גובה (גאומטריה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8: שורה 8:
נהוג לסמן קטע זה באות h, מהמילה ה[[אנגלית]] height (גובה).
נהוג לסמן קטע זה באות h, מהמילה ה[[אנגלית]] height (גובה).


שלושת הגבהים מאפיינים את המשולש, באופן הבא. נניח ש-<math>\ h_1,h_2,h_3</math> הם הגבהים לצלעות <math>\ a_1,a_2,a_3</math> במשולש. נסמן <math>\ T = h_1h_2+h_2h_3+h_3h_1</math>. אז שטח המשולש הוא <math>\ S = \frac{(h_1h_2h_3)^2}{\sqrt{T(T-2h_1h_2)(T-2h_2h_3)(T-2h_3h_1)}}</math>, והצלעות הן <math>\ a_i = \frac{2S}{h_i}</math>.
שלושת הגבהים מאפיינים את המשולש, באופן הבא. נניח ש-<math>\ h_1,h_2,h_3</math> הם הגבהים לצלעות <math>\ a_1,a_2,a_3</math> במשולש. נסמן <math>\ T = h_1h_2+h_2h_3+h_3h_1</math>. אז שטח המשולש הוא <math>\ S = \frac{(h_1h_2h_3)^2}{\sqrt{T(T-2h_1h_2)(T-2h_2h_3)(T-2h_3h_1)}}</math>, והצלעות הן <math>\ a_i = \frac{2S}{h_i}</math>.
מבין כל המשולשים שהגבהים שלהם לצלעות a,b נתונים, למשולש ישר הזווית (שבו a,b מאונכים) יש השטח המקסימלי.


==שימושים==
==שימושים==

גרסה מ־05:17, 9 בפברואר 2014

שלושת הגבהים במשולש

בגאומטריה, המושג גובה מוגדר בהקשר של מצולעים וגופים אחדים:

  • במשולש הגובה הוא קטע המחבר את קודקוד המשולש עם הצלע שמולו (או המשכה), ויוצר זווית ישרה (בת 90 מעלות) בינו ובין הצלע. שלושת הגבהים במשולש נפגשים בנקודה אחת הנמצאת (יחד עם מפגש התיכונים ומפגש האנכים האמצעיים) על ישר אוילר.
  • בטרפז ובמקבילית הגובה הוא קטע המחבר בין שתי הצלעות המקבילות, ויוצר זווית ישרה עם כל אחת מהן.
  • בפירמידה ובחרוט הגובה הוא קטע המחבר את הקודקוד עם הבסיס ומאונך לו.
  • במנסרה ובגליל הגובה הוא קטע המחבר את הבסיסים ומאונך להם.

נהוג לסמן קטע זה באות h, מהמילה האנגלית height (גובה).

שלושת הגבהים מאפיינים את המשולש, באופן הבא. נניח ש- הם הגבהים לצלעות במשולש. נסמן . אז שטח המשולש הוא , והצלעות הן . מבין כל המשולשים שהגבהים שלהם לצלעות a,b נתונים, למשולש ישר הזווית (שבו a,b מאונכים) יש השטח המקסימלי.

שימושים

במצולעים, הגובה משמש לחישוב השטח:

  • שטח המשולש הוא כאשר a הוא אורך הבסיס לגובה.
  • שטח המקבילית הוא כאשר a הוא אורך הבסיס לגובה. שטח הטרפז הוא כאשר a ו-b הם אורכי הבסיסים.

בגופים, הגובה משמש לחישוב הנפח:

  • נפח הפירמידה והחרוט הוא כאשר s הוא שטח הבסיס.
  • נפח המנסרה והגליל הוא כאשר s הוא שטח הבסיסים.