בנימין איש-שלום – הבדלי גרסאות

בנימין איש-שלום
לידה	1953 (בן 71 בערך); ירושלים
מדינה	ישראל
מקום מגורים	ירושלים
השכלה	ישיבת הר עציון; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
מעסיק	ישיבה יוניברסיטי

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:50, 8 ביוני 2014

29-295

אמונה בזמנים משתנים (תשנ"ז, 1996), עמ' 381-347

ברויאר ב (תשנ"ב), 799-821רדכי ברויאר ב (תשנ"ב), 799-821

רב מרדכי ברויאר ב (תשנ"ב), 799-821רדכי ברויאר ב (תשנ"ב), 799-821

רדכי ברויאר ב (תשנ"ב), 799-821

45-149

6
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים ריקים [ השתייכות, נושאים בהם עסק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בנימין איש-שלום (נולד ב-1953) הוא פרופסור למחשבת ישראל, מייסד ונשיא בית מורשה בירושלים ויו"ר המכון המשותף ללימודי יהדות למבקשים להתגייר.

קורות חייו

איש-שלום נולד בירושלים למשפחה מסורתית. למד לימודים תורניים בישיבת ההסדר הר עציון ורכש את השכלתו האקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים, ממנה קיבל ב-1985 תואר מוסמך^[1] ולאחר מכן תואר דוקטור במחשבת ישראל. רוב מחקריו עוסקים בניתוח תורת הרב קוק. מראשית שנות השמונים מלמד איש-שלום באקדמיה. בעבר נמנה עם סגל האוניברסיטה העברית ועמד בראש קתדרה בישיבה יוניברסיטי בניו יורק. לימד באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1990 הקים את בית מורשה בירושלים, מרכז אקדמי השואף להעמדת מנהיגות יהודית משכילה ומתונה, ומאז הוא מכהן כנשיאו.

איש-שלום היה שותף ליוזמות לחיזוק הלכידות בחברה הישראלית, בהן הקמת ארגון "גשר" (1970), ייסוד אמנת "שלום בישראל" (1997) ושותפות בהקמת "קבוצת הסכמה לאומית", אשר עסקה במציאת דרכים לגישור והסכמה בנושאים השנויים במחלוקת בציבוריות הישראלית (1998). בשנת 1999, בעקבות המלצות ועדת נאמן, ייסד בשיתוף עם הסוכנות היהודית את המכון ללימודי יהדות, כמענה לרצונם של אלפי עולים חדשים להכיר את מורשתם היהודית ולאפשר למעוניינים בכך להתגייר. במסגרת המכון מתקיים שיתוף פעולה בין נציגים אורתודוקסים, קונסרבטיבים ורפורמים. בשנת 2002 הקים יחד עם הרמטכ"ל וקצין חינוך ראשי את "קורס נתיב" בצה"ל, המקנה לחיילים עולים השכלה יהודית-ציונית, חינוך ואפשרות לגיור במסגרת שירותם הצבאי. כמו כן פיתח עם גורמים אלה תוכנית חינוכית מקיפה לזהות יהודית-ציונית בשם "ייעוד וייחוד", המיועדת לכלל מפקדי וחיילי צה"ל. בשנת 2004 קיבל איש שלום את פרס אבי חי על "פעילותו החינוכית, ההגותית והציבורית הרחבה והמגוונת, שבמרכזה הקמתו של בית מורשה"^[2].

בשנת 2010 התמנה על ידי שר החינוך גדעון סער לראש ועדת מקצוע הליבה החדש - "תרבות ישראל ומורשתו". מקצוע זה נועד לחזק את החינוך לערכים יהודיים וציוניים במערכת החינוך.

איש-שלום מתגורר בירושלים, נשוי לרבקה ואב לשישה בנים.

מספריו

חיבורים

הרב קוק בין רציונליזם למיסטיקה, ספרית אופקים, עם עובד, תל אביב, תש"ן.
תחת חופת ברזל, מסכת חייו של דניאל אורליק בן ישיבת הר עציון שנפל במלחמת יום הכיפורים.

עריכה

יובל אורות, הגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ספריית אלינר ובית מורשה בירושלים, תשס"ה (עם שלום רוזנברג)
בדרכי שלום, עיונים בהגות יהודית מוגשים לשלום רוזנברג, בית מורשה בירושלים, תשס"ז

מאמרים

אתגרי חוץ ופנים על סדר יומה של הציונות הדתית, אקדמות ו' (תשנ"ט), עמ' 87-79
בין הרב קוק לשפינוזה וגיתה : יסודות מודרניים ומסורתיים בהגותו של הרב קוק, בתוך: קולות רבים ב'' (תשנ"ו, 1996), עמ' 556-525
דת, תשובה וחירות האדם במשנת הרב קוק, בתוך: יובל אורות (תשמ"ח, 1988), עמ' 329-295
החינוך היהודי במערכת הממלכתית-דתית : בין תורה לבין "דרך ארץ", סקירה חודשית 35, 8 (1988) 48-39
טוהר הנשק וטוהר השיפוט המוסרי, בתוך: הכיפה והכומתה א' (תש"ע, 2009), עמ' 24-13 ‬
המצוות ומעמדן בפילוסופיה הדתית של ר’ נחמן קרוכמל, תרביץ נ"ו, ג' (תשמ"ז), עמ' 383-373
הסובלנות במשנת הרב קוק ושורשיה העיוניים, דעת 20 (תשמ"ח, 1988), עמ' 168-151
על מדע ושלימות הרוח - ביקורת המודרניות והפוסט-מודרניות: הרי"ד סולובייצ’יק וההגות הנאו-אורתודוקסית, בתוך: אמונה בזמנים משתנים (תשנ"ז, 1996), עמ' 381-347
עקידת יצחק - בחינה מחודשת, לימוד ושיח (תשנ"ו) 31-24
ציונות דתית בין אפולוגיה להתמודדות, קתדרה 90 (תשנ"ט), עמ' 149-145
השפה כקטגוריה דתית בהגותו של רי"ד סולוביצ’יק, בתוך: ספר היובל לרב מרדכי ברויאר ב (תשנ"ב), 821-799
תנין, לויתן ונחש - לפשרו של מוטיב אגדי, דעת 19 (תשמ"ז), עמ' 101-79
תרבות המחלוקת בהגות היהודית : השלכות חינוכיות ויישומן, בתוך: יהדות ודמוקרטיה, מחלוקת ואחדות (תשנ"ו) 81-70

קישורים חיצוניים

רשימת המאמרים של בנימין איש-שלום באתר רמב"י
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים יאיר שלג, דרך היסורים של בוגרי "המכונים המשותפים", באתר הארץ
בנימין איש שלום, "Purity of Arms" and "Purity of Ethical Judgment", בתוך כתב העת "מאורות", שבט תשס"ז (באנגלית)
*לא נוכל להפקיר את עם ישראל - נתנאל עודד מראיין את בנימין איש-שלום, דעות 41, אדר תשס"ט, באתר נאמני תורה ועבודה

הערות שוליים

^ האוניברסיטה העברית בירושלים - רשימת המסיימים תשמ"ה, מעריב, 22 באוגוסט 1985
^ פרס אבי חי תשס"ד - The Avi Chai Prize 2004, באתר The Avi Chai Foundation

תבנית:אין בינוויקי

[1] האוניברסיטה העברית בירושלים - רשימת המסיימים תשמ"ה, מעריב, 22 באוגוסט 1985

[2] פרס אבי חי תשס"ד - The Avi Chai Prize 2004, באתר The Avi Chai Foundation

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+-295
-{{אישיות|
+אמונה בזמנים משתנים (תשנ"ז, 1996), עמ' 381-347
+ברויאר ב (תשנ"ב), 799-821רדכי ברויאר ב (תשנ"ב), 799-821
+רב מרדכי ברויאר ב (תשנ"ב), 799-821רדכי ברויאר ב (תשנ"ב), 799-821
+רדכי ברויאר ב (תשנ"ב), 799-821
+-149
+{{אישיות|
 |תמונה=[[קובץ:איש שלום.JPG‎|מרכז|170px]]
 |כיתוב=
@@ שורה 27: / שורה 39: @@
 * '''בדרכי שלום''', עיונים בהגות יהודית מוגשים לשלום רוזנברג, בית מורשה בירושלים, תשס"ז
 ===מאמרים===
-* אתגרי חוץ ופנים על סדר יומה של הציונות הדתית, אקדמות ו (תשנ"ט), עמ' 79-87
+* אתגרי חוץ ופנים על סדר יומה של הציונות הדתית, אקדמות ו' (תשנ"ט), עמ' 87-79
-* בין הרב קוק לשפינוזה וגיתה : יסודות מודרניים ומסורתיים בהגותו של הרב קוק, בתוך: קולות רבים ב (תשנ"ו, 1996), עמ' 525-556
+* בין הרב קוק לשפינוזה וגיתה : יסודות מודרניים ומסורתיים בהגותו של הרב קוק, בתוך: קולות רבים ב<nowiki>''</nowiki> (תשנ"ו, 1996), עמ' 556-525
-* דת, תשובה וחירות האדם במשנת הרב קוק, בתוך: יובל אורות (תשמ"ח, 1988), עמ' 295-329
+* דת, תשובה וחירות האדם במשנת הרב קוק, בתוך: יובל אורות (תשמ"ח, 1988), עמ' 329-295
-* החינוך היהודי במערכת הממלכתית-דתית : בין תורה לבין "דרך ארץ", סקירה חודשית 8,35 (1988) 39-48
+* החינוך היהודי במערכת הממלכתית-דתית : בין תורה לבין "דרך ארץ", סקירה חודשית 35, 8 (1988) 48-39
-* טוהר הנשק וטוהר השיפוט המוסרי, בתוך: הכיפה והכומתה א (תש"ע, 2009), עמ' 13-24 ‬
+*  טוהר הנשק וטוהר השיפוט המוסרי, בתוך: הכיפה והכומתה א' (תש"ע, 2009), עמ' 24-13 ‬
-* המצוות ומעמדן בפילוסופיה הדתית של ר’ נחמן קרוכמל, תרביץ נו,ג (תשמ"ז), עמ' 373-383
+* המצוות ומעמדן בפילוסופיה הדתית של ר’ נחמן קרוכמל, תרביץ נ"ו, ג' (תשמ"ז), עמ' 383-373
-* הסובלנות במשנת הרב קוק ושורשיה העיוניים, דעת 20 (תשמ"ח, 1988), עמ' 151-168
+* הסובלנות במשנת הרב קוק ושורשיה העיוניים, דעת 20 (תשמ"ח, 1988), עמ' 168-151
-* על מדע ושלימות הרוח - ביקורת המודרניות והפוסט-מודרניות : הרי"ד סולובייצ’יק וההגות הנאו-אורתודוקסית, בתוך: אמונה בזמנים משתנים (תשנ"ז, 1996), עמ' 347-381
+* על מדע ושלימות הרוח - ביקורת המודרניות והפוסט-מודרניות: הרי"ד סולובייצ’יק וההגות הנאו-אורתודוקסית, בתוך: אמונה בזמנים משתנים (תשנ"ז, 1996), עמ' 381-347
-* עקידת יצחק - בחינה מחודשת, לימוד ושיח (תשנ"ו) 24-31 ‬
+* עקידת יצחק - בחינה מחודשת, לימוד ושיח (תשנ"ו) 31-24
-* ציונות דתית בין אפולוגיה להתמודדות, קתדרה 90 (תשנ"ט), עמ' 145-149 ‬
+*  ציונות דתית בין אפולוגיה להתמודדות, קתדרה 90 (תשנ"ט), עמ' 149-145
-* השפה כקטגוריה דתית בהגותו של רי"ד סולוביצ’יק, בתוך: ספר היובל לרב מרדכי ברויאר ב (תשנ"ב), 799-821
+*  השפה כקטגוריה דתית בהגותו של רי"ד סולוביצ’יק, בתוך: ספר היובל לרב מרדכי ברויאר ב (תשנ"ב), 821-799
-* תנין, לויתן ונחש - לפשרו של מוטיב אגדי, דעת 19 (תשמ"ז), עמ' 79-101 ‬
+* תנין, לויתן ונחש - לפשרו של מוטיב אגדי, דעת 19 (תשמ"ז), עמ' 101-79
-* תרבות המחלוקת בהגות היהודית : השלכות חינוכיות ויישומן, בתוך: יהדות ודמוקרטיה, מחלוקת ואחדות (תשנ"ו) 70-81
+* תרבות המחלוקת בהגות היהודית : השלכות חינוכיות ויישומן, בתוך: יהדות ודמוקרטיה, מחלוקת ואחדות (תשנ"ו) 81-70
 ==קישורים חיצוניים==