ונוס מברכת רם – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: דוגמה\1 |
←לקריאה נוספת: הרחבה |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
קיימים סימנים כי ה[[אמן (אמנות)|אמן]] הקדום מצא חלוק אבן שצורתו הטבעית הייתה נשית, והוא השתמש בשיטות חריטה על מנת להוסיף לדמות צוואר וידיים. |
קיימים סימנים כי ה[[אמן (אמנות)|אמן]] הקדום מצא חלוק אבן שצורתו הטבעית הייתה נשית, והוא השתמש בשיטות חריטה על מנת להוסיף לדמות צוואר וידיים. |
||
==קישורים חיצוניים== |
|||
* [http://www.imj.org.il/imagine/collections/itemH.asp?itemNum=197795 פריט במוזיאון ישראל] |
|||
==לקריאה נוספת== |
==לקריאה נוספת== |
||
<div style="direction: ltr;"> |
<div style="direction: ltr;"> |
||
*Goren-Inbar, N and Peltz, S, 1995, "Additional remarks on the Berekhat Ram figure," ''Rock Art Research'' '''12''', 131-132, quoted in Scarre, C (ed.) (2005). ''The Human Past'', (London: Thames and Hudson). |
*Goren-Inbar, N and Peltz, S, 1995, "Additional remarks on the Berekhat Ram figure," ''Rock Art Research'' '''12''', 131-132, quoted in Scarre, C (ed.) (2005). ''The Human Past'', (London: Thames and Hudson). |
||
</div> |
</div> |
גרסה מ־16:15, 10 בפברואר 2014
ונוס מברכת רם הוא השם שניתן לפסלון המשויך לקבוצת החפצים הפרהיסטוריים המכונים צלמיות ונוס, שנמצאה בשנת 1981 על ידי פרופסור נעמה גורן-ענבר מהאוניברסיטה העברית באזור בריכת רם שברמת הגולן. יש המשייכים את האתר בו נמצא הפסלון לתרבות האשלו-יברודית.
הצלמית גולפה מאבן סקוריה אדומה, אורכה 3.5 ס"מ וייתכן כי שמשה למטרות סמליות או דתיות. יחד עם זאת, קיים ויכוח בקרב החוקרים אם אכן מדובר בעצם מעשה ידי אדם (ולא באבן טבעית בעלת צורה זו), ואם אמנם מדובר במעשה ידי אדם האם מדובר בפיסול מכוון (ולא בניסיון ליצור כלי אבן, לדוגמה).
הצלמית תוארכה לתקופה שבין 233,000 לפנה"ס ל-800,000 לפנה"ס, תיארוך שהסתמך על המקום שבו נתגלתה, בין שתי שכבות של בזלת. עם זאת, התחתונה משתי השכבות קדומה לממצאי האתר והתיארוך ההגיוני הוא זה הקרוב לשכבת הבזלת העליונה המכונה "בזלת כרמים". כנראה שהיא נוצרה בידי הציידים-לקטים מהמין הומו ארקטוס, מאבותיו האבולוציוניים של האדם.
אם אכן מדובר בצלמית מעשה ידי אדם, אזי היא נחשבת לממצא העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי.
קיימים סימנים כי האמן הקדום מצא חלוק אבן שצורתו הטבעית הייתה נשית, והוא השתמש בשיטות חריטה על מנת להוסיף לדמות צוואר וידיים.
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
- Goren-Inbar, N and Peltz, S, 1995, "Additional remarks on the Berekhat Ram figure," Rock Art Research 12, 131-132, quoted in Scarre, C (ed.) (2005). The Human Past, (London: Thames and Hudson).