הספרייה הבודליינית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:25, 30 בינואר 2014

הספרייה הבודליינית או באופן מדוייק יותר ספריית הבודליאנה (Bodleian Library) היא ספריית המחקר המרכזית של אוניברסיטת אוקספורד, היא אחת מן הספריות העתיקות ביותר באירופה ובבריטניה היא שנייה רק לספרייה הבריטית (הספרייה העיונית הגדולה בעולם). מאז 2003 היא מוגדרת כאחת משש ספריות ההפקדה של בריטניה‏‏^[1] וכן רשאית לדרוש עותק מכל ספר שיצא לאור באירלנד. בקרב בוגרי אוקספורד מכונה "Bodley" או "the Bod".

היסטוריה

הספרייה הראשונה באוקספורד נבנתה למטרה זו במאה ה-14. לספרייה זו היה אוסף קטן יחסית שגדל בהתמדה. בין השנים 1435 ל-1437 תרם הדוכס האמפרי (אחיו של הנרי החמישי, מלך אנגליה), אוסף גדול של ספרים, עבורו נבנה מבנה מתאים במבנה ה-Divinity School (אנ'), הקיים עד היום כחלק מהספרייה ונקרא "ספריית הדוכס האמפרי".

במאה ה-16 התדרדרה הספרייה עד כדי מכירת כל הריהוט וכמעט כל הספרים שבה. ומאוספו של הדוכס האמפרי נותרו בה רק שלושה ספרים. בשנת 1598 פנה המלומד תומאס בודלי (אנ') לסגן מנהל אוניברסיטת אוקספורד והציע לממן רכישת ספרים לצורך הקמתה מחדש של הספרייה. הוא אף תרם ספרים מאוספו האישי. ב-8 בנובמבר 1602 נפתחה רשמית "ספריית בודלי" או הספרייה הבודליינית.

בודלי רכש ספרים ברחבי העולם, כולל מטורקיה ומסין. ב-1610 הגיע להסכם עם מוציא לאור גדול בלונדון שימסור עותק אחד מכל ספר שיוציא לספריה הבודליינית. האוסף גדל במהירות רבה והמבנה הסמוך ל-Divinity School הורחב כדי לקלוט את כל הספרים. ב-1654 קיבלה הספרייה בירושה את אוספו הגדול של ג'ון סלדן (אנ'), ובו כמות גדולה של כתבים עבריים ובנושאים יהודיים. אוסף זה נקרא עד היום Selden End.

החוק הראשון של הספרייה הוא שאין משאילים ממנה ספרים, אלא ניתן לעיין בהם במקום בלבד. כלל זה לא נשבר מעולם, אף כשצ'ארלס הראשון, מלך אנגליה ביקש לשאול ספר בשנת 1645, נענה שהוא מוזמן לעיין בו בספרייה אך אינו יכול לקבלו בהשאלה‏‏^[2].

מבנה

המבנה המרכזי של הספרייה נבנה בין 1612 ל-1619 בסמוך ל-Divinity School ונקרא "מגדל חמשת הסדרים" כיוון שהוא מכיל מרכיבים ארכיטקטוניים מן הסדר הדורי, הסדר האיוני, הסדר הקורינתי, הסדר הטוסקאני והסדר המשולב. החדרים הם במבנה מרובע ושימשו בעבר כחדרי הרצאות, עם גידולו של האוסף "נכבשו" על ידי ספרים. כיום אחד החדרים משמש כחלל לתערוכות מתחלפות וחדרים אחרים משמשים כחדרי פגישות.

ב-1860 התרחבה הספרייה אל הבניין הקרוי רדקליף קמרה (Radcliffe Camera) ושם שוכנו אוספי המדע והרפואה של הספרייה. בין השנים 1909 - 1912 נבנו מחסנים תת-קרקעיים מתחת למבנה.

בניין קלרנדון (Clarendon Building), שנבנה בין השנים 1711 ו-1715 והיה שייך להוצאה לאור של האוניברסיטה נמסר לספרייה בשנת 1975.

בשנים 1935 - 1940 נבנה מול בניין קלרנדון מבנה "הבודליינית החדשה" (New Bodleian). זהו מבנה בצורת זיגוראת, ש-60% משטח האכסון שבו מצוי מתחת לפני האדמה.

הספרייה מאז המאה ה-20

בשנת 1914 עלה לראשונה מספר הספרים בספריה על מיליון. נכון לספטמבר 2005 מכילה הספרייה למעלה מ-8 מיליון ספרים, למעלה מ-170 קילומטר של מדפים וצוות של כ-400 איש^[3]. למעלה מ-1.5 מיליון ספרים מאוחסנים באתר ישן ששימש מכרה מלח מחוץ לאוקספורד. הספרייה מופעלת על ידי גוף הנקרא "שירותי הספרייה של אוקספורד" המפעיל מערכת אלקטרונית לעיון בקטלוג ולהזמנת ספרים (OLIS - Oxford Libraries Information System).

כיום מחולקת הספרייה לאוספים הבאים:

ספריית המשפטים
הספרייה היפנית
ספריית המכון ההודי
ספריית המכון ללימודי המזרח
ספריית הפקולטה לפילוסופיה
ספריית המדע (Radcliffe)
ספריית חבר העמים הבריטי והמכון ללימודי אפריקה
ספריית Sackler - אוסף בנושאי לימודים קלאסיים, תולדות האמנות, וארכאולוגיה

בעבר נדרשו קוראים ומבקרים לדקלם הצהרה בלטינית שבה התחייבו לא להכתים, לסמן או לפגוע בכל דרך אחרת בספרים או במסמכים אחרים, לא להדליק אש בספרייה ולציית לחוקי המקום. כיום קהילת האוניברסיטה חותמת נוסח אנגלי כתוב של ההצהרה, אך מבקרים מחוייבים לדקלם את ההצהרה בלשונם. לצורך כך קיים פרסום פנימי של הספריה ובו ההצהרה במספר לשונות, ביניהן עברית.

ב-2004 הודיעה הספרייה לחברת המידע גוגל שהיא תאפשר לה לסרוק כמיליון ספרים שהודפסו במקור לפני 1901‏‏ על מנת לפרסמם חינם באינטרנט^[4].

אוצרות מיוחדים

אחד מ-48 העותקים של תנ"ך גוטנברג ששרדו
ההוצאה הראשונה של כתבי ויליאם שייקספיר (מהדורת הפוליו הראשונה או ה"פוליו")
מכתבי המשורר פרסי ביש שלי
העותק הקדום ביותר של כתב היד של שירת רולאן
ארבעה העתקים של מגנה כרטה
קודקס מנדוסה - כתב יד אצטקי

בתרבות ובספרות

במבנה הספרייה צולמו מספר סרטי קולנוע ובהם שגעונו של המלך ג'ורג', המצפן הזהוב ושני סרטי הארי פוטר הראשונים (הארי פוטר ואבן החכמים והארי פוטר וחדר הסודות) בהם צולמו במקום קטעי בית החולים של הוגוורטס והספרייה של המוסד. כן צולמו במקום מספר פרקים מסדרות טלוויזיה בריטיות.

הספרייה שימשה מקום מפגש וכתיבה ללואיס קרול, מחבר הרפתקאות אליס בארץ הפלאות וכן לג'. ר. ר. טולקין, מחבר שר הטבעות וק.ס. לואיס, מחבר דברי ימי נרניה.

לקריאה נוספת

Philip, Ian: The Bodleian Library in the seventeenth and eighteenth centuries, Clarendon Press: Oxford, 1983, ISBN 0198224842

קישורים חיצוניים

האתר הרשמי

הערות שוליים

^ ‏בניגוד לספרייה הבריטית, הבודליאנית וכן ארבע ספריות ההפקדה הנוספות זכאיות לדרוש ולקבל עותק אחד מכל ספר היוצא לאור בבריטניה, אך הוצאות הספרים אינן מחויבות למסור להן עותק באופן יזום.‏
^ ‏ההיסטוריה של הספרייה, באתר הרשמי שלה.‏
^ Oxford University Library Services: "A university library for the 21st century: an exhibition of proposals by the oxford university library services (OULS)", (University of Oxford, 2005) http://www.ouls.ox.ac.uk/__data/assets/pdf_file/1878/A1_Boards_Sept_2005_COMPLETE_1_to_9.pdf , accessed: 2006-02-09.
^ תמרה טראובמן, ‏גוגל מעלה את מיטב הספריות בעולם לקריאה חינם באינטרנט‏ דה מרקר, 15/12/04.

[1] ‏בניגוד לספרייה הבריטית, הבודליאנית וכן ארבע ספריות ההפקדה הנוספות זכאיות לדרוש ולקבל עותק אחד מכל ספר היוצא לאור בבריטניה, אך הוצאות הספרים אינן מחויבות למסור להן עותק באופן יזום.‏

[2] ‏ההיסטוריה של הספרייה, באתר הרשמי שלה.‏

[accessed:_2006-02-09-3] Oxford University Library Services: "A university library for the 21st century: an exhibition of proposals by the oxford university library services (OULS)", (University of Oxford, 2005) http://www.ouls.ox.ac.uk/__data/assets/pdf_file/1878/A1_Boards_Sept_2005_COMPLETE_1_to_9.pdf , accessed: 2006-02-09.

[4] תמרה טראובמן, ‏גוגל מעלה את מיטב הספריות בעולם לקריאה חינם באינטרנט‏ דה מרקר, 15/12/04.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Bodleian Library.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרייה הבודליינית - בניין רדקליף]]
-'''הספרייה הבודליינית''' ('''Bodleian Library''') היא [[ספרייה|ספריית]] ה[[מחקר]] המרכזית של [[אוניברסיטת אוקספורד]], היא אחת מן הספריות העתיקות ביותר ב[[אירופה]] וב[[בריטניה]] היא שנייה רק ל[[הספרייה הבריטית|ספרייה הבריטית]] (הספרייה העיונית הגדולה בעולם). מאז [[2003]] היא מוגדרת כאחת משש [[ספריית הפקדה|ספריות ההפקדה]] של בריטניה‏‏<ref>‏בניגוד לספרייה הבריטית, הבודליאנית וכן ארבע ספריות ההפקדה הנוספות זכאיות לדרוש ולקבל עותק אחד מכל ספר היוצא לאור בבריטניה, אך הוצאות הספרים אינן מחויבות למסור להן עותק באופן יזום.‏</ref> וכן רשאית לדרוש עותק מכל ספר שיצא לאור ב[[אירלנד]]. בקרב בוגרי אוקספורד מכונה "Bodley" או "the Bod".
+'''הספרייה הבודליינית''' או באופן מדוייק יותר '''ספריית הבודליאנה '''('''Bodleian Library''') היא [[ספרייה|ספריית]] ה[[מחקר]] המרכזית של [[אוניברסיטת אוקספורד]], היא אחת מן הספריות העתיקות ביותר ב[[אירופה]] וב[[בריטניה]] היא שנייה רק ל[[הספרייה הבריטית|ספרייה הבריטית]] (הספרייה העיונית הגדולה בעולם). מאז [[2003]] היא מוגדרת כאחת משש [[ספריית הפקדה|ספריות ההפקדה]] של בריטניה‏‏<ref>‏בניגוד לספרייה הבריטית, הבודליאנית וכן ארבע ספריות ההפקדה הנוספות זכאיות לדרוש ולקבל עותק אחד מכל ספר היוצא לאור בבריטניה, אך הוצאות הספרים אינן מחויבות למסור להן עותק באופן יזום.‏</ref> וכן רשאית לדרוש עותק מכל ספר שיצא לאור ב[[אירלנד]]. בקרב בוגרי אוקספורד מכונה "Bodley" או "the Bod".
 ==היסטוריה==
@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 * ספריית Sackler - אוסף בנושאי [[לימודים קלאסיים]], [[תולדות האמנות]], ו[[ארכאולוגיה]]
-בעבר נדרשו קוראים ומבקרים לדקלם הצהרה ב[[לטינית]] שבה התחייבו לא להכתים, לסמן או לפגוע בכל דרך אחרת בספרים או במסמכים אחרים, לא להדליק אש בספרייה ולציית לחוקי המקום. כיום נדרשים המבקרים לחתום על נוסח [[אנגלית|אנגלי]] כתוב של ההצהרה, אף כי המעוניינים יכולים לקבל גם דף בלטינית לחתימתם.
+בעבר נדרשו קוראים ומבקרים לדקלם הצהרה ב[[לטינית]] שבה התחייבו לא להכתים, לסמן או לפגוע בכל דרך אחרת בספרים או במסמכים אחרים, לא להדליק אש בספרייה ולציית לחוקי המקום. כיום קהילת האוניברסיטה חותמת נוסח [[אנגלית|אנגלי]] כתוב של ההצהרה, אך מבקרים מחוייבים לדקלם את ההצהרה בלשונם. לצורך כך קיים פרסום פנימי של הספריה ובו ההצהרה במספר לשונות, ביניהן [[עברית]].
 ב-[[2004]] הודיעה הספרייה לחברת המידע [[גוגל (חברה)|גוגל]] שהיא תאפשר לה לסרוק כמיליון ספרים שהודפסו במקור לפני [[1901]]‏‏ על מנת לפרסמם חינם ב[[אינטרנט]]<ref>תמרה טראובמן, ‏[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&sbSubContrassID=0&itemNo=514829 גוגל מעלה את מיטב הספריות בעולם לקריאה חינם באינטרנט]‏ [[דה מרקר]], 15/12/04.</ref>.