תיבת נח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:20, 5 באוקטובר 2013

ערך זה עוסק בסיפור מקראי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תיבת נח (פירושונים).

תֵּבַת נֹחַ היא התיבה בה נח, על פי סיפור המבול המקראי, מילט את עצמו ומשפחתו ואת כל מיני בעלי החיים, מאבדון במבול, שהציף את כל פני כדור הארץ. התיבה מתוארת בפרשת נח בספר בראשית כתיבת עץ ענקית.

הציווי לבניית התיבה

נח, אשר מתואר על ידי התורה כ"צדיק תמים בדורותיו", מצטווה על ידי אלוהים לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצלו הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים, ויציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי:

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ... וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.

— שם, יד-יט

צורתה ההנדסית של התיבה

תוכניתה של התיבה, נאמרה לנח על ידי האלוהים, שאמר לו, שלש מאות אמה אורך התיבה, חמישים אמה רוחבה, ושלושים אמה קומתה, מכיוון שאורך האמה הוא כחצי מטר, עולה שאורכה של התיבה היה כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר, וגובהה היה עשירית מאורכה, כ-15 מטרים (גובה בניין בעל 5 קומות). להמחשה, ניתן לומר שגודלה של התיבה, שהיוותה לפי המסופר גן חיות צף ומעבדה ביולוגית ענקית, היה כשל נושאת מטוסים קטנה. לתיבה היו 3 קומות - "תחתיים שניים ושלישים". על פי חז"ל, הקומה העליונה הייתה למגורי נח ומשפחתו ולאכסון האוכל, האמצעית למגורי בעלי החיים והתחתונה לאחסון הפסולת. יש דעות שהיו קומות רבות רק שהמקרא לא פירט.

התיבה הייתה צריכה להעשות "קינים" כלומר מדורים מדורים, דבר שאיפשר לתמוך במבנה כולו ולחזקו, וגם כדי להפריד בין החיות הרבות. עוד מתואר כי לתיבה היה חלון ("צהר[1]") לאור ואיוורור, ופיתחה היה בצידה^[1] סגור באמצעות מכסה ^[2] .

על פי ציוויו של ה' הייתה התיבה משוחה בזפת ("כופר") מבפנים ומבחוץ כדי למנוע חדירת מים אליה. בראשו, היה גגה של התיבה באורך של אמה אחת בלבד ("ואל אמה תכלנה מלמעלה"), ועל כן ההבנה המקובלת היא כי גגה היה משופע. עם זאת, היו שהבינו שהתיבה כולה הייתה משופעת, בצורה של מעין מקבילית משולשת, כדי להשיג יציבות במי המבול.

לגבי סוגיית שקיעתה במים, על פי פרשנות הפסוקים של ירידת המים בתום המבול, רש"י סובר כי הייתה שקועה כ-5.5 מטר (11 אמה) שהוא כשליש מגובהה, אך הרמב"ן חולק עליו וסובר כי הדבר איננו אפשרי, והיא הייתה שקועה בין מטר למטר וחצי בלבד. (בין שתי אמות לשלוש)^[3].

זמן בנייתה

על פי חז"ל, בניית התיבה (בתקופה שבה על פי המקרא חיו בני האדם כאלף שנים) ארכה 120 שנה; זאת, לאור הבנתם ש"והיו ימיו מאה ועשרים שנה" פירושו ארכה של מאה ועשרים שנה, ושבאותו זמן צווה נח לבנות את התיבה. בניית התיבה במשך זמן כה ארוך נועדה, על פי חז"ל, להמחיש לחוטאים את רצינותה של הגזירה, כדי שיחזרו בתשובה ולא יבוא עליהם העונש.

על פי חז"ל, בתום מאה ועשרים השנים, המתין ה' עוד שבעה ימים נוספים, כדי שיכלו ימי אבלו של מתושלח הצדיק, שהקדים להיפטר מן העולם על מנת שלא יראה את המבול. בשנת שש מאות לחיי נח, החל המבול לרדת על הארץ.

אוכלוסייה

על פי תחילת פרק ז' נצטווה נח להביא אל התיבה זוג יחיד מכל מין של חיות טמאות ^[4] ושבעה זוגות מכל מינים טהורים של חיות ועופות, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול. ריבוי חיות טהורות מוסבר כדי לאפשר לנח להעלות אותן כקורבן במזבח לאחר המבול, מבלי להכחידן כפי שמתואר שעשה בפרק ח' פסוק כ'. אמנם לפי פרק ו' מתואר כי נצטווה מכל החיות אף הטהורות להכניס זוגות בלבד, ובפרק ז' (פסוקים ח'-ט', ט"ז) כתוב פעמים כי בפועל נכנסו מכולם אף מהחיות הטהורות רק זוג אחד בלבד. כן נצטווה נח לקחת "מכל מאכל אשר יֵאכל" כדי להאכיל את החיות הרבות. הדגים לא היו צריכים להיכנס לתיבה, משום שלא שלט בהם המבול. חז"ל אף הפליגו בדבריהם, ועל בסיס המילים "מכל חי", כתבו שאפילו זוג שדים הוכנסו לתיבה^[5]. .

לאחר שהסתיים המבול, התיבה נחה על הרי אררט, על פי המסופר במקרא בא' טבת נראו ראשי ההרים, ובי' בשבט נח פתח את חלון התיבה ושלח את העורב, העורב חג מסביב לתיבה וחזר מיד, ולכן הוא שלח את היונה, שחזרה לאחר שלא מצאה מנוח לכף רגלה, ובפעם השנייה כששלחה לאחר שבוע, חזרה אליו ועלה של זית בפיה, ובפעם השלישית לא חזרה כלל, ונח הבין שפני האדמה יבשו. בא' ניסן יבשה האדמה ונח הסיר את מכסה התיבה, ב-27 לחודש השני (כ"ז אייר) נח קיבל ציווי לצאת מהתיבה.

פרטי הסיפור

סיפור התיבה מעורר מספר שאלות:

כיצד יכלו נח ובני משפחתו, באמצעים שעמדו לרשותם, לבנות תיבה כה גדולה?
כיצד יכלה התיבה להכיל את המספר העצום של המינים החיים בכדור הארץ?
כיצד יכלה התיבה להכיל מזון לכל בעלי החיים הללו לשנה שלמה?
כיצד האוכל לא התקלקל במשך הזמן?
כיצד הוזנו החיות הטורפות?
כיצד הגיעו החיות שיצאו מהתיבה מהר אררט לכל שאר חלקי העולם?^[6]
כיצד העצים ושאר מיני הצמחים שרדו את המבול?

הרמב"ן^[7], רבנו רבינו בחיי והכלי יקר^[8] משיבים (על שאלות2-3) שהדבר נעשה על ידי נס, כך שמועט החזיק את המרובה. רש"י מסביר באופן דומה את העובדה שהאוכל לא התקלקל: הקב"ה כרת ברית על הפירות שלא יתעפשו^[9]. האבן עזרא משיב על השאלה החמישית שהחיות הטורפות והעופות הדורסים אכן נאלצו להסתפק, בלית ברירה, באכילת עשב ופֵרות כאשר הם רעבו^[10].

חיפוש שרידי תיבת נח

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. ניתן להרחיב מפה - en:Searches for Noah's Ark.

מאז ומתמיד ניסו רבים להתחקות אחר האתר שבו נחה התיבה ולחפש שרידים ששרדו ממנה. כבר ברוסוס, ההיסטוריון הבבלי שחי במאה השלישית לפני הספירה, תיאר שמועה שרווחה בימיו ששרידי התיבה קיימים עדיין בארמניה על הרי קורדוכים, ואנשים נוהגים לקחת מעצים אלו כדי שישמשו עבורם כסגולה (מובא אצל יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר ראשון ג,ו). יוסף בן מתתיהו מספר שם על מחברים נוספים, בין המאה ה-3 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, שכתבו דברים דומים. הוא עצמו מספר שבימיו היו מראים את שרידי התיבה לחפצים לראותה: "הארץ הקרויה ארץ קרחי... בה נמצאים גם שרידי התיבה שלפי הסיפור ניצל בה נח מהמבול, ומראים אותה עד היום לכל מי שרוצה לראותה" (קדמוניות היהודים, ספר עשרים, ב,ב). ייתכן שמסורות אלה עומדות ברקע דברי אגדת חז"ל, המספרת על אישים שונים שלקחו נסרים מהתיבה, כסנחריב (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין צו,א) ופרשנדתא, בנו של המן (ילקוט שמעוני פרשת בשלח, רמז רנ"ו).

לאחר התפשטות הדתות המושפעות מהיהדות - הנצרות והאסלאם, המשיכו החיפושים והזיהויים של שרידי התיבה. בימי הביניים רווחו שמועות שונות על אנשים שמצאו שרידים לתיבה באתרים שונים שהם זיהו אותם כהרי אררט. במאה העשרים התפרסמו מספר שמועות חדשות על גילויים של שרידים מהתיבה, אך אלה התבררו כמזויפים או כלא נכונים^[^{דרוש מקור]}. אחד מהמחפשים אחר שרידים מהתיבה, היה רון ויאט, הידוע בחיפושיו אחר עקבות ארכאולוגיים לסיפורי המקרא, אשר טען כי זיהה שרידים של תיבה באתר Durupınar בטורקיה, המזוהה על ידו כהרי אררט^[11]. אולם טענותיו נדחו על ידי גאולוגים שהראו שמדובר בתצורת סלע טבעית^[12]. אחרים טענו כי בידיהם תצלומי לווין המאששים את קיומם של שרידי תיבה, ואף הוציאו מספר משלחות בניסיון לאתר את הממצאים המצולמים, אולם ללא הצלחה^[13].. באפריל 2010 קבוצה של 15 ארכאולוגים וחוקרים הכריזו שמצאו מבנה עתיק מעץ בהר אררט. בדיקת הפחמן שנערכו לממצאים העלו שהשרידים הם בני 4,800 שנים - התקופה שבה פעל נח לפי בסיפור המקראי. המבנה שחשפו החוקרים מכיל כמה תאים, ובחלקם ניתן לראות שרידי קורות מעץ. אותם ארכיאולוגים פסלו את האפשרות שמדובר בשרידי התיישבות עתיקה (ולא בתיבה), מפני שמעולם לא התגלו באזור ראיות להתיישבות של בני אדם מעל גובה 3,500 מטרים^[14]. ממצאים אלו מושמעים רבות בקרב התומכים באמיתות סיפורי המקרא, והם מוצגים בפי מחזירים בתשובה כהוכחה לנכונות סיפור המבול^[15].

בהגות ובתרבות

הוגי דעות יהודיים הוסיפו הסברים משלהם בסיפור תיבת נח. בעל השפת אמת אומר, שסיפור תיבת נח הוא סיפורו של האדם הפרטי, שהשבת היא תיבת נח עבור נפשו העמלה, אליה הוא יכול לברוח מהעיסוקים היום יומיים ששוטפים אותו, וביום השבת עיסוקי החול חרבים.

היו שראו בסיפור תיבת נח, רמז למצב עם ישראל בזמן הגלות, שאז כדי לשרוד על עם ישראל להסתגר בתוך "תיבת נח של בית המדרש", מאימת המים השוצפים והמחריבים, שמסמלים את אומות העולם. היו שהקצינו תפיסה זו, וראו בישיבות מודל של תיבת נח, שלתוכה מתכנסים התלמידים, כדי שלא יתקלקלו ובסופו של דבר יוכלו להמשיך את קיום התורה.

הרב קוק ראה בתיבת נח מודל התנהגותי של האדם, שצריך בהתחלה להתאפק ולכנוס את כוחותיו ולהגביל את עצמו במין "תיבת נח נפשית", ורק בהמשך לאחר שתיקן את עצמו, יוכל לשלח את כוחותיו לחופשי, וגם זה באופן מודרג בהתחלה לנסות את כוחותיו כמו העורב והיונה ורק כאשר הוא רואה שאין כל בעיה, יוכל לצאת מהתיבה ולתת לעצמו דרור לגמרי ^[16].

כיום תיבת נח מסמלת כל מכשיר להצלה של בודדים מתוך אוכלוסייה גדולה: לדוגמה, רכבת ההצלה של קסטנר מכונה "תיבת נח" של הקהילה ההונגרית.

בתרבות הישראלית החילונית ניכרת התפיסה, גם בשירה של נורית זרחי וגם בשירו של יורם טהרלב, כי כל החיות בתיבת נח היו בזוגות כפי שמתואר בפרק ו' ובכניסת החיות לתיבה בפרק ז' פסוקים ח' - ט', ט"ז, בעוד שלפי תפיסת הפרשנות הדתית החיות הטהורות היו בשביעיות כפי שמתואר בתחילת פרק ז'.

באמנות ובספרות

פזמונאות

מילים: נורית זרחי, לחן: מתי כספי, פרידה מתיבת נח - זוגות זוגות,
מילים: יורם טהרלב, לחן: מתי כספי, נח,
מילים: נתן יונתן, לחן: שלמה ארצי, רק עלה,
מילים: ברק פלדמן, לחן: יוני בלוך, עמוק בתוך הים.

ספרות

לאה נאור, תיבת נח
טום דולי, תיבת נח - הסיפור האמיתי
עזריאל מסלטון, תיבת נח

שחזורים

בעולם נעשו כמה וכמה שיחזורים של תיבת נח בגדלים שונים. מרכז המבקרים של גן החיות התנכ"י בירושלים בנוי כתיבת נח וכולל בתוכו חנות מזכרות, תערוכות מתחלפות מזנון ועוד^[17]. שחזורו מרשים אחר הוא שחזורו של הקבלן ההולנדי יוהאן האוברס, שבנה שתי תיבות. הראשונה בקנה מידה קטן (אורך 70 מטר, רוחב 10 מטר, וגובה 13 מטר), והשנייה בגודל מלא. באורך של 138 מטר, ברוחב של 22 מטר ובגובה של 13 מטר (כאשר אמת המידה הייתה ידו, ואורך האמה שלו הייתה 46 ס"מ). התיבה שהחלה להבנות ב-2007 והושלמה ביוני 2012 בעלות של כ-3 מיליון יורו, מוצבת ליד רוטרדם שבהולנד. התיבה בעלת ארבעת הקומות מאוכלסת בבעלי חיים שונים, ומהווה למעשה גן חיות צף^[18].

מקבילות לסיפור תיבת נח

סיפור דומה לסיפור תיבת מופיע באגדת גילגמש אודות המלך גילגמש מהמיתולוגיה הבבלית. בסיפור מסופר על כך שהאלים החליטו למחות את בני-האדם, אך אל אחד (אאה) מגלה בסתר לאותנפישתים אודות התוכנית והוא בונה תיבה ומציל את עצמו, את משפחתו, בעלי מלאכה ובעלי חיים מכל סוג. לאחר שישה ימי סערה נפסק המבול, התיבה עגנה על פסגת הר ניציר ואותנפישתים שולח יונה, אך היא חוזרת ואותנפישתים מבין שעדיין לא התגלו צמרות העצים או ראשי ההרים, כך גם היה עם הסנונית אך העורב שנשלח לאחר הסנונית לא חזר וכך מבין אותנפישתים שהעורב מצא לעצמו מקום מנוחה ודבר מאכל ולכן משחרר את כל האנשים שנמצאו בתיבה. לאחר מכן נאמר שהאלים הבינו שהם טעו, הם הבטיחו לא להביא עוד מבולים על העולם והם הופכים את אותנפישתים ואשתו לאלים...

במיתולוגיה הפרסית מתואר יימה: רועה צאן שהאל אהורה מאזדה ואומר לו שהולכת לבוא תקופת קרח גדולה ושעליו לבנות תיבה ולהכניס לתוכה מין מכל חי מכל פירות ומכל עץ .

לדעתו של הרב מרדכי נויגרשל סיפורים אלו הם השתלשלות סיפור המבול המקראי תוך כדי הוספת דברים מהמיתולוגיה של כל עם.

ראו גם

המבול

קישורים חיצוניים

אדריכל מ. בן אורי המבנה ההנדסי של תיבת נח, אתר דעת
שחזור של תיבת נח בגודל המקורי בהולנד
חוקרים נוצרים טוענים כי מצאו את תיבת נח בהרי אררט - 27 באפריל 2010.

הערות שוליים

^ (בראשית ו ט"ז)
^ (בראשית ח' י"ג)
^ (פרשנות על בראשית ח' ד')
^ (התנ"ך אינו משתמש במילה "טמאות", אלא על דרך השלילה מכנה אותם "לא טהורות", יש המפרשים זאת כהימנעות האלוהים להשתמש במילת גנאי)
^ בבלי, חגיגה טז ע"ב
^ הביולוג ריצ'רד דוקינס מדבר על חלוקת היצורים החיים בכדור הרץ ועל סיפור תיבת נוח
^ (בראשית ו' י"ט)
^ (בראשית ו' ט"ו)
^ (בראשית ו' י"ח)
^ בראשית, ו' י"ט
^ http://www.wyattmuseum.com/noahs-ark.htm
^ http://www.csun.edu/~vcgeo005/bogus.html
^ http://news.nationalgeographic.com/news/2004/04/0427_040427_noahsark.html
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חוקרים נוצרים בטורקיה: מצאנו את תיבת נח, באתר ynet
^ קטע מדרשתו של אמנון יצחק, בה הוא מציג את מציאת שרידי תיבת נח כהוכחה לאמיתות סיפורי המקרא
^ (מוסר אביך פרק ב' סע' א')
^ גלריית תמונות של תיבת נח, באתר גן החיות התנכ"י
^ מקור ראשון, 17.8.12, עמ' 20

תבנית:Link FA תבנית:Link GA

[1] (בראשית ו ט"ז)

[2] (בראשית ח' י"ג)

[3] (פרשנות על בראשית ח' ד')

[4] (התנ"ך אינו משתמש במילה "טמאות", אלא על דרך השלילה מכנה אותם "לא טהורות", יש המפרשים זאת כהימנעות האלוהים להשתמש במילת גנאי)

[5] בבלי, חגיגה טז ע"ב

[6] הביולוג ריצ'רד דוקינס מדבר על חלוקת היצורים החיים בכדור הרץ ועל סיפור תיבת נוח

[7] (בראשית ו' י"ט)

[8] (בראשית ו' ט"ו)

[9] (בראשית ו' י"ח)

[10] בראשית, ו' י"ט

[11] ttp://www.wyattmuseum.com/noahs-ark.htm

[12] ttp://www.csun.edu/~vcgeo005/bogus.html

[13] ttp://news.nationalgeographic.com/news/2004/04/0427_040427_noahsark.html

[14] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חוקרים נוצרים בטורקיה: מצאנו את תיבת נח, באתר ynet

[15] קטע מדרשתו של אמנון יצחק, בה הוא מציג את מציאת שרידי תיבת נח כהוכחה לאמיתות סיפורי המקרא

[16] (מוסר אביך פרק ב' סע' א')

[17] גלריית תמונות של תיבת נח, באתר גן החיות התנכ"י

[18] מקור ראשון, 17.8.12, עמ' 20

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 לאחר שהסתיים המבול, התיבה נחה על הרי אררט, על פי המסופר במקרא בא' [[טבת]] נראו ראשי ההרים, ובי' ב[[שבט (חודש)|שבט]] נח פתח את חלון התיבה ושלח את העורב, ה[[עורב]] חג מסביב לתיבה וחזר מיד, ולכן הוא שלח את היונה, שחזרה לאחר שלא מצאה מנוח לכף רגלה, ובפעם השנייה כששלחה לאחר שבוע, חזרה אליו ועלה של זית בפיה, ובפעם השלישית לא חזרה כלל, ונח הבין שפני האדמה יבשו. בא' [[ניסן]] יבשה האדמה ונח הסיר את מכסה התיבה, ב-27 לחודש השני (כ"ז אייר) נח קיבל ציווי לצאת מהתיבה.
+==פרטי הסיפור==
-==חיפוש שרידי תיבת נח==
+סיפור התיבה מעורר מספר שאלות:
-{{להשלים|סיבה=ניתן להרחיב מפה - [[:en:Searches for Noah's Ark]]}}
-מאז ומתמיד ניסו רבים להתחקות אחר האתר שבו נחה התיבה ולחפש שרידים ששרדו ממנה. כבר [[ברוסוס]], ההיסטוריון ה[[בבל]]י שחי במאה השלישית לפני הספירה, תיאר שמועה שרווחה בימיו ששרידי התיבה קיימים עדיין ב[[ארמניה]] על הרי קורדוכים, ואנשים נוהגים לקחת מעצים אלו כדי שישמשו עבורם כסגולה (מובא אצל [[יוסף בן מתתיהו]], [[קדמוניות היהודים]] ספר ראשון ג,ו). [[יוסף בן מתתיהו]] מספר שם על מחברים נוספים, בין המאה ה-3 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, שכתבו דברים דומים. הוא עצמו מספר שבימיו היו מראים את שרידי התיבה לחפצים לראותה: "הארץ הקרויה ארץ קרחי... בה נמצאים גם שרידי התיבה שלפי הסיפור ניצל בה נח מהמבול, ומראים אותה עד היום לכל מי שרוצה לראותה" (קדמוניות היהודים, ספר עשרים, ב,ב). ייתכן שמסורות אלה עומדות ברקע דברי [[אגדה (יהדות)|אגדת חז"ל]], המספרת על אישים שונים שלקחו נסרים מהתיבה, כ[[סנחריב]] ([[תלמוד בבלי]], [[מסכת סנהדרין]] צו,א) ופרשנדתא, בנו של [[המן]] ([[ילקוט שמעוני]] פרשת בשלח, רמז רנ"ו).
-לאחר התפשטות הדתות המושפעות מה[[יהדות]] - ה[[נצרות]] וה[[אסלאם]], המשיכו החיפושים והזיהויים של שרידי התיבה. ב[[ימי הביניים]] רווחו שמועות שונות על אנשים שמצאו שרידים לתיבה באתרים שונים שהם זיהו אותם כהרי אררט. ב{{ה|מאה העשרים}} התפרסמו מספר שמועות חדשות על גילויים של שרידים מהתיבה, אך אלה התבררו כמזויפים או כלא נכונים{{מקור}}. אחד מהמחפשים אחר שרידים מהתיבה, היה [[רון ויאט]], הידוע בחיפושיו אחר עקבות [[ארכאולוג]]יים ל[[סיפורי המקרא]], אשר טען כי זיהה שרידים של תיבה באתר Durupınar ב[[טורקיה]], המזוהה על ידו כהרי [[אררט]]{{הערה|http://www.wyattmuseum.com/noahs-ark.htm}}. אולם טענותיו נדחו על ידי [[גאולוג]]ים שהראו שמדובר ב[[תצורה (גאולוגיה)|תצורת סלע טבעית]]{{הערה|http://www.csun.edu/~vcgeo005/bogus.html}}. אחרים טענו כי בידיהם [[תצלום לווין|תצלומי לווין]] המאששים את קיומם של שרידי תיבה, ואף הוציאו מספר משלחות בניסיון לאתר את הממצאים המצולמים, אולם ללא הצלחה{{הערה|http://news.nationalgeographic.com/news/2004/04/0427_040427_noahsark.html}}.. באפריל 2010 קבוצה של 15 ארכאולוגים וחוקרים הכריזו שמצאו מבנה עתיק מעץ בהר אררט. בדיקת הפחמן שנערכו לממצאים העלו שהשרידים הם בני 4,800 שנים - התקופה שבה פעל נח לפי בסיפור המקראי. המבנה שחשפו החוקרים מכיל כמה תאים, ובחלקם ניתן לראות שרידי קורות מעץ. אותם ארכיאולוגים פסלו את האפשרות שמדובר בשרידי התיישבות עתיקה (ולא בתיבה), מפני שמעולם לא התגלו באזור ראיות להתיישבות של בני אדם מעל גובה 3,500 מטרים{{הערה|{{ynet||חוקרים נוצרים בטורקיה: מצאנו את תיבת נח|3881742||}}}}. ממצאים אלו מושמעים רבות בקרב התומכים באמיתות [[סיפורי המקרא]], והם מוצגים בפי [[חזרה בתשובה|מחזירים בתשובה]] כהוכחה לנכונות סיפור המבול{{הערה|1=[http://www.shofar.net/site/emedia.asp?id=1597&Prourl=http://oldserver.shofar-tv.com/MEDIA/Lectures_piece/noach_box.wmv קטע מדרשתו של אמנון יצחק, בה הוא מציג את מציאת שרידי תיבת נח כהוכחה לאמיתות סיפורי המקרא]}}.
-==תמיהות==
-סיפור התיבה מעלה כמה תמיהות:
 * כיצד יכלו נח ובני משפחתו, באמצעים שעמדו לרשותם, לבנות תיבה כה גדולה?
 * כיצד יכלה התיבה להכיל את המספר העצום של המינים החיים בכדור הארץ?
 * כיצד יכלה התיבה להכיל מזון לכל בעלי החיים הללו לשנה שלמה?
 * כיצד האוכל לא התקלקל במשך הזמן?
-* כיצד הוזנו החיות הטורפות ממזון מן הצומח?
+* כיצד הוזנו החיות הטורפות?
 * כיצד הגיעו החיות שיצאו מהתיבה מהר אררט לכל שאר חלקי העולם?{{הערה|1=[http://media.smh.com.au/richard-dawkins-debunks-noahs-ark-1218161.html הביולוג ריצ'רד דוקינס מדבר על חלוקת היצורים החיים בכדור הרץ ועל סיפור תיבת נוח]}}
 * כיצד העצים ושאר מיני הצמחים שרדו את המבול?
-ה[[רמב"ן]]<ref>(בראשית ו' י"ט)</ref>, רבנו [[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]] ו[[הכלי יקר]]<ref>(בראשית ו' ט"ו)</ref> משיבים (על תמיהות 2-3) שהדבר נעשה על ידי נס, כך שמועט החזיק את המרובה. רש"י מסביר באופן דומה את העובדה שהאוכל לא התקלקל: הקב"ה כרת ברית על הפירות שלא יתעפשו<ref>(בראשית ו' י"ח)</ref>.
+ה[[רמב"ן]]<ref>(בראשית ו' י"ט)</ref>, רבנו [[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]] ו[[הכלי יקר]]<ref>(בראשית ו' ט"ו)</ref> משיבים (על שאלות2-3) שהדבר נעשה על ידי נס, כך שמועט החזיק את המרובה. רש"י מסביר באופן דומה את העובדה שהאוכל לא התקלקל: הקב"ה כרת ברית על הפירות שלא יתעפשו<ref>(בראשית ו' י"ח)</ref>.
 ה[[אבן עזרא]] משיב על השאלה החמישית שהחיות הטורפות והעופות הדורסים אכן נאלצו להסתפק, בלית ברירה, באכילת עשב ופֵרות כאשר הם רעבו<ref>בראשית, ו' י"ט</ref>.
+==חיפוש שרידי תיבת נח==
+{{להשלים|סיבה=ניתן להרחיב מפה - [[:en:Searches for Noah's Ark]]}}
+מאז ומתמיד ניסו רבים להתחקות אחר האתר שבו נחה התיבה ולחפש שרידים ששרדו ממנה. כבר [[ברוסוס]], ההיסטוריון ה[[בבל]]י שחי במאה השלישית לפני הספירה, תיאר שמועה שרווחה בימיו ששרידי התיבה קיימים עדיין ב[[ארמניה]] על הרי קורדוכים, ואנשים נוהגים לקחת מעצים אלו כדי שישמשו עבורם כסגולה (מובא אצל [[יוסף בן מתתיהו]], [[קדמוניות היהודים]] ספר ראשון ג,ו). [[יוסף בן מתתיהו]] מספר שם על מחברים נוספים, בין המאה ה-3 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, שכתבו דברים דומים. הוא עצמו מספר שבימיו היו מראים את שרידי התיבה לחפצים לראותה: "הארץ הקרויה ארץ קרחי... בה נמצאים גם שרידי התיבה שלפי הסיפור ניצל בה נח מהמבול, ומראים אותה עד היום לכל מי שרוצה לראותה" (קדמוניות היהודים, ספר עשרים, ב,ב). ייתכן שמסורות אלה עומדות ברקע דברי [[אגדה (יהדות)|אגדת חז"ל]], המספרת על אישים שונים שלקחו נסרים מהתיבה, כ[[סנחריב]] ([[תלמוד בבלי]], [[מסכת סנהדרין]] צו,א) ופרשנדתא, בנו של [[המן]] ([[ילקוט שמעוני]] פרשת בשלח, רמז רנ"ו).
+לאחר התפשטות הדתות המושפעות מה[[יהדות]] - ה[[נצרות]] וה[[אסלאם]], המשיכו החיפושים והזיהויים של שרידי התיבה. ב[[ימי הביניים]] רווחו שמועות שונות על אנשים שמצאו שרידים לתיבה באתרים שונים שהם זיהו אותם כהרי אררט. ב{{ה|מאה העשרים}} התפרסמו מספר שמועות חדשות על גילויים של שרידים מהתיבה, אך אלה התבררו כמזויפים או כלא נכונים{{מקור}}. אחד מהמחפשים אחר שרידים מהתיבה, היה [[רון ויאט]], הידוע בחיפושיו אחר עקבות [[ארכאולוג]]יים ל[[סיפורי המקרא]], אשר טען כי זיהה שרידים של תיבה באתר Durupınar ב[[טורקיה]], המזוהה על ידו כהרי [[אררט]]{{הערה|http://www.wyattmuseum.com/noahs-ark.htm}}. אולם טענותיו נדחו על ידי [[גאולוג]]ים שהראו שמדובר ב[[תצורה (גאולוגיה)|תצורת סלע טבעית]]{{הערה|http://www.csun.edu/~vcgeo005/bogus.html}}. אחרים טענו כי בידיהם [[תצלום לווין|תצלומי לווין]] המאששים את קיומם של שרידי תיבה, ואף הוציאו מספר משלחות בניסיון לאתר את הממצאים המצולמים, אולם ללא הצלחה{{הערה|http://news.nationalgeographic.com/news/2004/04/0427_040427_noahsark.html}}.. באפריל 2010 קבוצה של 15 ארכאולוגים וחוקרים הכריזו שמצאו מבנה עתיק מעץ בהר אררט. בדיקת הפחמן שנערכו לממצאים העלו שהשרידים הם בני 4,800 שנים - התקופה שבה פעל נח לפי בסיפור המקראי. המבנה שחשפו החוקרים מכיל כמה תאים, ובחלקם ניתן לראות שרידי קורות מעץ. אותם ארכיאולוגים פסלו את האפשרות שמדובר בשרידי התיישבות עתיקה (ולא בתיבה), מפני שמעולם לא התגלו באזור ראיות להתיישבות של בני אדם מעל גובה 3,500 מטרים{{הערה|{{ynet||חוקרים נוצרים בטורקיה: מצאנו את תיבת נח|3881742||}}}}. ממצאים אלו מושמעים רבות בקרב התומכים באמיתות [[סיפורי המקרא]], והם מוצגים בפי [[חזרה בתשובה|מחזירים בתשובה]] כהוכחה לנכונות סיפור המבול{{הערה|1=[http://www.shofar.net/site/emedia.asp?id=1597&Prourl=http://oldserver.shofar-tv.com/MEDIA/Lectures_piece/noach_box.wmv קטע מדרשתו של אמנון יצחק, בה הוא מציג את מציאת שרידי תיבת נח כהוכחה לאמיתות סיפורי המקרא]}}.
 ==בהגות ובתרבות==