אלברט מוצרי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
אברהם (אלברט) מוצרי נולד ב[[קהיר]] בשנת [[1867]], כבן לשתי המשפחות היהודיות העשירות ביותר במצרים ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]; משפחת מוצרי מצד אביו דוד ומשפחת קטאווי מצד אמו רנה. ההון של המשפחה כלל עסקי בנקאות ומלונאות (כולל [[מלון המלך דוד]]) וקשרים ענפים עם הממשל המצרי. בין השותפים לעסקי המשפחה היה הברון [[פליקס דה מנשה]].
אברהם (אלברט) מוצרי נולד ב[[קהיר]] בשנת [[1867]], כבן לשתי המשפחות היהודיות העשירות ביותר במצרים ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]; משפחת מוצרי מצד אביו דוד ומשפחת קטאווי מצד אמו רנה. ההון של המשפחה כלל עסקי בנקאות ומלונאות (כולל [[מלון המלך דוד]]) וקשרים ענפים עם הממשל המצרי. בין השותפים לעסקי המשפחה היה הברון [[פליקס דה מנשה]].


בנעוריו הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי וכללי, והשלים לימודיו התיכוניים בבית ספר צרפתי בקהיר. בשנת [[1888]] נסע ללימודי [[רפואה]] ב[[פריז]], שם הצטרף לחוגים [[ציונות|הציונים]] של [[אלכסנדר מרמורק]] ו[[מקס נורדאו], שהתפתחו באותה תקופה סביב [[פרשת דרייפוס]]. בהזדמנות אחת אף פגש את [[בנימין זאב הרצל]], וקיבל מידיו עותק של ספרו [[מדינת היהודים]] עם הקדשה אישית.{{הערה|אברהם חיים אלחנני, "על יהדות מצרים בין שתי מלחמות עולם", [[במערכה]] (פברואר 1978), עמ' 16.}} כסטודנט הוא כתב מספר מאמרים לכתבי עת בעלי אוריינטציה ציונית בפריז. ביחד עם אחיו יוסף מוצרי ייסד את אגודת הסטודנטים "קדימה" ואת עתונה "קדימה", שפעלו למען הרעיון הציוני משלבו המוקדם. פעילותו הפוליטית העיקשת כמעט ועלתה לו בגירוש מצרפת, אך לבסוף הצליח להשיג נתינות צרפתית.
בנעוריו הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי וכללי, והשלים לימודיו התיכוניים בבית ספר צרפתי בקהיר. הוריו קיוו שכמו רבים מאחיו הוא יקבל תפקיד כ[[בנקאי]] ואיש עסקים בעסקי המשפחה, אך מוצרי שאף ללמוד [[רפואה]]. בשנת [[1888]] נסע בחשאי ללימודי [[רפואה]] ב[[פריז]], באמצעות כסף שאחותו מסרה לו. הוריו קיבלו לבסוף את החלטתו ודאגו לממן את לימודיו. ב[[פריז]] מוצרי הצטרף לחוגים [[ציונות|הציונים]] שכללו את [[אלכסנדר מרמורק]] ו[[מקס נורדאו], שהתפתחו באותה תקופה סביב [[פרשת דרייפוס]]. בהזדמנות אחת אף פגש את [[בנימין זאב הרצל]], וקיבל מידיו עותק של ספרו [[מדינת היהודים]] עם הקדשה אישית.{{הערה|אברהם חיים אלחנני, "על יהדות מצרים בין שתי מלחמות עולם", [[במערכה]] (פברואר 1978), עמ' 16.}} כסטודנט הוא כתב מספר מאמרים לכתבי עת בעלי אוריינטציה ציונית בפריז. ביחד עם אחיו יוסף מוצרי ייסד את אגודת הסטודנטים "קדימה" ואת עתונה "קדימה", שפעלו למען הרעיון הציוני בפריז. פעילותו הפוליטית העיקשת כמעט ועלתה לו בגירוש מצרפת, אך לבסוף הצליח להשיג נתינות צרפתית.


לאחר שהשלים את לימודיו בפריז והוסמך כרופא, חזר ל[[מצרים]] ויזם יוזמות לשיפור החיים ברובע היהודי בקהיר. בין היתר הוא היה אחראי להקמת קליניקה רפואית חינמית ו[[בית ספר מקצועי]]. בשנת [[1912]] הוא נסע ל[[ארץ ישראל]] וסייע ליוזמות רפואיות בה. במהלך ביקורו בארץ ישראל הוא נשא לאישה את [[מזל מוצרי|מזל (מתילדה) מני]], בתו של השופט [[מלכיאל מני]], ובשנת [[1913]] הזוג חזר ל[[מצרים]].
לאחר שהשלים את לימודיו בפריז והוסמך כרופא, חזר ל[[מצרים]] ויזם יוזמות לשיפור החיים ברובע היהודי בקהיר. בין היתר הוא היה אחראי להקמת קליניקה רפואית חינמית ו[[בית ספר מקצועי]]. בשנת [[1912]] הוא נסע ל[[ארץ ישראל]] וסייע ליוזמות רפואיות בה. במהלך ביקורו בארץ ישראל הוא נשא לאישה את [[מזל מוצרי|מזל (מתילדה) מני]], בתו של השופט [[מלכיאל מני]], ובשנת [[1913]] הזוג חזר ל[[מצרים]].

גרסה מ־12:38, 27 בפברואר 2014

ד"ר אברהם מוצרי

ד"ר אברהם (אלברט) מוצרי (21 בדצמבר 1867 - 20 בפברואר 1933) היה רופא, עיתונאי, מעשירי קהילת יהודי מצרים ומנהיג ציוני.

ביוגרפיה

אברהם (אלברט) מוצרי נולד בקהיר בשנת 1867, כבן לשתי המשפחות היהודיות העשירות ביותר במצרים במאה ה-19; משפחת מוצרי מצד אביו דוד ומשפחת קטאווי מצד אמו רנה. ההון של המשפחה כלל עסקי בנקאות ומלונאות (כולל מלון המלך דוד) וקשרים ענפים עם הממשל המצרי. בין השותפים לעסקי המשפחה היה הברון פליקס דה מנשה.

בנעוריו הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי וכללי, והשלים לימודיו התיכוניים בבית ספר צרפתי בקהיר. הוריו קיוו שכמו רבים מאחיו הוא יקבל תפקיד כבנקאי ואיש עסקים בעסקי המשפחה, אך מוצרי שאף ללמוד רפואה. בשנת 1888 נסע בחשאי ללימודי רפואה בפריז, באמצעות כסף שאחותו מסרה לו. הוריו קיבלו לבסוף את החלטתו ודאגו לממן את לימודיו. בפריז מוצרי הצטרף לחוגים הציונים שכללו את אלכסנדר מרמורק ו[[מקס נורדאו], שהתפתחו באותה תקופה סביב פרשת דרייפוס. בהזדמנות אחת אף פגש את בנימין זאב הרצל, וקיבל מידיו עותק של ספרו מדינת היהודים עם הקדשה אישית.[1] כסטודנט הוא כתב מספר מאמרים לכתבי עת בעלי אוריינטציה ציונית בפריז. ביחד עם אחיו יוסף מוצרי ייסד את אגודת הסטודנטים "קדימה" ואת עתונה "קדימה", שפעלו למען הרעיון הציוני בפריז. פעילותו הפוליטית העיקשת כמעט ועלתה לו בגירוש מצרפת, אך לבסוף הצליח להשיג נתינות צרפתית.

לאחר שהשלים את לימודיו בפריז והוסמך כרופא, חזר למצרים ויזם יוזמות לשיפור החיים ברובע היהודי בקהיר. בין היתר הוא היה אחראי להקמת קליניקה רפואית חינמית ובית ספר מקצועי. בשנת 1912 הוא נסע לארץ ישראל וסייע ליוזמות רפואיות בה. במהלך ביקורו בארץ ישראל הוא נשא לאישה את מזל (מתילדה) מני, בתו של השופט מלכיאל מני, ובשנת 1913 הזוג חזר למצרים.

במצרים בני הזוג מוצרי ייסדו שורה ארוכה של מוסדות יהודיים וציוניים, כולל את פדרצית ציוני מצרים (ביחד עם בן דודו של אלברט, יעקב (ז'ק) מוצרי, שעמד בראשה), שלוחה של תנועת מכבי בקהיר, תזמורת עברית, תנועת צופים עבריים, בית מלאכה לילדים יהודים, וכן ד"ר מוצרי החזיק והפעיל קליניקה רפואית חינמית. בנוסף בתחום החינוך הוא פעל כדי לשלב את העברית כשפת לימוד בבתי הספר יהודים במצרים.

בזמן מלחמת העולם הראשונה הוא התנדב לצבא הבריטי, ושימש כרופא צבאי בסיני. באותו הזמן אשתו מזל (מתילדה) שנותרה במצרים פעלה רבות למען היהודים הארצישראלים שגורשו למצרים במהלך המלחמה. בתקופה זאת ואחריה ביתם של בני הזוג מוצרי שימש כמקום אירוח עבור מנהיגים ציוניים כגון חיים וייצמן ויצחק בן צבי בעת ביקורם במצרים.

בשנת 1920 הוא ייסד את העיתון התלת-לשוני ישראלצרפתית: Israël), שיצא לאור בשפות צרפתית, ערבית ועברית. העיתון היה היה השופר לציונות במצרים אך גם תמך בלאומיות המצרית המתפתחת, ולא ראה סתירה בין המטרות הלאומיות המצריות למטרות הלאומיות היהודיות. העיתון פנה לא רק ליהודים במצרים, אלא גם לקהילות יהודיות אחרות במזרח וכן לקהל הקוראים הלא-יהודים.

ד"ר אלברט מוצרי נפטר בקהיר בשנת 1933 (כ"ד בשבט תרצ"ג). אשתו מתילדה המשיכה את פרסום העיתון ישראל עד שנת 1939, והייתה לאחת הנשים הראשונות במצרים שעמדה בראשות עיתון.

לבני הזוג היו שני ילדים, יהודית ומכבי מוצרי-מני, קצין בהגנה שנפל בקרב במלחמת העצמאות של ישראל.

ממאמריו בעיתונות

לקריאה נוספת

  • הגר הלל, ישראל בקהיר: עיתון ציוני במצרים הלאומית, תל אביב: עם עובד, 2004.
  • רות קמחי, ציונות בצל הפירמידות: התנועה הציונית במצרים (1918-1948), תל אביב: עם עובד, 2009.

קישורים חיצוניים

  • Lital Levy. "Mosseri, Albert." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.
  • Lital Levy. "Mosseri, Mathilde." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.

הערות שוליים

  1. ^ אברהם חיים אלחנני, "על יהדות מצרים בין שתי מלחמות עולם", במערכה (פברואר 1978), עמ' 16.