ז'יל פרסון דה רוברוואל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:56, 10 בינואר 2014

ז'יל פֶּרְסוֹן דה רובּרוואל (בצרפתית: Gilles Personne de Roberval;‏ 10 באוגוסט 1602 - 27 באוקטובר 1675) היה מתמטיקאי צרפתי שחקר בעיות באנליזה. ממציא מאזני רוברוואל (אנ').

רוברוואל קרוי על-שם הקומונה רוברוואל שבאואז, שבה נולד.

ב-1627 השתתף במצור על לה רושל (אנ'). באותה שנה יצא לפריז, ושם מונה למושב לפילוסופיה של קולג' Gervais ב-1631 ולמושב למתמטיקה של הקולג' דה פראנס ב-1633. על מחזיק המושב היה להציע בעיות מתמטיות, ולוותר עליו לטובת מי שיפתור אותן טוב ממנו; רוברוואל עמד במשימה, והחזיק במושב עד יום מותו.

במחקריו המתמטיים עסק בעיקר בבעיות באנליזה. הוא פיתח שיטה לחישוב השטח של משטחים והנפח של גופים תלת-ממדיים, וקרא לה "שיטת ה-Indivisibles". השיטה (לחישוב שטח) מבוססת על חלוקה לצורות כמעט מלבניות, שאותן אפשר להסיע זו לצד זו עד לקבלת צורה מוכרת. בונאוונטורה קאוואליירי פיתח שיטה דומה (עקרון קאוואליירי) באופן בלתי תלוי, אך הגישה כולה, שדרשה מיומנות גאומטרית וכושר המצאה לטיפול בכל מקרה ומקרה, התייתרה לחלוטין בתוך כמה עשרות שנים, כאשר המציאו לייבניץ וניוטון את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי. רוברוואל גילה דרך כללית לציור משיקים לעקום, כשהוא מפרק את העקום לסכום של כמה תנועות פשוטות. במסגרת מחקריו על השטח מצא שיטה לקבל עקום אחד מרעהו, תוך שמירה על השטח בין העקום לאסימפטוטה שלו. לשיטה הזו קרא טוריצ'לי "קווי רוברוואל". דקרט ביקר את השיטות של רוברוואל ושל פייר דה פרמה כלא מספקות, והעוינות שנוצרה בין השניים הביאה את רוברוואל לבקר את השיטות האנליטיות שהכניס באותה עת דקרט לחקר הגאומטריה.

רוברוואל תמך במודל ההליוצנטרי של קופרניקוס, והאמין שכל שני חלקיקי חומר ביקום מושכים זה את זה. רוברוואל היה אחד מן המתמטיקאים שהשפיעו יותר מכל על אייזיק בארו, שהיה לימים מורו של אייזיק ניוטון, שהביא עקרון זה למיצוי במסגרת חוק המשיכה האוניברסלי.

קישורים חיצוניים

ביוגרפיה של ז'יל פרסון דה רוברוואל, באתר MacTutor (באנגלית)

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ז'יל פרסון דה רוברוואל".

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 ב-[[1627]] השתתף ב[[המצור על לה רושל|מצור על לה רושל]] {{אנ|Siege of La Rochelle}}. באותה שנה יצא ל[[פריז]], ושם מונה למושב לפילוסופיה של קולג' Gervais ב-[[1631]] ולמושב למתמטיקה של ה[[קולג' דה פראנס]] ב-[[1633]]. על מחזיק המושב היה להציע בעיות מתמטיות, ולוותר עליו לטובת מי שיפתור אותן טוב ממנו; רוברוואל עמד במשימה, והחזיק במושב עד יום מותו.
-במחקריו המתמטיים עסק בעיקר בבעיות ב[[אנליזה מתמטית|אנליזה]]. הוא פיתח שיטה לחישוב ה[[שטח (מתמטיקה)|שטח]] של [[משטח|משטחים]] וה[[נפח]] של גופים תלת-ממדיים, וקרא לה "שיטת ה-Indivisibles". השיטה (לחישוב שטח) מבוססת על חלוקה לצורות כמעט מלבניות, שאותן אפשר להסיע זו לצד זו עד לקבלת צורה מוכרת. [[בונאוונטורה קאוואליירי]] פיתח שיטה דומה ([[עקרון קאוואליירי]]) באופן בלתי תלוי, אך הגישה כולה, שדרשה מיומנות גאומטרית וכושר המצאה לטיפול בכל מקרה ומקרה, התייתרה לחלוטין בתוך כמה עשרות שנים, כאשר המציאו [[לייבניץ]] ו[[ניוטון]] את ה[[חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי|חשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי]]. רוברוואל גילה דרך כללית לציור [[משיק|משיקים]] ל[[עקום]], כשהוא מפרק את העקום לסכום של כמה תנועות פשוטות. במסגרת מחקריו על השטח מצא שיטה לקבל עקום אחד מרעהו, תוך שמירה על השטח בין העקום ל[[אסימפטוטה]] שלו. לשיטה הזו קרא [[טוריצ'לי]] "קווי רוברוואל". [[דקרט]] ביקר את השיטות של רוברוואל ושל [[פייר דה פרמה]] כלא מספקות, והעוינות שנוצרה בין השניים הביאה את רוברוואל לבקר את השיטות האנליטיות שהכניס באותה עת דקרט לחקר ה[[גאומטריה]].
+במחקריו המתמטיים עסק בעיקר בבעיות ב[[אנליזה מתמטית|אנליזה]]. הוא פיתח שיטה לחישוב ה[[שטח (מתמטיקה)|שטח]] של [[משטח אלגברי|משטח]]ים וה[[נפח]] של גופים תלת-ממדיים, וקרא לה "שיטת ה-Indivisibles". השיטה (לחישוב שטח) מבוססת על חלוקה לצורות כמעט מלבניות, שאותן אפשר להסיע זו לצד זו עד לקבלת צורה מוכרת. [[בונאוונטורה קאוואליירי]] פיתח שיטה דומה ([[עקרון קאוואליירי]]) באופן בלתי תלוי, אך הגישה כולה, שדרשה מיומנות גאומטרית וכושר המצאה לטיפול בכל מקרה ומקרה, התייתרה לחלוטין בתוך כמה עשרות שנים, כאשר המציאו [[לייבניץ]] ו[[ניוטון]] את ה[[חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי|חשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי]]. רוברוואל גילה דרך כללית לציור [[משיק]]ים ל[[עקום]], כשהוא מפרק את העקום לסכום של כמה תנועות פשוטות. במסגרת מחקריו על השטח מצא שיטה לקבל עקום אחד מרעהו, תוך שמירה על השטח בין העקום ל[[אסימפטוטה]] שלו. לשיטה הזו קרא [[טוריצ'לי]] "קווי רוברוואל". [[דקרט]] ביקר את השיטות של רוברוואל ושל [[פייר דה פרמה]] כלא מספקות, והעוינות שנוצרה בין השניים הביאה את רוברוואל לבקר את השיטות האנליטיות שהכניס באותה עת דקרט לחקר ה[[גאומטריה]].
 רוברוואל תמך ב[[המודל ההליוצנטרי|מודל ההליוצנטרי]] של [[קופרניקוס]], והאמין שכל שני חלקיקי חומר ביקום מושכים זה את זה. רוברוואל היה אחד מן המתמטיקאים שהשפיעו יותר מכל על [[אייזיק בארו]], שהיה לימים מורו של [[אייזיק ניוטון]], שהביא עקרון זה למיצוי במסגרת [[חוק המשיכה האוניברסלי]].