מלאח – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''מלאח''' (בערבית: אל-מלאח, الملاح) הוא אזור התקבצות המגורים של [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]] בכל רחבי [[מרוקו]] (המילה המקבילה בעדות [[אשכנז]] היא ה"[[גטו]]").
'''מלאח''' (בערבית: אל-מלאח, الملاح) הוא השם של הרובע היהודי בערים ב[[מרוקו]] (מקביל למושג "[[גטו]]" בקרב עדות [[אשכנז]]).
[[קובץ:Mellah Meknes 4 - portail.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הכניסה למלאח בעיר [[מקנס]]]]
[[קובץ:The Holy Ark of Aben Danan synagogue-Fes Morocco.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''[[ארון קודש]]''' עתיק מ[[בית הכנסת]] של משפחת אבן דנאן. בית הכנסת נמצא בעיר [[פס]] ב[[מרוקו]] ושכן באזור המלאח. בית הכנסת הפך בשנת [[1999]] למוזיאון. הוא מתוחזק עד היום על ידי משפחה מוסלמית אשר תיחזקה את בית הכנסת בתקופה שהוא היה עדיין פעיל]]


בשנת [[1438]] הוקם המלאח הראשון בעיר [[פס]]. מאוחר יותר הוקמו מלאחים נוספים ב[[מרקש]] ([[1568]]) ו[[מקנס]]. עד המאה ה-19 ה[[מלאח]] נתפש כמאפיין של [[עיר בירה|עיר הבירה]], אך לא בהכרח של ערים אחרות. הסולטאן מולאי סלימאן ([[1792]]-[[1822]]) שינה זאת והפך את ה[[מלאח]] לתופעה נפוצה ברוב ערי מרוקו. הוא היה אחראי לבנייתם של מלאח במספר ערי נמל חשובות - [[רבאט]], [[מוגדור]], [[סלא]] ו[[תטואן]] (בה המלאח היה ידוע בשם הספרדי judería, הרובע היהודי). בהמשך נבנו מלאח ברובן ככולן של הרי מרוקו, ואף השכונות היהודיות הנפרדות בכפרים קטנים קיבלו את השם "מלאח". ברבות מהערים הגירוש למלאח משאר חלקי העיר היה כרוך בסבל רב ליהודים.
בשנת [[1438]] הוקם המלאח הראשון בעיר [[פס]]. מאוחר יותר הוקמו מלאחים נוספים ב[[מרקש]] ([[1568]]), [[מקנס]], [[רבאט]] וערים נוספות. קיימות מספר סברות לגבי מקור השם. נטען כי המקום נקרא כך כיוון ששם סחרו בעיקר ב[[מלח בישול|מלח]] שהיה מוכן ונמכר באזור. לפי מקור אחר מדובר בהוראה של השלטונות להמליח את ראשי אלו שהוצאו להורג. על מנת לבזות את היהודים הם הוכרחו לבצע את המלאכה. מקורות אלו מעורפלים ולכן אין יודעים בביטחון מקור השם. ישנם הטוענים שיהודים רבים התיישבו תחילה באזור בעיר [[פס]] שם היה מצוי מלאח, ובגלל פרעות וציווי המלך לפזר את היהודים ולבוללם בעם המרוקאי, עברו יהודים מהמלאח למקומות שונים, ולאחר שהוסרו הגזרות, חזרו היהודים להתקבץ באזורים משלהם והשם הפך לשם כללי להתקבצות יהודים באזורים מסוימים.


קיימות מספר סברות לגבי מקור השם "מלאח". נטען כי המקום נקרא כך כיוון ששם סחרו בעיקר ב[[מלח בישול|מלח]] שהיה מוכן ונמכר באזור. לפי מקור אחר מדובר בהוראה של השלטונות להמליח את ראשי אלו שהוצאו להורג. על מנת לבזות את היהודים הם הוכרחו לבצע את המלאכה. מקורות אלו מעורפלים ולכן אין יודעים בביטחון מקור השם. ישנם הטוענים שיהודים רבים התיישבו תחילה באזור בעיר [[פס]] שם היה מצוי מלאח, ובגלל פרעות וציווי המלך לפזר את היהודים ולבוללם בעם המרוקאי, עברו יהודים מהמלאח למקומות שונים, ולאחר שהוסרו הגזרות, חזרו היהודים להתקבץ באזורים משלהם והשם הפך לשם כללי להתקבצות יהודים באזורים מסוימים.
המלאח היה מוקף בחומות כדי להפרידו מהרבעים הערביים, לצורך הגנה מפני פרעות הערבים נגד היהודים שהתבצעו בתקופה ההיא בצורה מתמדת. בנוסף היו שומרים מסביב למלאח להגנה.


המלאח היה תחום בחומות כדי להפרידו מהרבעים המוסלמים, ולצורך הגנה מפני פרעות המוסלמים נגד היהודים שהיו תדירות, בעיקר בתקופות של אי-יציבות. בנוסף היו שומרים מסביב למלאח להגנה.
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] נכפה על ה[[יהודים]] לגור במלאח ונאסר עליהם לצאת ממנו ב[[לילה|לילות]], מה שהפך את המלאח ל[[כלא]] ממשי. המלאחים החלו להיות [[צפיפות אוכלוסין|צפופים]] ומחלות ו[[עוני]] שררו באזורים. יותר מאוחר, כאשר ה[[אירופה|אירופאים]] הגיעו למרוקו, נפתחו שערי המלאח והיהודים יכלו לצאת מהרובע. בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הופיעה מחדש תוכנית לקיבוץ היהודים בתוך אזורי מלאח. במקומות מסוימים במרוקו ובארצות צפון אפריקה שהיו בשליטת ה[[נאצים]] או בעלי בריתם, קובצו היהודים לאזורים דמויי גטו.


ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] נאסר על היהודים לגור מחוץ למלאח, ואף נאסר עליהם לצאת ממנו ב[[לילה|לילות]]. המלאחים החלו להיות [[צפיפות אוכלוסין|צפופים]] ומחלות ו[[עוני]] שררו באזורים מסוימים. יותר מאוחר, כשמרוקו נכנסה תחת חסות [[צרפת]] ב-[[1912]], היהודים הורשו שוב לגור בשכונות מחוץ למלאח, בעיקר בשכונות האירופאיות, תוך העלמת עין מצד השלטון. הצעירים והאמידים היו הראשונים לנצל את ההזדמנות כדי לעזוב את המלאח. בכמה ערים, ובראשם [[מקנס]] הקהילה היהודית של העיר אף בנתה לעצמה מלאח חדש, מודרני ומרווח יותר, במטרה למנוע את עזיבת המשפחות. בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הופיעה מחדש תוכנית לקיבוץ היהודים בתוך אזורי מלאח והיהודים שחיו מחוץ למלאח גורשו אליו חזרה על ידי פקידי [[משטר וישי]]. עם סיום מלחמת העולם השנייה התהליכים של עזיבת המלאח התחדשו ביתר שאת.
כיום אזורי המלאח נחשבים עדיין לאזורי עוני ומתגוררים בהם בעיקר מהגרים שהיגרו למרוקו.


עם [[העלייה ממרוקו|עלייתם]] של כמעט כל [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]] לישראל והגירתם לארצות אירופה, המלאחים התרוקנו מתושביהם היהודים. חלק מהמלאחים נותרו נטושים, אך רובם ייושבו על ידי מוסלמים. המלאחים הם חלק מהעיר העתיקה של ערים כגון פס (שהוגדרה כ[[אתר מורשת עולמי]]) ומרקש, ומהווים יעד תיירותי.
המונח בפירושו היהודי נשכח עקב [[עלייה|עליית]] רוב היהודים ממרוקו ל[[ארץ ישראל]] ול[[צרפת]] והמושג האירופי "גטו" תפס יותר משקל ונחשב לביטוי היותר נפוץ ב[[עברית]].

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Mellahs|תצוגה=מלאח}}


[[קטגוריה:גטאות]]
[[קטגוריה:גטאות]]

גרסה מ־03:51, 22 באוקטובר 2013

מלאח (בערבית: אל-מלאח, الملاح) הוא השם של הרובע היהודי בערים במרוקו (מקביל למושג "גטו" בקרב עדות אשכנז).

שער הכניסה למלאח בעיר מקנס

בשנת 1438 הוקם המלאח הראשון בעיר פס. מאוחר יותר הוקמו מלאחים נוספים במרקש (1568) ומקנס. עד המאה ה-19 המלאח נתפש כמאפיין של עיר הבירה, אך לא בהכרח של ערים אחרות. הסולטאן מולאי סלימאן (1792-1822) שינה זאת והפך את המלאח לתופעה נפוצה ברוב ערי מרוקו. הוא היה אחראי לבנייתם של מלאח במספר ערי נמל חשובות - רבאט, מוגדור, סלא ותטואן (בה המלאח היה ידוע בשם הספרדי judería, הרובע היהודי). בהמשך נבנו מלאח ברובן ככולן של הרי מרוקו, ואף השכונות היהודיות הנפרדות בכפרים קטנים קיבלו את השם "מלאח". ברבות מהערים הגירוש למלאח משאר חלקי העיר היה כרוך בסבל רב ליהודים.

קיימות מספר סברות לגבי מקור השם "מלאח". נטען כי המקום נקרא כך כיוון ששם סחרו בעיקר במלח שהיה מוכן ונמכר באזור. לפי מקור אחר מדובר בהוראה של השלטונות להמליח את ראשי אלו שהוצאו להורג. על מנת לבזות את היהודים הם הוכרחו לבצע את המלאכה. מקורות אלו מעורפלים ולכן אין יודעים בביטחון מקור השם. ישנם הטוענים שיהודים רבים התיישבו תחילה באזור בעיר פס שם היה מצוי מלאח, ובגלל פרעות וציווי המלך לפזר את היהודים ולבוללם בעם המרוקאי, עברו יהודים מהמלאח למקומות שונים, ולאחר שהוסרו הגזרות, חזרו היהודים להתקבץ באזורים משלהם והשם הפך לשם כללי להתקבצות יהודים באזורים מסוימים.

המלאח היה תחום בחומות כדי להפרידו מהרבעים המוסלמים, ולצורך הגנה מפני פרעות המוסלמים נגד היהודים שהיו תדירות, בעיקר בתקופות של אי-יציבות. בנוסף היו שומרים מסביב למלאח להגנה.

במאה ה-19 נאסר על היהודים לגור מחוץ למלאח, ואף נאסר עליהם לצאת ממנו בלילות. המלאחים החלו להיות צפופים ומחלות ועוני שררו באזורים מסוימים. יותר מאוחר, כשמרוקו נכנסה תחת חסות צרפת ב-1912, היהודים הורשו שוב לגור בשכונות מחוץ למלאח, בעיקר בשכונות האירופאיות, תוך העלמת עין מצד השלטון. הצעירים והאמידים היו הראשונים לנצל את ההזדמנות כדי לעזוב את המלאח. בכמה ערים, ובראשם מקנס הקהילה היהודית של העיר אף בנתה לעצמה מלאח חדש, מודרני ומרווח יותר, במטרה למנוע את עזיבת המשפחות. בעת מלחמת העולם השנייה הופיעה מחדש תוכנית לקיבוץ היהודים בתוך אזורי מלאח והיהודים שחיו מחוץ למלאח גורשו אליו חזרה על ידי פקידי משטר וישי. עם סיום מלחמת העולם השנייה התהליכים של עזיבת המלאח התחדשו ביתר שאת.

עם עלייתם של כמעט כל יהודי מרוקו לישראל והגירתם לארצות אירופה, המלאחים התרוקנו מתושביהם היהודים. חלק מהמלאחים נותרו נטושים, אך רובם ייושבו על ידי מוסלמים. המלאחים הם חלק מהעיר העתיקה של ערים כגון פס (שהוגדרה כאתר מורשת עולמי) ומרקש, ומהווים יעד תיירותי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלאח בוויקישיתוף