דורה מאר – הבדלי גרסאות
←ביוגרפיה: הערת שוליים שניה |
|||
שורה 14: | שורה 14: | ||
דורה, שהייתה צעירה מפיקאסו בעשרים וחמש שנים, התאימה לדרישתו של פיקאסו, כפי שביטא אותה: "כשאני חי עם אשה צעירה ממני, הדבר עוזר לי להישאר צעיר".{{הערה|פיקאסו – יוצר ומשחית,הפינגטון, עמוד 127}} |
דורה, שהייתה צעירה מפיקאסו בעשרים וחמש שנים, התאימה לדרישתו של פיקאסו, כפי שביטא אותה: "כשאני חי עם אשה צעירה ממני, הדבר עוזר לי להישאר צעיר".{{הערה|פיקאסו – יוצר ומשחית,הפינגטון, עמוד 127}} |
||
פיקאסו צייר את דיוקנה של דורה עשרות פעמים; בתחילה צייר אותה בצורה ריאלית ובהמשך, מספר שנים לפני שנפרדו, מעוותת עם פנים מפורקות ומפלצתיות. |
פיקאסו צייר את דיוקנה של דורה עשרות פעמים; בתחילה צייר אותה בצורה ריאלית ובהמשך, מספר שנים לפני |
||
שנפרדו, מעוותת עם פנים מפורקות ומפלצתיות. |
|||
ההסבר שנתן פיקאסו לעיוות ולהבעות הכאב בציורי דיוקנה של דורה היה פשוט: "כבר שנים אני מצייר אותה בצורה שכזאת.אישה מעונה, אבל לא מתוך סאדיזם, ולא משום שאני שואב הנאה כלשהי מכך, אלא מתוך ציות לדימוי שכפה את עצמו עלי".{{הערה|פיקאסו – יוצר ומשחית,הפינגטון, עמוד 135}} |
|||
אך בעצם, הוא כפה על עצמו את הדימוי הזה של דורה. הוא התמקד בצדדים המעונים באישיותה והתעלם מהיותה אשה אינטלקטואלית ומוכשרת בפני עצמה. |
|||
==לקריאה נוספת== |
==לקריאה נוספת== |
גרסה מ־12:43, 16 בפברואר 2014
דורה מאר (בצרפתית: Dora Maar; 22 בנובמבר 1907 – 16 ביולי 1997) הייתה צלמת וציירת ארגנטינאית-צרפתייה ממוצא יהודי, נודעה גם כאהובתו וכמוזה של פבלו פיקאסו.
ביוגרפיה
נולדה בשם הנרייטה תיאודורה מרקוביץ, בת ליוסף מרקוביץ, ארכיטקט יהודי מקרואטיה שתכנן בתים רבים בעיר הבירה הארגנטינית ולג'ולי ווזין הצרפתייה. מאר נולדה בעיר טור אך גדלה בבואנוס איירס. בפריז ולמדה צרפתית, ספרדית ואנגלית. בשנותיה הראשונות כצלמת החלה להשתמש בשם דורה מאר.
מאר הגיעה לפריז בשנת 1926 והחלה ללמוד ציור בבית ספר פרטי ולאחר מכן עברה לצילום. בשנת 1935 פתחה סטודיו לצילום.
בשנת 1936 פגשה לראשונה את פיקאסו בבית קפה, דה מאגו, בפריז. בעת פגישתם מאר הייתה אמנית בזכות עצמה והפיקה אוסף מרשים של צילומים. פיקאסו היה צייר מצליח ומפורסם בן 55. תקופת שיתוף הפעולה ביניהם החלה כשביקש ממנה לצלם את תמונותיו. עבודתם המשותפת הביאה את מאר להתמסר לציור. דורה, שהייתה צעירה מפיקאסו בעשרים וחמש שנים, התאימה לדרישתו של פיקאסו, כפי שביטא אותה: "כשאני חי עם אשה צעירה ממני, הדבר עוזר לי להישאר צעיר".[1]
פיקאסו צייר את דיוקנה של דורה עשרות פעמים; בתחילה צייר אותה בצורה ריאלית ובהמשך, מספר שנים לפני שנפרדו, מעוותת עם פנים מפורקות ומפלצתיות.
ההסבר שנתן פיקאסו לעיוות ולהבעות הכאב בציורי דיוקנה של דורה היה פשוט: "כבר שנים אני מצייר אותה בצורה שכזאת.אישה מעונה, אבל לא מתוך סאדיזם, ולא משום שאני שואב הנאה כלשהי מכך, אלא מתוך ציות לדימוי שכפה את עצמו עלי".[2]
אך בעצם, הוא כפה על עצמו את הדימוי הזה של דורה. הוא התמקד בצדדים המעונים באישיותה והתעלם מהיותה אשה אינטלקטואלית ומוכשרת בפני עצמה.
לקריאה נוספת
אנטונינה ולנטין: פאבלו פיקאסו. ספרית פועלים, 1958.
אריאנה סטסינופולוס הפינגטון: פיקאסו - יוצר ומשחית. הוצאת כתר, 1989
ראו גם
הערות שוליים