סנכרון – הבדלי גרסאות
מ ←הערות שוליים: יישור |
|||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}} |
||
[[קטגוריה:זמן]] |
[[קטגוריה:זמן]] |
||
גרסה מ־07:46, 21 במאי 2014
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
סנכרון הוא יצירה של קואורדינציה בין אירועים לצורך הפעלת מערכת באופן אחיד.
מערכות שפועלות כך שכל החלקים שלהם נמצאים בסנכרון הן מערכות מסונכרנות.
סנכרון במדעי המחשב
ערך מורחב – סנכרון (מדעי המחשב)
במדעי המחשב, סנכרון מתייחס לשני נושאים שונים אך קשורים:
- סנכרון תהליכים מתייחס לרעיון שלמספר תהליכים קיימת נקודה משותפת בה הם חוברים יחדיו או נפגשים כדי ליישם סדר פעולות מסוים.
- סנכרון נתונים מתייחס לרעיון של שמירת מספר עותקים של מבנה נתונים כך שיהיו עקביים זה לזה, או כדי לשמור על אמינות הנתונים. סנכרון תהליכים משמש רבות למטרת סנכרון נתונים.
סנכרון של מערכות ביולוגיות - מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים
מרכיביה השונים של מערכת החיסון קיימים יחסי גומלין ענפים, המאפשרים להם לפעול באופן מסונכרן ומתואם נגד פולשים זרים שמהם נשקפת סכנה לגוף.
לסנכרון בין תאי עצב יש תפקיד חשוב לאינטגרציה של יחידות תפקודיות במוח[1].
גרעיני הבסיס פועלים בתיאום עם קליפת המוח הקדמית כדי לסנכרן ולבצע התנהגויות מתוכננות ורצוניות המצריכות את מערכות השליטה הלימביות, הקוגניטיביות והמוטוריות[2].
סנכרון בין בני אדם
דוגמה לפעולת הסנכרון היא עבודתו של מנצח העוסק בניצוח על הרכב מוזיקלי. שחייה צורנית דורשת סנכרון בין השחייניות.
זמן יקום מתואם הוא השעון הבסיסי בעולם שלפיו נמדדים ומתואמים השעונים במדינות השונות. אזורי זמן מסביב לעולם מתוארים ביחס לשעון הזה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Ward, L. M., Doesburg, S. M., Kitajo, K., MacLean, S. E., & Roggeveen, A. B. (2006). Neural synchrony in stochastic resonance, attention, and consciousness. Canadian Journal of Experimental Psychology/Revue canadienne de psychologie expérimentale, 60(4), 319.
- ^ Mai, J. K., & Paxinos, G. (Eds.). (2012). The human nervous system. Academic Press.