טרקלין שאגאל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
שורה 6: שורה 6:
כבר בשנת [[‎1960]] פנה [[יושב ראש הכנסת]] [[קדיש לוז]] אל ה[[אמן]] מארק שאגאל, ושאלו אם יהיה מעוניין לעטר את טרקלין [[משכן הכנסת]] המתוכנן ב[[גבעת רם]]. התוכנית המקורית עסקה בחלונות [[ויטראז']], בדומה ל[[חלונות שאגאל]] שעיצב האמן ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] של [[בית החולים הדסה עין כרם]], או ב[[ציור קיר|ציורי קיר]]. לבסוף התקבלה הצעתו של שאגאל לעטר את הטרקלין ב[[גובלן|גובלנים]]. שאגאל הציע את נושאי הגובלנים ובחר את ציפוי תקרת הטרקלין, העשויה בדמות 100,000 [[קוביה|קוביות]] [[עץ (חומר גלם)|עץ]], והובטח לו שעיצוב הטרקלין ייעשה בהסכמתו המלאה{{הערה|[http://main.knesset.gov.il/About/Building/Pages/KatedraArticle6.aspx הטרקלין]}}. שאגאל אף קבע ב-[[1964]] שרצפת הטרקלין תרוצף באבן ולא ב[[שטיח]] מקיר לקיר, כפי שנעשה באולם המליאה ובמבואות, והוא זה שהציע לשלב בה את שנים עשר הפסיפסים המייצגים את [[שבטי ישראל]], ואשר בהם שולבו מוטיבים מבתי כנסת ב[[ארץ ישראל]] מה[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]]. לבסוף, בשנת [[1965]], החליט שאגאל על הוספת פסיפס הקיר בטרקלין.
כבר בשנת [[‎1960]] פנה [[יושב ראש הכנסת]] [[קדיש לוז]] אל ה[[אמן]] מארק שאגאל, ושאלו אם יהיה מעוניין לעטר את טרקלין [[משכן הכנסת]] המתוכנן ב[[גבעת רם]]. התוכנית המקורית עסקה בחלונות [[ויטראז']], בדומה ל[[חלונות שאגאל]] שעיצב האמן ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] של [[בית החולים הדסה עין כרם]], או ב[[ציור קיר|ציורי קיר]]. לבסוף התקבלה הצעתו של שאגאל לעטר את הטרקלין ב[[גובלן|גובלנים]]. שאגאל הציע את נושאי הגובלנים ובחר את ציפוי תקרת הטרקלין, העשויה בדמות 100,000 [[קוביה|קוביות]] [[עץ (חומר גלם)|עץ]], והובטח לו שעיצוב הטרקלין ייעשה בהסכמתו המלאה{{הערה|[http://main.knesset.gov.il/About/Building/Pages/KatedraArticle6.aspx הטרקלין]}}. שאגאל אף קבע ב-[[1964]] שרצפת הטרקלין תרוצף באבן ולא ב[[שטיח]] מקיר לקיר, כפי שנעשה באולם המליאה ובמבואות, והוא זה שהציע לשלב בה את שנים עשר הפסיפסים המייצגים את [[שבטי ישראל]], ואשר בהם שולבו מוטיבים מבתי כנסת ב[[ארץ ישראל]] מה[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]]. לבסוף, בשנת [[1965]], החליט שאגאל על הוספת פסיפס הקיר בטרקלין.


בשנת [[2006]] נשלחו ה[[גובלן|גובלנים]] לניקוי ושימור בבית מלאכה ב[[פריז]] שבו יוצרו' בעלות של כ-100,000 [[ש"ח]][[{{הערה|שם=ליבוביץ|{{NFC|רונן ליבוביץ|מבצע שאגאל יצא לדרך|001-D-109714-00|4 בספטמבר 2006}}}}. לאחר חזרת השטיחים לארץ ותלייתם על הקיר נראה בבירור שהם מקומטים. לאחר בדיקה התברר שפעולת הניקוי לא גרמה לקמטים אלא חשפה את תהליך הקימוט הטבעי של הבד, שנגרם, בין היתר, משיטת התליה{{הערה|{{nrg|אריק בנדר|במהלך הפגרה: הכנסת תעבור "מתיחת פנים"|350/927|28 במרץ 2012||1|2}}}} בשנת [[2012]]. לאחר התלבטות והתיעצות עם מומחים, החליטו בכנסת לשנות את שיטת התליה של הגובלנים והדבר פתר את בעיית הקימוט. ערכם של הגובלנים מוערך בסכום של 24 מליון ש"ח{{הערה|שם=ליבוביץ|}}.
בשנת [[2006]] נשלחו ה[[גובלן|גובלנים]] לניקוי ושימור בבית מלאכה ב[[פריז]] שבו יוצרו' בעלות של כ-100,000 [[ש"ח]]{{הערה|שם=ליבוביץ|{{NFC|רונן ליבוביץ|מבצע שאגאל יצא לדרך|001-D-109714-00|4 בספטמבר 2006}}}}. לאחר חזרת השטיחים לארץ ותלייתם על הקיר נראה בבירור שהם מקומטים. לאחר בדיקה התברר שפעולת הניקוי לא גרמה לקמטים אלא חשפה את תהליך הקימוט הטבעי של הבד, שנגרם, בין היתר, משיטת התליה{{הערה|{{nrg|אריק בנדר|במהלך הפגרה: הכנסת תעבור "מתיחת פנים"|350/927|28 במרץ 2012||1|2}}}} בשנת [[2012]]. לאחר התלבטות והתיעצות עם מומחים, החליטו בכנסת לשנות את שיטת התליה של הגובלנים והדבר פתר את בעיית הקימוט. ערכם של הגובלנים מוערך בסכום של 24 מליון ש"ח{{הערה|שם=ליבוביץ|}}.


==הטרקלין==
==הטרקלין==

גרסה מ־13:38, 20 במרץ 2014

קטע מגובלן העבר, המציג את משה במעמד הר סיני
המנורה בפסיפס הקיר

טרקלין שאגאל הוא הטרקלין במשכן הכנסת בו מתקיימים אירועים ממלכתיים וקבלות פנים. הטרקלין נמצא בצדו המערבי של בניין משכן הכנסת, סמוך לאולם המליאה. הגישה אל הטרקלין נעשית דרך מבואת הכנסת בקומת הכניסה, ומחלונותיו נשקף נופה של ירושלים לכיוון דרום ומערב. הטרקלין זכה לשמו שכן עוצב בידי האמן מארק שאגאל, שיצר גם את יצירות האמנות שבו.

היסטוריה

כבר בשנת ‎1960 פנה יושב ראש הכנסת קדיש לוז אל האמן מארק שאגאל, ושאלו אם יהיה מעוניין לעטר את טרקלין משכן הכנסת המתוכנן בגבעת רם. התוכנית המקורית עסקה בחלונות ויטראז', בדומה לחלונות שאגאל שעיצב האמן בבית הכנסת של בית החולים הדסה עין כרם, או בציורי קיר. לבסוף התקבלה הצעתו של שאגאל לעטר את הטרקלין בגובלנים. שאגאל הציע את נושאי הגובלנים ובחר את ציפוי תקרת הטרקלין, העשויה בדמות 100,000 קוביות עץ, והובטח לו שעיצוב הטרקלין ייעשה בהסכמתו המלאה[1]. שאגאל אף קבע ב-1964 שרצפת הטרקלין תרוצף באבן ולא בשטיח מקיר לקיר, כפי שנעשה באולם המליאה ובמבואות, והוא זה שהציע לשלב בה את שנים עשר הפסיפסים המייצגים את שבטי ישראל, ואשר בהם שולבו מוטיבים מבתי כנסת בארץ ישראל מהתקופה הביזנטית. לבסוף, בשנת 1965, החליט שאגאל על הוספת פסיפס הקיר בטרקלין.

בשנת 2006 נשלחו הגובלנים לניקוי ושימור בבית מלאכה בפריז שבו יוצרו' בעלות של כ-100,000 ש"ח[2]. לאחר חזרת השטיחים לארץ ותלייתם על הקיר נראה בבירור שהם מקומטים. לאחר בדיקה התברר שפעולת הניקוי לא גרמה לקמטים אלא חשפה את תהליך הקימוט הטבעי של הבד, שנגרם, בין היתר, משיטת התליה[3] בשנת 2012. לאחר התלבטות והתיעצות עם מומחים, החליטו בכנסת לשנות את שיטת התליה של הגובלנים והדבר פתר את בעיית הקימוט. ערכם של הגובלנים מוערך בסכום של 24 מליון ש"ח[2].

הטרקלין

בטרקלין שנים עשר פסיפסי רצפה, מעשה ידיו של מארק שאגאל, שנעשו בהשראת ביקור שערך בצפת, ואין בהם סמלים דתיים, שכן הם נועדו לרצפת האולם. עוד מוצג בכניסה לאולם עותק מדויק של מגילת העצמאות. עיקר תשומת הלב מופנית לשלושה גובלנים גדולים, מעשה ידיו של שאגאל, אשר הוכנו מחוטי צמר ב-144 גוונים, והמתארים את עברו של העם היהודי (בתווך, על הגובלן הגדול ביותר), את ההווה (משמאל), ואת עתידו (מימין). הגובלן המוקדש לעבר מדגיש את דמויותיהם של דוד המלך ושל משה במעמד הר סיני, ובתווך נראה המון בני ישראל. גובלן ההווה מתאר את ירושלים בשנות ה-60 של המאה ה-20, והעיר עצמה נראית בתוך בועה, שכן הייתה נתונה לשליטה ירדנית. הגובלן המוקדש לעתיד הוא מעורפל יותר, ובמרכזו מתוארת נבואת יחזקאל.

בטרקלין שוכן גם פסיפס קיר, אף הוא מעשה ידיו של שאגאל, המראה את המנורה לצד מלאך המושיט יד לעבר דמויות שנים עשר שבטי ישראל, ומזמינם לעלות לארץ. בתחתית הפסיפס נראה הכותל המערבי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרקלין שאגאל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הטרקלין
  2. ^ 1 2 רונן ליבוביץ, מבצע שאגאל יצא לדרך, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 בספטמבר 2006
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    אריק בנדר, במהלך הפגרה: הכנסת תעבור "מתיחת פנים", באתר nrg‏, 28 במרץ 2012