מאמן השנה ב-NBA – הבדלי גרסאות
מ ←זוכי הפרס לפי שנה: תקלדה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מאמן השנה ב-NBA''' (ב[[אנגלית]]: '''NBA Coach of the Year Award''') הוא פרס [[כדורסל]] שנתי, שניתן מאז עונת 1962/63 ל[[מאמן]] הבולט ב[[ליגת ה-NBA#העונה הסדירה|עונה הסדירה]] של [[ליגת ה-NBA]]. הזוכה בפרס מקבל גביע על שם [[מאמן כדורסל|מאמן הכדורסל]] הוותיק [[רד אאורבך]] שהוביל את ה[[בוסטון סלטיקס]] לתשע אליפויות NBA מ-[[1956]] עד ל-[[1966]]. הזוכה נבחר בסוף עונת המשחקים הרגילה על ידי פאנל של כתבי ספורט מ[[ארצות הברית]] ומ[[קנדה]]. לכל משתתף יש קול אחד עבור בחירות למקום הראשון, למקום השני ולמקום השלישי. כל בחירה במקום הראשון שווה חמש נקודות; כל בחירה במקום השני שווה שלוש נקודות; כל בחירה במקום השלישי שווה נקודה אחת. המאמן בעל מספר הנקודות הגבוה ביותר בסך הכול בלי להתחשב במספר הקולות במקום הראשון, זוכה בפרס. <ref> [http://www.nba.com/news/awards2006_coach.html פירוט שיטת קבלת הניקוד]</ref> מחלוקת הפרס הראשונה, זכו 40 מאמנים שונים בתואר. [[דון נלסון]] ו[[פט ריילי]] מחזיקים בשיא הזכיות לאחר שזכו 3 פעמים בפרס, כשהובי בראון, ביל פיטץ', קוטון פיטסימונס וג'ין שאו באים אחריהם עם 2 זכיות כל אחד. פט ריילי, המאמן היחיד שזכה בפרס עם כל שלושת מצבי הניקוד. <ref>[http://sports.espn.go.com/espn/wire?section=nba&id=3334726 פט ריילי נכנס להיכל התהילה של הכדורסל]</ref> [[לארי בירד]] הוא המאמן היחיד שזכה בפרס וגם בתואר ה-[[MVP]]. [[ג'וני קר]], הוא המאמן היחיד שזכה בפרס עם מאזן שלילי (33 - 48, עם ה[[שיקגו בולס]] בעונת 1966/67). קר זכה בפרס, לאחר שהוביל את הבולס למשחקי ה[[פלייאוף]] בעונתם הראשונה בליגה. <ref> [http://www.nba.com/history/players/kerrj_bio.html הביוגרפיה של ג'וני קר] באתר ה-NBA</ref> |
'''מאמן השנה ב-NBA''' (ב[[אנגלית]]: '''NBA Coach of the Year Award''') הוא פרס [[כדורסל]] שנתי, שניתן מאז עונת 1962/63 ל[[מאמן]] הבולט ב[[ליגת ה-NBA#העונה הסדירה|עונה הסדירה]] של [[ליגת ה-NBA]]. הזוכה בפרס מקבל גביע על שם [[מאמן כדורסל|מאמן הכדורסל]] הוותיק [[רד אאורבך]] שהוביל את ה[[בוסטון סלטיקס]] לתשע אליפויות NBA מ-[[1956]] עד ל-[[1966]]. הזוכה נבחר בסוף עונת המשחקים הרגילה על ידי פאנל של כתבי ספורט מ[[ארצות הברית]] ומ[[קנדה]]. לכל משתתף יש קול אחד עבור בחירות למקום הראשון, למקום השני ולמקום השלישי. כל בחירה במקום הראשון שווה חמש נקודות; כל בחירה במקום השני שווה שלוש נקודות; כל בחירה במקום השלישי שווה נקודה אחת. המאמן בעל מספר הנקודות הגבוה ביותר בסך הכול בלי להתחשב במספר הקולות במקום הראשון, זוכה בפרס. <ref> [http://www.nba.com/news/awards2006_coach.html פירוט שיטת קבלת הניקוד]</ref> מחלוקת הפרס הראשונה, זכו 40 מאמנים שונים בתואר. [[גרג פופוביץ']], [[דון נלסון]] ו[[פט ריילי]] מחזיקים בשיא הזכיות לאחר שזכו 3 פעמים בפרס, כשהובי בראון, ביל פיטץ', קוטון פיטסימונס וג'ין שאו באים אחריהם עם 2 זכיות כל אחד. פט ריילי, המאמן היחיד שזכה בפרס עם כל שלושת מצבי הניקוד. <ref>[http://sports.espn.go.com/espn/wire?section=nba&id=3334726 פט ריילי נכנס להיכל התהילה של הכדורסל]</ref> [[לארי בירד]] הוא המאמן היחיד שזכה בפרס וגם בתואר ה-[[MVP]]. [[ג'וני קר]], הוא המאמן היחיד שזכה בפרס עם מאזן שלילי (33 - 48, עם ה[[שיקגו בולס]] בעונת 1966/67). קר זכה בפרס, לאחר שהוביל את הבולס למשחקי ה[[פלייאוף]] בעונתם הראשונה בליגה. <ref> [http://www.nba.com/history/players/kerrj_bio.html הביוגרפיה של ג'וני קר] באתר ה-NBA</ref> |
||
==זוכי הפרס לפי שנה== |
==זוכי הפרס לפי שנה== |
||
שורה 307: | שורה 307: | ||
|- |
|- |
||
| 2008/09 |
| 2008/09 |
||
| [[מייק בראון]] |
| bgcolor="#CFECEC"| [[מייק בראון]] |
||
| {{דגל|ארצות הברית}} [[ארצות הברית]] |
| {{דגל|ארצות הברית}} [[ארצות הברית]] |
||
| [[קליבלנד קאבלירס]] |
| [[קליבלנד קאבלירס]] |
||
שורה 331: | שורה 331: | ||
|- |
|- |
||
| 2012/13 |
| 2012/13 |
||
| [[ג'ורג' קארל]] |
|||
| {{דגל|ארצות הברית}} [[ארצות הברית]] |
| {{דגל|ארצות הברית}} [[ארצות הברית]] |
||
| [[דנבר נאגטס]] |
| [[דנבר נאגטס]] |
||
| 25-57 |
| 25-57 |
||
|- |
|||
| 2013/14 |
|||
| bgcolor="#CFECEC"| [[גרג פופוביץ']] |
|||
| {{דגל|ארצות הברית}} [[ארצות הברית]] |
|||
| [[סן אנטוניו ספרס]] |
|||
| 20-62 |
|||
|} |
|} |
||
גרסה מ־19:21, 22 באפריל 2014
מאמן השנה ב-NBA (באנגלית: NBA Coach of the Year Award) הוא פרס כדורסל שנתי, שניתן מאז עונת 1962/63 למאמן הבולט בעונה הסדירה של ליגת ה-NBA. הזוכה בפרס מקבל גביע על שם מאמן הכדורסל הוותיק רד אאורבך שהוביל את הבוסטון סלטיקס לתשע אליפויות NBA מ-1956 עד ל-1966. הזוכה נבחר בסוף עונת המשחקים הרגילה על ידי פאנל של כתבי ספורט מארצות הברית ומקנדה. לכל משתתף יש קול אחד עבור בחירות למקום הראשון, למקום השני ולמקום השלישי. כל בחירה במקום הראשון שווה חמש נקודות; כל בחירה במקום השני שווה שלוש נקודות; כל בחירה במקום השלישי שווה נקודה אחת. המאמן בעל מספר הנקודות הגבוה ביותר בסך הכול בלי להתחשב במספר הקולות במקום הראשון, זוכה בפרס. [1] מחלוקת הפרס הראשונה, זכו 40 מאמנים שונים בתואר. גרג פופוביץ', דון נלסון ופט ריילי מחזיקים בשיא הזכיות לאחר שזכו 3 פעמים בפרס, כשהובי בראון, ביל פיטץ', קוטון פיטסימונס וג'ין שאו באים אחריהם עם 2 זכיות כל אחד. פט ריילי, המאמן היחיד שזכה בפרס עם כל שלושת מצבי הניקוד. [2] לארי בירד הוא המאמן היחיד שזכה בפרס וגם בתואר ה-MVP. ג'וני קר, הוא המאמן היחיד שזכה בפרס עם מאזן שלילי (33 - 48, עם השיקגו בולס בעונת 1966/67). קר זכה בפרס, לאחר שהוביל את הבולס למשחקי הפלייאוף בעונתם הראשונה בליגה. [3]
זוכי הפרס לפי שנה
^ | מאמן אשר פעיל ב-NBA |
* | מאמן אשר חבר בהיכל התהילה של הכדורסל |
*^ | מאמן אשר פעיל ב-NBA וחבר בהיכל התהילה של הכדורסל |
נצ–הפ | מאזן ניצחונות-הפסדים בעונת המשחקים הרגילה |
הערות שוליים
קישורים חיצוניים
- מאמן השנה ב-NBA באתר ה-NBA
- מאמן השנה ב-NBA באתר basketball-reference.com
פרסי ליגת ה-NBA | ||
---|---|---|
גביע האליפות | גביע לארי אובריאן | |
פרסים אישיים | MVP של העונה הסדירה • MVP של סדרת הגמר • MVP של סדרות הגמרים האזוריים • שחקן ההגנה של העונה • השחקן השישי של העונה • השחקן המשתפר של העונה • רוקי השנה • MVP של משחק האולסטאר • שחקן הקלאץ' של העונה • מאמן השנה • מנהל השנה | |
פרסים חברתיים | פרס האזרחות • פרס הספורטיביות • פרס השחקן הקבוצתי • פרס עזרה לקהילה • פרס לצדק חברתי | |
חמישיות העונה | חמישיית העונה • חמישיית ההגנה של העונה • חמישיית הרוקיז של העונה | |
הנצחות | קבוצת השנה ה-75 • קבוצת השנה ה-50 • קבוצת השנה ה-35 • קבוצת השנה ה-25 • פרס מפעל חיים |