לדלג לתוכן

גישת התרגום דקדוק: הבדלים בין גרסאות

אין תקציר עריכה
 
בבסיס הגישה עומדים מספר עקרונות:
* הוראות הלימוד ניתנות בשפת האם של התלמידים.
* הדגש הוא על חוקי הדקדוק ומבנים לשוניים בשפת היעד.
* קריאה מוקדמת של טקסטים קלאסיים קשים.
* תרגיל טיפוסי הינו תרגום משפטים משפת היעד לשפת האם.
* שימת דגש על פיתוח יכולות קריאה וכתיבה וכתוצאה מכך חוסר יכולת תקשורתית.
* המורה אינה חייבת לדעת לדבר את שפת היעד.
 
ע"פ גישה זו, תפקיד המורה הינו התפקיד המסורתי, המורה הינו האוטוריטה בעלת הסמכות והידע בכיתה. מטרת המורה היא לפתח בקרב התלמידים יכולות קריאה וכתיבה בשפת היעד. ישנה עדיפות לשפה הכתובה על פני השפה הדבורה, ע"פ שיטה זו תרבות השפה הינה בעיקר בספרות ובאומנות. על מנת לפתח יכולות קריאה וכתיבה יש צורך בלימוד אינטנסיבי של חוקי הדקדוק. תומכי השיטה סבורים כי לימוד השפה בדרך זו מספק תרגול מחשבתי טוב. מיומנויות השפה הראשונות והחשובות הן קריאה וכתיבה, מעט מאוד תשומת לב ניתנת לשמיעה דיבור והגייה.