חופש החוזים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לפי ויקי האנגלית
מ הסרת "בעבודה"
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
'''חופש החוזים''' הוא אחד העקרונות הבסיסים ב[[דיני חוזים]] ופיו לכל אדם ולכל התאגדות נתון החופש להתקשר ב[[חוזה]] עם מי שייבחר, ללא התערבות של הרשויות בתוכן החוזה. חופש החוזים נמצא בבסיסן של אסכולת [[לסה פר]] ו[[כלכלת שוק]].
'''חופש החוזים''' הוא אחד העקרונות הבסיסים ב[[דיני חוזים]] ופיו לכל אדם ולכל התאגדות נתון החופש להתקשר ב[[חוזה]] עם מי שייבחר, ללא התערבות של הרשויות בתוכן החוזה. חופש החוזים נמצא בבסיסן של אסכולת [[לסה פר]] ו[[כלכלת שוק]].


המשפטן וההיסטוריון הבריטי [[הנרי ג'יימס סמנר מיין]] הציג בשנת [[1861]], בספרו "Ancient Law", את הרעיון של מעבר החברה ממעמד לחוזה, כלומר ממצב שבו גורלו של אדם נקבע בהתאם ל[[מעמד חברתי|מעמד]] שלתוכו נולד, למצב שבו בני האדם חופשיים ו[[שוויון|שווים]] זה לזה. [[ליברטריאניזם]] מודרני, כדוגמת זה שמקודם על ידי [[רוברט נוזיק]], רואה בחופש החוזים מימוש של זכותו של היחיד לעצב את חייו בהתאם לרצונו.
המשפטן וההיסטוריון הבריטי [[הנרי ג'יימס סמנר מיין]] הציג בשנת [[1861]], בספרו "Ancient Law", את הרעיון של מעבר החברה ממעמד לחוזה, כלומר ממצב שבו גורלו של אדם נקבע בהתאם ל[[מעמד חברתי|מעמד]] שלתוכו נולד, למצב שבו בני האדם חופשיים ו[[שוויון|שווים]] זה לזה. [[ליברטריאניזם]] מודרני, כדוגמת זה שמקודם על ידי [[רוברט נוזיק]], רואה בחופש החוזים מימוש של זכותו של היחיד לעצב את חייו בהתאם לרצונו.


חופש החוזים אינו מוחלט. במקרה שהחוזה נערך בין צד חזק וצד חלש יש לעיתים התערבות של המדינה שמטרתה להגן על הצד החלש, במחיר של פגיעה בחופש החוזים. [[חוקי המגן]] שבמסגרת [[דיני עבודה|דיני העבודה]] מטילים מגבלות רבות על כריתתו של חוזה עבודה, כגון החובה לשלם [[שכר מינימום]].
חופש החוזים אינו מוחלט. במקרה שהחוזה נערך בין צד חזק וצד חלש יש לעיתים התערבות של המדינה שמטרתה להגן על הצד החלש, במחיר של פגיעה בחופש החוזים.


[[פסק דין לוכנר נגד ניו יורק]], שניתן בשנת [[1905]] הוא ציון דרך בתולדות חופש החוזים ב[[ארצות הברית]]. בפסק דין זה נקבע שחוק המגביל את מספר שעות העבודה השבועיות (ובכך פוגע בחופש החוזים שבין המעביד לעובדיו) מנוגד לחלק 1 של [[התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית]].
[[פסק דין לוכנר נגד ניו יורק]],{{הערה|1=[http://www.humanrights.cet.ac.il/FileViewer.aspx?nFileID=10065 פסק דין לוכנר], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]}} שניתן בשנת [[1905]], הוא ציון דרך בתולדות חופש החוזים ב[[ארצות הברית]]. בפסק דין זה נקבע שחוק המגביל את מספר שעות העבודה השבועיות (ובכך פוגע בחופש החוזים שבין המעביד לעובדיו) מנוגד לחלק 1 של [[התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית]].


בשלהי [[המאה ה-19]] נחשב ב[[אנגליה]] חופש החוזים כמרכיב חשוב של מדיניות ציבורית. מאוחר יותר, במהלך [[המאה ה-20]] השתנתה הגישה, ו[[לורד דנינג]] השווה את חופש החוזים לדיכוי החלש.
בשלהי [[המאה ה-19]] נחשב ב[[אנגליה]] חופש החוזים כמרכיב חשוב של מדיניות ציבורית. מאוחר יותר, במהלך [[המאה ה-20]] השתנתה הגישה, ו[[לורד דנינג]] השווה את חופש החוזים לדיכוי החלש.


ב[[ישראל]] קובע סעיף 24 ל[[חוק החוזים (חלק כללי)]] כי: "תכנו של חוזה יכול להיות ככל אשר הסכימו הצדדים", ובכך מטמיע בחוק הישראלי את עקרון חופש החוזים. סעיף 30 לחוק מסייג חופש זה, בקובעו: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל". [[חוקי המגן]] שבמסגרת [[דיני עבודה|דיני העבודה]] מטילים מגבלות רבות על כריתתו של חוזה עבודה, כגון החובה לשלם [[שכר מינימום]].

==קישורים חיצוניים==
* [[גבריאלה שלו]], [http://www.youtube.com/watch?v=mKd96PJbAkk דיני חוזים - בין חופש החוזים לעקרון תום הלב], בערוץ יוטיוב של [[אוניברסיטת חיפה]]
* [[מנחם גולדברג]], [http://hamishpat.colman.ac.il/Files.ashx?file=05_2011/E_MGoldberg.pdf&objid=425&nsid=294&lcid=1037&boneid=12643 הגבלת "חופש החוזים" בהסכם קיבוצי ובחוזה עבודה אישי], '''[[המשפט (כתב עת)|המשפט]]''' 4, מרץ 1994
* [http://www.cmichael-law.co.il/%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9D.html עקרון חופש החוזים], באתר של משרד עו"ד - מיכאל חוואי

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:דיני חוזים]]
[[קטגוריה:דיני חוזים]]

גרסה מ־15:10, 27 בדצמבר 2013

חופש החוזים הוא אחד העקרונות הבסיסים בדיני חוזים ופיו לכל אדם ולכל התאגדות נתון החופש להתקשר בחוזה עם מי שייבחר, ללא התערבות של הרשויות בתוכן החוזה. חופש החוזים נמצא בבסיסן של אסכולת לסה פר וכלכלת שוק.

המשפטן וההיסטוריון הבריטי הנרי ג'יימס סמנר מיין הציג בשנת 1861, בספרו "Ancient Law", את הרעיון של מעבר החברה ממעמד לחוזה, כלומר ממצב שבו גורלו של אדם נקבע בהתאם למעמד שלתוכו נולד, למצב שבו בני האדם חופשיים ושווים זה לזה. ליברטריאניזם מודרני, כדוגמת זה שמקודם על ידי רוברט נוזיק, רואה בחופש החוזים מימוש של זכותו של היחיד לעצב את חייו בהתאם לרצונו.

חופש החוזים אינו מוחלט. במקרה שהחוזה נערך בין צד חזק וצד חלש יש לעיתים התערבות של המדינה שמטרתה להגן על הצד החלש, במחיר של פגיעה בחופש החוזים.

פסק דין לוכנר נגד ניו יורק,[1] שניתן בשנת 1905, הוא ציון דרך בתולדות חופש החוזים בארצות הברית. בפסק דין זה נקבע שחוק המגביל את מספר שעות העבודה השבועיות (ובכך פוגע בחופש החוזים שבין המעביד לעובדיו) מנוגד לחלק 1 של התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית.

בשלהי המאה ה-19 נחשב באנגליה חופש החוזים כמרכיב חשוב של מדיניות ציבורית. מאוחר יותר, במהלך המאה ה-20 השתנתה הגישה, ולורד דנינג השווה את חופש החוזים לדיכוי החלש.

בישראל קובע סעיף 24 לחוק החוזים (חלק כללי) כי: "תכנו של חוזה יכול להיות ככל אשר הסכימו הצדדים", ובכך מטמיע בחוק הישראלי את עקרון חופש החוזים. סעיף 30 לחוק מסייג חופש זה, בקובעו: "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל". חוקי המגן שבמסגרת דיני העבודה מטילים מגבלות רבות על כריתתו של חוזה עבודה, כגון החובה לשלם שכר מינימום.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים