טג'יקית – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
|מוסד=אין |
|מוסד=אין |
||
}} |
}} |
||
'''טג'יקית''' ('''тоҷикӣ''' או '''تاجیکی''') היא [[שפה]] המהװה את אחד |
'''טג'יקית''' ('''тоҷикӣ''' או '''تاجیکی''') היא [[שפה]] המהװה את אחד מ[[ניב (סיווג שפה)|ניבי]] השפה ה[[פרסית]] המודרניים. מספר דוברי השפה הוערך בשנת [[1991]] ב-4,457,500, ורובם מתגוררים ב[[טג'יקיסטן]] בה היא השפה הרשמית, ב[[אוזבקיסטן]] וב[[רוסיה]]. |
||
ניב זה התפצל מהשפה הפרסית המדוברת באיראן (פארסי) וב[[אפגניסטן]] (דארי) כתוצאה מגבולות מדינײם, בידוד גאוגרפי, תהליך תקינה והשפעה של השפה ה[[רוסית]] וה[[שפות טורקיות|שפות הטורקיות]] המדוברות במדינות [[מרכז אסיה]] השכנות. השפעה זו, בעיקר מצד האוזבקית, החלה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], והאוזבקית אף דחקה את השימוש בטג'יקית מרוב שטחה של אוזבקיסטן, למעט באזור הדרומי של המדינה ובערים [[סמרקנד]] ו[[בוכרה]]. עד [[המאה ה-20]] התייחסו דוברי השפה אל שפתם כאל פרסית, אולם לאחר מכן הנהיגו ה[[ברית המועצות|סובייטים]] את השימוש בשם "טג'יקית". בשל בידודה היחסי מיתר האזורים דוברי הפרסית, שמרה הטג'יקית על מספר יסודות ארכאים באוצר המילים שלה, ב[[דקדוק]]ה וב[[הגיה|הגייתה]]. |
ניב זה התפצל מהשפה הפרסית המדוברת באיראן (פארסי) וב[[אפגניסטן]] (דארי) כתוצאה מגבולות מדינײם, בידוד גאוגרפי, תהליך תקינה והשפעה של השפה ה[[רוסית]] וה[[שפות טורקיות|שפות הטורקיות]] המדוברות במדינות [[מרכז אסיה]] השכנות. השפעה זו, בעיקר מצד האוזבקית, החלה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], והאוזבקית אף דחקה את השימוש בטג'יקית מרוב שטחה של אוזבקיסטן, למעט באזור הדרומי של המדינה ובערים [[סמרקנד]] ו[[בוכרה]]. עד [[המאה ה-20]] התייחסו דוברי השפה אל שפתם כאל פרסית, אולם לאחר מכן הנהיגו ה[[ברית המועצות|סובייטים]] את השימוש בשם "טג'יקית". בשל בידודה היחסי מיתר האזורים דוברי הפרסית, שמרה הטג'יקית על מספר יסודות ארכאים באוצר המילים שלה, ב[[דקדוק]]ה וב[[הגיה|הגייתה]]. |
||
גרסה מ־20:15, 27 בדצמבר 2013
שגיאות פרמטריות בתבנית:שפה
פרמטרים [ שם מקורי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
_and_Nastaliq_(%D8%AA%D8%A7%D8%AC%DB%8C%DA%A9%DB%8C).svg) | |
| מדינות | טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, רוסיה |
|---|---|
| אזורים | מרכז אסיה |
| דוברים | 4,457,500 |
| כתב | אלפבית קירילי, אלפבית ערבי, אלפבית לטיני |
| משפחה |
|
| לאום |
 טג'יקיסטן |
| ארגון | אין |
| מוסד | אין |
| קוד שפה |
tg  |
| קוד ISO 639-1 |
tg |
| קוד ISO 639-2 |
tgk |
| קוד ISO 639-3 |
tgk |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
טג'יקית (тоҷикӣ או تاجیکی) היא שפה המהװה את אחד מניבי השפה הפרסית המודרניים. מספר דוברי השפה הוערך בשנת 1991 ב-4,457,500, ורובם מתגוררים בטג'יקיסטן בה היא השפה הרשמית, באוזבקיסטן וברוסיה.
ניב זה התפצל מהשפה הפרסית המדוברת באיראן (פארסי) ובאפגניסטן (דארי) כתוצאה מגבולות מדינײם, בידוד גאוגרפי, תהליך תקינה והשפעה של השפה הרוסית והשפות הטורקיות המדוברות במדינות מרכז אסיה השכנות. השפעה זו, בעיקר מצד האוזבקית, החלה במאה ה-16, והאוזבקית אף דחקה את השימוש בטג'יקית מרוב שטחה של אוזבקיסטן, למעט באזור הדרומי של המדינה ובערים סמרקנד ובוכרה. עד המאה ה-20 התייחסו דוברי השפה אל שפתם כאל פרסית, אולם לאחר מכן הנהיגו הסובייטים את השימוש בשם "טג'יקית". בשל בידודה היחסי מיתר האזורים דוברי הפרסית, שמרה הטג'יקית על מספר יסודות ארכאים באוצר המילים שלה, בדקדוקה ובהגייתה.
טג'יקית נחלקת בתורה לארבע קבוצות ניבים משניים עיקריים - צפונית, מרכזית, דרומית ודרום-מזרחית. השפה התקנית מבוססת על הניב המדובר בצפון-מערב המדינה, סמוך לסמרקנד שבאוזבקיסטן, ועל-כן הוא מושפע במידה רבה יחסית מאוזבקית. בוכרית, שפתם של יהודי בוכרה, הוא ניב טגי'קי צפוני, המדובר בפי כ-110,000 איש בעיקר בישראל ובארצות הברית.
טגי'יקית נכתבת כיום באלפבית קירילי מותאם. החל ב-1928 ועד סוף שנות ה-30 של המאה ה-20 היא נכתבה באלפבית לטיני, ועד שנות ה-20 באלפבית ערבי המותאם לפרסית. באלפבית הטג'יקי 35 אותיות (4 אותיות בוטלו בשנת 1998), והוא כולל שש אותיות ייחודיות: Ғ (ר'), Ӣ (אִיְ), Қ (ק), Ӯ (ɵ), Ҳ (ה), ו-Ҷ (ג'). אותיות קיריליות אחרות נמצאות בשימוש רק במילים שאולות.
הגײת השפה וכתיבתה
| סדקי | ענבלי | וילוני | חכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי | שפתי (־שיני) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | n | m | ||||||||||||
| סותם | | ʔ | | q | g | k | d | t | b | p | ||||
| מחוכך | ʤ | ʧ | ||||||||||||
| חוכך | | h | ʁ | χ | ʒ | ʃ | z | s | v | f | ||||
| מקורב (צדי) |
j | |||||||||||||
| l | ||||||||||||||
| רוטט | r | |||||||||||||
