שפות טורקיות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 6: | שורה 6: | ||
==התפלגות השפות הטורקיות== |
==התפלגות השפות הטורקיות== |
||
===טורקיות מערביות=== |
===טורקיות מערביות=== |
||
*'''קבוצה דרומית-מערבית''' |
*'''קבוצה דרומית-מערבית''' |
||
** |
**[[אזרית]] (כ-26 מיליון דוברים) |
||
** |
**[[טורקית]] (כ-75 מיליון דוברים) |
||
** |
**[[טורקמנית]] (6 מיליון דוברים) |
||
** |
**[[קשקאי]] (מיליון וחצי דוברים) |
||
** |
**[[חוראסאן טורקי]] (400 אלף דוברים) |
||
** |
**[[פצ'נגית]] (נכחדה) |
||
** |
**[[קיפצ'אקית]] (נכחדה) |
||
** |
**[[גגאוזית]] (150 אלף דוברים) |
||
** |
**[[אורומית]] (45 אלף דוברים) |
||
* |
*''קבוצה צפונית-מערבית''' |
||
** |
**[[טטרית]] (כ-5 מיליון דוברים) |
||
** |
**[[קזחית]] (12 מיליון דוברים) |
||
** |
**[[קאראקלפקית]] (כ-400 אלף דוברים) |
||
** |
**[[נוגאית]] (כ-68 אלף דוברים) |
||
** |
**[[אורום]]{{הערה|שם=צפון־מזרח ודרום־מזרח|שײכת גם לקבוצה הצפון-מזרחית וגם לקבוצה הדרום-מזרחית}} |
||
** |
**[[טטרית של קרים]]{{הערה|שם=צפון־מזרח ודרום־מזרח}} |
||
** |
**[[קרצ'אית בלקרית]] |
||
** |
**[[קומיקית]] |
||
** |
**[[קראימית]] |
||
** |
**[[קרימצ'קית]] |
||
** |
**[[צ'ולים]] |
||
** |
**[[בשקירית]] |
||
** |
**[[באראבא]] |
||
*'''קבוצה דרומית-מזרחית''' |
*'''קבוצה דרומית-מזרחית''' |
||
** |
**[[אוזבקית]] |
||
** |
**[[אויגור]] |
||
** |
**[[טורקית צ'אגאטאי|צ'אגאטאי]] (נכחדה) |
||
** |
**[[אילי טורקית]] |
||
*'''קבוצה בוֹלגרית''' |
*'''קבוצה בוֹלגרית''' |
||
** |
**[[צ'ובשית]] |
||
** |
**[[כוזרית]] (נכחדה) |
||
** |
**[[פרוטו-בולגרית]] (נכחדה) |
||
** |
**[[הוניקית]] (נכחדה) |
||
===טורקיות מזרחיות=== |
===טורקיות מזרחיות=== |
גרסה מ־21:00, 18 בדצמבר 2013
קבוצת השפות הטורקיות היא משפחה של שפות המדוברות בפי 125 מיליון בני אדם בעיקר במרכז אסיה. האזורים העיקריים שבהם מדוברות שפות טורקיות הם: טורקיה, אזרבייג'ן, מערב סין ורוסיה. השפה הטורקית המדוברת ביותר היא הטורקית, שלה כ-75 מיליון דוברים.
קשרים אפשריים למשפחות אחרות
יש בלשנים המשייכים את השפות הטורקיות למשפחה גדולה יותר, המכונה "משפחת השפות האלטאיות", אולם תאוריה זו שנויה במחלוקת בקרב העוסקים בבלשנות היסטורית. התאוריה הזאת גורסת כי יש קרבה בין משפחת השפות המונגוליות ומשפחת השפות הטונגוסיות. יש חוקרים המרחיקים לכת ומציעים כי יש מוצא משותף לשפות האלה ולשפות יפנית וקוריאנית. אחרים מציעים כי יש קשר בין השפות האלה לבין השפות הפינו-אוגריות, ומכנים את המשפחה המשותפת "משפחת השפות הטוראניות" או "משפחת השפות האוראל-אלטאיות". אין קונצנזוס בין הבלשנים לגבי אף אחת מהתאוריות האלה, ולפיכך הן נחשבות לעת עתה כהצעות ולא כתאוריות מוכחות.
התפלגות השפות הטורקיות
טורקיות מערביות
- קבוצה דרומית-מערבית
- קבוצה צפונית-מערבית'
- טטרית (כ-5 מיליון דוברים)
- קזחית (12 מיליון דוברים)
- קאראקלפקית (כ-400 אלף דוברים)
- נוגאית (כ-68 אלף דוברים)
- אורום[1]
- טטרית של קרים[1]
- קרצ'אית בלקרית
- קומיקית
- קראימית
- קרימצ'קית
- צ'ולים
- בשקירית
- באראבא
- קבוצה דרומית-מזרחית
- אוזבקית
- אויגור
- צ'אגאטאי (נכחדה)
- אילי טורקית
- קבוצה בוֹלגרית
- צ'ובשית
- כוזרית (נכחדה)
- פרוטו-בולגרית (נכחדה)
- הוניקית (נכחדה)
טורקיות מזרחיות
- קירגיזית (מעל 3 מיליון דוברים)
- אלטאי
- יאקוטית
- טובאנית
- ח'קאסית
- שור
- פויו גירגיז
- צ'ולים
- טופה
- דולגנית
- אויגור מערבית
- אלטאית צפונית
- ח'לאג'
הערות שוליים