מאיר שמחה הכהן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:57, 11 ביוני 2014

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (1843 - 14 באוגוסט 1926, תר"ג - ד' באלול ה'תרפ"ו) מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה. ספריו החשובים הם "אור שמח" על הרמב"ם ואחרי פטירתו פורסמו חידושיו לתורה בספר "משך חכמה" ("משך" הם ראשי התבות של שמו), וחידושיו על התלמוד הבבלי והירושלמי. בדור האחרון נתפרסמו גם תשובותיו.

נולד בעיר בוטרימוניס באזור וילנה בליטא לאביו ר' שמשון קלונימוס הכהן ולאמו אסנת והתפרסם כגאון מצעירותו. אחרי חתונתו ישב בביאליסטוק אצל חמיו. אשתו פרנסה אותו במסחר והוא ישב ועסק בתורה שנים רבות יחד עם ידידו רבי יוסף זונדל הוטנר.

בתרמ"ח (1888) נתמנה לרב ליטאי בדווינסק לאחר פטירתו של הרב ראובן הלוי לוין שכיהן בתפקיד זה בשמונה שנותיו האחרונות (מאוחר יותר היה הרוגוצ'ובר הרב החסידי שם). איסר הראל, יליד העיר, מתאר בספרו "ביטחון ודמוקרטיה", מאורע שהסעיר את כל העיר וקשור ישירות לר' מאיר שמחה: "...בעיצומה של התפילה, שהייתה נרגשת ביותר ומלווה זעקות שבר, פרצו יהודים מבוהלים לבית הכנסת, וצעקו שהמים עומדים בכל רגע לשטוף את העיר. ר` מאיר שמחה קם ממקומו עטוף בטליתו, ושם פעמיו לעבר הסוללה, ואחריו כל הקהל בטליתות. הרב עלה על הסוללה, עמד עליה, והתפלל לירידת המים. ואכן, תוך כדי תפילה החל הקרח לנוע ממקומו, הקרח נבקע, והמים החלו יורדים בנהר. הייתי על הסוללה, צעדים מספר מר` מאיר שמחה..."^[1]

פירושו לתורה מלא במקוריות ובחידוד. מפירושי התנ"ך שנכתבו בדורות האחרונים, הוא אולי המצוטט ביותר. חוגים דתיים שונים לחלוטין התענגו עליו ומצאו בו סמך להשקפותיהם, מהחרדים ועד ישעיהו ליבוביץ. בין השאר הזהיר בו את אלו הסוברים כי "ברלין היא ירושלים" כי "רוח סופה וסער" תעקרם ממקומם, אזהרה שהתגשמה עשור אחרי פטירתו. הוא התייחס בחיבה ליישוב הארץ, אם כי שמר ריחוק מהציונות. במכתב שכתב לקק"ל כתב: "כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות בסאן רעמא, ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון ש"סר פחד השבועות" וברישיון המלכים, קמה מצוות ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה למקומה".

בתו נישאה לר' אברהם לופטביר, תלמיד חכם גדול, ויחסי חיבה וכבוד שררו ביניהם. זמן קצר אחרי הנישואים חלתה הבת במחלה חשוכת מרפא. כעבור זמן מה נפטר ר' אברהם בדמי ימיו, והבת הייתה מטופלת אצל הוריה. לאחר מספר שנים, נפטרה אף היא. לזוג לא היו ילדים.

לקריאה נוספת

אהרן סורסקי, רבי מאיר שמחה מדווינסק, בית יעקב : ירחון לענייני חינוך, ספרות ומחשבה, אלול תשכ"ו, עמ' 7-6.
יונה בן-ששון, מערכות האלוקות ומעגלות עולם נברא במשנתו העיונית של בעל "משך חכמה" : התאולוגיה והמטפיזיקה של ר’ מאיר שמחה הכהן, אשל באר-שבע ב' (1981), עמ' 355-378. ‬
אהרן פיצ’ניק, הגאון רבי מאיר שמחה זצ"ל על חיבת הארץ ופחד השבועות, ברקאי א' (תשמ"ג), עמ' 37-41.
עוזי קלכהיים, כלל ישראל והלכות ציבור במשנתו של הגאון ר’ מאיר שמחה הכהן מדווינסק זצ"ל על פי ספרו "משך חכמה", מנחה לאי"ש (תשנ"א), עמ' 323-336. ‬
יהודה קופרמן, מבוא לספר משך חכמה על התורה.
יונה בן ששון, משנתו העיונית של בעל משך חכמה, מכללת ליפשיץ, תשנ"ו. ‬

קישורים חיצוניים

מאיר שמחה הכהן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
על רבי מאיר שמחה ותורתו באתר דעת.
הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, באתר "Tog - חדשות ותוכן יהודי"
הרב זאב אריה רבינר, מרן רבנו מאיר שמחה הכהן זצ"ל, תל אביב, תשכ"ו.
מאיר שמחה הכהן, אור שמח על מדע אהבה וזמנים, באתר היברובוקס
מאיר שמחה הכהן, אור שמח על הפלאה, זרעים, עבודה, קרבנות, טהרה, באתר היברובוקס
מאיר שמחה הכהן, אור שמח על חלק נשים וקדושה, באתר היברובוקס

הערות שוליים

^ התיאור המלא מהספר.

[1] התיאור המלא מהספר.

[1]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 נולד בעיר [[בוטרימוניס]] באזור [[וילנה]] ב[[ליטא]] לאביו ר' שמשון קלונימוס הכהן ולאמו אסנת והתפרסם כגאון מצעירותו. אחרי חתונתו ישב ב[[ביאליסטוק]] אצל חמיו. אשתו פרנסה אותו במסחר והוא ישב ועסק בתורה שנים רבות יחד עם ידידו רבי [[יוסף זונדל הוטנר]].
-ב[[תרמ"ח]] ([[1888]]) נתמנה לרב [[ליטאים|ליטאי]] ב[[דאוגבפילס|דווינסק]] לאחר פטירתו של הרב [[ראובן הלוי לוין]] שכיהן בתפקיד זה בשמונה שנותיו האחרונות (מאוחר יותר היה [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]] הרב ה[[חסידות|חסידי]] שם). [[איסר הראל]], יליד העיר, מתאר בספרו "ביטחון ודמוקרטיה", מאורע שהסעיר את כל העיר וקשור ישירות לר' מאיר שמחה: "...בעיצומה של התפילה, שהייתה נרגשת ביותר ומלווה זעקות שבר, פרצו יהודים מבוהלים לבית הכנסת, וצעקו שהמים עומדים בכל רגע לשטוף את העיר. ר` מאיר שמחה קם ממקומו עטוף בטליתו, ושם פעמיו לעבר הסוללה, ואחריו כל הקהל בטליתות. הרב עלה על הסוללה, עמד עליה, והתפלל לירידת המים. ואכן, תוך כדי תפילה החל הקרח לנוע ממקומו, הקרח נבקע, והמים החלו יורדים בנהר. הייתי על הסוללה, צעדים מספר מר` מאיר שמחה..."<ref>[http://www.tsofar.com/zofar/mashtap/show_story.asp?id=7018 התיאור המלא מהספר].</ref>
+ב[[תרמ"ח]] ([[1888]]) נתמנה לרב [[ליטאים|ליטאי]] ב[[דאוגבפילס|דווינסק]] לאחר פטירתו של הרב [[ראובן הלוי לוין]] שכיהן בתפקיד זה בשמונה שנותיו האחרונות (מאוחר יותר היה [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]] הרב ה[[חסידות|חסידי]] שם). [[איסר הראל]], יליד העיר, מתאר בספרו "ביטחון ודמוקרטיה", מאורע שהסעיר את כל העיר וקשור ישירות לר' מאיר שמחה: "...בעיצומה של התפילה, שהייתה נרגשת ביותר ומלווה זעקות שבר, פרצו יהודים מבוהלים לבית הכנסת, וצעקו שהמים עומדים בכל רגע לשטוף את העיר. ר` מאיר שמחה קם ממקומו עטוף בטליתו, ושם פעמיו לעבר הסוללה, ואחריו כל הקהל בטליתות. הרב עלה על הסוללה, עמד עליה, והתפלל לירידת המים. ואכן, תוך כדי תפילה החל הקרח לנוע ממקומו, הקרח נבקע, והמים החלו יורדים בנהר. הייתי על הסוללה, צעדים מספר מר` מאיר שמחה..."{{הערה|1=[http://www.tsofar.com/zofar/mashtap/show_story.asp?id=7018 התיאור המלא מהספר].}}
 פירושו לתורה מלא במקוריות ובחידוד. מפירושי ה[[תנ"ך]] שנכתבו בדורות האחרונים, הוא אולי המצוטט ביותר. חוגים דתיים שונים לחלוטין התענגו עליו ומצאו בו סמך להשקפותיהם, מה[[חרדים]] ועד [[ישעיהו ליבוביץ]]. בין השאר הזהיר בו את אלו הסוברים כי "[[ברלין]] היא [[ירושלים]]" כי "רוח סופה וסער" תעקרם ממקומם, אזהרה שהתגשמה עשור אחרי פטירתו. הוא התייחס בחיבה ליישוב הארץ, אם כי שמר ריחוק מה[[ציונות]]. במכתב שכתב ל[[קק"ל]] כתב: "כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות ב[[ועידת סן רמו|סאן רעמא]], ניתן צו אשר [[ארץ ישראל]] תהיה לעם ישראל, וכיון ש"סר פחד השבועות" וברישיון המלכים, קמה [[מצוות ישוב ארץ ישראל]] ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה למקומה".