פירות יבשים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Legobot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q234901
מ הרחבה, ויקיזציה
שורה 11: שורה 11:
לפירות יבשים המשווקים לצרכנים מוסיפים לעתים [[גופרית דו-חמצנית]], ל"תיקון" צבעו של הפרי. תוסף זה עלול לעורר [[אסטמה]] אצל הרגישים לו. פירות יבשים [[מזון אורגני|אורגניים]] מיוצרים בלעדיו, ולכן צבעם כהה יותר וטעמם דומה יותר לזה של הפרי הטרי. ישנם פירות שניתן "לתקן" את צבעם על ידי הוספת [[מיץ לימון]] העשיר בוויטמין C לפני ייבושם.
לפירות יבשים המשווקים לצרכנים מוסיפים לעתים [[גופרית דו-חמצנית]], ל"תיקון" צבעו של הפרי. תוסף זה עלול לעורר [[אסטמה]] אצל הרגישים לו. פירות יבשים [[מזון אורגני|אורגניים]] מיוצרים בלעדיו, ולכן צבעם כהה יותר וטעמם דומה יותר לזה של הפרי הטרי. ישנם פירות שניתן "לתקן" את צבעם על ידי הוספת [[מיץ לימון]] העשיר בוויטמין C לפני ייבושם.
תוסף אחר שמוסיפים לפירות יבשים כגון צימוקים הינו חומר זיגוג,
תוסף אחר שמוסיפים לפירות יבשים כגון צימוקים הינו חומר זיגוג, למשל [[E905]] אשר הינו תוצר של תעשיית הנפט. תוסף זה נקשר לסרטן הקיבה.
למשל [[E905]] אשר הינו תוצר של תעשיית הנפט. תוסף זה
נקשר לסרטן הקיבה.


פירות יבשים נחשבים מאכל מסורתי ב[[ט"ו בשבט (ראש השנה לאילנות)|ט"ו בשבט]], כיוון שבעבר, בטרם היות אמצעי קירור, הייתה זו הדרך היחידה בה יהודי ה[[גלות (יהדות)|גולה]] יכלו לאכול מפירות [[ארץ ישראל]] בחג. יש האופים בט"ו בשבט עוגת פירות יבשים דחוסה מאוד, הנפרסת לאחר אפייתה לפרוסות דקיקות.
פירות יבשים נחשבים מאכל מסורתי ב[[ט"ו בשבט (ראש השנה לאילנות)|ט"ו בשבט]], כיוון שבעבר, בטרם היות אמצעי קירור, הייתה זו הדרך היחידה בה יהודי ה[[גלות (יהדות)|גולה]] יכלו לאכול מפירות [[ארץ ישראל]] בחג. יש האופים בט"ו בשבט עוגת פירות יבשים דחוסה מאוד, הנפרסת לאחר אפייתה לפרוסות דקיקות.

[[עוגיית פלורנטין|עוגיות פלורנטין]] מה[[המטבח האיטלקי|מטבח האיטלקי]] מבוססות על [[שקד]]ים ופירות יבשים.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־08:17, 10 באוקטובר 2013

דוכן פירות יבשים בשוק בפירנצה
עוגת פירות יבשים

פירות יבשים הם פירות שיובשו, באופן טבעי או באמצעות מיכון. פירות יבשים נפוצים הם צימוקים, תמרים, תאנים ושזיפים. ניתן לייבש פירות נוספים, כגון תפוח, אפרסק, בננה, קיווי, מנגו, אננס, אגס, חבוש, פפאיה, משמש, אפרסמון, חמוציות, תות שדה, עגבנייה.

לפירות יבשים חיי מדף ארוכים ובכך עשויים להוות חלופה לפירות מחוץ לעונה, בעיקר בהיעדר אמצעי קירור.

פירות יבשים נאכלים כחטיף, כתוספת לגרנולה, יוגורט ודגני בוקר, ומשמשים באפייה כתוספת לתערובות של עוגות.

בתהליך הייבוש הפירות מאבדים מים רבים ומצטמקים, עד כדי שביעית ממשקלם המקורי. עקב איבוד המים טעמם מודגש ועז יותר משל פרי טרי. תהליך הייבוש גורם לאבדן מרבית ויטמין C שהיה בפרי. ריכוז הסוכר בפרי יבש גבוה הרבה יותר מזה שבפרי טרי, כך שהם מקור מזון עתיר אנרגיה ולפיכך גם עתיר קלוריות.

לפירות יבשים המשווקים לצרכנים מוסיפים לעתים גופרית דו-חמצנית, ל"תיקון" צבעו של הפרי. תוסף זה עלול לעורר אסטמה אצל הרגישים לו. פירות יבשים אורגניים מיוצרים בלעדיו, ולכן צבעם כהה יותר וטעמם דומה יותר לזה של הפרי הטרי. ישנם פירות שניתן "לתקן" את צבעם על ידי הוספת מיץ לימון העשיר בוויטמין C לפני ייבושם.

תוסף אחר שמוסיפים לפירות יבשים כגון צימוקים הינו חומר זיגוג, למשל E905 אשר הינו תוצר של תעשיית הנפט. תוסף זה נקשר לסרטן הקיבה.

פירות יבשים נחשבים מאכל מסורתי בט"ו בשבט, כיוון שבעבר, בטרם היות אמצעי קירור, הייתה זו הדרך היחידה בה יהודי הגולה יכלו לאכול מפירות ארץ ישראל בחג. יש האופים בט"ו בשבט עוגת פירות יבשים דחוסה מאוד, הנפרסת לאחר אפייתה לפרוסות דקיקות.

עוגיות פלורנטין מהמטבח האיטלקי מבוססות על שקדים ופירות יבשים.

קישורים חיצוניים