סנכרון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 30: שורה 30:
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:זמן]]

גרסה מ־20:24, 20 במאי 2014

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

סנכרון הוא יצירה של קואורדינציה בין אירועים לצורך הפעלת מערכת באופן אחיד.

מערכות שפועלות כך שכל החלקים שלהם נמצאים בסנכרון הן מערכות מסונכרנות.

סנכרון במדעי המחשב

ערך מורחב – סנכרון (מדעי המחשב)

במדעי המחשב, סנכרון מתייחס לשני נושאים שונים אך קשורים:

  • סנכרון תהליכים מתייחס לרעיון שלמספר תהליכים קיימת נקודה משותפת בה הם חוברים יחדיו או נפגשים כדי ליישם סדר פעולות מסוים.
  • סנכרון נתונים מתייחס לרעיון של שמירת מספר עותקים של מבנה נתונים כך שיהיו עקביים זה לזה, או כדי לשמור על אמינות הנתונים. סנכרון תהליכים משמש רבות למטרת סנכרון נתונים.

סנכרון של מערכות ביולוגיות - מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים

מרכיביה השונים של מערכת החיסון קיימים יחסי גומלין ענפים, המאפשרים להם לפעול באופן מסונכרן ומתואם נגד פולשים זרים שמהם נשקפת סכנה לגוף.

לסנכרון בין תאי עצב יש תפקיד חשוב לאינטגרציה של יחידות תפקודיות במוח[1].

סנכרון בין בני אדם

דוגמה לפעולת הסנכרון היא עבודתו של מנצח העוסק בניצוח על הרכב מוזיקלי. שחייה צורנית דורשת סנכרון בין השחייניות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סנכרון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Ward, L. M., Doesburg, S. M., Kitajo, K., MacLean, S. E., & Roggeveen, A. B. (2006). Neural synchrony in stochastic resonance, attention, and consciousness. Canadian Journal of Experimental Psychology/Revue canadienne de psychologie expérimentale, 60(4), 319.‏