מחוש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5: שורה 5:


==אטימולוגיה==
==אטימולוגיה==
במילונים עבריים ישנים נעשה השימוש במילה מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) לתיאור איבר החישה של חרקים ו[[חסרי חוליות]]. בזמן זה חודשה גם המילה מָחוֹשׁ. במשך הזמן חודשה המילה משושה למָשׁוֹשׁ. כיום נהוג להבדיל בין מָחוֹשׁ, איבר נוקשה בעל [[שלד חיצוני]] כגון מחוש החרקים ובין מָשׁוֹשׁ, איבר חסר שלד וגמיש כגון זה המצוי ב[[חלזונות]].
במילונים עבריים ישנים נעשה השימוש במילה מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) לתיאור איבר החישה של חרקים ו[[חסרי חוליות]]. בזמן זה חודשה גם המילה מָחוֹשׁ. במשך הזמן חודשה המילה משושה למָשׁוֹשׁ. כיום נהוג להבדיל בין מָחוֹשׁ, איבר נוקשה בעל [[שלד חיצוני]] כגון מחוש החרקים ובין [[משוש|מָשׁוֹשׁ]], איבר חסר שלד וגמיש כגון זה המצוי ב[[חלזונות]].


==חרקים==
==חרקים==

גרסה מ־12:57, 26 בדצמבר 2013

מחושים
מחושים


המחושים או אנטנות ( ביחיד: מָחוֹשׁ) הם זוג איברי-חישה המחוברים לראשם של פרוקי-רגליים, למעט בעלי כליצרות ו-Protura. חריג נוסף הם הסרטנאים, אשר אצלם כל זוג חיישנים מחולק לשני ענפים. בדרך כלל יוצאים המחושים מהראש ונמתחים קדימה. המחושים מהווים איברים חושיים, אולם סוג החוש והאופן שבו הקליטה עובדת אינו זהה אצל כל הקבוצות, ולעתים אף אינו ברור כלל. חושים אפשריים הם בדרך כלל חוש המישוש, טמפרטורה, רטט (צלילים), ובעיקר חוש הריח או הטעם.

אטימולוגיה

במילונים עבריים ישנים נעשה השימוש במילה מְשׁוֹשָׁה (אנטנה) לתיאור איבר החישה של חרקים וחסרי חוליות. בזמן זה חודשה גם המילה מָחוֹשׁ. במשך הזמן חודשה המילה משושה למָשׁוֹשׁ. כיום נהוג להבדיל בין מָחוֹשׁ, איבר נוקשה בעל שלד חיצוני כגון מחוש החרקים ובין מָשׁוֹשׁ, איבר חסר שלד וגמיש כגון זה המצוי בחלזונות.

חרקים

מונחים המשמשים לתיאור צורות שונות של מחושי חרקים

מחושים משמשים את החרקים בעיקר כחישני ריח ובהתאם מצויידים במגוון רחב של Sensillum(אברי חישה). לרוב איברי החישה של הזכרים מפותחים יותר לצורך איתור הנקבות ולפיכך לעיתים ניתן להבדיל בין הזוויגים על ידי צורת המחושים. למחושים תפקידים רבים אחרים, לא כולם ידועים. אצל חלק מהחרקים הם משמשים כחישני טמפרטורה או לחות, אמצעי מישוש, מרכז שיווי משקל או בקרה מוטורית בזמן תעופה.

מבנה

מחוש החרקים מחולק לרוב לשלושה חלקים, הפרק הראשון נקרא scape (הבסיס), השני pedicel (הגבעול) ולבסוף פרק ה flagellum (השוט) שעשוי לרוב מפרקים רבים המכונים flagellomeres (פרקי השוט). פרק הבסיס מחובר למצח החרק ולשרירים בתוך הראש, בעזרתם החרק שולט בזוית המחוש. פרק הגבעול מכיל לעיתים את איבר ג'ונסון העשוי ממספר תאי חישה לזיהוי תנועת אוויר.

ראה גם

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא בעלי חיים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.