חיים יהודה לייב אוירבך – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 25: שורה 25:


==חיבוריו==
==חיבוריו==
* חיבר ספר אחד בהלכה, על [[הלכות אישות]], ב[[שלחן ערוך]], חלק [[אבן העזר]] - '''חכם לב''': על שלחן ערוך אבן העזר ... פנים הספר הוא קצור פסקי הלכות להגאון ... [[שלמה מחלם|ר’ שלמה מחעלמא]] בעל המחבר מרכבת המשנה ... וסביב ס’ חכם לב חדושים ובאורים ... בסופו שתי תגובות ... אחת בהלכות מקואות והשנייה בהלכות [[חזקה (הלכה)|חזקה]] במצות ומנוי שררות בישראל, ירושלים, [[ה'תרפ"ז]].
* חיבר ספר אחד בהלכה, על [[הלכות אישות]], ב[[שלחן ערוך]], חלק [[אבן העזר]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/8474 חכם לב]''': על שלחן ערוך אבן העזר ... פנים הספר הוא קצור פסקי הלכות להגאון ... [[שלמה מחלם|ר’ שלמה מחעלמא]] בעל המחבר מרכבת המשנה ... וסביב ס’ חכם לב חדושים ובאורים ... בסופו שתי תגובות ... אחת בהלכות מקואות והשנייה בהלכות [[חזקה (הלכה)|חזקה]] במצות ומנוי שררות בישראל, ירושלים, [[ה'תרפ"ז]].
* קונטרס הלכתי מובא בספרו של בנו '''מעדני ארץ''' בשם "מילי דאבא".
* קונטרס הלכתי מובא בספרו של בנו '''מעדני ארץ''' בשם "מילי דאבא".
* מאמרים במאספים וכתבי עת תורניים כ"אזכרה", "סיני".
* מאמרים במאספים וכתבי עת תורניים כ"אזכרה", "סיני".

גרסה מ־22:44, 28 באוקטובר 2013

הרב חיים יהודה לייב אוירבך 1910-20

הרב חיים יהודה לייב אוירבך (יפו, ד' בטבת ה'תרמ"ז 1886 - ירושלים, כ"ח באלול ה'תשי"ד 1954) היה רב, מקובל וראש ישיבה בירושלים בראשית המאה העשרים.

תולדות חייו

דור שביעי לרבי יעקב יוסף מפולנאה, תלמידו של הבעש"ט ומחבר ספר ההגות החסידי הראשון תולדות יעקב יוסף. אביו, הרב אברהם דב אוירבך, כיהן כרב בצ'רנוביץ למעלה משלושים שנה.

התחנך בישיבות ירושלים והוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין בגיל 18[1]. לאחר נישואיו עם צביה, בת הרב שלמה זלמן פרוש-גליקמאן, מבוני ומנהיגי היישוב בירושלים החדשה, החל ללמוד קבלה מהרב שמעון צבי הורביץ, ובשנת ה'תרס"ו ייסד יחד עמו את ישיבת המקובלים שער השמים. למרות שבשעת הקמתה היה בן פחות מעשרים, שימש לצידו של הרב הורוויץ. מאז הקדיש את כל זמנו ומרצו לביסוס הישיבה ”אשר כל חיי בכל נימי נפשי קשורים בה, וזה כל ישעי וחפצי לראותה ברוממותה שתהיה לאור מזהיר ומבהיק בארץ הקודש, ותל-תלפיות לכל תלמיד חכם ברחבי תבל” (בהקדמתו לספרו "לב חכם"). ישיבה זו הפכה עד מהרה למרכז לימוד הקבלה האשכנזי בירושלים, ועד היום היא מישיבות המקובלים היחידות המשויכות לציבור האשכנזי. בשנת ה'תרע"ו (1916) התמנה להיות סגן קונסול פרס ובתפקידו זה הגן על יהודי הארץ מפני רודנות העות'מאנים, בנותנו להם דרכון פרסי. במלשינות נודע הדבר לשלטונות והרב נידון למוות שלא בפניו. שעות מספר קודם ביצוע גזר הדין נתגלה לו הסוד מפי אחד מאנשי הבולשת הטורקית, והוא הוכרח להסתתר מספר חודשים מפני השלטונות. במקום מחבואו ישב ולמד עם אחד מתלמידיו, שם חיבר חלק גדול מחידושיו שהיוו חלק מספרו "חכם לב". כשהטורקים התחילו לעזוב את ירושלים, יצא ממחבואו.[2].

לאחר מלחמת העולם השנייה היה חבר אסיפת הנבחרים הראשונה, וממייסדי "מפעל התורה" וחבר הוועד הפועל שלו. נמנה עם חברי המזרחי, השתתף בוועידות המזרחי ובכינוסיו[3].

בשנת ה'תרפ"ח ייסד תלמוד תורה "שער השמים" לבני עדות המזרח, וכן כולל אברכים צמוד לישיבה ללימוד תורת הנגלה. בשנת ה'תרצ"א יצא לארצות הברית לפעול למען הישיבה שעמדה בסכנת פשיטת רגל. מסע זה ארך למעלה משנתיים.

קברו של הרב אוירבך בהר המנוחות

נמנה עם בני היישוב הישן שקיבלו באהדה מסוימת את הציונות והעליה לארץ, והיה מקורב לרב קוק. יחד עם זאת, היה מקורב גם לרבני הקנאים, ובברית המילה של בנו הרב אברהם דב אוירבך שימש הרב יוסף חיים זוננפלד כמוהל, בעוד הרב קוק היה הסנדק.

ילדיו

חיבוריו

  • חיבר ספר אחד בהלכה, על הלכות אישות, בשלחן ערוך, חלק אבן העזר - חכם לב: על שלחן ערוך אבן העזר ... פנים הספר הוא קצור פסקי הלכות להגאון ... ר’ שלמה מחעלמא בעל המחבר מרכבת המשנה ... וסביב ס’ חכם לב חדושים ובאורים ... בסופו שתי תגובות ... אחת בהלכות מקואות והשנייה בהלכות חזקה במצות ומנוי שררות בישראל, ירושלים, ה'תרפ"ז.
  • קונטרס הלכתי מובא בספרו של בנו מעדני ארץ בשם "מילי דאבא".
  • מאמרים במאספים וכתבי עת תורניים כ"אזכרה", "סיני".
  • בשנותיו האחרונות התחיל להכין לדפוס מאות תשובות לכל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך לא הספיק לסיים מלאכתו.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ אנצקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א', עמ' 46
  2. ^ אנצקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א', עמ' 46
  3. ^ אנצקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א', עמ' 47