מסכת עדיות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nir Kleiman (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
מ ניסוח, קישורים פנימיים
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}'''מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת''' (נקראת גם 'בחירתא' או 'מסכת בחירתא') היא ה[[מסכת]] השביעית ב[[סדר נזיקין]] ב[[משנה]]. במסכת זו שמונה פרקים.
'''מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת''' (נקראת גם 'בחירתא' או 'מסכת בחירתא') היא ה[[מסכת]] השביעית ב[[סדר נזיקין]] ב[[משנה]]. במסכת זו שמונה פרקים.


מסכת זו שונה מכל המסכתות האחרות במשנה מכיוון שהיא אינה עוסקת בנושא מרכזי אחד, אלא מובאות בה [[הלכה|הלכות]] בעניינים שונים.
מסכת זו שונה מכל המסכתות האחרות במשנה מכיוון שהיא אינה עוסקת בנושא מרכזי אחד, אלא מובאות בה [[הלכה|הלכות]] בעניינים שונים.
שורה 12: שורה 12:


== מיקומה של המסכת בסדר נזיקין ==
== מיקומה של המסכת בסדר נזיקין ==
לפי הקדמת המשנה להרמב, לאחר שהסתיים הדיון על הדינים (ב[[מסכת נזיקין]]), הדיינים (ב[[מסכת סנהדרין]]) וכל מה שבסמכות הדיינים (גזירת מלקות ואכיפת שבועות) הגיע העת לעסוק בעדויות. וזאת מכיוון שרוב המסכת עוסקת בעדויות על הלכות, שהעידו עליהן אנשים ברורים נאמנים, ושעדותם ראוי לסמוך עליה. ושלב העדויות הוא אחד משלבי הדין. והטעם שמסכת זו נשנתה אחר מסכת שבועות הוא שבמסכת שבועות יש צורך בכל משפט (על מנת לאמת את העדויות), ו"ועדויות הם הודעת הדברים שהעידו בם לפני השופטים בעתים ידועים, וקיבלו אותם מהם".
לפי [[הקדמות הרמב"ם#הקדמה לפירוש המשנה|הקדמתו של הרמב למשנה]] לאחר שהסתיים הדיון על הדינים (ב[[מסכת נזיקין]]), הדיינים (ב[[מסכת סנהדרין]]) וכל מה שבסמכות הדיינים (גזירת מלקות ואכיפת שבועות) הגיע העת לעסוק בעדויות. וזאת מכיוון שרוב המסכת עוסקת בעדויות על הלכות, שהעידו עליהן אנשים ברורים נאמנים, ושעדותם ראוי לסמוך עליה. ושלב העדויות הוא אחד משלבי הדין. והטעם שמסכת זו נשנתה אחר מסכת שבועות הוא שבמסכת שבועות יש צורך בכל משפט (על מנת לאמת את העדויות), ו"ועדויות הם הודעת הדברים שהעידו בם לפני השופטים בעתים ידועים, וקיבלו אותם מהם".


== פרקי המסכת ==
== פרקי המסכת ==

גרסה מ־17:31, 13 בפברואר 2014

מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת (נקראת גם 'בחירתא' או 'מסכת בחירתא') היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה. במסכת זו שמונה פרקים.

מסכת זו שונה מכל המסכתות האחרות במשנה מכיוון שהיא אינה עוסקת בנושא מרכזי אחד, אלא מובאות בה הלכות בעניינים שונים. מסכת עדויות נערכה וסודרה על ידי החכמים ב'כרם ביבנה' - בזמן שהסנהדרין שכנה ביבנה לאחר חורבן בית המקדש השני. גם סידור המשניות בתוך המסכת אינו לפי עניין או תוכן, אלא לפי שמות התנאים ששנו אותן או העידו עליהן. במסכת זו נמצאות כמה הלכות יסודיות וחשובות שנמסרו על ידי תלמידים מפי רבותיהם.

לפי הגמרא[1] כל המסכת נשנתה ביום שמינו את רבי אלעזר בן עזריה לנשיא במקום רבן גמליאל. למעשה, כל מקום שנאמר במשנה "בו ביום", פירושו: ביום שמינו את רבי אלעזר בן עזריה לנשיא בישיבה ביבנה, שכל זמן שהיה רבן גמליאל נשיא, היה מכריז ואומר: "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו, אל ייכנס לבית המדרש", וכשנתמנה רבי אלעזר בן עזריה לנשיא, ניתנה רשות לכל התלמידים להיכנס לבית המדרש, ומתוך שרבו התלמידים, רב החידוד והפלפול, ולא הייתה הלכה תלויה בספק בבית המדרש.

למסכת עדויות יש תוספתא, אך אין לה תלמוד ירושלמי או בבלי.

רבי שלמה סיריליו ערך מעין גמרא על מסכת עדויות, שלוקטה מסוגיות שונות בבבלי ובירושלמי הנוגעות למסכת זו. "גמרא" זו יצאה לאור לראשונה בשנת תשס"ב על ידי מכון אופק עם תוספות הרא"ש על מסכת חגיגה.

מיקומה של המסכת בסדר נזיקין

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה לאחר שהסתיים הדיון על הדינים (במסכת נזיקין), הדיינים (במסכת סנהדרין) וכל מה שבסמכות הדיינים (גזירת מלקות ואכיפת שבועות) הגיע העת לעסוק בעדויות. וזאת מכיוון שרוב המסכת עוסקת בעדויות על הלכות, שהעידו עליהן אנשים ברורים נאמנים, ושעדותם ראוי לסמוך עליה. ושלב העדויות הוא אחד משלבי הדין. והטעם שמסכת זו נשנתה אחר מסכת שבועות הוא שבמסכת שבועות יש צורך בכל משפט (על מנת לאמת את העדויות), ו"ועדויות הם הודעת הדברים שהעידו בם לפני השופטים בעתים ידועים, וקיבלו אותם מהם".

פרקי המסכת

  1. שמאי אומר (ארבעה עשר [2]) - בפרק זה מובאים כללי פסיקה יסודיים.
  2. רבי חנינא סגן הכהנים (עשרה משניות).
  3. כל המטמאין באוהל (שתים עשר משניות).
  4. אלו דברים (שתים עשר משניות) - רשימת הלכות שבהן בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים, בניגוד לרגיל.
  5. רבי יהודה אומר (שבע משניות) - המשך נושא הפרק הקודם והמחלוקות בין החכמים לעקביא בן מהללאל.
  6. רבי יהודה בן בבא (שלוש משניות).
  7. העיד רבי יהושע (תשע משניות).
  8. העיד רבי יהושע בן בתירא (שבע משניות).

בסה"כ יש במסכת כ- 74 משניות.

פרשני המסכת

בין הפרשנים שכתבו פירוש למסכת זו נמנים הרמב"ם, הראב"ד, תוספות ר"ש משאנץ ר' עובדיה מברטנורא, ר' פנחס קהתי ועוד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד א'
  2. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.


ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.