הויגנס (גשושית) – הבדלי גרסאות
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q714789 |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
|יצרן= |
|יצרן= |
||
|תאריך שיגור=25 בדצמבר 2004 |
|תאריך שיגור=25 בדצמבר 2004 |
||
|משגר=שוגר יחד עם [[קאסיני]] |
|משגר=שוגר יחד עם [[קאסיני]] ע"ג משגר [[טיטן 4]] |
||
|אתר שיגור= |
|אתר שיגור= |
||
|זיהוי=1997-061C |
|זיהוי=1997-061C |
גרסה מ־17:36, 11 במרץ 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:רכב חלל
פרמטרים ריקים [ ביצוע היעף, עזיבה, חזרה, כניסה למסלול ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ זיהוי, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מידע כללי | |
---|---|
סוכנות חלל | סוכנות החלל האירופית |
מפעיל | סוכנות החלל האירופית, סוכנות החלל האיטלקית |
תאריך שיגור | 25 בדצמבר 2004 |
משגר | שוגר יחד עם קאסיני ע"ג משגר טיטן 4 |
אתר שיגור | נמל החלל קייפ קנוורל |
דף המשימה, אס"א | |
משימה | |
סוג משימה | נחתת |
גרם שמיים | טיטאן ירחו של שבתאי |
תאריך נחיתה | 14 בינואר 2005 |
משך המשימה הכולל | 15 באוקטובר 1997 – הווה (26 שנים) |
מידע טכני | |
משקל | 319 ק"ג |
קישורים חיצוניים | |
מאגר המידע הלאומי | 1997-061C |
הויגנס היא גשושית אירופאית שנועדה לחקור את כוכב הלכת שבתאי. קרויה על-שמו של האסטרונום ההולנדי בן המאה ה-17, כריסטיאן הויגנס, שחקר את שבתאי וירחיו. פרויקט קאסיני-הויגנס הוא יוזמה של סוכנות החלל האירופית.
המשימה
הויגנס הופרדה מגשושית האם שלה, קאסיני, ב-24 בדצמבר 2004 ונחתה על טיטאן, ירח של שבתאי, ב-14 בינואר 2005. זהו העצם הרחוק ביותר שעליו נחת כלי שנשלח מכדור הארץ. מיד עם נחיתתה החלה הגשושית לשדר תמונות ממקומה. הצניחה עצמה ארכה למעלה משעתיים וגם במהלכה ביצעו מכשירי הגשושית צילומים ומדידות.
מניתוח ראשוני של התמונות נראה שיש נוף המעיד על זרימת נוזלים - ערוצי נחלים בתוך צוקים גבוהים, ומישורים מוצפים. ההערכה היא שמדובר באגמים של אתאן ופרופן, חומרים שעל כדור הארץ נמצאים במצב צבירה גזי, אך בטמפרטורה שאינה עולה על מינוס 180 מעלות צלזיוס, השוררת בטיטאן, חומרים אלה מתנזלים.
הגשושית המשיכה לשדר במשך למעלה משעתיים לאחר הנחיתה, והייתה זו הפתעה לטובה משום שהמדענים תכננו כי תשרוד דקות אחדות בלבד. השידור הופסק למעשה כאשר אתר הנחיתה שקע מעבר לאופק עבור הגשושית קאסיני שהעבירה את שידוריה לכדור-הארץ. ההעברה הזו גם היא הייתה יוצאת דופן משום שבמשך כל הזמן שבהן שהתה הויגנס על טיטאן הפנתה קאסיני את האנטנה שלה לעבר טיטאן ורק לאחר שזו השתתקה, הפנתה קאסיני את האנטנה לעבר כדור-הארץ ושידרה את ההקלטות האצורות בתוך המחשב שלה. בינתיים, נאלצו המדענים להיעזר בטלסקופי רדיו על כדור-הארץ שהצליחו לקלוט את הגל הנושא של שידוריה של הויגנס לקאסיני, והצליחו להבין מכך שהמשימה מתבצעת. כל זאת בנוסף לעובדה שלגלי הרדיו אורכים שעה וחצי בערך להגיע משבתאי לכדור-הארץ, ולכן בעצם הגשושית פעלה באופן אוטונומי לפי תכנות מראש.
ניתוח תמונה
התמונה צולמה במהלך צניחת הגשושית. החלק השמאלי בתמונה, מראה גבול בין אזורים בהירים וכהים. הפסים הבהירים הנראים ליד הגבול יכולים להיות ערפל קרקעי של מתאן או אדי אתאן, מכיוון שהם לא נצפו באטמוספירה העליונה. ככל שהגשושית ירדה, היא נסחפה מעל מישור (במרכז התמונה) והתקדמה לעבר אתר הנחיתה באזור כהה (מימין). אזור כהה זה הוא קרוב לודאי ערוץ ניקוז שבו עשויים גם להיות כמויות כלשהן של חומר נוזלי. מתנועת הגשושית, מהירות הרוח הייתה בערך 6-7 מטרים לשנייה. התמונה צולמה מגובה של כקילומטר אחד ברזולוציה של כ-20 מטרים לפיקסל.