אחריות קפידה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{נ}} +)
שורה 24: שורה 24:
[[קטגוריה:ישראל: חוק ומשפט]]
[[קטגוריה:ישראל: חוק ומשפט]]
[[קטגוריה:דיני עונשין]]
[[קטגוריה:דיני עונשין]]
{{נ}}

גרסה מ־11:22, 26 במאי 2014

במשפט הפלילי, עבירה של אחריות קפידה היא עבירה שבה די להוכיח כי התקיים היסוד העובדתי, ואין צורך להוכיח יסוד נפשי של מחשבה פלילית או רשלנות. כלומר, משעה שהוכח כי אדם ביצע את המעשה המהווה עבירה, חזקה עליו שעבר עבירה פלילית, והתביעה אינה צריכה להוכיח כי היה מודע לקיום נסיבות העבירה או כי התרשל במעשיו. עם זאת, לפי סעיף 22(ב) לחוק העונשין, אם יוכיח הנאשם כי לא נהג במחשבה פלילית או ברשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה, לא ניתן יהיה להטיל עליו אחריות לעבירה.

אחריות קפידה - החוק מבין שיש מקרים בהם לא ניתן להוכיח כוונה או רשלנות, - ולכן קובעים שעצם המעשה הוא עבירה.

בעבר נקראה האחריות הקפידה "אחריות מוחלטת", ואולם עם תיקונו של חוק העונשין ב-1994, שבמסגרתו ניתנה לנאשם האפשרות לסתור את חזקת האחריות, שונה שמה של האחריות, שכן לא הייתה עוד "מוחלטת".

סעיף 19(2) לחוק העונשין הוא המאפשר לקבוע כי נתהוותה עבירה של אחריות קפידה, קרי, עבירה ללא מחשבה פלילית או רשלנות (סעיף 19 בכללותו קובע כי כל עבירה שהיא חייבת להיות או של מחשבה פלילית, או של רשלנות או של אחריות קפידה).

סעיף 22 לחוק העונשין הוא הקובע את פרטי האחריות הקפידה. אף שדי בהוכחת היסוד העובדתי בעבירה של אחריות קפידה לשם ההרשעה, קובע סעיף 22(ג) כי ניתן להטיל עונש מאסר בעבירה כזו רק אם הוכחה גם מחשבה פלילית או רשלנות.

דוגמאות בולטות לעבירות של אחריות קפידה:

לקריאה נוספת

  • יעקב קדמי, על הדין בפלילים, כרך א', עמ' 244-237.
  • יורם רבין ויניב ואקי, דיני עונשין, כרך א', פרק 15 (מהדורה שנייה, 2010).
ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.