השכר הממוצע בישראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mr. W (שיחה | תרומות)
Mr. W (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{שוק העבודה}}
{{שוק העבודה}}
'''השכר הממוצע ב[[ישראל]]''' הוא ה[[ממוצע]] של ה[[שכר]] [[ברוטו]], ומהווה אינדיקטור לשינויים בגובה השכר במשק וכבסיס לתשלומים שונים הצמודים אליו. למעשה מסתתרים מאחורי מושג זה מושגים אחדים, הנבדלים זה מזה במשמעותם וערכם{{הערה|בין 8,000 ל11,500 ש"ח בכפוף לגורם המחשב נכון לאוקטובר 2013}}, כמפורט להלן.
'''השכר הממוצע בישראל''' מייצג את [[שכר ממוצע|השכר הממוצע]] [[ברוטו]] ב[[ישראל]], ומהווה אינדיקטור לשינויים בגובה השכר במשק וכבסיס לתשלומים שונים הצמודים אליו. למעשה מסתתרים מאחורי מושג זה מושגים אחדים, הנבדלים זה מזה במשמעותם וערכם{{הערה|בין 8,000 ל11,500 ש"ח בכפוף לגורם המחשב נכון לאוקטובר 2013}}, כמפורט להלן.


==השכר הממוצע למשרת שכיר==
==השכר הממוצע למשרת שכיר==
'''השכר הממוצע למשרת שכיר''' הוא מדד שמחושב על ידי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] (ובקיצור: הלמ"ס) כאינדיקטור לשינויים בגובה השכר במשק. המדד מחושב על ידי חלוקת סך כל השכר (במחירים קבועים ובמחירים שוטפים) בש"ח ב'''מדד משרות השכיר'''.
"השכר הממוצע למשרת שכיר" הוא מדד שמחושב על ידי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] (ובקיצור: הלמ"ס) כאינדיקטור לשינויים בגובה השכר במשק. המדד מחושב על ידי חלוקת סך כל השכר (במחירים קבועים ובמחירים שוטפים) בש"ח במדד משרות השכיר.


'''מדד משרות השכיר''' - הוא מספר השכירים (הקבועים והארעיים) המופיעים בגיליונות השכר של חברות ומוסדות , שעבדו באותו חודש לפחות יום אחד (או נעדרו זמנית בתשלום).
מדד משרות השכיר - הוא מספר השכירים (הקבועים והארעיים) המופיעים בגיליונות השכר של חברות ומוסדות , שעבדו באותו חודש לפחות יום אחד (או נעדרו זמנית בתשלום). שכירים שמופיעים בגיליונות השכר של יותר ממוסד אחד באותו חודש - נספרים כמספר הפעמים שהם מופיעים. מכאן שלמעשה מתייחסים הנתונים למספר משרות השכיר שבעבורן שולמה משכורת באותו חודש ולא למספר השכירים בפועל.
שכירים שמופיעים בגיליונות השכר של יותר ממוסד אחד באותו חודש - נספרים כמספר הפעמים שהם מופיעים. מכאן שלמעשה מתייחסים הנתונים '''למספר משרות השכיר''' שבעבורן שולמה משכורת באותו חודש '''ולא''' למספר השכירים בפועל.


הנתונים נאספים על ידי מדגם מקרב העובדים הישראלים המכסה כ- 65% מסך כל משרות השכיר בישראל ו- 78% מסך כל משרות השכירים עובדי חו"ל.
הנתונים נאספים על ידי מדגם מקרב העובדים הישראלים המכסה כ- 65% מסך כל משרות השכיר בישראל ו- 78% מסך כל משרות השכירים עובדי חו"ל.


==השכר הממוצע==
==השכר הממוצע==
מדד זה מחושב על ידי [[המוסד לביטוח לאומי]] ב-1 בינואר של כל שנה, על ידי מיצוע מדדי '''השכר הממוצע למשרת שכיר''', וכן במועד תשלום [[תוספת יוקר]].
מדד זה מחושב על ידי [[המוסד לביטוח לאומי]] ב-1 בינואר של כל שנה, על ידי מיצוע מדדי השכר הממוצע למשרת שכיר, וכן במועד תשלום [[תוספת יוקר]].


המוסד לביטוח לאומי משתמש בערך שמחושב ב-1 בינואר של כל שנה, ולאחר מכן מתעדכן המדד בכל פעם שמתבצע תשלום עבור תוספת יוקר.
המוסד לביטוח לאומי משתמש בערך שמחושב ב-1 בינואר של כל שנה, ולאחר מכן מתעדכן המדד בכל פעם שמתבצע תשלום עבור תוספת יוקר.


מדד זה מוגדר בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 באופן הבסיסי הבא -
מדד זה מוגדר בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 באופן הבסיסי הבא -
'''השכר הממוצע''' הנו הצירוף של שניים אלה:
השכר הממוצע הנו הצירוף של שניים אלה:
* בסיס החישוב - ה[[ממוצע]] החודשי של '''השכר הממוצע למשרת שכיר''' בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ל'''יום העדכון'''.
* בסיס החישוב - ה[[ממוצע]] החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון.
* התוספות לבסיס - תוספת לממוצע השכר בשיעור תשלום [[תוספת יוקר|תוספת היוקר]] שניתנה בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ל'''יום העדכון'''.
* התוספות לבסיס - תוספת לממוצע השכר בשיעור תשלום [[תוספת יוקר|תוספת היוקר]] שניתנה בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון.


'''יום העדכון''' נקבע בחוק ל-1 בינואר של כל שנה, ואם שולמה תוספת יוקר לאחר מכן - 1 בחודש שבו שולמה התוספת.
יום העדכון נקבע בחוק ל-1 בינואר של כל שנה, ואם שולמה תוספת יוקר לאחר מכן - 1 בחודש שבו שולמה התוספת.


עד שנת 2005 שימש מדד '''השכר הממוצע''' את המוסד לביטוח לאומי לקביעת גובה הקצבאות שהוא משלם ודמי הביטוח שהוא גובה. החל מתחילת 2006 מוצמדים מרבית הסכומים שבחוק הביטוח הלאומי ל[[מדד המחירים לצרכן]] ולא לשכר הממוצע. [[שכר מינימום|שכר המינימום]] ותקרת משכורת הזכאי לפנסיה חובה ממשיך להתעדכן לפי מדד השכר הממוצע במשק.
עד שנת 2005 שימש מדד השכר הממוצע את המוסד לביטוח לאומי לקביעת גובה הקצבאות שהוא משלם ודמי הביטוח שהוא גובה. החל מתחילת 2006 מוצמדים מרבית הסכומים שבחוק הביטוח הלאומי ל[[מדד המחירים לצרכן]] ולא לשכר הממוצע. [[שכר מינימום|שכר המינימום]] ותקרת משכורת הזכאי לפנסיה חובה ממשיך להתעדכן לפי מדד השכר הממוצע במשק.


==השכר הממוצע במשק==
==השכר הממוצע במשק==
בפרסומים של משרדי ממשלה ובנק ישראל מחושב בדרך כלל מדד '''השכר הממוצע במשק''' על ידי מיצוע שלושת החודשים האחרונים שלגביהם פירסמה הלמ"ס את מדד '''השכר הממוצע למשרת שכיר'''. החישוב נעשה בדרך זו מטעמי נוחות ומעצם העובדה שהתוספות השונות זניחות בדרך כלל ואינן משפיעות על איכות המסקנות.
בפרסומים של משרדי ממשלה ובנק ישראל מחושב בדרך כלל מדד השכר הממוצע במשק על ידי מיצוע שלושת החודשים האחרונים שלגביהם פירסמה הלמ"ס את מדד השכר הממוצע למשרת שכיר. החישוב נעשה בדרך זו מטעמי נוחות ומעצם העובדה שהתוספות השונות זניחות בדרך כלל ואינן משפיעות על איכות המסקנות.


==ביקורת על השימוש בשכר הממוצע==
==ביקורת על השימוש בשכר הממוצע==

גרסה מ־00:12, 5 בינואר 2014

שוק העבודה

שכר ממוצע
שכר מינימום
שכר חציוני
אבטלה
יחסי עבודה
פנסיה

השכר הממוצע בישראל מייצג את השכר הממוצע ברוטו בישראל, ומהווה אינדיקטור לשינויים בגובה השכר במשק וכבסיס לתשלומים שונים הצמודים אליו. למעשה מסתתרים מאחורי מושג זה מושגים אחדים, הנבדלים זה מזה במשמעותם וערכם[1], כמפורט להלן.

השכר הממוצע למשרת שכיר

"השכר הממוצע למשרת שכיר" הוא מדד שמחושב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ובקיצור: הלמ"ס) כאינדיקטור לשינויים בגובה השכר במשק. המדד מחושב על ידי חלוקת סך כל השכר (במחירים קבועים ובמחירים שוטפים) בש"ח במדד משרות השכיר.

מדד משרות השכיר - הוא מספר השכירים (הקבועים והארעיים) המופיעים בגיליונות השכר של חברות ומוסדות , שעבדו באותו חודש לפחות יום אחד (או נעדרו זמנית בתשלום). שכירים שמופיעים בגיליונות השכר של יותר ממוסד אחד באותו חודש - נספרים כמספר הפעמים שהם מופיעים. מכאן שלמעשה מתייחסים הנתונים למספר משרות השכיר שבעבורן שולמה משכורת באותו חודש ולא למספר השכירים בפועל.

הנתונים נאספים על ידי מדגם מקרב העובדים הישראלים המכסה כ- 65% מסך כל משרות השכיר בישראל ו- 78% מסך כל משרות השכירים עובדי חו"ל.

השכר הממוצע

מדד זה מחושב על ידי המוסד לביטוח לאומי ב-1 בינואר של כל שנה, על ידי מיצוע מדדי השכר הממוצע למשרת שכיר, וכן במועד תשלום תוספת יוקר.

המוסד לביטוח לאומי משתמש בערך שמחושב ב-1 בינואר של כל שנה, ולאחר מכן מתעדכן המדד בכל פעם שמתבצע תשלום עבור תוספת יוקר.

מדד זה מוגדר בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 באופן הבסיסי הבא - השכר הממוצע הנו הצירוף של שניים אלה:

  • בסיס החישוב - הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון.
  • התוספות לבסיס - תוספת לממוצע השכר בשיעור תשלום תוספת היוקר שניתנה בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון.

יום העדכון נקבע בחוק ל-1 בינואר של כל שנה, ואם שולמה תוספת יוקר לאחר מכן - 1 בחודש שבו שולמה התוספת.

עד שנת 2005 שימש מדד השכר הממוצע את המוסד לביטוח לאומי לקביעת גובה הקצבאות שהוא משלם ודמי הביטוח שהוא גובה. החל מתחילת 2006 מוצמדים מרבית הסכומים שבחוק הביטוח הלאומי למדד המחירים לצרכן ולא לשכר הממוצע. שכר המינימום ותקרת משכורת הזכאי לפנסיה חובה ממשיך להתעדכן לפי מדד השכר הממוצע במשק.

השכר הממוצע במשק

בפרסומים של משרדי ממשלה ובנק ישראל מחושב בדרך כלל מדד השכר הממוצע במשק על ידי מיצוע שלושת החודשים האחרונים שלגביהם פירסמה הלמ"ס את מדד השכר הממוצע למשרת שכיר. החישוב נעשה בדרך זו מטעמי נוחות ומעצם העובדה שהתוספות השונות זניחות בדרך כלל ואינן משפיעות על איכות המסקנות.

ביקורת על השימוש בשכר הממוצע

לאחרונה הולכת וגוברת הביקורת בנוגע לאפקטיביות של השכר הממוצע, כמדד איכותי לאומדן ההכנסות במשק. הנימוקים לביקורת זו מתמקדים בעיקר באופי הא-סימטרי של חלוקת ההכנסות בישראל. למעשה, ממשיך הטיעון, ככל שפערי ההכנסות במשק גדלים, נפגמת יכולת האומדן של השכר הממוצע. בשל הקשר המורכב השורר בין התפלגות השכר לממוצע, מדינות מערביות רבות זנחו את האחרון לטובת השכר החציוני - השכר האמצעי - שחצי מן המשכורות קטנות ממנו וחצי גדולות ממנו.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בין 8,000 ל11,500 ש"ח בכפוף לגורם המחשב נכון לאוקטובר 2013