חדר מיון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 65: שורה 65:
* [http://www.sheba.co.il/h/24/ המרכז לרפואה דחופה בשיבא]
* [http://www.sheba.co.il/h/24/ המרכז לרפואה דחופה בשיבא]
* [http://www.clalit.org.il/Soroka/Content/Content.asp?CID=6&u=54 המרכז לרפואה דחופה בסורוקה]
* [http://www.clalit.org.il/Soroka/Content/Content.asp?CID=6&u=54 המרכז לרפואה דחופה בסורוקה]
* {{ישראל היום[[רן רזניק]]|המחלקה לרפואה (ורשלנות) דחופה|136511|29 בנובמבר 2013}}
* {{ישראל היום|[[רן רזניק]]|המחלקה לרפואה (ורשלנות) דחופה|136511|29 בנובמבר 2013}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־22:35, 29 בנובמבר 2013

חדר טראומה
המחלקה לרפואה דחופה בהדסה עין כרם

חדר מיון, או בשם המקובל בישראל בשנים האחרונות המחלקה לרפואה דחופה (ובר"ת: מלר"ד) הוא מחלקה בבית חולים המעניקה טיפול רפואי ראשוני לחולים עקב מחלה או תסמינים הדורשים טיפול מיידי. לחלק מהחולים עלולה להיות בעיה מסכנת חיים הדורשת טיפול דחוף. חדרי מיון הוקמו במהלך המאה ה-20 בשל העלייה בצורך באיבחון וטיפול רפואיים במצבים קריטיים. במדינות מסוימות חדרי המיון הפכו לנותני שירות רפואי כללי לחולים מעוטי יכולת כלכלית, שאינם יכולים לקבל טיפול רפואי במקום אחר.

עם הגעת חולה לחדר המיון, הוא עובר מיון ראשוני הכולל בדיקת סימנים חיוניים על ידי האחות הממיינת, ביניהם לחץ דם, דופק, חום, רמת הכאב, תיאור המחלה מפי החולה או המלווה ומכתב הפניה מהרופא אם בנמצא. סדר הקבלה והטיפול בפונים נקבעים על פי דרגת הדחיפות והחומרה של הבעיה הרפואית ולא בהכרח על פי סדר הגעתם. חולים ברמת דחיפות גבוהה, יטופלו על ידי רופא בעדיפות על חולים עם סימפטומים פחות חמורים. לאחר המיון והטיפול הראשוניים, החולים מועברים לאחד האזורים בתוך המחלקה, מאושפזים באחת ממחלקות בית החולים, מועברים לחדר הניתוח, מועברים לבית חולים אחר מסיבות שונות או משוחררים לביתם.

הצוות הרפואי בחדר המיון כולל בדרך כלל רופאים מומחים, רופאים מתמחים ואחיות שעברו הכשרה מיוחדת ברפואה דחופה. כמו כן נמצאים בחדר המיון טכנאים רפואיים המפעילים את המיכשור המגוון, עובדי כח עזר (סניטרים), ואנשי צוות נוספים שעוזרים לתמוך בבני משפחתם של החולים. רוב חדרי המיון פועלים 24 שעות ביממה, ברם בשעות הערב והלילה הם עובדים במתכונת כח אדם מצומצמת.

מבנה המחלקה

בחדר המיון ממוקמים מספר אזורים המותאמים לטיפול במחלות, פציעות או מצבים מסוימים.

באזור המיון הראשוני, כאמור, האחות הממיינת קובעת את רמת הדחיפות על פי בדיקת סימנים חיוניים. חולים בסכנת חיים או בסכנה לאיבוד איברים מדלגים על שלב המיון הראשוני ומופנים ישירות לבדיקת רופא.

חדר הטראומה, הנקרא לעתים חדר ההלם, או חדר טיפול נמרץ הוא האזור הראשי בחדר המיון. בחדר זה מטופלים חולים ופצועים שמצבם מוגדר קריטי ונשקפת סכנה לחייהם או לאיבר מגופם. החדר מצויד במכשירי ניטור, הנשמה והחייאה, ובתרופות למצבי חירום. כמו כן ניתן למצוא בו מכשיר אק"ג ולעתים אף מכשיר רנטגן לצילומי חזה ואגן ומכשיר אולטרה סאונד.

באזור השוכבים מטופלים חולים שמצבם הרפואי יציב, אך דורש טיפול בשכיבה. אזור זה בדרך כלל עמוס מאוד בחולים עם בעיות שונות, חלקן פנימיות וחלקן דורשות התערבות כירורגית. חלק גדול מהחולים הללו יזדקקו להמשך טיפול או אשפוז. חולים אלו יכולים להיות לדוגמה בעלי שבר בירך, סובלים מבעיות יציבה, חולים עם בעיות סיעודיות המונעות מהם ללכת, חולים הסובלים מהפרעות בקצב הלב הדורשות ניטור ממושך. זמן הטיפול בחולים אלו בדרך כלל ממושך יותר בשל מורכבות מחלתם.

באזור האמבולטורי, או אזור המהלכים מטופלים חולים עם בעיות אורטופדיות וכירורגיות קלות שאינן דורשים שכיבה קבועה במיטה. באזור זה תמצא אחות, חדר טיפולים ומכשור מתאים. החולים באזור זה מתקבלים על פי סדר הגעתם.

בבתי חולים שונים בישראל ניתן למצוא חלוקה נוספת לאזורים לפי התמחות, כגון מיון פנימי, מיון כירורגי, מיון אורטופדי, מיון אא"ג ולעתים יחידה לכאבי חזה.

בחדרי מיון מסוימים, ניתן למצוא אזור המתמחה בטיפול בילדים. אזור זה יכיל בדרך כלל משחקים ומתקנים לילדים, ולעתים מטפל המתמחה בעבודה עם ילדים והרגעתם. בארץ ישנם מספר בתי חולים לילדים עם חדרי מיון משלהם, כגון בית החולים דנה לילדים בתל אביב ומרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל בפתח תקוה וכן בתי חולים כלליים עם חדר מיון נפרד לילדים כגון במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע,מרכז רפואי וולפסון ע"ש אדית וולפסון בחולון בית החולים שערי-צדק בירושלים.

חדר מיון נשים מופרד בדרך כלל מחדר המיון הכללי ונמצא בצמוד למחלקת יולדות. נשים המגיעות לחדר המיון בשל הריונן, יופנו לחדר מיון נשים או ישירות למחלקת יולדות, בהתאם למקובל בבית החולים.

בחדר מיון ניתן גם מענה למקרים הדורשים טיפול פסיכיאטרי, אם באזור מיוחד או באחד האזורים האחרים.

שילוט

בבתי החולים דואגים לשילוט ברור ובולט המכוון לחדר המיון. במדינות מסוימות בארצות הברית אף מתוקנות תקנות בנוגע לשילוט זה.

הגעת החולים

חולים מגיעים לחדר המיון על ידי אמבולנס או באופן פרטי. צוות האמבולנס מודיע לחדר המיון מראש על הגעתו ומתאר את מצב החולה. הצוות יבצע אף פעולות מצילות חיים אם יש צורך בכך במהלך הנסיעה. אנשי יחידת הטראומה בחדר המיון מדריכים לעתים את הצוות באמבולנס לגבי הטיפול הנדרש טרם הגעת החולה. חולים אלו ילקחו ישירות לחדר הטראומה שם יחכה להם צוות רופאים ואחיות.

הציוד והצוות הרפואי

לעתים קרובות מגיעים לחדר המיון חולים במצב רפואי בלתי יציב הדורש טיפול מהיר. חולים מחוסרי הכרה אינם יכולים לספק לצוות הרפואי פרטים אודות ההיסטוריה הרפואית שלהם, אלרגיות ורגישויות לתרופות, וסוג הדם. צוות חדר המיון מסוגל לטפל במצבים קריטיים גם בהמצא מעט מידע חיוני שכזה. הצוות נדרש, בנוסף, לתקשר עם צוותים רפואיים מחוץ לבית החולים כגון פראמדיקים וחובשים. הרופאים מתמחים בהסרת ציוד מיוחד כגון חוסם עורקים ולוח לקיבוע עצמות, פעולות הדורשות הפעלת פרוצדורות מיוחדות. בשל כך, ומסיבות נוספות, יכולים היום רופאים להתמחות ברפואת חירום ולהיות מועסקים בחדרי המיון.

צוות חדר המיון חולק הרבה מן המשותף עם צוות האמבולנס, צוותי כבאות, חובשים קרביים, צוותי חיפוש והצלה, וצוותי טיפול באסונות. מסיבה זו מתבצעות לעתים הדרכות משותפות, תרגילים משולבים שמטרתם לאמן את המערכת הרפואית בכללותה. לעתים אף חולקים חדרי המיון ציוד עם צוותי האמבולנס, ודואגים מאוחר יותר להחזרתו או החלפתו באחר.

בשל טיפול במקרים רבים של התקפי לב ומצבי טראומה נוספים, ניתן למצוא בחדר המיון ציוד ייעודי כגון דפיברילטור, מכונת הנשמה, מכשיר החייאה ואמצעים לחבישה ועצירת שטפי דם. סיכויי ההישרדות עולים בצורה ניכרת ככל שמתקצר זמן ההמתנה לטיפול, לכן בשנים האחרונות ניתן למצוא חלק מהמכשירים הללו גם באמבולנסים ובמקומות ציבוריים.

ניתן למצוא כמו כן, בחדרי המיון, ציוד דיאגנוזה מקומי כגון מכשירי רנטגן, רדיולוגיה, טומוגרפיה ממוחשבת (CT), וציוד אולטרה סאונד. זאת על מנת לקצר את זמן התגובה הקריטי ולא להיות תלוי בציוד של מחלקות אחרות. כמו כן, ניתנת עדיפות במעבדות הרפואיות לבדיקות המגיעות מחדר המיון. לעתים ניתן לבצע חלק מהבדיקות הבסיסיות בחדר המיון עצמו.

חדרי מיון בישראל

בישראל ניתן למצוא 26 חדרי מיון כלליים, מצוידים היטב בבתי החולים הציבוריים, הנקראים לרוב בשם המחלקה לרפואה דחופה. מספר הפניות לחדרי המיון בארץ בשנת 2005 הסתכם ב 1.6 מליון ‏‏[1]

במחלקה לרפואה דחופה בשיבא טופלו במהלך שנת 2004 כ - 120,000 פונים. בחדר המיון נמצאים חדרי בדיקה, חדר גבס, חדר תפירה, חדרי טיפולים, אלונקות בדיקה, עמדות לטיפול בכורסאות וחדרי הלם. כמו כן, נמצאת בחדר המיון יחידת אשפוז קצר עבור חולים שלא ניתן לשחררם אך מצבם מאפשר , קרוב לודאי, סיום התהליך תוך כיממה. ביחידה זו נמצאת גם מחלקת אבחון כאבי חזה.

במחלקה לרפואה דחופה בסורוקה טופלו במהלך שנת 2002 כ - 120,000 פונים. בחדר המיון מחולק למיון פנימי, מיון אורטופדי, מיון כירורגי, מיון אא"ג ומחלקת טראומה.

למחלקה לרפואה דחופה בבית חולים הכרמל בחיפה פונים כ- 80,000 חולים בממוצע בשנה והוא ערוך לקליטת נפגעים מפיגוע המוני.

המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים בילינסון מחולקת למיון אורתופדי, מיון כירורגי ומיון פנימי. מידי שנה מגיעים למחלקה כ-100,000 מטופלים. במסגרת המחלקה פועלת יחידת טראומה, שמטפלת במגוון שלם של נפגעים, בין אם מדובר באירוע טראומה בודד או אירוע רב נפגעים, בעקבות תאונת דרכים, תאונת עבודה או פעילות חבלנית עוינת.

בדו"ח שחובר במשרד הבריאות צויין כי שליש מהפניות לחדרי מיון בישראל מיותרות[2].

ביקור בחדר מיון בישראל כרוך בתשלום על פי תעריפון משרד הבריאות. עם זאת, מכיר חוק ביטוח בריאות ממלכתי במקרים בהם יהיה פטור החולה מתשלום האגרה.

בית החולים רבקה זיו בצפת הוא היחיד בארץ המפעיל חדר מיון קדמי, בעיר קריית שמונה. במקור נועד חדר המיון הקדמי לתת מענה לנפגעי מתקפות קטיושות מלבנון, אך כיום הוא מהווה למעשה מוקד רפואה דחופה כללי ליישובי אצבע הגליל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים