קודקס מאנסה

דיוקנו של היינריך פון רוג

טקסט מאת ולטר פון דר פוגלוויידה

קודקס מאנסה (בגרמנית: Codex Manesse) נקרא גם Große Heidelberger Liederhandschrift ("כתב היד הגדול לשירה מהיידלברג"), הוא כתב יד מאוייר המכיל את אוסף השירה הלירית הגדול והשלם ביותר של אמני השיר הגרמנים מימי הביניים (ה Minnesang). הקובץ נערך עבור משפחת מאנסה מציריך בין 1304 ל-1340 לערך והוא כולל את שיריהם של 140 משוררים.

תוכן הקובץ ואופיו

הקודקס כולל את שיריהם של 140 משוררים המסודרים ב-140 פרקים לפי סדר האצולה. המשורר הראשון בקובץ הוא היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, אחריו קונראד השלישי, מלך ירושלים, המלך טירו משלוטן (Tyro von Schotten) וונצ'סלאוס השני, מלך בוהמיה ולאחריהם דוכסים (הרצוגים), רוזנים (גארפים), אבירים (בהם המשורר ולטר פון דר פוגלווידה) ופשוטי עם (בהם המשורר היהודי זיסקינד מטרימברג).

בראש כל פרק מצויירת מיניאטורה צבעונית של המשורר, פעמים רבות קשורה המיניאטורה לתיאורו העצמי בשיריו או לאירוע מתולדות חייו. אבירים מצויירים פעמים רבות כנוטלים חלק בתחרות הפלה ברומח או בקרב. לבני האצולה מצוייר שלט הגיבורים שלהם.

גלגולי כתב היד וההוצאות לאור

הקודקס נערך בעור משפחת מאנסה מציריך, שירדה מנכסיה בסוף המאה ה-14 (היא מכרה את טירתה ב-1393). ב-1590, לא ברור כיצד, התגלגל כתב היד לרשותו של הברון פיליפ מהוהנסאקס (Philipp of Hohensax), ששירי שניים מאבות-אבותיו (אברהרד פון סאקס והיינריך פון סאקס) כלולים בקובץ. ב-1604 פרסם מלכיור גולדסאט, ששירת בחצר הברון, קטעים מן הספר במסגרת חיבורו Paraeneticorum veterum.

ב-1657 הגיע הקודקס לספריה המלכותית הצרפתית (שהפכה לספריה הלאומית לאחר המהפכה הצרפתית). שם חקר אותה ב-1815 הפילולוג יקוב גרים. באותה עת ראתה אור גם מהדורה מדעית של הקודקס. ב-1888, לאחר מיקוח ארוך, הצליחה ממשלת הקיסרות הגרמנית לרכוש את הקודקס. כתב היד הובא לספריית פאלאטינה המחודשת באוניברסיטת היידלברג והוצג לציבור במעמד וילהלם הראשון, קיסר גרמניה וקנצלר גרמניה, אוטו פון ביסמרק.

שני פרגמנטים של כתב היד שאוכסנו בספריית המדינה בברלין (שני דפים מתוך עותק מן המאה ה-15 שנקרא Troßsche Fragment), אבדו במהלך מלחמת העולם השנייה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קודקס מאנסה בוויקישיתוף

• גישה אינטרנטית מלאה לסריקה של כל הקובץ