ג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט – הבדלי גרסאות

ג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט
	ג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט
לידה	25 במאי 1713; אדינבורו, סקוטלנד
פטירה	10 במרץ 1792 (בגיל 78); וסטמינסטר, לונדון
מדינה	בריטניה
מקום קבורה	רות'סיי, האי ביוט, סקוטלנד
השכלה	אוניברסיטת ליידן; איטון קולג' ;
מפלגה	המפלגה הטורית
בן או בת זוג	Mary Stuart, Countess of Bute (13 באוגוסט 1736–?)
שושלת Marquess of Bute
אב	James Stuart
אם	Lady Anne Campbell
צאצאים	John Stuart, 1st Marquess of Bute; Lady Mary Stuart; Anne Stuart; Jane Stuart; Lady Caroline Stuart; Frederick Stuart; William Stuart; Louisa Stuart; James Stuart-Wortley-Mackenzie; Charles Stuart; Lady Augusta Corbett
פרסים והוקרה
	מסדר הבירית

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:42, 23 במרץ 2014

שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים ריקים [ בעל, רקע מקצועי או הכשרה, מפלגות, סגנו, שושלת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ למניין, מנהיג קודם, תחילת כהונה, מנהיג הבא אחריו, סוף כהונה, לידה, אישה, סוג, שם בשפת אם, פטירה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ג'ון סטיוארט, הרוזן השלישי מביוט (באנגלית: John Stuart, 3rd Earl of Bute;‏25 במאי 1713 - 10 במרץ 1792) היה מדינאי בריטי ממוצא סקוטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשנים 1762-1763 וניתן לטעון שהוא היה המועדף החשוב האחרון בפוליטיקה הבריטית. הוא היה ראש הממשלה הראשון בבריטניה ממוצא סקוטי בעקבות חוקי האיחוד של 1707.

קריירה פוליטית

כבן לשבט הסקוטי קמפבל (Campbell) (סבו מצד אמו היה ארצ'יבלד קמפבל, הדוכס הראשון מארגייל), ירש ג'ון סטיוארט את רוזנות ביוט (נקראה על שם אי במערב סקוטלנד) לאחר מותו של אביו, ג'יימס סטיוארט, הרוזן השני מביוט, ב-1723. הוא גודל על ידי דודיו מצד אמו, הדוכס השני מארגייל והדוכס השלישי מארגייל. ביוט התחנך באיטון קולג' בין השנים 1720-1728 ולמד באוניברסיטת ליידן שבהולנד בין השנים 1728-1732, שם קיבל תואר במשפט אזרחי ובמשפט ציבורי. ב-24 באוגוסט 1736 הוא נשא לאישה את מרי וורטלי מונטגיו, בתו של סר אדוארד מונטגיו שהיה חבר פרלמנט ושגריר בריטניה באימפריה העות'מאנית ובעקבות הנישואין הוגדל רכושו. ב-1737 בהשפעת דודיו, הוא נבחר להיות נציג סקוטי בבית הלורדים, אך הוא לא בלט בפעילותו וב-1741 הוא לא נבחר מחדש. בשנים הבאות הוא פרש לאחוזותיו בסקוטלנד ועסק בעיקר בתחום העניין שלו בבוטניקה.

במהלך המרד היעקוביטי של 1745, עבר ביוט לוסטמינסטר שבלונדון ושנתיים לאחר מכן הוא הכיר את פרדריק, נסיך ויילס ועד מהרה הם נעשו ידידים קרובים. עם מותו של הנסיך ב-1751, ניתנה עדיפות גבוהה לחינוכו של בנו הנסיך ג'ורג' וב-1755 התמנה ביוט לתפקיד המורה הפרטי שלו. ביוט דאג שהנסיך ואחיו, הנסיך אדוארד, יקבלו השכלה בתחום הפילוסופיה של הטבע. דבר נוסף שקרה לאחר מותו של הנסיך פרדריק הייתה התקרבותו של ביוט לאלמנתו, הנסיכה אוגוסטה. שמועות נפוצו על כך שהתנהל רומן בין השניים. סביר להניח שהשמועות הללו היו לא נכונות עקב נישואיו המאושרים של ביוט ועקב אדיקותו הדתית והתנגדותו לאפשרות של ניאוף. ב-1780 הוא נבחר להיות הנשיא הראשון של אגודת אספני העתיקות של סקוטלנד.

ראש ממשלה

בשל ההשפעה שהייתה לו על תלמידו הנסיך, קיווה ביוט שמעמדו הפוליטי יעלה בעקבות עלייתו של ג'ורג' השלישי לכס המלוכה ב-1760, אך תקוותיו היו מוקדמות מדי. באותה שנה הוא נבחר מחדש כנציג הסקוטי בבית הלורדים והוא מונה כראש הממשלה דה-פקטו. בתפקיד זה הוא נחל הצלחה בסיום השליטה של המפלגה הטורית והביא לתום מלחמת שבע השנים, אך המלך החל להפנות לו עורף לאחר ביקורת שספג על נאום שנשא ושזוהה כנאום שנכתב על ידי ביוט. כמו כן הציע ביוט את הטלתו של מס על הסיידר וספג ביקורת ועוינות באזורים בהם יוצר המשקה.

העיתונאי ג'ון וילקס פרסם סדרת מאמרים בשם "צפון בריטניה" (The North Briton) ובהם תיאר בצורה סטירית את מערכת היחסים בין הנסיכה אוגוסטה לבין ביוט. ביוט התפטר מתפקידו כראש ממשלה זמן קצר לאחר מכן, אם כי הוא המשיך לכהן כנציג הסקוטי בבית הלורדים עד 1780. יחסי הידידות שלו עם הנסיכה המשיכו אך מאמציה לפייס בינו לבין בנה המלך עלו בתוהו.

סוף חייו

בשארית חייו המשיך ביוט להתגורר באחוזתו שבהמפשייר, שם המשיך לעסוק בבוטניקה ונעשה פטרון של ספרות ואומנות. בין בני החסות שלו ניתן למנות את איש הספרות סמואל ג'ונסון, את המשורר הסקוטי טוביאס סמולט (Tobias Smollett), את הארכיטקט והמעצב רוברט אדם, את ההיסטוריון ויליאם רוברטסון ואת הבוטניקאי ג'ון היל. הוא גם תרם בנדיבות לאוניברסיטאות הסקוטיות. עבודתו בתחום הבוטניקה הגיעה לשיאה ב-1785 כאשר הוא פרסם טבלאות המפרטות את משפחות הצמחים בבריטניה. הוא מת בביתו שבוסטמינסטר ונקבר ברות'סיי שבאי ביוט.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט בוויקישיתוף

@@ שורה 26: / שורה 26: @@
  }}
-'''ג'ון סטיוארט, הרוזן השלישי מביוט''' (ב[[אנגלית]]: '''John Stuart, 3rd Earl of Bute''') (נולד: [[25 במאי]] [[1713]] מת: [[10 במרץ]] [[1792]]) היה מדינאי [[בריטניה|בריטי]] ממוצא [[סקוטים|סקוטי]] שכיהן כ[[ראש ממשלת בריטניה]] בשנים [[1762]]-[[1763]] וניתן לטעון שהוא היה ה[[מועדף]] החשוב האחרון בפוליטיקה הבריטית. הוא היה ראש הממשלה הראשון בבריטניה ממוצא סקוטי בעקבות [[חוקי האיחוד של 1707]].
+'''ג'ון סטיוארט, הרוזן השלישי מביוט''' (ב[[אנגלית]]: '''John Stuart, 3rd Earl of Bute''';{{כ}}[[25 במאי]] [[1713]] - [[10 במרץ]] [[1792]]) היה מדינאי [[בריטניה|בריטי]] ממוצא [[סקוטים|סקוטי]] שכיהן כ[[ראש ממשלת בריטניה]] בשנים [[1762]]-[[1763]] וניתן לטעון שהוא היה ה[[מועדף]] החשוב האחרון בפוליטיקה הבריטית. הוא היה ראש הממשלה הראשון בבריטניה ממוצא סקוטי בעקבות [[חוקי האיחוד של 1707]].
 ==קריירה פוליטית==
-כבן ל[[שבט סקוטי|שבט הסקוטי]] קמפבל (Campbell) (סבו מצד אמו היה ארצ'יבלד קמפבל, הדוכס הראשון מארגייל), ירש ג'ון סטיוארט את רוזנות ביוט (נקראה על שם אי במערב [[סקוטלנד]]) לאחר מותו של אביו, ג'יימס סטיוארט, הרוזן השני מביוט, ב-[[1723]]. הוא גודל על ידי דודיו מצד אמו, הדוכס השני מארגייל  והדוכס השלישי מארגייל. ביוט התחנך ב[[איטון קולג']] בין השנים 1720-1728 ולמד ב[[אוניברסיטת ליידן]] שב[[הולנד]] בין השנים 1728-1732, שם קיבל תואר ב[[משפט אזרחי]] וב[[משפט ציבורי]]. ב-[[24 באוגוסט]] [[1736]] הוא נשא לאישה את מרי וורטלי מונטגיו, בתו של סר אדוארד מונטגיו שהיה חבר פרלמנט ושגריר בריטניה ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] ובעקבות הנישואין הוגדל רכושו. ב-[[1737]] בהשפעת דודיו, הוא נבחר להיות נציג סקוטי ב[[בית הלורדים]], אך הוא לא בלט בפעילותו וב-[[1741]] הוא לא נבחר מחדש. בשנים הבאות הוא פרש לאחוזותיו בסקוטלנד ועסק בעיקר בתחום העניין שלו ב[[בוטניקה]].
+כבן ל[[שבט סקוטי|שבט הסקוטי]] קמפבל (Campbell) (סבו מצד אמו היה ארצ'יבלד קמפבל, הדוכס הראשון מארגייל), ירש ג'ון סטיוארט את רוזנות ביוט (נקראה על שם אי במערב [[סקוטלנד]]) לאחר מותו של אביו, ג'יימס סטיוארט, הרוזן השני מביוט, ב-[[1723]]. הוא גודל על ידי דודיו מצד אמו, הדוכס השני מארגייל והדוכס השלישי מארגייל. ביוט התחנך ב[[איטון קולג']] בין השנים 1720-1728 ולמד ב[[אוניברסיטת ליידן]] שב[[הולנד]] בין השנים 1728-1732, שם קיבל תואר ב[[משפט אזרחי]] וב[[משפט ציבורי]]. ב-[[24 באוגוסט]] [[1736]] הוא נשא לאישה את מרי וורטלי מונטגיו, בתו של סר אדוארד מונטגיו שהיה חבר פרלמנט ושגריר בריטניה ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] ובעקבות הנישואין הוגדל רכושו. ב-[[1737]] בהשפעת דודיו, הוא נבחר להיות נציג סקוטי ב[[בית הלורדים]], אך הוא לא בלט בפעילותו וב-[[1741]] הוא לא נבחר מחדש. בשנים הבאות הוא פרש לאחוזותיו בסקוטלנד ועסק בעיקר בתחום העניין שלו ב[[בוטניקה]].
 במהלך המרד ה[[יעקוביטים|יעקוביטי]] של [[1745]], עבר ביוט ל[[וסטמינסטר]] שב[[לונדון]] ושנתיים לאחר מכן הוא הכיר את [[פרדריק, נסיך ויילס]] ועד מהרה הם נעשו ידידים קרובים. עם מותו של הנסיך ב-[[1751]], ניתנה עדיפות גבוהה לחינוכו של בנו [[ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת|הנסיך ג'ורג']] וב-[[1755]] התמנה ביוט לתפקיד המורה הפרטי שלו. ביוט דאג שהנסיך ואחיו, הנסיך אדוארד, יקבלו השכלה בתחום הפילוסופיה של הטבע. דבר נוסף שקרה לאחר מותו של הנסיך פרדריק הייתה התקרבותו של ביוט לאלמנתו, הנסיכה אוגוסטה. שמועות נפוצו על כך שהתנהל רומן בין השניים. סביר להניח שהשמועות הללו היו לא נכונות עקב נישואיו המאושרים של ביוט ועקב אדיקותו הדתית והתנגדותו לאפשרות של ניאוף. ב-[[1780]] הוא נבחר להיות הנשיא הראשון של אגודת אספני העתיקות של סקוטלנד.
@@ שורה 36: / שורה 36: @@
 העיתונאי [[ג'ון וילקס]] פרסם סדרת מאמרים בשם "צפון בריטניה" (The North Briton) ובהם תיאר בצורה סטירית את מערכת היחסים בין הנסיכה אוגוסטה לבין ביוט. ביוט התפטר מתפקידו כראש ממשלה זמן קצר לאחר מכן, אם כי הוא המשיך לכהן כנציג הסקוטי בבית הלורדים עד [[1780]]. יחסי הידידות שלו עם הנסיכה המשיכו אך מאמציה לפייס בינו לבין בנה המלך עלו בתוהו.
 ==סוף חייו==
-בשארית חייו המשיך ביוט להתגורר באחוזתו שב[[המפשייר]], שם המשיך לעסוק בבוטניקה ונעשה פטרון של ספרות ואומנות. בין בני החסות שלו ניתן למנות את איש הספרות [[סמואל ג'ונסון]], את המשורר הסקוטי טוביאס סמולט (Tobias Smollett), את הארכיטקט והמעצב רוברט אדם, את ההיסטוריון ויליאם רוברטסון ואת הבוטניקאי ג'ון היל. הוא גם תרם בנדיבות לאוניברסיטאות הסקוטיות. עבודתו בתחום הבוטניקה הגיעה לשיאה ב-[[1785]] כאשר הוא פירסם טבלאות המפרטות את משפחות הצמחים בבריטניה. הוא מת בביתו שבוסטמינסטר ונקבר ב[[רות'סיי]] שבאי ביוט.
+בשארית חייו המשיך ביוט להתגורר באחוזתו שב[[המפשייר]], שם המשיך לעסוק בבוטניקה ונעשה פטרון של ספרות ואומנות. בין בני החסות שלו ניתן למנות את איש הספרות [[סמואל ג'ונסון]], את המשורר הסקוטי טוביאס סמולט (Tobias Smollett), את הארכיטקט והמעצב רוברט אדם, את ההיסטוריון ויליאם רוברטסון ואת הבוטניקאי ג'ון היל. הוא גם תרם בנדיבות לאוניברסיטאות הסקוטיות. עבודתו בתחום הבוטניקה הגיעה לשיאה ב-[[1785]] כאשר הוא פרסם טבלאות המפרטות את משפחות הצמחים בבריטניה. הוא מת בביתו שבוסטמינסטר ונקבר ב[[רות'סיי]] שבאי ביוט.
 ==קישורים חיצוניים==