בכור-שלום שטרית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מקום קבורה
ברוקולי (שיחה | תרומות)
עברה
שורה 29: שורה 29:
בתו עליזה נישאה ל[[אשר גורן]], [[מזרחן]], עובד [[משרד החוץ]], סופר ומתרגם מ[[ערבית]] (בנו של [[נתן גורן]], [[סופר]], [[עיתונאי]], [[מסה (חיבור עיוני)|מסאי]] ו[[מבקר ספרות|מבקר]] [[ספרות יידיש|יידי]] ו[[ספרות עברית|עברי]], [[מחנך]] עברי ועסקן [[ציונות|ציוני]] ב[[ליטא]] וב[[היישוב|יישוב]], איש [[תנועת העבודה]]).
בתו עליזה נישאה ל[[אשר גורן]], [[מזרחן]], עובד [[משרד החוץ]], סופר ומתרגם מ[[ערבית]] (בנו של [[נתן גורן]], [[סופר]], [[עיתונאי]], [[מסה (חיבור עיוני)|מסאי]] ו[[מבקר ספרות|מבקר]] [[ספרות יידיש|יידי]] ו[[ספרות עברית|עברי]], [[מחנך]] עברי ועסקן [[ציונות|ציוני]] ב[[ליטא]] וב[[היישוב|יישוב]], איש [[תנועת העבודה]]).


נכדתו, [[עפרה גלברט-אבני]], היא [[סופר]]ת [[ספרות ילדים|ילדים]].
נכדתו, [[עפרה גלברט-אבני]], היא [[סופר]]ת [[ספרות ילדים|ילדים]]. נכדה נוספת, כרמלה רוטפלד-האפט, מכהנת כשופטת שלום בבית משפט השלום בתל אביב.
נכדה נוספת, כרמלה רוטפלד-האפט, מכהנת מאז יולי 2003 כשופטת שלום בבית משפט השלום בנצרת.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־21:37, 19 בפברואר 2014

תבנית:ח"כ

שר המשטרה שטרית סוקר מסדר שוטרים בחברת המפכ"ל יחזקאל סהר, בראשית ימי המדינה

בכור-שלום שטרית (או ב.ש. שטרית; 189528 בינואר 1967) היה שר המשטרה הראשון של מדינת ישראל. מחנך ועורך דין במקצועו.

ביוגרפיה


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

נולד בטבריה למשפחה שעלתה במחצית המאה ה-19 ממרוקו. בצעירותו למד בחדר ולאחר מכן בבית הספר אליאנס ובישיבת טבריה. ייסד את התנועה הציונית "התחיה". היה חבר מפלגת הפועל הצעיר. שימש כמורה בבית הספר אליאנס שבו למד ואחר-כך חינך כמורה לעברית, במושבה מנחמיה.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה מונה להיות המוכתר של המושבה כנרת. ב-1919, עם כניסת הצבא הבריטי לטבריה, ניהל את משטרת טבריה. מונה לקצין חקירות במשטרת המנדט ולמפקד המשטרה בגליל התחתון. נמנה עם מארגני משטרת הפרשים היהודים במשטרת הגליל והיה סגן מפקד בית הספר לשוטרים בירושלים. למד בבית הספר למשפטים בירושלים והוסמך כעורך דין. היה מדריך בבית הספר לשוטרים ושימש קטגור במשפט רצח חיים ארלוזורוב. בשנת 1935 מונה לשופט שלום ובשנת 1939 היה הראשון בארץ להתמנות לשופט שלום ראשי[1], תפקיד בו כיהן עד להקמת המדינה ב-1948.

היה חבר מנהלת העם ומחותמי מגילת העצמאות (היחיד שהיה יליד ארץ ישראל). בכנסת הראשונה עמד בראש סיעה של ארבעה חברי כנסת (ספרדים ועדות המזרח), שהייתה קשורה עם מפא"י. אחר כך הצטרף למפא"י. כיהן כחבר כנסת בשש הכנסות הראשונות, עד למותו. היה שר המשטרה הראשון של ישראל מימי הממשלה הזמנית (מאי 1948) ועד לפרישתו ב-2 בינואר 1967, וכן שימש כשר המיעוטים בעת תקופת קיומו של משרד המיעוטים בין השנים 1948 - 1949. שטרית כיהן כחבר הוועדה לבחירת שופטים מהקמתה ועד מותו. שטרית היה השר אשר החזיק בתיק כלשהו במשך הזמן הרב ביותר (18 שנים וחצי). נפטר ב-28 בינואר 1967. נטמן בהר המנוחות.

היה אב לארבע בנות ושלושה בנים.
בתו עליזה נישאה לאשר גורן, מזרחן, עובד משרד החוץ, סופר ומתרגם מערבית (בנו של נתן גורן, סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ועסקן ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה).

נכדתו, עפרה גלברט-אבני, היא סופרת ילדים. נכדה נוספת, כרמלה רוטפלד-האפט, מכהנת כשופטת שלום בבית משפט השלום בתל אביב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים