ישיבת סלוצק - קלצק

ישיבת עץ חיים - סלוצק נוסדה בעיר סלוצק בשנת תרנ"ז (1897) על ידי הרב איסר זלמן מלצר, עברה לעיר קלעצק בשנת תרפ"א (1921) עד שנסגרה במלחמת העולם השנייה.

הישיבה בסלוצק

בשנת תרנ"ז נעתר הסבא מסלבודקה רבי נתן צבי פינקל להפצרותיו של רב העיר סלוצק רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז), ושלח לסלוצק חבורה של 14 מבחירי תלמידיו בישיבת סלובודקה, על מנת לפתוח את ישיבת סלוצק. יחד עמם שלח את רבי איסר זלמן מלצר שבאותה עת כיהן כאחד מראשי ישיבת סלבודקה. תוך זמן קצר רכשה הישיבה שם ומעמד כאחת מישיבות העילית של ליטא.

רבים מתלמידי הישיבה התפרסמו אחרי שנים ובהם גדולי הדור שלאחר מלחמת העולם השנייה הרב אלעזר מנחם שך והרב משה פיינשטיין. לאחר נשואי בתו של הרב מלצר עם רבי אהרן קוטלר התמנה גם הוא לכהן כר"מ הישיבה, והרב שך התמנה ללמד קבוצות תלמידים בישיבה. הניהול הרוחני של הישיבה הופקד בתחילה על ידי הרב שבתי שעפטיל קרמר חתנו של שרגא פייבל פרנק וגיסו של ראש הישיבה הרב מלצר, ואחר כך כיהן בתפקיד זה הרב אשר סנדומירסקי.

הי"ד החזקה

ארבעה עשר בכירי ישיבת סלבודקה שנבחרו על ידי הסבא ונשלחו עם הרב מלצר לפתיחת ישיבת סלוצק, היו ידועים באותו הזמן כבכירי עולם הישיבות בכללותו, וגם לאחר מכן התפרסמו ברובם כמנהיגי ישיבות ידועים. בעולם התורני היה ידוע כינויים בשם הי"ד החזקה כעין שם ספרו של הרמב"ם.

הרב אליעזר יהודה פינקל, בנו של הסבא ולימים ראש ישיבת מיר הרב ראובן כץ, לימים רבה של פתח תקוה הרב פסח פרוסקין רב וראש ישיבה בקוברין רבי יוסף קנוביץ, חתן הרידב"ז מסלוצק רבי ברוך רבינוביץ רבה של טאווריג רבי יצחק זיו מטאווריג (כיהן כרב בשטוויאן) הרב יצחק רובינשטיין, ציר הסיים הפולני וממנהיגי המזרחי רבי ליפמן רוצקין, כיהן כרב בפרוור דווינסק רבי משה יום טוב הכטמן, כיהן כרב ברובליא רבי שלמה העניך מהר"ם, כיהן כרב באפאצק רבי מנדל ללונץ, לימים היה חתנו של רבי חיים הלל פריד, ראש ישיבת וולוז'ין, ונפטר בדמי ימיו רבי אלתר שמואלביץ, לימים חתן הסבא מנובהרדוק, וראש ישיבה בעיר גרודנא. אבי רבי חיים שמואלביץ רבי לייב פלצ'ינסקי, לימים חתנו של הסבא מסלבודקה. אביו של רבי אליעזר פלצינסקי רבי משה יום טוב ווכטפוגל, לימים רב במונטריאול

בישיבה למדו, בין השאר, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב אריה לוין , דוד באזוב, הרב יוסף אליהו הנקין , הרב משה פיינשטיין והרב אהרון קוטלר.

הישיבה בקלעצק

עקב רדיפות השלטון הקומוניסטי, הוצרכה הישיבה לגלות בשנת 1921 מתחומי רוסיה לתחומי פולין, וכך עקרה הישיבה בראשות הרב קוטלר לעיר קלעצק הסמוכה לגבול הרוסי. הרב מלצר נשאר עוד כשנתיים בסלוצק עד שעקר גם הוא לקלעצק. בשנת 1925 עלה הרב מלצר לארץ ישראל ומאז הוכר הרב קוטלר כראש ישיבת קלעצק. במשך כמה שנים כיהן הרב שך כר"מ הישיבה והניהול הרוחני של הישיבה הופקד במשך כמה שנים בידיו של הרב יחזקאל לוינשטיין.

סגירת הישיבה

בפרוץ מלחמת העולם השנייה היה מנין תלמידי קלעצק כ-260 תלמידים. עד ר"ח חשוון ת"ש 1940 נשארה הישיבה בקלעצק שהייתה תחת השלטון הרוסי, בר"ח חשוון עברה יחד עם אלפי בני ישיבות לעיר וילנה שעמדה תחת שלטון ליטאי. כאשר סופחה וילנה לברית המועצות פוזרה הישיבה ל-3 סניפים, סאלוק שעל יד לטביה, דושאד ודוקשט. רבי אהרן קוטלר התגורר בסאלוק והיה מבקר תכופות בשני המקומות האחרים עד לחודש שבט תש"י 1941. אז נסגרה הישיבה.

חידוש הישיבה

בשנת 1943 הקים רבי אהרן קוטלר ישיבה חדשה בארצות הברית בשם בית מדרש גבוה היא ישיבת לייקווד עם תלמידים אחרים. הרב צבי יהודה מלצר בנו של רבי איסר זלמן מלצר פתח את ישיבת קלעצק בפרדס חנה, ולאחר מכן הביא לשם את רבי אלעזר מנחם שך לכהן כראש הישיבה. לאחר שהרב צבי יהודה מלצר עבר לכהן כרב העיר רחובות העביר לשם את ישיבת קלצק. בנוסף לרב שך, כיהנו שם במשך השנים גם הרב יצחק קוליץ רבה של ירושלים, הרב יואל קלופט אב"ד חיפה, הרב זבולון גרז אב"ד רחובות, הרב משה שמעון וינטרוב, הרב אלימלך בר שאול והרב מאיר צבי ברגמן. הישיבה הגבוהה התקיימה עד שנת 1956, ואז התמזגה עם ישיבת הדרום.