סולפונאמיד – הבדלי גרסאות
מ עריכות המרצה |
סקריפט החלפות (-), ויקישיתוף בשורה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה אקדמית|מוסד=הפקולטה לרפואה בצפת|קורס=פרמקולוגיה|יעד=30 בבנובמבר 2013}} |
|||
'''סולפונאמידים''' (Sulfonamides) הם משפחה של תרופות [[אנטיביוטיות]]. |
'''סולפונאמידים''' (Sulfonamides) הם משפחה של תרופות [[אנטיביוטיות]]. |
||
המולקולה [[פרונטסיל]] היא הסולפונאמיד הראשונה שנתגלתה |
המולקולה [[פרונטסיל]] היא הסולפונאמיד הראשונה שנתגלתה ב-1935 בזמן שניסו למצוא צבע אדום. |
||
הסולפונאמידים הם מולקולות בעלות מבנה דומה לזה של [[para-aminobenzoic acid]] או בקיצור [[PABA]]. הסולפונאמידים היו בשימוש נרחב עד להופעתו של ה[[פניצילין]] אשר היה עם תופעות טוקסיות נמוכות יחסית לסולפונאמידים ובעל יעילות גובה יותר. |
הסולפונאמידים הם מולקולות בעלות מבנה דומה לזה של [[para-aminobenzoic acid]] או בקיצור [[PABA]]. הסולפונאמידים היו בשימוש נרחב עד להופעתו של ה[[פניצילין]] אשר היה עם תופעות טוקסיות נמוכות יחסית לסולפונאמידים ובעל יעילות גובה יותר. |
||
שורה 26: | שורה 25: | ||
כאשר נעשה שימוש במינונים גדולים, הם עלולים לגרום לתגובה אלרגית חזקה דוגמה לשתי התופעות החמורות ביותר הם תסמונת סטיבנס, ג'ונסון ( Stevens–Johnson syndrome) ו toxic epidermal necrolysis |
כאשר נעשה שימוש במינונים גדולים, הם עלולים לגרום לתגובה אלרגית חזקה דוגמה לשתי התופעות החמורות ביותר הם תסמונת סטיבנס, ג'ונסון ( Stevens–Johnson syndrome) ו toxic epidermal necrolysis |
||
[[קובץ:Stevens-johnson-syndrome.jpg|150px|ממוזער|שמאל|Patient suffering from [[Stevens–Johnson syndrome]]]] |
|||
== ראו גם == |
== ראו גם == |
||
שורה 32: | שורה 31: | ||
== מקורות == |
== מקורות == |
||
* Clarck, Finkle, Rey ,Whalem-Lippincott's illustrated review: pharmacology |
|||
==קישורים חיצוניים== |
|||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
{{הבהרה רפואית|}} |
{{הבהרה רפואית|}} |
||
[[קטגוריה:אנטיביוטיקה]] |
[[קטגוריה:אנטיביוטיקה]] |
גרסה מ־21:27, 20 בנובמבר 2013
סולפונאמידים (Sulfonamides) הם משפחה של תרופות אנטיביוטיות.
המולקולה פרונטסיל היא הסולפונאמיד הראשונה שנתגלתה ב-1935 בזמן שניסו למצוא צבע אדום.
הסולפונאמידים הם מולקולות בעלות מבנה דומה לזה של para-aminobenzoic acid או בקיצור PABA. הסולפונאמידים היו בשימוש נרחב עד להופעתו של הפניצילין אשר היה עם תופעות טוקסיות נמוכות יחסית לסולפונאמידים ובעל יעילות גובה יותר.
מנגנון פעולה
הסולפונאמידים מעכבים את האנזים dihydropteroate synthase, בתאים פרימיטיבים, כגון חיידקים, ופוגעים ביכולת הסינתזה של חומצה פולית. בניגוד לחיידקים, בני אדם מקבלים חומצה פולית מהמזון, ולכן והתרופה סלקטיבית לחיידקים שאינם מסוגלים להשתמש בפורינים ממקור חיצוני וחייבים לסנתז חומצה פולית בעצמם
הסולפונאמידים פועלים גם נגד חיידקים גרם חיובי ושלילי.
עמידות
עמידות של חיידקים יכולה להתפתח עקב מוטציות שגורמות:
- יצור יתר של PABA
- יצירה של אנזים שמסנתז לחומצה פולית בעל זיקה נמוכה לסולפונאמידים
- הורדת החדירות הממברנה לסולפונאמידים
פרמקוקנטיקה
התרופה נספגת בצורה יעילה במערכת בעיכול, זמינות ביולוגית של התרופה היא בין 70%-100%, ונפח פיזור גבוה והוא עובר את מחסום דם-מוח.
הסולפונאמידים עוברים מטבוליזם בכבד לחומר לא אקטיבי אשר מופרשות בכליות, המקרה של כשל כליתי יש צורך בהורדת המינונין של התרופה
תופעות לוואי
הסולפואנידים יכולים לגרום למגוון רחב של תגובות לא נעימים, כולל הפרעות בדרכי השתן, הפרעות המופוייטיות, פורפיריה, ותגובות של רגישות יתר.
כאשר נעשה שימוש במינונים גדולים, הם עלולים לגרום לתגובה אלרגית חזקה דוגמה לשתי התופעות החמורות ביותר הם תסמונת סטיבנס, ג'ונסון ( Stevens–Johnson syndrome) ו toxic epidermal necrolysis
ראו גם
מקורות
- Clarck, Finkle, Rey ,Whalem-Lippincott's illustrated review: pharmacology
קישורים חיצוניים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.