פובליציסטיקה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תוכנ\1ת
שורה 50: שורה 50:
* ד"ר '''[[יועז הנדל]]''' - בעל טור קבוע במספר עיתונים, שדר ופרשן ברדיו.
* ד"ר '''[[יועז הנדל]]''' - בעל טור קבוע במספר עיתונים, שדר ופרשן ברדיו.


* '''אורי משגב''' - פובליציסט ועיתונאי. כותב קבוע בעיתון "[[הארץ]]" עורר בעבר זעם ציבורי כשכתב טור שבו הסביר מדוע לא מל את בנו, וכן בטורים שכתב הקוראים להפסיק את לימוד והנצחת השואה בישראל מאחר שזו מהווה [[אינדוקטרינציה]] ציונית.{{הערה|1=למשל בבלוג הזה http://www.haaretz.co.il/blogs/misgav/.premium-1.2305939 שפורסם ב[[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] ב-28 באפריל 2014.}}
* '''אורי משגב''' - פובליציסט ועיתונאי. כותב קבוע בעיתון "[[הארץ]]" עורר בעבר זעם ציבורי כשכתב טור שבו הסביר מדוע לא מל את בנו, וכן בטורים שכתב הקוראים להפסיק את לימוד והנצחת השואה בישראל מאחר שזו מהווה [[אינדוקטרינציה]] ציונית.{{הערה|למשל {{הארץ|אורי משגב|יוצאים מהקרון: בלוג פתוח ליום השואה|1.2305939|28 באפריל 2014}} שפורסם ב[[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] ב-28 באפריל 2014.}}

== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־13:54, 19 ביוני 2014

פּוּבְּליציסטיקה היא סוגה עיתונאית. פובליציסט מביע את דעותיו האישיות על הנושא ולא מתיימר לסקר אותו מנקודת מבט נייטרלית.

"אני מאשים" מאת אמיל זולא

ז'אנר זה חופשי מאוד ומאפשר נימה אישית, צינית או הומוריסטית, בהתאם לרצונו של הכותב. מאמרים פובליציסטיים הם לרוב ארוכים יחסית ומנומקים. בדרך כלל הם עוסקים בפוליטיקה או בנושא אחר שעל סדר היום הציבורי. כיוון שהפובליציסטיקה עוסקת בענייני דיומא, היא מתפרסמת בעיקר בעיתונים היומיים ובשבועונים.

מאמרים פובליציסטיים נכתבים בעיקר על ידי עיתונאים שמקצועם בכך, חברי מערכת העיתון, אך גם על ידי אישים שונים, הכותבים בעיקר בנושאים הקשורים לתחומי התמחותם. בין הפובליציסטים יש העוסקים רק בכך, ויש העושים זאת בנוסף לכתיבת דיווחי חדשות. בין הפובליציסטים, רבים הם בעלי טור קבוע, ויש המפרסמים את מאמריהם באופן פחות סדיר, בעמודי הדעות של העיתון.

מאמר פובליציסטי מיוחד הוא זה הקרוי "מאמר המערכת", ועוסק בנושא העיקרי שעל סדר היום (כפי שהמערכת או העורך רואים זאת). פעמים רבות כותב העורך הראשי את מאמר המערכת. בעיתון "ידיעות אחרונות", למשל, עסק בכך במשך שנים רבות ד"ר הרצל רוזנבלום, שהיה העורך הראשי. בעיתונים מסוימים, כדוגמת "הארץ", מאמר המערכת אינו חתום.

פובליציסטים נודעים בישראל

  • שמואל שניצר - כתב במשך שנים רבות מאמרים פובליציסטיים ב"מעריב" ואף התמנה לעורך הראשי של העיתון. מועמדותו לפרס ישראל על עבודתו זו נפסלה עקב מאמר בשם "ייבוא של מוות" בו תקף את העלאתם של בני פרס מורה לישראל. במאמר מעורר סערה נוסף הציע להגביל בחקיקה את הילודה המותרת לערביי ישראל.
  • ב. מיכאל - בעל טור סאטירי בעיתון הארץ ולאחר מכן בעל טור שבועי ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות"; כמו כן כתב בעבר מספר תוכניות טלוויזיה. מיכאל מחזיק בדעות שמאלניות, המתנגדות לכיבוש, להתנחלויות ולקנאות הדתית. מאמריו מאופיינים בחריפות, מקוריות רעיונית, שפה גבוהה, תחכום רב ועוקצנות. במלאת 56 שנים למדינת ישראליום העצמאות 2004), פרסם מיכאל מאמר ארוך במיוחד, בו הוא חוזה את חורבנה הפיזי הקרב של המדינה כתוצאה מ'הכיבוש'.
  • אורי אורבך - חבר כנסת, איש הציונות הדתית, בעל טור שבועי ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות", לשעבר מנהל התוכניות של ערוץ הטלוויזיה הדתי "תכלת". במאמריו מרבה אורבך להציג את תמיכתו בהתנחלויות. מרבה לעסוק ביחסי חילונים-דתיים בישראל. אורבך מבקר במאמריו את החברה החילונית מחד, על התנכרותה, לטענתו, לשורשיה היהודיים ואת החברה החרדית מאידך, על היותה, לטענתו, חברה שמרנית, קנאית ובדלנית יתר על המידה, ובפרט על היותה חברה שמדכאת את מעמד האישה.
  • גדעון לוי - בעל טור בשם "אזור הדמדומים" במוסף השבועי של "הארץ". לוי מרבה לסקר את הסבל הנגרם לפלסטינים עקב פעולותיה של ישראל ובעיקר פעולותיהם של צה"ל והמתנחלים. לרוב מביע לוי דעות אנטי-ציוניות בטוריו. כתיבתו הפובליציסטית עוסקת בעיקר ביחסי יהודים-ערבים, אך גם במגוון נושאים נוספים. לעתים קרובות הוא מבטא בכתיבתו עמדות נון-קונפורמיסטיות, כגון הגנה על זכויות החרדים ברמת אביב, זכויות האסיר יגאל עמיר, תמיכה במעשהו של החייל חננאל דיין שבחר שלא ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל ועוד.
  • ד"ר יועז הנדל - בעל טור קבוע במספר עיתונים, שדר ופרשן ברדיו.
  • אורי משגב - פובליציסט ועיתונאי. כותב קבוע בעיתון "הארץ" עורר בעבר זעם ציבורי כשכתב טור שבו הסביר מדוע לא מל את בנו, וכן בטורים שכתב הקוראים להפסיק את לימוד והנצחת השואה בישראל מאחר שזו מהווה אינדוקטרינציה ציונית.[1]

הערות שוליים