לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת חורש"

נוספו 33 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
מ (בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה)
[[קובץ:Farmer plowing.jpg|שמאל|ממוזער|270px|חרישת קרקע]]
[[קובץ:Autumn Ploughing - geograph.org.uk - 561225.jpg|270px|ממוזער|חרישה באמצעות כלי רכב]]
'''מְלֶאכֶת הַחוֹרֵשׁ''' היא אחת מ[[ל"ט מלאכות שבת]], הנחשבות למלאכה מכיוון ששימשו למלאכת ה[[משכן]]. במשכן, היו [[זריעה|זורעים]] [[זרע (בוטניקה)|זרע]]ים שונים כדי להצמיח חלק<ref>{{הערה|1=חלק אחר יובא למשכן ממקומות אחרים</ref>}} מהעשבים והצמחים השונים שהיו דרושים לצורך [[סממני הקטורת]] ו[[שמן המשחה]]<ref name{{הערה|שם="ירושלמי מז א">|1=ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב (מז, א בדפוס וילנא)</ref>}}, ולצורך הזריעה [[חרישה|חרשו]] את הקרקע.
 
==הגדרת המלאכה==
'''הגדרה כללית של המלאכה''' היא הכשרת קרקע (הראויה לזריעה<ref>{{הערה|1=[[אור זרוע]], הלכות שבת נד, על-פי הבבלי, פסחים, מז, א</ref>}}) למטרת זריעה, נטיעה, או יפויהּ<ref>{{הערה|1=ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב (מז, ב בדפוס וילנא)</ref>}}.
שיעורה כל שהוא (בכדי לזרוע גרגר אחד של [[חיטה]]{{הערה|ירושלמי פרק ז'}})
 
ההלכה פסקה כי גם [[השוואת גומות]] נכללת במלאכות האסורות לעשייה בשבת. חכמים אף גזרו, שאדם המפנה את חפציו האצורים במחסן, בשבת, גם באופן המותר לו - למשל אם הוא צריך את המקום בו נמצאים החפצים לשם קיום [[מצווה]], למשל לצורך מצוות [[הכנסת אורחים]] או [[לימוד התורה]], לא יפנה את כל האוצר, שמא יבוא להשוות גומות. כך גם גזרו חז"ל, שאדם שהתלכלכו נעליו ב[[בוץ]] או ב[[טיט]] יקנח את נעליו בקיר ולא בקרקע שמא יבא להשוות גומות.
 
חכמים אסרו אף עשיית צרכים בשדה חרוש, שמא ישכח ויטול רגב אדמה לכסות את צרכיו{{הערה|{{בבלי|שבת|פא|ב}}}} משחק ב[[גולות]] באזור שאינו מרוצף<ref>{{הערה|1=בבלי, עירובין קד, א (שם מדובר על [[אגוז|אגוזים]] ו[[תפוח|תפוחים]] - גולות עתיקות</ref>}}.
 
===דוגמה===
דוגמה לאיסור השוואת גומות היא אדם שירק מפיו רוק שהפריע לו. חז"ל אסרו על אדם זה לשפשף את הרוק בקרקע באופן רגיל לאחר שירק, ורק דרך הילוכו, באופן שאינו משפשף במיחד את הרוק, כך שלא שייך חשש שמא יבוא להשוות גומות, מותר לו לדרוס את הרוק{{הערה|{{רמב"ם|שבת|כא|ב}}}}.
 
שיעורה של המלאכה, הוא כל שהוא, (בכדי לזרוע גרגר אחד של [[חיטה]]<ref name{{הערה|שם="ירושלמי מז א" />}}).
 
==תולדות המלאכה==
מ[[תולדות מלאכות שבת|תולדותיה]] של המלאכה, חפירת [[בור (חלל באדמה)|בור]] (שלא בתוך בניין), סיקול שדה מאבנים וכל פעולה המכשירה את הקרקע לזריעה. פעולות אלו נחשבות לתולדותיה של מלאכת חורש, שכן כמו שחרישה מכשירה את הקרקע לזריעת הצמחים, גם הן מכשירות את פני הקרקע לזריעה - בעקיפין<ref>{{הערה|1=לרשימה יותר כוללנית (המשקפת את המציאות החקלאית בארץ ישראל בתקופת התלמוד) ראו: ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב (מז, ב בדפוס וילנא).</ref>}}.
 
מחלוקת המוזכרת פעמים מספר ב[[מסכת שבת]]{{הערה|{{בבלי|שבת|כב|א}}}}{{הערה|{{בבלי|שבת|כט|ב}}}}{{הערה|{{בבלי|שבת|מו|ב}}}}, היא המחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[רבי שמעון]] על אדם הגורר [[ספסל]] או [[שולחן]] על העפר, באופן שייתכן שיגרם חריץ, אם כי אין הדבר [[פסיק רישיה]] (לא בטוח שיגרם חריץ), לפי רבי יהודה אף כי אין בכך כוונה ליצור תלם, אין לגרור ספסל על הקרקע שמא יגרם חריץ, רבי שמעון אומר שדבר שנעשה ללא כוונה מותר, מותר לגרור ספסל קל שלא מובון מאליו שיגרם חריץ על ידי גרירתו.
 
===איסורים דרבנן הנובעים ממלאכה זו===
עשיית צרכים בשדה חרוש<ref>{{הערה|1=שמא ישכח ויטול רגב אדמה לכסות את צרכיו - בבלי, שבת, פא, ב</ref>}}, משחק ב[[גולות]] באזור שאינו מרוצף<ref>{{הערה|1=בבלי, עירובין קד, א (שם מדובר על [[אגוז|אגוזים]] ו[[תפוח|תפוחים]] - גולות עתיקות</ref>}}.
 
==קישורים חיצוניים==
32,748

עריכות