הבדלים בין גרסאות בדף "הטריומווירט הראשון"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (←‏גנאיוס פומפיוס מגנוס: קישורים פנימיים)
===גנאיוס פומפיוס מגנוס===
{{הפניה לערך מורחב|גנאיוס פומפיוס מגנוס}}
'''גנאיוס פומפיוס מגנוס''' (המכונה לרוב פומפיוס הגדול; ב[[לטינית]]: Gnaeus Pompeius Magnus) היה הגנרל החשוב ביותר ברפובליקה בסוף שנות ה-60.{{הערה|Mommsen p 107}} הוא שב הביתה בשנת [[62 לפנה"ס]] ממסעותיו במזרח, שבמהלכם הדביר את [[שודדי הים הקיליקיים]], השלים את [[מלחמת מיטרידטסמיתרידטס השלישית]], חיסל באופן סופי את [[האימפריה הסלאוקית]] והפך את [[ממלכת החשמונאים]] ל[[מדינת חסות]] של רומא. פומפיוס ערך [[טריומף (מצעד ניצחון)|טריומף]] ענק שנמשך יומיים מ-[[28 בספטמבר]] עד [[29 בספטמבר]] לכבוד ניצחונותיו והיה בשיא תהילתו הציבורית.
 
כעת ניצבו בפניו שתי משימות. הראשונה: העברתו של חוק שיעניק [[קרקע]] חקלאית לחייליו המשוחררים הן ממערכותיו בספרד נגד [[קווינטוס סרטוריוס]] והן למשוחרריו ממערכה במזרח. פומפיוס הצליח להעביר חוק שהעניק קרקע לחייליו ששירתו תחת פיקודו ב[[היספניה]], אך הסנאט לא סיפק את המשאבים הדרושים והחוק נותר אות מתה, במיוחד שרבים מהם התגייסו מחדש כדי לשרת תחת פיקודו במערכה נגד שודדי הים ונגד מיטרידטס[[מיתרידטס השישי, מלך פונטוס|מיתרידטס]].{{הערה|R. E. Smith, p 84}} השנייה: אשרור בדיעבד של [[הסדרי פומפיוס|הסדריו במזרח]]. פומפיוס ערך את הסדריו ללא קבלת אישור מוקדם מהסנאט וכעת ביקש אישור בדיעבד לפעולותיו. ה[[אופטימאטים]] ובראשם [[קאטו הצעיר]] התנגדו לכך בתוקף. הם ניסו כל שיטה כדי למנוע ממנו את אשרור תקנותיו כמו הדרישה לדון בכל תקנה ותקנה בנפרד מה שהיה גורם להתמשכות אינסופית של הדיון.
 
פומפיוס יכולה היה לפנות אל המוני העם ולעורר מהומות, על בסיס אהדה הציבורית שזכה לה או גרוע מכך לעלות בראש חייליו על רומא עצמה ולכונן הסדר שהיה נוח לו כמו שעשה [[לוקיוס קורנליוס סולה]] כ-20 שנים לפני כן. פומפיוס לא עשה לא את זה ולא את זה, אלא ביקש למצוא חלופה חוקית לפעולותיו.{{הערה|Erich S Gruen, p 87}}{{הערה|Robin Seagar p 75}}
פומפיוס קיווה להשיג זאת במהלך שנת 61 לפנה"ס. הקונסולים של השנה היו [[מרקוס ולריוס מסאלה ניגר]] (Marcus Valerius Messalla Niger) ו[[מרקוס פופיוס פיסו פרוגי קלפורנינאנוס|פיסו]] (Marcus Pupius Piso Frugi Calpurnianus), שהיה ה[[לגאטוס]] שלו והיה נאמן לו, אך דבר לא נעשה, בעיקר כי פיסו היה עסוק עם משפטו של [[פובליוס קלודיוס פולכר]]. פומפיוס ניסה בכל כוחו לתמוך בלגאטוס אחר, [[לוקיוס אפרניוס (קונסול)|לוקיוס אפרניוס]] (Lucius Afranius) אך אפרניוס היה פוליטיקאי כושל ואילו בן זוגו לקונסולט, [[קווינטוס קייקיליוס מטלוס קלר]] (Quintus Caecilius Metellus Celer) היה עוין לפומפיוס אחרי שפומפיוס התגרש מאשתו מוקיה טרטיה (Mucia Tertia) כדי להיות פנוי לזוגיות רווחית יותר עם אחיינתו של קאטו הצעיר כדי להתקרב לאופטימאטים.
 
קאטו דחה אותו ובסוף פומפיוס קלקל את יחסיו עם משפחתה של מוקיה טרטיה ולא השיג דבר בתמורה. מורקיה טרטיה הייתה בת דודתו של קלר והוא נטר טינה לפומפיוס בגלל גירושיו מבת דודתו ללא סיבה מוצדקת. בנוסף לכך, קמה אופוזיציה חריפה מאוד להצעת החוק האגררית מצדם של קאטו הצעיר ו[[לוקולוס]] שנטר טינה לפומפיוס כי פומפיוס החליף אותו בפיקוד הצבא הרומי במלחמת מיטרידטסמיתרידטס השלישית ולוקולוס חש שניצחונו נגנב ממנו על ידי פומפיוס שרק קצר את פירות עמלו.{{הערה|Robin Seagar, p 81}}
 
===מרקוס ליקיניוס קראסוס===
'''מרקוס ליקיניוס קראסוס''' (בלטינית: Marcus Licinius Crassus), היה המבוגר מבין השלושה. הוא צבר הון עצום בעת מלחמות האזרחים של סולה ונהג לממן פוליטיקאים שונים כצורת השקעה פוליטית, אפילו ללא רווח מידי. כך למשל תמך כספית בקיסר ואף ערב לחובותיו. בגלל בצע אישי וקשריו עם ה[[פובליקנים]] (גובי מסים) תמך קראסוס באמצע שנות ה-60 בהפיכת מצרים לפרובינקיה רומית וכן תמך בהענקת [[אזרחות רומית]] לתושבי [[גאליה קיסאלפינה]]. כל אחת מההחלטות האלה הייתה צפויה להביא לו תועלת רבה - בין אם כלכלית ובין אם פוליטית. אם תושביה גאליה קיסאלפינה היו מקבלים אזרחות, היו חייבים לו וכך היה זוכה בכוח פוליטי רב.
 
קראסוס תמך לא רק בפוליטיקאים, אלא גם באנשי עסקים פרטיים. כך למשל תמך בפובליקנים שנשלחו לפרובנקיות המזרחיות אחרי סיום [[מלחמות מיטרידטסמיתרידטס]]. אלה קיוו להתעשר, אך מצאו ארץ מדולדלת שחרבה במלחמות הרבות והתקשו לעמוד בתשלומים לאוצר הרומי. קראסוס ניסה לסייע להם בסנאט, אך נתקל בהתנגדות.
 
קראסוס אהב לעמוד מאחורי הקלעים וחיפש לעצמו שותף זוטר נאמן שהיה יכול לקדם את ענייניו השונים. קיסר היה פוליטיקאי רעב ונמרץ שהיה בתחילת הקריירה הפוליטית שלו ולכן היה מועמד טוב מבחינתו של קראסוס. קראסוס אכן תמך בו במערכות בחירות קודמות וכעת הסכים להדק את שיתוף הפעולה ביניהם. כוחו הפוליטי הרב נבע מרשת הקשרים עם המוני פוליטיקאים שהוא יצר. אלה היו חייבים לו על תמיכתו בהם והוא ניצל תלות זו להנאתו.

תפריט ניווט