טרקלין שאגאל – הבדלי גרסאות
שורה 8: | שורה 8: | ||
==הטרקלין== |
==הטרקלין== |
||
בטרקלין 12 [[פסיפס]]י רצפה מעשה ידיו של [[מארק שאגאל]] שנעשו בהשראת ביקור שערך ב[[צפת]], והם אינם מכילים סמלים דתיים שכן נועדו לרצפת האולם. עוד מוצג באולם עותק מדוייק של [[מגילת העצמאות]]. עיקר תשומת הלב מופנה לשלושה [[גובלן|גובלנים]] גדולים, מעשה ידיו של שגאל, אשר הוכנו מחוטי צמר ב-144 גוונים, והמתארים את עברו של העם היהודי (בתווך על הגובלן הגדול ביותר), את ההווה (משמאל) ואת עתידו (מימין). הגובלן המוקדש לעבר מדגיש את דמויותיהם של [[דוד]] המלך ושל [[משה]], ובתווך נראה המון [[בני ישראל]]. גובלן ההווה מתאר את [[ירושלים]] ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]], והעיר עצמה נראית בתוך בועה שכן |
בטרקלין 12 [[פסיפס]]י רצפה מעשה ידיו של [[מארק שאגאל]] שנעשו בהשראת ביקור שערך ב[[צפת]], והם אינם מכילים סמלים דתיים שכן נועדו לרצפת האולם. עוד מוצג באולם עותק מדוייק של [[מגילת העצמאות]]. עיקר תשומת הלב מופנה לשלושה [[גובלן|גובלנים]] גדולים, מעשה ידיו של שגאל, אשר הוכנו מחוטי צמר ב-144 גוונים, והמתארים את עברו של העם היהודי (בתווך על הגובלן הגדול ביותר), את ההווה (משמאל) ואת עתידו (מימין). הגובלן המוקדש לעבר מדגיש את דמויותיהם של [[דוד]] המלך ושל [[משה]], ובתווך נראה המון [[בני ישראל]]. גובלן ההווה מתאר את [[ירושלים]] ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]], והעיר עצמה נראית בתוך בועה שכן היתה נתונה לשליטה [[ירדן|ירדנית]]. הגובלן המוקדש לעתיד מעורפל יותר, ובמרכזו מתוארת נבואת [[יחזקאל]]. בטרקלין שוכן גם [[פסיפס]] קיר, גם הוא מעשה ידיו של שאגאל, המראה את [[המנורה]] לצד [[מלאך]] המושיט יד לעבר דמויות 12 [[שבטי ישראל]] ומזמינם לעלות לארץ. בתחתית הפסיפס נראה [[הכותל המערבי]]. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
גרסה מ־00:50, 14 במרץ 2014
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
טרקלין שאגאל הוא הטרקלין במשכן הכנסת בו מתקיימים אירועים ממלכתיים וקבלות פנים. הטרקלין נמצא בצידו המערבי של בניין משכן הכנסת הישן, סמוך לאולם המליאה.
היסטוריה
כבר בשנת 1960 פנה יושב ראש הכנסת קדיש לוז אל האמן האמן מארק שאגאל, ושאלו אם יהיה מעוניין לעטר את טרקלין משכן הכנסת המתוכנן בגבעת רם. התוכנית המקורית עסקה בחלונות ויטראז', בדומה לחלונות שאגאל שעיצב האמן בבית הכנסת של בית החולים הדסה עין כרם, או בציורי קיר. לבסוף התקבלה הצעתו של שאגאגל לעטר את הטרקלין בגובלנים. שאגאל הציע את נושאי הגובלנים ובחר את ציפוי תקרת הטרקלין, העשויה בדמות 100,000 קוביות עץ, והובטח לו שעיצוב הטרקלין יעשה בהסכמתו המלאה[1]. שאגאל אף קבע ב-1964, שרצפת הטרקלין תרוצף באבן ולא בשטיח מקיר לקיר, כפי שנעשה באולם המליאה ובמבואות, והוא זה שהציע לשלב בה את שניים עשר הפסיפסים המייצגים את שבטי ישראל, ואשר בהם שולבו מוטיבים מבתי כנסת בארץ ישראל מהתקופה הביזנטית. לבסוף, בשנת 1965, החליט שאגאל על הוספת פסיפס הקיר בטרקלין.
הטרקלין
בטרקלין 12 פסיפסי רצפה מעשה ידיו של מארק שאגאל שנעשו בהשראת ביקור שערך בצפת, והם אינם מכילים סמלים דתיים שכן נועדו לרצפת האולם. עוד מוצג באולם עותק מדוייק של מגילת העצמאות. עיקר תשומת הלב מופנה לשלושה גובלנים גדולים, מעשה ידיו של שגאל, אשר הוכנו מחוטי צמר ב-144 גוונים, והמתארים את עברו של העם היהודי (בתווך על הגובלן הגדול ביותר), את ההווה (משמאל) ואת עתידו (מימין). הגובלן המוקדש לעבר מדגיש את דמויותיהם של דוד המלך ושל משה, ובתווך נראה המון בני ישראל. גובלן ההווה מתאר את ירושלים בשנות ה-60 של המאה ה-20, והעיר עצמה נראית בתוך בועה שכן היתה נתונה לשליטה ירדנית. הגובלן המוקדש לעתיד מעורפל יותר, ובמרכזו מתוארת נבואת יחזקאל. בטרקלין שוכן גם פסיפס קיר, גם הוא מעשה ידיו של שאגאל, המראה את המנורה לצד מלאך המושיט יד לעבר דמויות 12 שבטי ישראל ומזמינם לעלות לארץ. בתחתית הפסיפס נראה הכותל המערבי.