי די בו - מטען מתנודד מחולל גל אלקטרו-מגנטי. התפלגות בולצמן מייצגת את התפלגות תנועות מטענים, ולכן את התפלגות אורכי הגל שנפלטים. זה מה שלימדו אותי לפני עשרים וחמש שנים. Zarnivop - שיחה 20:17, 5 באוגוסט 2013 (IDT)

זה הייתי אני - ה-Unified login מחולל שמות בחתימותי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:26, 5 באוגוסט 2013 (IDT)

כי יש פה תופעה אוניברסלית, שתעבוד במנגנונים שונים. לכן המנגנון לא חשוב. 79.177.139.178 18:12, 6 באוגוסט 2013 (IDT)

עקרון האיסור של פאולי

נניח לצורך הניסוי המחשבתי שיש לי כוח אינסופי ויכולת טכנולוגית לעבוד עם חלקיקים תת-אטומיים. אני לוקח שני אלקטרונים ומנסה לשים אותם בכל הכוח שיש לי באותה רמה אנרגטית ועם אותו הספין (כלומר אותו מצב קוונטי). מה באמת ימנע ממני לעשות את זה? איך בדיוק אלקטרונים "יודעים להתנגד"? זה לא דחייה חשמלית (כי גם נייטרונים הם פרמיונים) אלא משהו עמוק. וזה לא כוח. אז מה זה? איזו ישות מונעת מפרמיונים להיות באותו מצב קוונטי? "עיקרון" הוא לא ישות פיזיקלית. 79.181.131.42 11:15, 6 באוגוסט 2013 (IDT)

כוח שנובע מעקרון האיסור, ושמו לחץ הניוון. העולם הקוואנטי שונה מאד מהעולם של סדר גולל אחד יותר ומעלה. הרבה תופעות שמוכרות לנו ונחשבו לאבני-יסוד מתגלות כתוצאה של דברים אחרים לגמרי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:20, 6 באוגוסט 2013 (IDT)

א. אילן, שאלתו של השואל מצויינת, והיא גם מנוסחת בצורה טובה. לא מספיק לומר שמדובר בתופעה קוונטית, משום ששאלת המנגנון הפיזיקלי רלוונטית גם שם. למעשה, אין מדובר בכוח או אינטראקציה ביניהם במובן המקובל של המילה, שכן המגבלה או האיסור אינם תלויים במידת הקירבה בין החלקיקים או בכל פרמטר אחר קובע אינטראקציה, אלא בסיווגם הקוונטי. הדוגמא הדרמטית ביותר, לפחות ברמה פלנטרית, היא התנהגותם הסטטיסטית הנבדלת כל כך של שני איזוטופים של הליום - He³ ו-He⁴. השימוש במושג נעשה מטעמי נוחות מושגית. לאמיתו של דבר, אין מבינים עדיין את המנגנון הפיזיקלי, והתיאור המקובל עושה שימוש בפונקציות סימטריות ואנטי-סימטריות המתייחסות לאופיים הגלי של החלקיקים.

ב. לשואל: אין צורך בכוח אינסופי, ולא רק משום שאין לזה משמעות פיזיקלית. ל'כוח' זה הנובע מהאיסור של פאולי יש גבול עליון, והוא נשבר בתנאי כבידה קיצוניים, דוגמת אלה השוררים בכוכבי ניוטרונים ובחורים שחורים. בנצי - שיחה 00:48, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

כלומר ישנו כוח סופי היכול להתגבר על "כוח דחיה פאולית"? האם יש אפשרות לחשב אותו מספרית כמה ניוטון אני צריך להשקיע בשביל לשים שאני ניטרונים באותה נקודה?79.181.131.42 19:32, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

כן. אם אני זוכר נכון הלחץ מתבטא בהעלאת התנע הזוויתי של האלקטרונים. כשהתנע הזווית הוא של אלקטרון המסתחרר במהירות האור זהו הלחץ המקסימלי = כוח גדול מזה ישבור את עקרון האיסור ונקבל נויטרונים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:10, 9 באוגוסט 2013 (IDT)

מעניין באיזה קורס שמעת על הקשר בין השניים. שבוע טוב, בנצי - שיחה 03:05, 11 באוגוסט 2013 (IDT)

האם אפשר לחתוך מולקולה עם סכין?

שאלה קצת טיפשית אולי. האם אפשר לחתוך מולקולה באמצעות כלי חד מאקרוסקופי (סכין מאוד חדה) אם לוחצים מאוד חזק? 79.181.131.42 15:55, 6 באוגוסט 2013 (IDT)

לא. בקנה המידה של המולקולה חוד סכין הוא גבעות-גבעוץת של ענני אלקטרונים. חוד לא יהיה שם. למיקרוסקופ מינהור יש חוד של אטום בודד, ואני מניח שאם יהיה מדובר במולקולה גדולה דיה זה יעבוד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:16, 6 באוגוסט 2013 (IDT)

במחשבה שניה - אם מדובר במולקולת ענק ניתן לרסק אותה - נגיד כרומוזום. אמנם יתקבלו שני חלקים, אבל אזור השבר יהיה אזור אסון מולקולרי ולא חתך נקי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:17, 6 באוגוסט 2013 (IDT)

אילן, זה לא כל כך פשוט. הקשרים העיקריים ברצף הדנ"א הם קוולנטיים שהם הקשרים הכימיים החזקים ביותר, כולל קשר מתכתי. גם מיקרוסקופ מינהור לא עושה זאת, משום שאינו חודר אל החומר הנבחן אלא 'חש' את השדה המושרה בקצה המחט עקב הקירבה הקיצונית ביניהם - כך ניתן ללמוד על מבנה פני השטח של חומר ברזולוציה אטומית. בנצי - שיחה 23:56, 6 באוגוסט 2013 (IDT)

על אף שהקשרים בין הגדילים הם קשרי מימן. אביעד‏ • שיחה 17:31, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

ליתר דיוק, בין הבסיסים המתאימים על הגדילים. אבל לא רק שם הם נמצאים. הם גם אחראים למבנה הסלילי של דנ"א ולמבנה השניוני של חלבונים, בחברם למשל, את לולאות מבנה אלפא זו לזו, ואת מבני בטא. בנצי - שיחה 00:03, 8 באוגוסט 2013 (IDT)

מולקולת חלבון אפשר לחתוך בעזרת אנזים חיתוך - מולקולת חלבון אחרת, שמעוצבת כך שהיא חותכת חלבונים באתרים מסוימים. עִדּוֹ - שיחה 22:20, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

א. השאלה מתייחסת לחיתוך מכני, ולא לחיתוך כימי או ביוכימי.

ב. שים לב לריבוי השגיאות הלשוניות בשורה שלך. לא מתאים לויקיפדיה להיראות בצורה כזו. בנצי - שיחה 23:55, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

בנצי, כשדיסלקט עונה לך באמצע הלילה, זה מה שקורה. אם זה לא מתאים לך, אתה מוזמן להעתיק את מגוריך לאירן או לקובה, או לכול מקום אחר בו לקות היא בדיחה. מי שלא מתאים לפה, זה אתה. עִדּוֹ - שיחה 07:09, 8 באוגוסט 2013 (IDT)

אם מדובר במולקולת ענק - נגיד פולימר - אז אין בעיה לחתוך עם סכין - כמו שאמר אילן זה לא יצור חתך חד. באשר לחיתוך מכני של קשר כימי - אני מניח שברמה תאורטית הדבר אפשרי אם יהיה כלי חיתוך חד דיו כדי לעבור בין האטומים. ברמה המעשית אני לא חושב שזה אפשרי. אולי אפשר לחתוך עם קרן לייזר או משהו כזה, אבל אף פעם לא עושים את זה. זאת פשוט דרך מאוד לא הגיונית לבצע דבר כזה. גילגמש • שיחה 23:59, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

למה אינטגרציה בחלקים לא עובדת?

ברור לי איך לפתור את האינטגרל הזה בהצבת cosh מפורשות. אבל אני תוהה למה אני לא מצליח לעשות את זה באינטגרציה בחלקים - השיטה שבפונקציות מחזוריות, מקבלים את שוב את הביטוי של האינטגרל, ואז משחקים איתו אלגברית. כאן אני מקבל את האינטגרל בשני האגפים עם אותו סימן, ואז הוא מצטמצם לי לגמרי:

$\int e^{x}\cosh xdx=e^{x}\cosh xdx-\int e^{x}\sinh xdx=e^{x}\cosh x-(e^{x}\sinh x-\int e^{x}\cosh xdx)=e^{x}\cosh x-e^{x}\sinh x+\int e^{x}\cosh xdx)$

תודה, אביעד‏ • שיחה 17:27, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

טעית בנוסחה: $\int {fg'}=fg-\int {f'g}$. שים לב שאינטגרל לא מסויים מוגדר עד כדי קבוע וש-$e^{x}(\sinh x-\cosh x)=-1$ וזה קבוע. לכן, אינטגרציה בחלקים במקרה זה אומרת לך שעד כדי קבוע שני האגפים שווים. לכן כאן לא כדאי להשתמש בשיטה זו אלא בדרך הישירה. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 17:56, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

תודה, אבל לפעמים אין ברירה... אביעד‏ • שיחה 18:06, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

לא כל שיטה עובדת תמיד. כאן הצבה ישירה עובדת אך לא אינטגרציה בחלקים. במקרים אחרים אינטגרציה בחלקים כן עובדת, אבל צריך לזכור שהיא נותנת את התוצאה כד כדי קבוע. מקרה דומה יש גם לכלל לופיטל. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 18:09, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

למעשה מה שקיבלת הוא

$\int e^{x}\cosh xdx+C_{1}=e^{x}\cosh xdx-\int e^{x}\sinh xdx=e^{x}\cosh x-(e^{x}\sinh x-\int e^{x}\cosh xdx)=e^{x}\cosh x-e^{x}\sinh x+\int e^{x}\cosh xdx)+C_{2}=1+\int e^{x}\cosh xdx+C_{2}$

כאשר C1 ו-C2 הם קבועי האינטגרציה. אתה מקבל ש-$C_{1}=C_{2}+1$ ואז אין סתירה (אך גם אין מידע שימושי על האינטגרל). בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 18:09, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

אחלה. תודה רבה על הידע המועיל! אביעד‏ • שיחה 22:13, 7 באוגוסט 2013 (IDT)

גזירות פונקציית ערך מוחלט

אם יש פונ' עם ערך מוחלט, תמיד יש בה נקודה בלתי גזירה? אביעד‏ • שיחה 09:02, 9 באוגוסט 2013 (IDT)

לא. למשל |x^3| גזירה. דניאל • תרמו ערך 10:20, 9 באוגוסט 2013 (IDT)

מעניין. תודה. אביעד‏ • שיחה 10:46, 9 באוגוסט 2013 (IDT)

כוסות שמתפוצצות מעצמן???

לאחרונה החלה תופעה אצלנו בבית, שכוסות דורלקס אורגנליות שעומדות על המייבש כלים, מתפוצצות מעצמן ללא כל מגע (הדבר קורה אפילו יום אחרי השטיפה), זה לא עומד ליד כל מקור חום ושום גורם הנראה לעין ,הדבר קרה לפחות 6 פעמים, כל הכוסות חדשות יחסית ,אשמח לדעת מה ההסבר המדעי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה יכול לראות מגוון תשובות כאן. בלנק - שיחה 02:16, 10 באוגוסט 2013 (IDT)

משוואה דיפרנציאלית

במשוואה הזו: $xy^{2}dx+x(1+xy)dy=0$, ראיתי בתשובות שמציבים $v={\frac {y}{x}}$. אני בטוח שזה לא המצב היחידי שקיים, אבל אותי לימדו להשתמש בהצבה זו כאשר יש משוואה שנראית כך: $M(x,y)dx+N(x,y)dy=0$, ו$M$ ו-$N$ הן פונקציות הומוגניות מאותה הדרגה. לפי מה שאני מבין, זה לא המצב כאן, נכון? או שאני מפספס משהו? כדי לבדוק הומוגניות, אפשר למשל להציב $\lambda$ ב-X וב-y ולראות אם המשוואה תלויה בה, ופה זה לא כך. אביעד‏ • שיחה 17:55, 10 באוגוסט 2013 (IDT)

האם מהירות האור קבוע(ה) בזמן?

נניח שהיום מהירות האור קבועה בכל היקום (כלומר מדידה מקומות של אור בכדור הארץ תיתן את אותה התוצאה כמו מדידת מהירות האור בקצה היקום הנצפה). האם יש עדויות לכך שמהירות האור הייתה C תמיד? אולי לפני 13 מילייארד שנה מהירות האור בריק היתה 0.5C או 5C? איך יודעים שלא? 79.181.131.42 17:03, 12 באוגוסט 2013 (IDT)

זו אפשרות שנבחנת ברצינות, למרות שהיא אינה מקובלת כנכונה. ראה כאן: (מותר לתרגם). עוזי ו. - שיחה 18:43, 12 באוגוסט 2013 (IDT)

Split Phase Electricity

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה

קראתי את הערך בויקי האנגלית - Split Phase Electric Power.

ניסיתי לקרוא במקומות נוספים.
לא הבנתי מה הולך שם.
בהנחה שאני מבין איך מערכת חד/תלת-פאזית עובדת, מישהו יכול להסביר לי מה הולך שם?
תודה, DoronWise - שיחה 00:40, 13 באוגוסט 2013 (IDT)

מסת פוטון

בקורס קוונטים עשו איזשהו חישוב שנראה לי מוזר. מצאו "מסה יחסותית של פוטון" (ככה זה היה במקור). החישוב הוא פשוט: ${\frac {hc}{\lambda }}=m_{ph}c^{2}$ וחילוץ המסה:$m_{p}h={\frac {h}{\lambda c}}$. מה המשמעות הפיזיקלית של התוצאה?79.181.131.42 16:16, 13 באוגוסט 2013 (IDT)

"מסה יחסותית" של פוטון היא בעצם האנרגיה שלו. המשמעות שלה היא כזאת: יש תהליכים קוונטים, כגון יצירת זוג, בהם פוטון אנרגטי יכול להפוך לחלקיקים בעלי מסה (בדרך כלל לחלקיק ואנטי-חלקיק). מסות החלקיקים שנוצרים צריכות לקיים $m_{A}c^{2}+m_{B}c^{2}=E_{ph}=m_{ph}c^{2}$ (שימור מסה-אנרגיה). בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 16:39, 13 באוגוסט 2013 (IDT)

במימד אחד אין מצבים מנוונים (קוונטים)

יש פה שורה בפיתוח שהיא לא מובנת. כשאני מחסר בין המשוואות אני מקבל את זה, שלא מוכיח כלום.

אתם מבינים במקרה איך הפיתוח שלהם נעשה? מה זה הנגזרת של נגזרת שם? 109.65.154.132 16:04, 16 באוגוסט 2013 (IDT)

דואליות גל חלקיק

נתחיל בסרטון יפה. הניסוי הזה הדהים אותי. באנלוגי קוונטי- מה הם האוסילציות האלא (קפיצות של הגולה על פני הנוזל)? כלומר גל של מה זה? לא הבנתי גם את הרעיון המכני שמאחורי זה. איך בדיוק הגל מנחה את החלקיק ולמה התקדמות של חלקיק מקפץ מושפעת מהגל? 109.65.154.132 10:43, 17 באוגוסט 2013 (IDT)

בהחלט סרט מדהים. שמעתי הרצאה מדעית של מישהו מהקבוצה הזו, אבל אני לא זוכר בדיוק מה שהם אמרו. למיטב זכרוני, הם לא בשלב של לנסות לתת פרשנות אחרת למכניקת קוונטים. הם מנסים להראות שניתן לקבל מגוון של תופעות דואליות חלקיק גל בעזרת חלקיק המונחה על ידי גל. הגל מנחה את החלקיק כי הגל נושא תנע, וכאשר החלקיק פוגע בנוזל הוא מעביר לו תנע בכיוון הגל - ולהיפך. מה שקורה זה שכל פגיעה של הטיפה בנוזל מייצרת גל חדש בנוזל ומעבירה תנע לטיפה. כך נוצר בנוזל גל שהוא סכום של כל הגלים שהתפשטו מההיסטוריה של מיקומי הטיפה, והגל הזה משפיע בחזרה על כיוון התקדמות הטיפה. זה דומה מאוד לפורמליזם של אינטגרלי פיינמן, ולכן מתקבלת התנהגות שמזכירה במספר מובנים התנהגות של חלקיקים קוונטיים. אפשר לקבל כך אפילו תופעות של התאבכות ועקיפה עם חלקיקים. אם אינני טועה הם גם דיברו על דברים שלא עובדים כל כך יפה באינטרפטציה הזו. אני מסכים שמדובר ברעיון מסעיר, ובהחלט ייתכן שיהיו לו בעתיד השלכות מרחיקות לכת על הבנת היקום. משה פרידמן - שיחה 18:26, 20 באוגוסט 2013 (IDT)

מינהור קלאסי

"מינהור" קלאסי

מתוך הקורס מכניקת הקוונטים:

(בהקשר של מינהור). חשוב לציין שזוהי תכונה כללית של גלים ולאו דווקא תכונה קוונטית. לדוגמה גלים אלקטרומגנטיים או אקוסטיים יכולים לבצע מינהור.

אתם יכולים להסביר לי מה זה אומר מינהור של גל אקוסטי? איך זה נראה? 79.182.115.203 16:05, 22 באוגוסט 2013 (IDT)

צירפתי תמונה שבה רואים את טביעות האצבע בזכות "מינהור" (Evanescent wave coupling). לולא המינהור, הייתה מתרחשת החזרה פנימית מלאה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה למתמטיקאים

מה ההבדל בין שני החישובים הבאים מבחינה מקצועית/מתמטית? (באחד השתמשתי בפעולת הכפל בנקודה ובשני לא): חישוב א': $0.75\cdot 70=52.5$ חישוב ב': $075\cdot 70=5.250$. התוצאות האלה הן לפי הכתיבה במחשבון, בראשון כתבתי עם נקודה ובשני בלי. (אולי הראשון הוא עשרוני והשני לא?) ההשכלה שלי במתמטיקה היא תיכונית בלבד... בבקשה להסביר בהתאם. תודה. 95.35.239.134 17:01, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

שבשניהם טעית? $0.85\cdot 70=59.5$, ובשני אין נקודה אז למה היא מופיע אחרי השיוויון? $075\cdot 70=5250$, זה כפל פשוט של בית ספר יסודי ירח אפל - שיחה 17:11, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

אוף... בטעות החלפתי את הספרה 8 ב-7 (במקום 0.75 כתבתי 0.85). תיקנתי עכשיו, ואפשר להתייחס לשאלה מחדש. (ירח, התשובה לשאלה למה הנקודה מופיעה אחרי השוויון היא מפני שכך המחשבון החליט... כלומר, למרות שחישבתי בלי נקודה התשובה במחשבון היא עם נקודה) 95.35.239.134 17:51, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

אתה בטוח שבשני זה כתב לך $075\cdot 70=5.250$ ולא $075\cdot 70=5,250$ (שים לב לפסיק) ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 18:07, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

כן, אני בטוח שזו נקודה ולא פסיק. ליתר ביטחון בדקתי שוב. אני משתמש במחשב CASIO מדגם fx-82MS ואתה מוזמן לנסות זאת בעצמך ולוודא שככה זה. אני שמתי לב שכשאני משתמש בנקודה במחשבון התוצאה הופכת למאית (52.5) ואילו בלי הנקודה התשובה המתקבלת היא באלפית (5.250), אבל אני לא מבין איך להסביר את התופעה הזאת. 95.35.239.134 19:34, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

יש במחשבון אופציה לבחור האם בין אלפים תפריד נקודה (.) או פסיק (,). אני ממליץ לך לוודא זאת בתפריטים של המחשבון או פשוט לבדוק עוד פעולת כפל פשוטה כמו $100\cdot 100$ ולראות מה התוצאה, בברכה, Nurick - שיחה 23:11, 24 באוגוסט 2013 (IDT)

צר לי לומר, אבל אף אחד לא ענה על השאלה עצמה (קחו את זה בטון הנכון). השאלה היא: מה הסיבה שכשכתבתי את הנקודה התוצאה הייתה 52.5 וכשלא כתבתי את הנקודה התוצאה הייתה 5.250 176.13.1.78 13:13, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

קרא את הערך על השיטה העשרונית. ללא הנקודה, לאפס המוביל אין משמעות וזה כאילו שכתבת $75\cdot 70=5250$ . עוזי ו. - שיחה 13:31, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

קודם כל תודה על התשובה, סוף סוף התחלתי להבין את הנושא בזכות הערה קטנה שלך והערה לתשומת לבי. שנית, קראתי את הערך הנ"ל ושאלתי היא אם אני מסיק ממנו ששימוש בנקודה יוצר חישוב של שבר עשרוני, ואי שימוש בנקודה מחשב מספר שלם, הבנתי נכון? 95.35.201.241 00:15, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

זו לא שאלה על הפסיכולוגיה של מחשבוני-כיס, אלא על המוסכמה בסימון העשרוני (משום שלמרבה המזל המחשבונים מצייתים למוסכמה הזו). הכלל הוא שמספר שלם נכתב ללא נקודה עשרונית. ברגע שהופיעה נקודה עשרונית, הסתיים החלק השלם של המספר, ומכאן והלאה מופיעים שברים (עשיריות, אחר-כך מאיות וכן הלאה). יש מעין יוצא-מן-הכלל לכלל הזה, בכך שפעם היה מקובל להשתמש בנקודה כדי להפריד בין אלפים ליחידות, אבל הנקודה הזו אינה "נקודה עשרונית", ועדיף שלא להשתמש בה. עוזי ו. - שיחה 01:37, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

יישר כחך! כעת, הנושא הובהר כל צרכו. תודה. 46.210.136.189 18:38, 26 באוגוסט 2013 (IDT)

פיצול גבולות

אם יש לי גבול של סכום של פונקציות, אני יכול לחשב את הגבול עבור כל אחת מהן בנפרד? אביעד‏ • שיחה 13:20, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

אם הגבול של שתי הפונקציות קיים, אז סכום הגבולות שווה לגבולו של הסכום. עוזי ו. - שיחה 13:32, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

בקשת הסבר על כתיבה מדעית חישובית $10^{-9}$

אני לומד כתיבת מספרים מדעית בחזקות (כן, מה שלומדים בכיתה ז' בחטיבת בינים). קראתי את הערך מטר. אני לא מבין למה כשרוצים לכתוב מיליונית המטר צריך לכתוב $10^{-6}$ או כשרוצים לכתוב ננומטר צריך לכתוב $10^{-9}$ כשהכוונה היא ל: 0.000000001 (מיליארדית המטר), לא נפל לי האסימון למה שלא נשתמש ביחידה הבסיסית של המטר ונכתוב למשל כך: $1^{-10}$ או $1^{-6}$. בנוסף לחוסר הבנה זו, שמתי לב שהחזקות {החיוביות והשליליות} בין 3 ל-6 וכן החזקות שבין 6 ל-9 (לא כולל את המספרים המצוינים כאן) הם לא מוגדרים. כלומר, בטבלה שבערך לא כתוב איך נקראים החזקות הנ"ל, לדוגמה: $10^{-4}~~~10^{4}~~~~~10^{-5}~~~10^{5}~~~~10^{7}~~~~10^{-7}$ אז מה הסיבה לכך? 176.13.229.215 02:51, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

הסיבה שלא כותבים "אחד בחזקת 9" היא שאחד בחזקת כל מספר שווה ל1. לעומת זאת, 10 בחזקת מספר חיובי יוצא מספר גדול, ועשר בחזקת מספר שלילי יוצא שבר קטן. לגבי השאלה השנייה- פשוט אין שם לכל הגדלים השונים, אלא רק לחלקם. שים לב שבעצם חוץ משתי השורות הראשונות, השמות תמיד הולכים בקפיצות של 3. כלומר: מגהמטר שווה ל1000 קילומטר, גיגהמטר שווה ל1000 מגהמטר, וכך הלאה. למה לא המציאו שם מיוחד גם ל"10000 מטר"? לא יודע. אפשר פשוט לקרוא לזה 10 קילומטר. בלנק - שיחה 03:41, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

10,000 הוא רבבה בעברית או Lakh בדרום מזרח אסיה. ויש להם שמה גם מילה לעשר מליון - crore. יוסי • שיחה 08:26, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

בעברית, נהוג להשתמש במילה רבבבה לציון פריטים בני מניה, לא לציון גודל.
אני מניח שגם גודל ניתן למנות (מטר אחד, שני מטרים, שלושה...), אך מטרים/משקלים הם גדלים ולא פריטים בודדים שמונים אותם.
אם-כן, בעברית אין גודל של "חמש רבבות מטרים" (לציון 50 ק"מ).
עם-זאת, קיימת המניה "כארבע רבבות של צופים". DoronWise - שיחה 12:47, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

מיקרומטר (מיקרון) µm מה זו האות הלא רגילה הזאת?

בהמשך ללימודי החישוב המדעי (ברמת חטיבת ביניים), יש לי שלושה נושאים שכרגע אני רוצה לדבר איתכם עליהם: נושא ראשון: למדתי שמיקרומטר (מיקרון), מיליונית המטר, מסומנת באותיות µm אז דבר ראשון לא מובנת לי האות הלא רגילה/ המקדמת של ה-m (נראית כמו u) מה זה? (זה לא נמצא בabc האנגלי). נושא שני: איך לומר את הגדלים הבאים בפה: גודל א': 0.0001 גודל ב': 0.00001 גודל ג': 0.0000001 גודל ד': 0.00000001 (בלי חזקות כמובן שכבר למדתי איך לכתוב אותן). נושא שלישי: איך אני כותב בכתב מדעי את הדבר הבא: 0.000007 אני יודע שאם היה מדובר ב: 0.000001 אז היה ניתן לכתוב 6-^10, אבל במקרה הנ"ל איני יודע. תודה.95.35.203.2 21:34, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

נלך לפי הסדר:

1. μ זוהי האותי היוונית מיו. ראה גם תחיליות במערכת היחידות הבינלאומית.
2. אין להם שמות תקניים. אפשר להגיד "מיליונית, מיליירדית" וכדו' אבל זה סלנג. לדגומה אי אפשר להגיד "עשרה מיליונית" (במובן של 1 חלקי 10 מיליון). מקובל להגיד "עשר בחזרת מינוס חמש" וכדו' (מדענים משתמשים תמיד חזקות של 10 לסימון מספרים גדולים וקטנים).
3. קל מאוד: $7\cdot 10^{-6}$. Corvus,(שיחה) 21:45, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

הבנתי. אין ספור תודות על העזרה. (אני רק רוצה לציין שהאות ההיא נקראת "מוּ" לפי הערך העברי.) 95.35.203.2 13:09, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

נכון אך מקובל בארץ להשתמש בהגייה האנגלית, מיו. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 13:18, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

סדר הגודל ביצורים חיים בכתב חזקות

קראתי שסדר הגודל של היצורים החיים הוא ממיקרומטרים עד מטרים. אבל שימו לב לכתיבה המדעית שמלווה אותם ותגידו לי אם היא נכונה: $(10^{0}-10^{-6})$. לטענת הספר הנ"ל כל היצורים החיים הם בין סדרי הגודל הנ"ל. עכשיו, אם הכוונה ב$10^{0}$ ל-10 מטרים, אז פלא על כותב הספר הספר ההוא, כי בוודאי אף הוא יודע ומכיר חיות שגודלם יותר מ-10 מטר, כמו למשל הלוייתן. ודבר שני, לא כל כך הצלחתי להבין מה ההבדל בין $10^{0}$ ל-$10^{1}$, בעיני זה נראה שבשני המקרים מדובר על 10 מטר. 95.35.203.2 13:17, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

$10^{0}=1$, הכוונה של הכותב היא שמדובר על מטרים בודדים. כאשר כותבים $10^{1}$, הכוונה היא לעשרות וכיוון שאין חיות בסדר גודל של עשרות רבות של מטרים, לפי הבנתי את הכותב, יותר קל להתייחס לעשרות בודדות כרבים של סדר גודל פחות. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 13:24, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

הגדרה מילולית של ההבדל בין שבר עשרוני לשבר רגיל

קראתי את הערכים שבר יסודי ושבר עשרוני, אבל אני נזקק להגדרה מילולית להבדל שבין שני סוגי השברים. ההגדרה נצרכת להסבר למי ששואל מה ההבדל בין שני סוגי השברים כי הרי בסופו של דבר גם בשבר הרגיל משתמשים בספרות מ-1 עד 10, או במילים אחרות גם כן במספר עשרוני. 95.35.208.185 00:03, 29 באוגוסט 2013 (IDT)

נראה לי כי שבר יסודי אינו בר השוואה לשבר העשרוני, זה בסך הכל שבר פשוט שהמונה שלו תמיד =1.

תנסה להשוות שבר עשרוני לשבר פשוט. כאן ההבדל ברור: בשבר הפשוט המכנה יכול להיות כל מספר (רציונלי, בסדר). בשבר עשרוני 'המכנה' הוא תמיד מספר במבנה של 1 עם אפסים: 10, 100, 1000 וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למרות שקראתי את שני הערכים (שבר יסודי ושבר פשוט), לא כל כך הצלחתי להבין את ההבדל בין השניים. מה ההבדל? (זה נראה אותו דבר לכאורה)95.35.210.75 21:46, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

אני מניח שהתכוונת לשבר רגיל. ההבדל הוא צורת ההצגה. בשבר פשוט או רגיל ההצגה היא על ידי יחס ${\frac {m}{n}}$ כאשר m ו-n מספרים שלמים. בשבר עשרוני ההצגה היא באמצעות פיתוח לטור חזקות (כולל שליליות) של 10. כך למשל: $12.34=10+2+{\frac {3}{10}}+{\frac {4}{100}}=1\times 10^{1}+2\times 10^{0}+3\times 10^{-1}+4\times 10^{-2}$. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 21:51, 1 בספטמבר 2013 (IDT)

דיברתי על ההבדל שבין שבר יסודי ושבר פשוט (ראה את הקישורים) ולא על ההבדל שבין שבר רגיל לשבר עשרוני. 2002:5F23:D24B:0:0:0:5F23:D24B 19:59, 2 בספטמבר 2013 (IDT)

שבר פשוט: שבר מהצורה ${\frac {m}{n}}$ כאשר $|m|<|n|$. שבר יסודי: ${\frac {1}{n}}$. בשני הביטויים m ו-n הם מספרים שלמים ו-n שונה מאפס. בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 11:29, 3 בספטמבר 2013 (IDT)

מדוע השמיים אינם סגולים?

ממה שהבנתי, צבעם של השמיים נובע מפיזור אור השמש בשל החלקיקים הנמצאים באטמוספירה. עצמת האור המתפזר מתכונתית ל-$\lambda \!^{-4}$. לכן, ככל שאורך הגל של קרן האור הנפלטת מן השמש יותר גדול, עצמת האור שתתפזר מקרן זו יותר קטנה. מה שאומר שעצמת האור הכחול בשמיים (אורך גל של כ-470nm) גבוהה בערך פי 5 מעצמת האור האדום (אורך גל של כ-700nm), ולכן השמים נראים לנו כחולים.

אבל, אורך הגל של אור סגול קטן יותר מאורך הגל של הצבע הכחול והוא נע (תלוי בגוון) בין 380nm ל-420nm. אם כך, מדוע השמיים אינם נראים לנו סגולים?

רוב תודות. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ח באלול ה'תשע"ג • 11:13, 3 בספטמבר 2013 (IDT).

כי העיניים שלנו יותר רגישות לאור כחול. ראה [כאן. בלנק - שיחה 18:49, 3 בספטמבר 2013 (IDT)

אופרטור התנע

איך זה שאופרטור התנע הרמיטי? בהצגת המקום $p=-i\hbar {\frac {\partial }{\partial x}}$. כשאני עושה עליו דאגר, המינוס i הופך לפלוס i. וכל היתר לא משתנה (הx לא הופך למינוס x)- אז התנע יותא אנטי-הרמיטי. איפה אני טועה? 79.182.117.136 12:06, 3 בספטמבר 2013 (IDT)