לדלג לתוכן

הגירוש הגדול של מרץ: הבדלים בין גרסאות

 
==תוצאות המבצע==
בסך הכול גורשו כ-94 אלף אזרחים כאשר 72% היו נשים וילדים. מאסטוניה גורשו 21,000 אזרחים, מלטביה 42,000 אזרחים ומליטא 31 אלף אזרחים. היקף המגורשים הגיע לכ-2-3% מכלל אוכלוסיית הרפובליקות. רוב הגירוש בוצע ב-[[25 במרץ]] והלשמות קטנות בימים הבאים. כול המגורשים חתמו על מסמך לפיו הם קיבלו מעמד של תושב מיוחד ללא זכות לחזור וקבלת עונש של 20 שנות עבודת פרחפרך במידה ויבוצע ניסיון בריחה. הם היו צריכים להתייצב במשרד מקומי של משרד הפנים פעם בחודש. המגורשים התיישבו ב[[מחוז אמור]], [[מחוז אירקוטסק]], [[מחוז קרסנויארסק]], [[מחוז נובוסיבירסק]], [[מחוז אומסק]] ו[[מחוז טומסק]].
 
בהתאם לצו של [[הסובייט העליון]] 75 פעיליםעובדי מערכת הביטחון קיבלו עיטור [[הדגל האדום]] ו-17 אנשים קיבלו עיטורים אחרים על הצטיינות בביצוע המבצע.
 
לאחר פטירת [[יוסף סטלין]] בשנת [[1953]] וקבלת הרשאה לחוז בשנת [[1957]] החל לזרום זרם חוזרים מ[[סיביר]] ועד לתחילת שנות ה-60 למעשה כול המגורשים שהיו בחיים חזרו. לפי הערכה כ-12% מהמגורשים נפטרו.
143,650

עריכות