הבדלים בין גרסאות בדף "אבן באג'ה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 16 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה|
(הדגשה)
מ (בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה|)
{{פילוסוף|
|שם=אבן באג'ה|
|תאריך לידה=בסביבות [[1085]]<ref>{{הערה|1=http://plato.stanford.edu/entries/ibn-bajja/#LifCir</ref>}}
|תאריך פטירה=[[1138]]
|זרם=[[אריסטוטליות]]
והנה אעמידך על כך שכל אחד משני עקרונות אלה חורג לגמרי מגדר ההיגיון ומנוגד לכל מה שהתברר בפיזיקה... והנה זה הוא האבסורד שממנו ביקשו להימנע: שיהיה דבר המחליף את מקומו. משום כך אמר אבו בכר אבן אלצאיג [אבן באג'ה] בדבריו הנמצאים בידינו באסטרונומיה, שמציאותו של אפיציקל בלתי-אפשרית. הוא גם הצביע על המסקנה ההכרחית שהזכרנוה. הוא אמר: נוסף לאבסורד [הנזכר] שנובע מזאת, כלומר ממציאות אפיציקל, נובעים מזאת אבסורדים אחרים. והנה אני מבאר לך אותם... שמעתי שאבו בכר [אבן באג'ה] ציין שהוא המציא אסטרונומיה אשר אין בה אפיציקל, אלא רק גלגלים אכּסצנטריים בלבד. לא שמעתי זאת מפי תלמידיו. ואף אילו באמת אמר זאת לא היה מרוויח בזאת רווח גדול, שהרי גם האכסצנטריות היא חריגה מן העקרונות שקבע אריסטו, אשר אין להוסיף עליהם. אני הוא שהערתי על כך...
 
יודע אתה שאבו בכר אבן אלצאיג [אבן באג'ה], בדבריו על הפיזיקה, מטיל ספק האם ידע אריסטו על יציאתה של השמש חוץ-למרכז ונמנע מלדבר על כך ועסק במה שמתחייב מן הנטייה, כיוון שאין להבחין בין פעולת היציאה-חוץ-למרכז לבין פעולת הנטייה - או שמא לא השיג את היציאה חוץ-למרכז. האמת היא שהוא לא השיג אותה ולא שמע עליה מעולם. כי המתמטיקה לא הגיעה בימיו לידי שלמות. אילו שמע על היציאה-חוץ-למרכז היה מכחיש אותה הכחשה נמרצת, שכן אילו הייתה נכונה בעיניו - היה נבוך מבוכה רבה לגבי כל מה שהניח בתחום זה.<ref>{{הערה|1=מורה נבוכים, ח"ב פרק כד, על פי תרגומו של [[מיכאל שוורץ]]</ref>}}}}
 
בפירושו ל"מטאורולוגיה" של אריסטו, מציע אבן באג'ה תאוריה משלו להיווצרותה של [[גלקסיה|גלקסיית]] [[שביל החלב]]. אריסטו האמין ששביל החלב נוצר כתוצאה מפליטת אש לוהטת של מספר רב של כוכבים גדולים הסמוכים זה לזה. לעומתו, טען אבן באג'ה, שאין שביל החלב אלא אורם של כוכבים רבים סמוכים זה לזה, כאשר כתוצאה מתופעת ה[[שבירה]] הם יוצרים מצג של רצף.
בניגוד לדעה שרווחה ב[[מכניקה קלאסית|מכניקה הקלאסית]] ב[[היסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20|אותה עת]], כעמדה שיוחסה לאריסטו, לפיה גוף נע רק כל עוד מופעל עליו כוח המניע אותו, או שהוא נע מתוך שאיפה לשוב למקומו הטבעי, חידש אבן באג'ה את התפיסה ההפוכה, לפיה התנועה תמשיך להיות אחידה ורציפה כל עוד לא יופעל עליה כוח העוצר אותה. עיקרון זה שימש לימים כבסיס המכניקה הקלאסית של הפיזיקאים מהעת החדשה, כמו גלילאו גליליי, שהוכיח את העיקרון הזה וסתר את הדעה הקדומה.
 
גם הגדרתו של אבן באג'ה ל[[מהירות]] זהה להגדרתו של גלילאו גליליי: מהירות = כח תנועה - התנגדות<ref>{{הערה|1=Ernest A. Moody (June 1951). "Galileo and Avempace: The Dynamics of the Leaning Tower Experiment (II)", Journal of the History of Ideas 12 (3), p. 375-422 [379].</ref>}}.
 
אבן באג'ה גם היה הראשון לנסח את החוק, שלימים הפך לחוק השלישי ב[[חוקי התנועה של ניוטון]], לפיו גוף המפעיל [[כוח (פיזיקה)|כוח]] כלשהו על גוף אחד, הגוף השני מפעיל על הגוף הראשון כוח השווה בעצמתו אך מנוגד בכיוונו<ref>{{הערה|1=[[שלמה פינס]], (1964), "La dynamique d’Ibn Bajja", in Mélanges Alexandre Koyré, I, 442-468 [462, 468], Paris.
(cf. Abel B. Franco (October 2003). "Avempace, Projectile Motion, and Impetus Theory", Journal of the History of Ideas 64 (4), p. 521-546 [543].)</ref>}}.
 
כמו כן השפיע אבן באג'ה על ניתוחיו של [[תומאס אקווינס]] בעניין התנועה.
32,748

עריכות

תפריט ניווט