מרד המס נגד תגלת פלאסר השלישי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{מלחמה| שם המלחמה=מרד המס נגד תיגלת פלאסר |תאריך=733-731 לפנה"ס |המקום=ארץ ישראל, חצי האי ע..."
 
←‏מקורות מודרניים: תבנית הבהרה, - יש להשלים את כל הפרטים הביבליוגרפיים של פרטי הספר
שורה 82: שורה 82:
*כתובת [[כלח]] של [[תיגלת-פלאסר ג']]
*כתובת [[כלח]] של [[תיגלת-פלאסר ג']]
===מקורות מודרניים===
===מקורות מודרניים===
*מארק היילי, '''האשורים העתיקים'''
*מארק היילי, '''האשורים העתיקים'''{{הבהרה|יש להשלים את כל הפרטים הביבליוגרפיים של פרטי הספר}}

==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־11:57, 27 בנובמבר 2013

תבנית:מלחמה מרד המס נגד תיגלת פילאסר השלישי היה מרד של מספר מדינות נגד האימפריה האשורית החדשה בגלל עול המסים וחוסר העצמאות של המדינות. לאחר שפרץ המרד, יצא תיגלת פלאסר השלישי למסע לדיכוי המרד, ולהענשת המדינות המורדות. הדבר נזכר הן בתנ"ך והן בכתבים האשוריים של תיגלת פלאסר, דוגמת הכתובת שנמצאה בכלח. מבין המדינות המורדות ממלכת ישראל.

רקע

האימפריה האשורית החדשה הייתה בעת ההיא מעצמה בלעדית, ללא מתחרים. וכבשה מדינות רבות. אחרי שכבשה את כל המדינות, מלכי המדינות אולצו להעלות לאשור מס כל שנה, אך לעתים היו מרידות של קואליצות שלמות כנגד המדיניות הזאת ורצון לצאת מן התלות. בשנת 733 לפנה"ס כמה קואליציה חדשה- ממלכת ישראל, מצרים העתיקה, עזה, ארם-דמשק וערבים.

בנוסף לקואליציה, ממלכת ישראל וארם-דמשק יצאו ללחום כנגד ממלכת יהודה בניסיון להחליף את בית דוד ומלכה אחז בבן טבאל. והן כדי להגן על בעלת בריתו- יהודה, שכן אחז הפך עצמו למלך וסאל, והן כדי לדכא את המרד ולהעניש את המדינות המורדות יצא תיגלת פלאסר למסע בארץ-ישראל וערב.

תחילת המלחמה

תחילה, יצא תיגלת פלאסר ללחום כנגד חנו העזתי, אך לאחר הפסדים צבאיים, או שמא מתוך פחד מהם, נמלט חנו אל מצרים. לאחר כן צר תיגלת פלאסר על עזה וכבש אותה, שדד אותה אחרי כן:

"חנו העזתי נמלט מכוחותיי אל מצרים. את העיר עזה כבשתי, את רכושו ואת מוצריו ואת אלוהיו לקחתי. האסטלה שלי ואת צלמי המלכותי הצבתי במרכז ארמונו. והשמתי אותם להיות אלוהים בארצו..."

כתובת כלח

לאחר מכן פנה ללחום במצרים, אם כי המערכה איננה מתוארת לנו בשום מקור, אלא רק את תוצאות המערכה- הצבת נציב על מצרים.

אחרי כן, פנה להלחם נגד מלך של ממלכה אשר לא נקוב שמה- "מנחם", ככל הנראה, על פי שמו, הוא אחד מן המלכים של המדינות באזור- עמון, אדום, מואב, או איזושהי מדינה פיניקית, על פי התיאור המקראי, ניתן להסיק שמדובר באדום עקב ציון היותה בברית עם ארם-דמשק ושומרון. במהלך המערכה, נמלט מנחם מן הקרב, על פי תגלת פלאסר: "מרוב אימה". לבסוף נכנע והעלה לתגלת פלאסר מס כדי להפסיק את המלחמה.

ואז פונה תגלת פלסר להלחם בארם-דמשק וצר על דמשק. לבסוף, בשנת 732 לפנה"ס פרץ את חומות העיר והרג את רצין, ואחרי כן הגלה רבים מתושבי ארם-דמשק. ארם-דמשק הוחרבה וכאן למעשה היה תום קיומה.

המערכה על שומרון

שרידים מיסודות ארמון המלך בשומרון

כעת תיגלת פלאסר יצא למלחמה כנגד ממלכת שומרון עקב מרידתו של פקח המלך, במהלך הלחימה כבש והגלה רבים מאנשי עיון, אָבֵל, בית מעכה, ינוח, קדש, חצור, הגלעד, הגליל. ונחלת שבט נפתלי, על פי המתואר בתנ"ך. הדבר המחזק את הדבר היא כתובת כלח:

"גַלַזַה (הגליל?), ואת אבל, אשר בגבול בית-עמרי (ממלכת שומרון)...ארץ נפתלי, כולה, הבאתי תחת אשור. את פקידי מיניתי עליהם למושל.

כתובת כלח

לא מתוארים לנו הפרטים של הקרבות במלחמה הזו אלא אך ורק היכן נערכו. במהלך הלחימה של אשור כנגד ממלכת שומרון, הגלה תיגלת פלאסר ישראלים רבים, במיוחד משבט נפתלי, אך לא נתונים בידינו מספרים באשר לכמות האנשים שהגלה. כמו כן במהלך המלחמה קשר תיגלת פלאסר קשר עם הושע בן אלה, אשר רצה למלוך בעצמו ותיגלת פלאסר טעה לחשוב שהושע יהיה פרו-אשורי, בניגוד לפקח אשר התנגד נחרצות לאשור. וכתוב בספר מלכים ב' שהושע "הכה" את פקח, משמע הרג אותו. לא ידוע אם זו הייתה התנקשות או שמרד מרד שלם וצבא פקח הובס. לאחר כך, גם על פי המסופר במקרא, וגם בכתובת כלך, מתוארת ההמלכה של הושע על פקח:

"([את] פקח מלכם הם (הישראלים) הדיחו והמלכתי עליהם את הושע למלך."

כתובת כלח

לאחר שהומלך, שילם הושע 10 כיכרות זהב ומספר לא ידוע של ככרות כסף לתיגלת פלאסר, ובכך נגמרה המערכה.

המערכה הערבית

אחרי כן יצא למלחמה כנגד "סמסי מלכת ערב", וצבאותיהם נפגשו במדבר. כיוון שלא מתוארים כלל מרכבות אנו מניחים שהקרב היה קרב רגלים, שכן מוזכרת הריגה של לוחמי סמסי על ידי אשור:

"באשר לסמסי מלכת ערב, על שדה קרב מדברי את לוחמיה שחטתי. 1,100 אנשים, 30,000 גמלים, 20,000 מן הצאן, 5,000 חבילות מכל מיני, 11 צנצנות של רכוש אלוהיה."

כתובת כלח

כמו כן, שדד תיגלת פלאסר את אוצרותיה האישיים של סמסי, שכן היא נמלטה מהמערכה.

הקרב בבאזו

סמסי נמלטה אל עיר שנקראת "בַּזוּ" אחרי הפסדה בקרב במדבר, מקום מחוסר מים ואספקה אך ככל הנראה מקום שניתן היה להגן עליה ועל אנשיה בו. כוחות אשור צרו על העיר, אך לא פרצו אותה. אך לבסוף חייליה רעבו והחליטה סמסי להכנע, והעלתה מנחה אל תיגלת פלאסר.

אחרי קץ המערכה הערבית, הציב תגלת פלאסר נציב על ערב:

"תחת נשקי העוצמתיים היא הדרדרה לאימה וגמלים זכרים ונקבות...אליי הביאה. סוכן (נציב) הצבתי עליה."

כתובת כלח

השלכות

תיגלת פלאסר השלישי צר על עיר

ממלכת ישראל חזרה לשיעבודה, ותלגת פלאסר המליך את בעל בריתו הושע בן אלה על פני פקח מלך ישראל, כשפקח עצמו הומת. כמו כן, כבש תיגלת פלאסר מקומות רבים, אשר בעיקרם- את הגליל, ונחלת שבט נפתלי. הדבר אף מתואר במקרא:

"בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה:"

מלכים ב' פרק טו' פס' 29

ממלכת ארם-דמשק חדלה מלהתקיים ורבים הארמים שהוגלו אשורה, עזה הובסה ונשדדה, ועל מצרים הושם נציב.

הממלכה של מנחם, שככל הנראה והיא אדום, הובסה ושועבדה מחדש. והממלכה הערבית תחת המלכה סמסי נכבשה על ידי אשור, והושם נציב עליה.

כמו כן, עקב כך שהיה בסכנה, אחז שיעבד את עצמו לאשור כדי לזכות בהגנתה.

המלחמה עצמה היא, לפחות על פי המתואר בשני המקורות העיקריים שלנו, נצחון אשורי אדיר על הקואליציה, בניגוד לתוצאה המשתנה של המלחמה העתידה לבוא- מסע סנחריב בארץ ישראל.

לקריאה נוספת

מקורות עתיקים

עיקר המקורות הם שני מקורות- המקרא והכתבים האשוריים.

מקורות מודרניים

  • מארק היילי, האשורים העתיקים[דרושה הבהרה]

הערות שוליים