ביבליותקה היסטוריקה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לפנה"ס
קישורים חיצוניים
שורה 10: שורה 10:


חלקיו הראשונים של הספר הודפסו לראשונה ב[[בולוניה]] ב-1472 בלטינית. חלקיו האחרונים של הספר (ספרים 11 עד 20) נדפסו ביוונית לראשונה ב[[בזל]] ב-1535. מאוחר יותר נדפסה היצירה בשלמותה, ב-1559 ב[[ז'נבה]].
חלקיו הראשונים של הספר הודפסו לראשונה ב[[בולוניה]] ב-1472 בלטינית. חלקיו האחרונים של הספר (ספרים 11 עד 20) נדפסו ביוונית לראשונה ב[[בזל]] ב-1535. מאוחר יותר נדפסה היצירה בשלמותה, ב-1559 ב[[ז'נבה]].

== קישורים חיצוניים ==
* דיודורוס סיקולוס, '''[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/home.html הספרייה ההיסטורית]''', בתרגום לאנגלית


[[קטגוריה:יוון העתיקה: ספרות והיסטוריוגרפיה]]
[[קטגוריה:יוון העתיקה: ספרות והיסטוריוגרפיה]]

גרסה מ־00:30, 18 ביוני 2014

"ביבליותקה היסטוריקֶה"יוונית עתיקה: Βιβλιοθήκη ἱστορική, "ספריה היסטורית", בתעתיק ללטינית: bibliotheca historica) הוא חיבור היסטורי שנכתב על ידי דיודורוס סיקולוס איש אגירה שבסיציליה, בן המאה הראשונה לפנה"ס. החיבור הוא היסטוריה אוניברסלית ממלחמת טרויה עד מלחמת גאליה של יוליוס קיסר.

היצירה מורכבת מארבעים ספרים, ובהם מתאר דיודורוס את ההיסטוריה של מצרים העתיקה, מסופוטמיה, הודו, ערב והמזרח התיכון. שם היצירה מצביע על כך, כי היא איננה מתיימרת להיות יצירה מקורית, כי אם ליקוט מחיבורים קודמים. בין השאר הספר מצטט את הקטאיוס מאבדרה, קטסיאס, אפורוס, הירונימוס מקרדיה, דוריס מסאמוס, דיאילוס, פיליסטוס, טימאיוס, פוליביוס ופוסידוניוס.

התאריך המוקדם ביותר שמוזכר ביצירה הוא האולימפיאדה ה-180 (בין 60 ל-65 לפנה"ס), כשדיודורוס מתאר את זעם תושבי מצרים כאשר אזרח רומי הרג בטעות חתול (חיה המקודשת למצרים). המאורע האחרון שהוא מזכיר היא מפלתו של אוגוסטוס קיסר בקרב הימי ליד טאורמינה בשנת 36 לפנה"ס. הוא איננו מזכיר את הפיכת מצרים לפרובינציה רומאית (דבר שאירע בשנת 30 לפנה"ס), כך שהוא גמר את חיבורו קודם לכן. דיודורוס טוען בהקדמה לחיבור כי הוא הקדיש 30 שנה ליצירה זו, כולל מסעות מסוכנים באירופה ואסיה. טענה שהחוקרים מפקפקים בנכונותה, לאור טעויות בחיבור שאינן הגיוניות אם הכותב היה עד ראיה להם, ולא רק העתיקם ממקורות אחרים.

מתוך ארבעים הספרים שביצירה, רק 14 שרדו: חמשת הראשונים והספרים 11 עד 20. בנוסף, קטעים מתוך הספר מוזכרים בספרי פוטיוס הראשון וקונסטנטיניוס השביעי.

הספר מוזכר בקצרה בכתבי פליניוס הזקן, כשהוא משבח את דיודורוס על הענווה הנדרשת כדי לקרוא את ספרו בשם זה, באופן יוצא דופן ביחס לשאר ההיסטוריונים היוונים.

חלקיו הראשונים של הספר הודפסו לראשונה בבולוניה ב-1472 בלטינית. חלקיו האחרונים של הספר (ספרים 11 עד 20) נדפסו ביוונית לראשונה בבזל ב-1535. מאוחר יותר נדפסה היצירה בשלמותה, ב-1559 בז'נבה.

קישורים חיצוניים